תביעה על רשלנות רפואית

להלן החלטה בנושא בקשה לדחיית תביעת רשלנות רפואית על הסף:

החלטה

בפני בקשה לדחיית התובענה על הסף.

הצדדים הסכימו כי החלטת בית המשפט תינתן על סמך הבקשה, תגובת התובעים ותשובת הנתבעת. אדגיש כי התיק הובא בפני בימים אלו ועל כן, ההחלטה ניתנה כעת.

התובעת והוריה הגישו כנגד הנתבעת תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית. התובעים ביססו את תביעתם על חוות דעתו של פרופ' לזר, שקבע בעמוד 2 לחוות דעתו כי:

"מה גורם למחלת הפגות של הרשתית?

המחלה היא חוסר "בשלות" או התפתחות לקויה של רשת כלי הדם של הרשתית שקיימת אצל ילודים שנולדו במשקל נמוך (פחות מ- 1500 גר') ואצל פגים שנולדו לפני השבוע ה- 33 להיריון."

המומחה מטעם התובעים קבע קודם לכן, בעמוד 1 לחוות דעתו כי התובעת נולדה בשבוע ה- 28 ובמשקל נמוך מאוד של 750 גרם, מכאן יש לקבוע כי מצבה של התובעת היה תוצאה לפגות שלה ולמשקלה בעת לידתה ולא לטיפול שקיבלה אצל הנתבעת.

הקביעה הנ"ל משמיטה את הבסיס לטענת התובעת כי מצבה היה פועל יוצא למעשיהם או מחדליהם של עובדי הנתבעת.

עוד נטען על ידי הנתבעת כי המומחה קבע כי :

"במקרה הנדון אין ספק שהילוד היה זקוק למתן חמצן בגלל מצבו הכללי הקשה .... אני רק יכול לקבוע שמהרגע שמחלת ה- rop נתגלתה הרופאים פעלו ללא דופי ונתנו כל טיפול אפשרי על מנת להציל את מאור עיניה".

מהאמור לעיל, לומדת הנתבעת כי מאז גילוי המחלה פעולותיה נתבקשו מאליהן, היו מוצדקות ומקצועיות. ומשזו עמדת המומחה מטעם התובעים, יש לקבוע כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ודין תביעתם להידחות על הסף.

התובעים טענו כי בחוות הדעת מטעמם, נקבע כי עודף חמצן גורם להיפרדות הרשתית. סוגיה זו תקבע לאחר שמיעת הראיות והבאת העובדות שבידיעת כל צד, קרי, בפנינו מחלוקת עובדתית.

בנקודה זו נטען בסעיף 6 לכתב התביעה, כי הורי התובעת ראו תגובות התובעת וביקשו להפחית כמות החמצן או להפסיק אספקתו ואף חלק מעובדי הנתבעת הסכימו לבקשתם, שבעקבותיה דר' איתמר הנמיך את אספקת החמצן מ- 40% ל- 21%, שמשמעותה האספקה הופסקה ועמדה על 0%. דר' עופר הביא מכשיר אחר למדידת החמצן עקב "ירידת מחט השעון", ואז התברר כי התובעת קיבלה מנת חמצן כפולה והעולה על הדרוש והמותר. התובעים טוענים כי כאשר המכשיר הראה על אספקת חמצן בשיעור 0%, היא בפועל קיבלה 80%.

על יסוד האמור לעיל, נתבקש בית המשפט לקבוע כי חוות הדעת עונה על דרישת התקנות וכי כתב התביעה מגלה עילה נגד הנתבעת.

הנתבעת שבה והגישה תשובה לתגובת התובעים וחזרה על טענותיה ביחס לשבוע ולמשקל בו נולדה התובעת.

אכן צודקים התובעים בטענתם כי דחייה או מחיקה על הסף הוא צעד דרסטי ובית המשפט נוקט בו אך ורק במקרים קיצוניים, כי זו המסקנה המתבקשת, גם אם יצא בית המשפט מתוך הנחה כי כל הכתוב בכתב התביעה הוא אמת ויציב.

בסוגיה זו של דחיה על הסף נקבע כבר:-

"הוראות סדר הדין האזרחי מחייבות את בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שהוא מחליט למחוק תובענה על ספה. סעיף 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הסמיך את בית המשפט לצוות על מחיקת כתב התביעה, כאשר זה אינו מראה עילת תביעה. בית-המשפט יפעיל את סמכותו על-פי סעיף זה, אך ורק כאשר "ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש..." (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (ש' לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995), 384). בית-המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית-המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף (ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ פ"ד מג (3), 124 וראה גם ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826:
עוד נאמר בפסיקה כי:

" רצונו (של המחוקק) היה שבית המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהן ממש, כאשר הוא נכח לדעת שהתובע לא יכול להצליח בתביעתו, נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת". (ע"א 14/61 עזבון מ. אברבנל ואח' נ. מבטחים בע"מ, פד"י טו 1840, 1841)."

