בקשה להוספת צד להליך

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, מורה כי ניתן לתקן כתב טענות בכל שלב משלבי הדיון. יש לקרוא הוראה זו ביחד עם תקנה 24 לתקנות דנן, הקובעת כי בכל שלב ניתן להוסיף צד להליך אם צירופו דרוש כדי להכריע בשאלות השנויות במחלוקות, וכן כדי לייעל את ההליך. להלן החלטה בנושא בקשה להוספת צד להליך: החלטה 1. המבקשת, הינה התובעת, הגישה את הבקשה נשוא החלטתי, שעניינה תיקון כתב התביעה, על ידי הוספת נתבע נוסף, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"). המשיבים הם עורכי דין, שהעניקו שירותים משפטים בעבר למבקשת ומתנגדים לבקשה. 2. בקליפת האגוז אציין כי כתב התביעה מתמקד בטענות של המבקשת כלפי המשיבים, באשר לכספים שהמשיבים גבו עבורה מצדדים שלישיים, ולא העבירו את מרביתם אליה, כמתחייב, אלא השאירו אותם שלא כדין בידם. כספים אלה, הופקדו על ידי המשיבים, בבנק, הוא הנתבע שצירופו מבוקש. המשיבים הכחישו מכל וכל את המיוחס להם וטוענים כי מגיעים להם כספים מהמבקשת. 3. התיק נמצא בשלבי בירור ראשונים וטרם הסתיים שלב קדם המשפט. דין הבקשה להתקבל: 4. לעמדת המבקשת, הבנק אחראי כלפיה, בגין חלק ניכר מהפעולות המיוחסות למשיבים. נטען בין היתר, כי הבנק אפשר למשיבים להפקיד לחשבונם בבנק, המחאה על סך של 1,026,907 ₪, לפקודת המבקשת מנתבעת בשם טרקטורים מיכון בע"מ, חרף היותה משורטטת, ולמרות שלא היה היסב של המבקשת על גבי ההמחאה. דוגמאות נוספות לרשלנות המיוחסת לבנק בעניינים הקשורים למשיבים שזורים בכתב התביעה ואף פורטו בסעיף 4 לבקשה. איני נדרש בשלב זה להכריע בנכונות הטענות, לרבות בקשר בין הבנק לבין המשיבים, ככל שהיה כזה. די בכך, שקיימת תשתית לכאורה לטענות האמורות, כדי ליצור חזית מריבה עם הבנק, המשותפת למשיבים. אין ספק שבית המשפט יידרש לברר עובדות זהות ביחס למשיבים והבנק, ומן הראוי איפוא, שהדיון יתברר במאוחד, על מנת לייעל את ההליך, למנוע בזבוז זמן שיפוטי וזמנם של הצדדים, כמו גם פסיקה סותרת. 5. גם לא ראיתי שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. המבקשת הבהירה כי הבנק ניהל עמה מגעים להסדר, ורק לאחר שהסתבר שאלה לא הבשילו, הגישה את הבקשה האמורה, כך שיש טעם ענייני להגשת הבקשה רק עתה. 6. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, מורה כי ניתן לתקן כתב טענות בכל שלב משלבי הדיון. יש לקרוא הוראה זו ביחד עם תקנה 24 לתקנות דנן, הקובעת כי בכל שלב ניתן להוסיף צד להליך אם צירופו דרוש כדי להכריע בשאלות השנויות במחלוקות, וכן כדי לייעל את ההליך. קל וחומר בענייננו, שעה שהתיק בשלב מוקדם של בירור ההליך, עוד טרם קדם המשפט, וצרוף הבנק, יהיה בו כאמור כדי לייעל את ההליך. אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון זה מקרוב, המסכמים את ההלכה בעניין תיקון כתבי טענות, רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל: "...בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה נקטה הפסיקה בגישה ליברלית מן הטעם, שבית המשפט הדן יוכל להכריע בהמשך בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט(2) 556, 558 (המשנה לנשיא בן-פורת); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214, 218 (הנשיא שמגר); רע"א 1597/04 שפיגלר נ' גולפמן (טרם פורסם) (השופט ריבלין); א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 8, 2005) 140))." 7. לא מצאתי בהתנגדות המשיבים טעמים עניינים לדחיית הבקשה. מרבית ועיקר ההנמקות שביסוד עמדת המשיבים הינם לגופם של דברים, דהיינו שאין ממש בטענות המבקשת כנגד המשיבים, אך כל אלה אינן רלוונטיות לבקשה לפני. אותה התייחסות בתגובת המשיבים הדרושה לבקשה, מתמקדת בחוסר תום לב בבקשה כמו גם לשיהוי בהגשתה, העדר תשתית התומכת בה, אך לא ראיתי בכל אלה משום טעם לדחות את הבקשה. גם אם ניתן היה להגיש את הבקשה, קודם למועד בו הוגשה בפועל, כגרסת המשיבים, עדיין שיקול זה דינו להידחות מפני אי צרוף הבנק, נוכח השיקולים עליהם הצבעתי לעיל. טענות המשיבים בדבר העדר תשתית עובדתית ראויה, כמו גם הטענה לפיה רצון המבקשת הוא להתחמק מהחוב המגיע למשיבים לגרסתם, והסתרת מסמכים מבית המשפט, אינן דרושות לשלב זה של ההליך ומקומן בעת שמיעת הראיות. מכל מקום, הנזק מאי התיקון, גדול מהנזק של דחייתו, וניתן לפצות את המשיבים בהוצאות, בגין הנזק שייגרם להם כתוצאה מהתיקון. 8. על מנת להפיס את דעת המשיבים אציין כי אם הבקשה הייתה נדחית, לא היה בדבר כדי למנוע בידי המבקשת להגיש תביעה נגד הבנק. לאחר מכן הייתה עותרת לאיחוד התובענות, דבר שבנסיבות האמורות, נוכח העובדות המשיקות והצורך בבירורן במאוחד, יש להניח כי בית המשפט היה נעתר לו, כך שממילא התוצאה הסופית הייתה בירור ההליכים ביחד. לאור כל הטעמים דנן, אני מקבל את הבקשה, ומורה כדלקמן: כתב התביעה המתוקן, יוגש תוך 30 יום, במסירה אישית. כתבי הגנה מתוקנים יוגשו תוך 45 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן. הצדדים ישלימו את כל הליכי הביניים תוך 45 יום לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקנים, ובכלל זה גילוי מסמכים, עיון בהם, שאלונים ותשובות להם. צד שיהיה סבור שבקשתו לא נענתה, יגיש בקשה לבית המשפט לא יאוחר מחלוף 30 יום לאחר תום המועד שנקבע להשלמת הליכי הביניים. מודע אני לבקשה תלויה ועומדת בין הצדדים בקשר עם אי מתן מענה להליך ביניים שהמבקשת טוענת לאי קיומו על ידי המשיבים ואף עותרת למחיקת כתב הגנתם. שעה שהוריתי על הגשת כתבי טענות מתוקנים, ממילא כל המבוקש בעניין זה מתייתר. עם זאת, סבורני כי מן הראוי שהצדדים ישכילו להגיע להסכמה בעניין זה, ומבלי שבית המשפט יידרש לו. בנסיבות אלה, אין איפוא טעם בישיבה הקבועה ליום 4.2.07, שנקבעה על ידי כב' הרשם גלדשטין, לצורך הדיון בבקשה. אמנם הבקשה התקבלה, אך שעה שתובע מבקש את תיקון התביעה, יש לפצות את הנתבע בהוצאות התיקון. לפיכך, המבקשת תשא בהוצאות הבקשה, בסך 7,500 ₪ בצירוף מעמ, ללא קשר לתוצאות. צירוף / החלפת בעלי דין