ביטול פסק דין בהעדר מסירה כדין מתוך חובת הצדק

שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה. להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין בהעדר מסירה כדין: החלטה מונחת בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 10/10/07. חברת מירס תקשורת בע"מ, להלן: "התובעת") עוסקת במתן שירותי רדיו-טלפון ניידים וכן במכירת ציודי קצה לשירות זה. לטענתה,מר בורטנצקי אולג (להלן: "הנתבע") עבד בחברת אלפא דימי בע"מ (להלן: "החברה"). זו התחייבה לשלם בעבור השירותים אשר סופקו לה. אולם, בניגוד למוסכם, צברה החברה חובות בסך 55,254 ₪. התובעת, ביקשה לנסות ולהגיע לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט אך ללא הואיל. משכך, ובלית ברירה, הגישה התובעת תביעה זו. הנתבע הינו ערב אישית לחובות החברה. לטענתו, לא ידע על כך שהוצא נגדו פסק דין אלא הדבר נודע לו רק כאשר קיבל את אזהרת ההוצאה לפועל, וזאת מאחר ולא בוצעה מסירה כדין. לגופו של עניין, המבקש טוען כי בין החברה ובין התובעת סוכם שהחברה תשלם סך של 420 ₪ לחודש בעבור ארבעה מכשירים מסוג מירס אשר יכללו 1,000 דקות חינם בחודש, וכן עשרה מכשירים מסוג אמיגו בתמורה לסך של 180 ₪ בחודש אשר יכללו 1,000 דקות חינם בחודש. לגישת המבקש, התובעת איפשרה ללא ידיעתו או הסכמתו כי המכשירים יהיו פתוחים לשיחות לחו"ל, דבר אשר יקר לאין שיעור את חיובי החברה ואת חובותיו שלו כערב. כאשר פנה לתובעת בבקשה להחזיר את המכשירים נענה בשלילה. מנגד טוענת המשיבה, כי אין מקום לבטל את פסק הדין. הוא ציין כי המבקש חתם בערבות אישית לפירעון חובות החברה ומצגיו אשר הוצגו לנציגי התובעת השתכלל ההסכם אשר מכוחו נוצר החוב המורכב מסך של 28,154 ₪ בגין זמן אוויר וכן סך של 24,533 ₪ בעבור דמי יציאה. המשיבה טוענת כי בטרם הוגשה התביעה נשלחו מספר מכתבי התראה לכתובתו של המבקש ברחוב מבצע סיני 11 בת ים. נוסף על כך, ביום 27/11/07 הגיע המבקש למשרדי התובעת וקיבל לידיו את כתב התביעה. דיון כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836, ציין: "שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו…. שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…". עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה. שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 112). במקרה דנן, קמה האפשרות לבטל את פסה"ד מתוך חובת הצדק, שכן בית המשפט פוסק בסכסוך (lis), שהתגלע בין בעלי - הדין. לשם מיצוי ההליך השיפוטי בצורה תכליתית ויעילה, יש לאפשר בצורה שווה לכל אחד מבעלי הדין ולכל אדם אחר בעל אינטרס לגיטימי, ההזדמנות הנאותה לממש את זכותו החוקתית לגשת לבית - המשפט ולטעון טענותיו במשפט גופו, בטרם תינתן ההכרעה השיפוטית הסופית בעניינו. מטרתה העיקרית של הפרוצדורה, במובנה הרחב, היא תועלתית : גילוי האמת ועשית הצדק במסגרת הדין הסובסטנטיבי, וזאת ככל האפשר. לפעמים, באמצעות כללי הפרוצדורה, יוצרים גם דין סובסטנטיבי - למשל: המשפט המינהלי הישראלי והקומון לאו האנגלי. ביסוד כללי הפרוצדורה, נמצא האיזון העדין שבין צדק, מוסר ויושר מחד גיסא לבין סדר ויציבות מאידך גיסא. פרוצדורה טובה צריכה להתאים את עצמה למושג הצדק, היחסי והמשתנה לפי טיבו, כפי שנקלט בתודעותיהם של בני - החברה האנושית, בת זמננו. במובן מסויים, מגבילה הפרוצדורה את שיקול דעתו של השופט היושב בדין, ומחייבת אותו לנהוג לפי כללים מסודרים, קבועים וידועים מראש לכולי עלמא. היא מונעת, עד כמה שאפשר, שרירות לבו של השופט ויוצרת, קנה מידה אחיד בהליך השיפוטי. לדעתי, נוסחת האיזון המידתית, הבסיסית והחוקתית, בהתנגשות בין הוראת כלל פרוצדוראלי מחד לבין הצדק מאידך, נגזרת מעוצמת הפגיעה בסדרי הדין והיא זו : בהתקיים פגם מהותי (Fundemental defect), בסדרי - הדין, יד הפרוצדורה על העליונה ובלבד שהפגיעה בזכויות הדיוניות של בעל הדין היא מידתית; בהתקיים פגם לא מהותי או נוהל לקוי (Irregularity), בסדרי - הדין, יד הצדק על העליונה, ובלבד שבעל הדין המפר את סדרי - הדין, לא השתמש לרעה בזכויותיו הדיוניות. כאמור, הפרוצדורה מגבילה את שיקול דעתו של בית - המשפט, ומונעת שרירות לב. בענייננו, על בית - המשפט להשתמש בסמכותו בסבירות וכהלכה, שעה שנדרש לתת פסק - דין בהעדר הגנה/ עליו לבדוק היטב, קודם למתן פסק - הדין, אם ניתנה לנתבע הזדמנות סבירה והוגנת, למימוש זכותו החוקתית לגשת לבית - המשפט ולטעון את טענותיו, כפי שנקבע בסדרי - הדין. פסק - דין, אשר ניתן שלא - כדין כמו המקרה של העדר הזמנה לדין כחוק לידי הנתבע, (ע"א 713/75 פרנקל נ. קאופמן ואח', פ"ד ל(3)349 , זוסמן, סדרי הדין האזרחי, שם, עמ' 737 - 736) או תוך פגיעה בזכות הטיעון (רע "א 7034/00 צדקה נ. וויל ואח', (לא פורסם)), הוא פסק - דין פגום וניתן שלא כהלכה, ועל בית המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק ואין לו בעניין זה כל שיקול דעת. בעניין זה, נפסק כי "פסק - דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנוייה הזכות שלא יינתן נגדו פסק - דין, אפילו פסק - דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ. יצחקי, פ"ד ח(1) ,395 , וראו - ש. לוין : תורת הפרוצדורה האזרחית, שם, עמ' 204). פסק - דין אשר ניתן בהעדר המצאה או תוך פגיעה בזכות הגישה לבית המשפט והטיעון במשפט לגופו כמוהו כפסק - דין אשר ניתן בחוסר סמכות ועל - כן, בטל הוא מעיקרו. זכות הטיעון או השמיעה ( (aud iatur et altera pars נמנית בין כללי הצדק הטבעי ( ,(natural justice המחייבים דיון משפטי הוגן. כללי הצדק הטבעי, הם חלק מהמשפט הפוזיטיבי הישראלי. (בג"צ 442/71 לנסקי נ. שר הפנים, פ"ד כו(2) ,37 , ע"א 228/58 רוטשטיין נ. מלמד, פ"ד יב(2)1439; בג"צ 654/78 גינגולד נ. בית - הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה(2) 654 בג"צ 91/74 גבארה ואח' נ. בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ואח', פ"ד כח(2) ,518 ע "א 104/62 לנגלייב נ. מלמד ואח', פ"ד טז(3)1886, ש. שטרית, "מגמות חדשות בעיקרי הצדק הטבעי", הפרקליט לז, 326 ,325 ,1987). לאור העובדה שהמבקש ידע על קיום פסק הדין ב - 22.11.07 בשעה שנמסרה לו האזהרה מההוצאה לפועל ורק ביום 14.1.08 הגיש בקשה לביטול פסק הדין, נראה כי יש מקום לבצע איזון ראוי בין האינטרסים הנוגדים על ידי מתן הוראה לביטול פסק הדין, אך זאת תוך חיוב הפקדה בקופת בית המשפט בסך של 7,200 ₪. פסה"ד יבוטל וכל הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו, באם יופקד הסכום הנ"ל תוך 30 יום. אז יגישו הצדדים רשימת תאריכים מתואמים לקיום דיון לגופו של עניין בתיק. הצעת פשרה: מבלי לנקוט עמדה מה תהיה התוצאה הסופית בתיק זה, לאחר שמיעת הראיות, אשר יכולה להביא כמובן לקבלת התביעה במלואה, או לחילופין - דחיית התביעה במלואה, אני רואה לנכון להציע לצדדים הסדר לסיום הסכסוך . בית המשפט מציע שינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי ס' 79א(א) לחוק בתי משפט ובו בית המשפט יפסוק בגבולות מינימום ומקסימום בין 5,400 ₪ לבין 27,000 ₪ ובכך יסתיימו כל טענות בסוג כלשהו בין הצדדים. הצדדים ישיבו להצעת בית המשפט בתוך 14 יום מקבלת ההחלטה חובת הצדקביטול פסק דיןהמצאת כתבי בי דין