זאת ועוד נקבע עוד כי:

"מחיקת תביעה על הסף או דחייתה הנה סעד מרחיק לכת מאוד שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב בדין..." ( ע"א 335/78 שאלתיאל ואח' נ' אריה שני ואח' פ"ד ל"א (2) ע' 155).

עוד נקבע בסוגיה של דחיה או מחיקה על הסף - ראה ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה(4) 18, כי:

"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על כן שבית המשפט יברר תמיד דיון עניני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני פורמליסטי". (ע"א 693/83 שמש נ. רשם המקרקעין תל אביב יפו, מב (2) 668 ,671 מול ז').

הטעם לגישה זו נעוץ ברצון למנוע את התוצאה שיש בה כדי לשלול : "... מהתובע את זכותו להביא את ענינו כפי שנטען לפני בית המשפט". (זוסמן, סדר דין אזרחי, מהדורה 6, 365, 311). לכן נקבעו מבחנים נוקשים ומחמירים בהכרעה בבקשה מעין זו ובין השאר נקבע כי אפילו:

" ... סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לברור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו" (ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי לה(2) 811, 812).

ההלכה הפסוקה בסוגיה של מחיקה על הסף קובעת כי:

"בהשתמשו בכוח למחוק תביעה מחמת חוסר עילה... חייב בית המשפט לנהוג משנה זהירות... מקום שקיימת אפשרות אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו". (י זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שישית), 1991 ע' 365).

ההלכה הנ"ל מחייבת דרישה ברמה גבוה של שכנוע ממי שמבקש מחיקת התובענה על הסף ומטילה עליו נטל כבד בבקשתו למחיקה על הסף.

בקשה מסוג זה מועלת בשלב התחלתי של הדיון והיא נבחנת על יסוד הנטען בכתב התביעה, דהיינו:

"העדר עילת תביעה הוא פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, לכן אין טעם לגבות ראיות". (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668,671).
במקרה שבפני קיימת מחלוקת עובדתית שמחייבת הבאת ראיות והצגת הוכחות וכי היה די בכך כדי לדחות את הבקשה. עוד יש לומר הנתבעת מנסה להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם התובעים, משמע, כי קיימת האפשרות שהיא תסכים לוותר על חקירת מומחה זה ואף לא תצטרך להביא מטעמה מומחה נוסף. אם האופציה הנ"ל אפשרית והצדדים ילכו בדרך זו, יוכלו לצמצם את המחלוקת ולהביא לסיום ההליך בשאלת האחריות, לגוף העניין ובמהירות המרבית ולא בטענת סף.

אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל אני סבור כי דין הבקשה להידחות.

התוצאה, איפוא, היא שאני דוחה את הבקשה ללא צו להוצאות.

לא חייבתי בהוצאות, הואיל והצדדים הלכו בדרך דיונית קצרה, מהירה ועניינית.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רשלנות רפואית מנהלית

  2. רשלנות רפואית פה ולסת

  3. רשלנות רפואית בניתוח אף

  4. תביעה על רשלנות רפואית

  5. דיקור מי שפיר - סיכונים

  6. תוספות לחוק זכויות החולה

  7. סיכון נדיר ברשלנות רפואית

  8. תביעת תלויים רשלנות רפואית

  9. תביעת רשלנות רפואית נגד יצרן

  10. חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996

  11. עיכוב ביצוע פסק דין רשלנות רפואית

  12. אי אבחון גידול בשד - רשלנות רפואית

  13. ערעור על דחיית תביעת רשלנות רפואית

  14. רשלנות רפואית בלידה בבית חולים לניאדו

  15. אי צירוף חוות דעת לתביעת רשלנות רפואית

  16. אחריות חבר ועדת בדיקה לפי חוק זכויות החולה

  17. ערעור לעליון על התיישנות תביעת רשלנות רפואית

  18. תביעה בגין רשלנות בטיפול הרפואי שהוענק לתובע בעקבות חבלת ראש

  19. תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח תיישור מחיצת האף עקב קונכיות תפוחות

  20. טענת רשלנות הצוות הרפואי עקב המנעותם מביצוע צנתור לב מיידי (PPCI), נדחתה

  21. תביעת רשלנות רפואית בגין טענת התמהמהות הרופאים במשך שנה וחצי ללא ביצוע ניתוח

  22. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון