להלן החלטה בנושא בקשה לדחיית תביעה בגין שכר טרחת עורך דין: החלטה בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף עקב התיישנות. התובע הינו עו"ד במקצועו ובעל משרד עורכי דין. טוען התובע כי הנתבעים 3-1, בעלי חלקת מקרקעין בזיכרון יעקב (להלן: "החלקה") ביקשו למכרה ולשם כך פנו אל התובע על מנת שיאתר את החלקה ויבצע מכירתה/מימושה ע"י קומבינציה עם יזם. הוסכם בין הצדדים כי משרדו של התובע לא יקבל שכ"ט מהנתבעים הנ"ל אך יטפל בלעדית בעריכת כל החוזים וההסכמים במכירת כל דירה מהדירות שייבנו על החלקה, וזאת תמורת שכ"ט שלא יפחת מסך של 1.5% + מע"מ בכל חוזה. ביום 13/05/96 הנתבעים 3-1 מכרו זכויותיהם בדירה הנדונה בסך של 220,000 $ בהתאם להסכם שערך משרדו של התובע עבור הנתבעים 6-4. (להלן: "הקונים") טוען התובע כי ע"פ סעיף 8 להסכם הרכישה התחייבו הקונים לשאת בכל המיסים שחלים ושיחולו על החלקה בגין המכר כולל היטל השבחה ואגרות שונות מטעם המועצה המקומית, וכן לשאת בשכ"ט התובע בסך של 2% + מע"מ. טוען התובע כי על מנת להסדיר את מלוא הפרוצדורה עד לרישום הנתבעים 6-4 כבעלי החלקה הופקדו בידיו על ידי הנתבעים 3-1 בנאמנות יפוי כח בלתי חוזר וכן שטרי מכר החתומים על ידם. משפנה התובע אל הקונים על מנת לסיים את הליך רישום החלקה על שמם וכן שישלמו את שכ"ט נמנעו הנתבעים מלהגיע למשרדו. יצוין כי משרדו של התובע ערך את ההסכם, דיווח למס שבח ומס רכוש על הרכישה, דאג לקבל אישורים ממס רכישה (כולל השגה) ופטור ממס שבח/מס רכוש וכל מה שנותר לבצע היא העברה פורמלית בטאבו ע"י הגשת שטרי המכר החתומים לרשם המקרקעין. רק עם צילום נספח ט' לתביעה במשרדי רשם המקרקעין, נודע לתובע כי הנתבעים כולם "עקפו" את משרדו של התובע, שכרו את שירותיו של עו"ד אחר חתמו אצלו על שטרי מכר חדשים ובכך הועברה הבעלות בחלקה על שמם של הקונים. בכך, טוען התובע, הפרו הנתבעים כולם את ההסכמים עימו פעלו בחוסר תום לב ומאחורי גבו ועליהם לשלם לו את שכ"ט המוסכם. הנתבעים 2-1 טענו בכתב הגנתם כי דין התביעה להידחות על הסף משום התיישנותה שכן הסכם המכר נחתם ביום 13/05/96 בעוד שהתביעה הוגשה ביום 04/01/05. לטענתם, התובע הכיר את מיקומו של המגרש עקב בעלותו על חלקות סמוכות וכן כי לא התחייבו לשלם לתובע שכ"ט, אלא כי משרדו יטפל בעריכת החוזים כששכ"ט שייגבה לא יפחת מסך של 1.5% + מע"מ. הנתבעים 1-2 טענו כי הם מילאו את חלקם בחוזה וכל פעולות התובע נעשו בשביל הקונים, שבהתאם להסכם היו אמורים לשלם את שכ"ט התובע, וכן טענו כי העלו את שכ"ט התובע בחוזה המכר בסך של %½ , ובכך ביצעו את חלקם בעסקה עם התובע ואין לו כל עילה לגביהם. אף הנתבע 3 טען בכתב הגנתו להתיישנות התביעה ולדחייתה על הסף, שכן התובע תובע את שכ"ט בהתאם להסכם המכר. דא עקא שההסכם נחתם עוד ביום 13/05/96 וביצועו הסתיים ביום 12/08/97 ובכל מקרה עברה תקופת 7 שנות ההתיישנות. עוד טען נתבע זה כי מפנייתו של התובע במכתבו מיום 12/02/97 לנתבעת 6, עולה כי עילת התביעה נולדה כבר אז ומשמע התיישנה בעת הגשת התביעה. כן טען הנתבע 3 כי ע"פ הסכם המכר התחייבו הקונים לשלם את שכ"ט התובע ולא הוא, לטענתו, התובע התרשל בכך שלא פעל בהתאם לחוזה לגבי העברת הבעלות בחלקה על שמם של הקונים עד ליום 01/03/97 וזאת כשהיו בידיו יפויי הכח ושטרי המכר ולכן אין לו להלין אלא על עצמו, או על הקונים. אף הנתבעים 5-4 טענו בכתב הגנתם להתיישנות התביעה, שכן הסכם המכר נערך ע"י התובע עוד ביום 13/05/96. בהתאם לסעיף 20 להסכם טוענים הנתבעים כי התובע אינו מייצג את הקונים, וכן כי התובע אינו זכאי לקבל מהקונים שכ"ט בגין עריכת החוזה אלא רק עבור העברת הבעלות ומשלא הוא העביר את הבעלות על שמם אין התובע זכאי לשכ"ט כלל. הנתבעת 6 בכתב הגנתה טענה אף היא להתיישנותה של התביעה וכן כי רכשה רק מחצית מהזכויות ע"פ הסכם המכר. כן טענה כי התובע לא זכאי לשכ"ט כיוון שלא ביצע את העברת רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין. הנתבעת הוסיפה וטענתה כי ההעברה נעשתה ע"י עו"ד אחר בידיעתו ובהסכמתו של התובע. הנתבעת טענה כי התובע התרשל בתפקידו שעה שלא ביצע את העברת רישום הזכויות, אלא ב"כ הנתבעת במהלך 08/97 ולכן אין לו להלין אלא על עצמו. דיון: איתור המועד הנכון להתגבשותה של עילת תביעה לצורך בחינת תחילת מירוץ ההתיישנות נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג תוך ניסיון לאזן ביניהם. כדבריו של השופט ברק (כתוארו אז) ב-ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח (558 ,554 (4 (אומנם פסק הדין מתייחס לעילה נזקית אך ניתן ללמוד את אותו הגיון גם בקשר לעילה חוזית): "דיני ההתיישנות באים ליצור איזון עדין בין האינטרס של המזיק הפוטנציאלי לבין האינטרס של הניזוק הפוטנציאלי, תוך שמירה על אינטרס הציבור כולו. הגינות כלפי המזיק משמעותה מחייבת להגיע לזמן שבו יוכל המזיק לשחרר עצמו מסכנתה של התביעה. אין לדרוש ממנו שמירת ראיות לזמן בלתי מוגבל, מה גם שבמשך הזמן הדברים אובדים ונשכחים. ...הגינות כלפי הניזוק משמעותה אפשרות הניתנת לו להכין את תביעתו כראוי ולתבוע את נזקו. אינטרס הציבור הוא שזמנו המוגבל של בית המשפט יוקדש לטיפול בבעיות ההווה וכי בתי המשפט לא יעסקו בעניינים שאבד עליהם הכלח...". מועד גיבושה של עילת התביעה לצורך התיישנות נגזר, על כן, משילוב המטרות האמורות המבקשות לאזן בין הגורמים השונים תוך מתן משקל ראוי לכל אחד מהם. לאחר עיון מעמיק במסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי התובע אכן טיפל בכל הפרוצדורה בדבר העברת זכויות הבעלות בחלקה מהנתבעים 3-1 לקונים לרבות מס רכישה, ומס שבח וכן הגדיל התובע והגיש השגה לגבי חיוב הנתבעים במס רכישה וכתוצאה מכך חויבו הנתבעים בתשלום 248 ₪ בלבד במקום 18,461 ₪ לפני ההשגה. עוד עלה מבדיקת המסמכים כי כל הנתבעים 6-1 היו חתומים על טפסי הסדרי ותשלומי המיסים