בקשת מתן צו תצהיר גילוי מסמכים

להלן החלטה בנושא בקשת מתן צו תצהיר גילוי מסמכים: החלטה בפניי בקשה מטעם התובעת (להלן -המבקשת) למתן צו המורה למשיבים ליתן תצהיר גילוי מסמכים בהתאם להוראות הדין והחלטת בית המשפט מיום 18.9.05 ולאפשר למבקשת לעיין בהם. עד למועד הגשת בקשה זו לא טרחו המשיבים למלא אחר הדרישה למרות שהמבקשת השלימה את כל ההליכים המקדמיים כנדרש. דיון תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04] 112. צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)] בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים. ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון,עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450,458ו). נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת ,אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג). הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה, רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193. הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם כן בית המשפט סבור כי יש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן. אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית 2005, סיגא הוצאה לאור בע"מ, עמ' 186-188. הצורך בגילוי מסמכים, נובע הן בכדי לאפשר דיון הוגן והן בכדי לחסוך בהוצאות. כבוד השופט רחמים כהן קבע בבש"א (ת"א) 156307/03 לשם ד.נ. טכנולוגיות בע"מ נ' עו"ד גיל כהן: "כי העובדה שהמדובר בסדר דין מהיר, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים לחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה. על כן ניתן לאפשר גילוי מסמכים שלא הוזכרו ברשימה שצורפו לכתב הטענות בסדר דין מהיר, ובלבד שהמבקש יוכיח שמדובר במסמכים "הנוגעים לעניין הנדון". תמהה אני מדוע בחלוף זמן רב כל כך טרם השלימו המשיבים את ההליכים בהתאם להחלטותי מיום 12.12.05 ו-2.4.06 . הנני מקבלת את הבקשה. המשיבים יגישו תצהיר גילוי מסמכים ואת העתקי המסמכים למבקשת תוך 7 ימים. החלטה 2 בפניי בקשה לדחיית התביעה שכנגד על הסף מטעם המבקשת (התובעת בתיק הראשי) מחמת היעדר יריבות חוזית או אחרת בינה לבין התובע שכנגד (נתבע 2 בתיק הראשי) ואף לגופו של עניין. לטענתה, בחינת האירועים והעובדות לתביעה (הראשית) מלמדות כי ההסכם לביצוע עבודות הטיח הופר באופן בוטה ע"י ר.ל.ד., שגרם לפיגור משמעותי בלוח הזמנים המפורטים בו וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כבדים.לשם קבלת פיצוי חלקי הגישה לביצוע את שטר החוב. בנוסף,לא עיכבה כל תשלומים לר.ל.ד. דיון מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות. (ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608). השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה. הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668). על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה. כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות. לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען ב”כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש. (ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י פד"י מ(3) 358). ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.(ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724). עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש. כאשר ברור על פני הדברים שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התובענה. (ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8). כאשר יש טענה בכתב התביעה המעלה עילה אשר אם תוכח תהווה עילה לקבלת סעד אין להיענות לבקשה למחיקה על הסף,יש לתת לתובע את יומו בבית המשפט. בכתב התביעה שכנגד תובע המשיב (התובע שכנגד), כי ישולמו לו כספים אשר מעוכבים אצל הנתבעת שכנגד עבור עבודות הטיח אותן ביצע. בנוסף התנתה הנתבעת שכנגד את ביצוע התשלום החלקי, בחתימתו כערב ביחד עם אביו על שטר החוב נשוא תביעה זו. לאור המחלוקת האם מעוכבים כספים אצל התובעת והנתבעת שכנגד ולבירור המחלוקת לעניין חתימתו של התובע שכנגד על שטר הערבות הנני דוחה את הבקשה.גילוי מסמכיםתצהיר גילוי מסמכיםמסמכיםצווים