השונים. כמו כן טענת הנתבעים כי התובע אינו זכאי לשכ"ט כיוון שלא הוא העביר את הרישום ואף לא פעל עד לתאריך המוסכם לשם ההעברה ומכאן שהתרשל בתפקידו דינה, כטענה מקדמית, להידחות. לפחות על פניו נראה כי משרשרת המכתבים ששלח התובע אל הנתבעים (לגבי הסדרת תשלום שכר טרחתו ובקשתו כי יגיעו למשרדו על מנת לסיים את הליך העברת ורישום הזכויות בחלקה על שם הקונים) כי התובע היה נחוש לסיים את הליך הרישום ורצונו לקבל סוף סוף את השכ"ט המגיע לו. דווקא אי המענה מצד הנתבעים והתעלמותם מפניותיו של התובע היא המצביעה על התנהגותם שלא בתום לב שכן התובע החל מ- 2/97 שלח אליהם את פניותיו הראשונה בדבר סיום ההליכים אך נותר ללא מענה. עוד עלה כי הנתבעים ביום 12/08/97 פנו לעו"ד צבי גולן על מנת שיבצע את העברת רישום הזכויות של החלקה בלשכת רישום המקרקעין שבסופו של יום בוצע ביום 19/08/97, וזאת שוב מבלי שהגיבו לדרישותיו ומכתביו של התובע בדבר סיום הפעולות הנ"ל. איני מקבל את טענת הנתבעים המנסים לגלגל כל אחד את האחריות על "עקיפת" התובע על שכמו של השני, שכן במעמד החתימה על שטרי המכר בפני עו"ד גולן הייתה נוכחות מלאה של כל הנתבעים והדבר אף אושרר בחתימתו של עו"ד גולן. גם טענות הנתבעים כי התובע לא ביצע את תפקידו בשלמות דינם להידחות שכן באותו מעמד אישר עו"ד גולן כי כל המסמכים שצורפו לשטר מתאימים לביצוע העסקה המבוקשת ומכאן שכל פעולותיו של התובע נעשו כשורה וללא דופי, וכל מה שעשה עו"ד גולן, על פניו, היה להחתים אותם על שטרי מכר ולהגישם לרשם המקרקעין. טענת הנתבעת לפיה התובע הסכים שעו"ד גולן יסיים את הרישום (ובכך יתנערו כולם מתשלום שכר טירחתו) ורישום זה נעשה בידיעתו ובהסכמתו המלאה, דינה להתברר בהליך הוכחות מסודר. על אף תמיהות שמעלה טענה זו (שכן - מדוע שעו"ד שטרח כל הדרך יוותר על שכרו ב"קו הגמר"?) היא צריכה להתברר ולהיות מוכרעת בפס"ד לגופו של עניין. יש לכאורה בהתנהגותם של הנתבעים כולם, עת חתמו על שטרי המכר בפני עו"ד אחר, מבלי שאף אחד (בעל קרקע, קבלן או דייר) שואל מה עם שכר טירחתו של התובע אשר, עמל על קיום העסקה מתחילתה פגם חמור שהקביעה האופרטיבית בקשר לחיובים שיש להסיק מכך תינתן רק לאחר שמיעת התיק. מקבל אני את טענת התובע ולפיה מירוץ ההתיישנות תחל ביום 09/11/04, היום בו פנה התובע ללשכת רישום המקרקעין וקיבל את העתק שטר המכר החתום בידי הנתבעים 6-1, ונוכח לדעת שבמעשה חסר תום-לב זה "עקפו" אותו ואת משרדו. משכך פנייתו של התובע אל הנתבעים ביום 15/11/04 והגשת התביעה ביום 4.1.05 נעשתה כשורה ומבלי שעבר מועד ההתיישנות. חותמת רשם המקרקעין על שטר המכר באותו מועד מראה שרק אז נודע לתובע את דבר התרמית ועקיפתו ע"י הנתבעים כולם. משכך לא נותר לי אלא לקבוע את התיק להוכחות ליום 27.12.05 לשעה 17:30. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום מהיום. שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין