להלן פסק דין בנושא ביטול פסק דין בהעדר הופעה: פסק - דין בקשת רשות ערעור כנגד החלטת בית המשפט השלום בת"א (כב' השופטת ו' סימון) מיום 8.2.05 בת.א. 66987/00 לפיה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך 18.10.04 בהעדר הופעה. העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן: הבנק, המשיב, הגיש לבית משפט השלום תביעה בסדר דין מקוצר נגד חברה וערביה שהמבקשת הינה אחת מהם, לתשלום יתרת חוב בסך 313,332 ₪. המבקשת, אשר היתה מיוצגת אותה עת על ידי עורך דין ויקטור עטיה, הגישה בקשת רשות להתגונן שהדיון בה נקבע לתאריך 6.7.04. בשעות אחר הצהריים של ה- 5.7.04 הגיש עורך דין עטיה, באמצעות הפקסמיליה בקשה לדחית הדיון ומבלי לוודא מה היתה החלטת בית המשפט עשה דין לעצמו ולא התייצב בתאריך 6.7.04. כב' השופטת סימון נהגה כלפי המבקשת ובא כוחה לפנים משורת הדין וקבעה מועד נוסף לדיון, למרות שהתבקשה על ידי ב"כ הבנק למחוק את בקשת הרשות להתגונן, בהעדר הופעה. ההזמנה לדיון הנדחה, שנקבע ליום 26.9.04, התקבלה במשרדו של עו"ד עטיה בתאריך 7.7.04. בתאריך 11.7.04 נמסרה למזכירות בית המשפט הודעה על החלפת ייצוג. אלא שגם בתאריך 26.9.04 לא התייצב איש מטעם המבקשת. בשלב זה החליטה כב' השופטת למחוק את בקשת הרשות להתגונן. בתאריך 10.10.04 הוגשה על ידי הבנק פסיקתא אשר נחתמה בתאריך 18.10.04. בתאריך 24.10.04 הגיש עורך דין קירשנבאום, בא כוחה החדש, של המבקשת בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן, אולם מאחר שהתיק נסגר בינתיים לא נפתח תיק בש"א והבקשה תויקה בתיק. כאשר הסתבר למבקשת כי ניתן נגדה פסק דין, הגישה בקשה לביטולו אשר נדחתה, כאמור, על ידי בית משפט קמא. נימוקי הבקשה: לטענת המבקשת עורך דינה הקודם לא יידע אותה או את בא כוחה החדש על מועד הדיון וכראיה היא מצביעה על הבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן אשר הוגשה בחודש אוקטובר 2004. בנסיבות אלה, סבורה המבקשת, כי על בית המשפט לבטל את פסק הדין מחובת הצדק מכיוון שלא נמסרה לה הודעה על מועד הדיון. לחילופין נטען, שגם אם יראה בית המשפט בהודעה לעורך דין עטיה הודעה כדין, יש לבטל את פסק הדין על מנת שתנתן לה האפשרות להציג את הגנתה שסיכוייה טובים. דיון "כאשר ניתן פסק דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין על פי תקנה 227 לתקנות סדר דין, הרי שיבדוק בית המשפט בעיקר שתי שאלות: (1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה אם יבוטל פסק הדין? תוך יישום לגבי המקרה שלנו: האם יש למבקשת לכאורה הגנה של ממש? (ראה ספרו הנ"ל של ד"ר י' זוסמן בעמ' 556). בע"א 276/62 [2] בעמ' 354 נקבע בעניין זה: (1) 'אין עליו בשלב זה להוכיח ממש את הגנתו, עליו רק לשכנע לכאורה כי יש לו הגנה אם יוכיח אותה...'. (2) מהי הסיבה אשר בגללה לא היתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה אך היא בעלת משקל. אם יתברר למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע שאחרת ייגרם עיוות דין בגללו. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנסיבות השנויות במחלוקת לגופן". (ע"א 32/89 ויולט אפל נ' דוד קפח פ"ד לז 431, 438). זוהי התורה ובתי המשפט נוהגים על פיה כל אימת שניצבת בפניהם שאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הופעה. נסיבות העדר המבקשת מהדיון בטרם אדון בסוגיה לגופה אציין כי לבקשת הרשות לערער לא צרפה המבקשת העתק של בקשה לביטול פסק דין ולפיכך מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב, שלא נסתרה, לפיה הבקשה לא נתמכה בתצהיר כך שלא הונחה התשתית הראייתית לטענה לפיה עורך דין עטיה לא הודיע למבקשת על מועד הדיון. למרות האמור לעיל מוכנה אני להניח לטובתה כי אלה היו פני הדברים, הגם שלהשקפתי, היה על המבקשת לתמוך בקשתה בתצהיר שלה ושל בא כוחה הנוכחי היכול לאשר את הטענה לפיה התיק לא נמסר לו או חסר את המסמכים הרלבנטיים. מכל מקום גם בהנחה שמועד הדיון לא הודע למבקשת, משמונה עורך דין עטיה לייצגה משמש מענו כתובת למסירת כתבי בי דין וזימונו לדיון כמוהו כזימונה של המבקשת לפיכך, אין היא זכאית לבקש ביטולו של פסק הדין מחמת הצדק. כמו כן, ומקובלת עלי בענין זה עמדתו של ב"כ המשיבה לפיה היה על עורך דינה החדש של המבקשת לבדוק את תיק בית המשפט ולוודא שכל החומר הרלבנטי נמצא בידו, מכיוון שקיבל עליו ייצוגה של נתבעת לאחר שהוגשה בקשת רשות להתגונן על ידי עורך דינה הקודם, וניתן היה לצפות כי לאחר הגשת הבקשה יקבע בית המשפט מועד לדיון. יחד עם זאת מוכנה אני להניח לזכותה של המבקשת כי מדובר בטעות וכי העדרה מהדיון לא נבע מזלזול ולפיכך יש לבחון את שאלת סיכויי ההגנה. סיכויי ההגנה מאחר שלבקשה שבפני לא צורפה הבקשה שהוגשה לבית משפט השלום לא אוכל לדעת מהן טענות ההגנה אליהן הפנה בא כוחה. אולם לנוכח התוצאה של דחיית הבקשה החלטתי לבחון את סיכויי ההגנה לאור התצהיר התומך בבקשה המתוקנת לרשות להגן. בתצהירה הנ"ל טוענת המבקשת כי לא הבינה ולא יכלה להבין את משמעות חתימתה על כתב הערבות מכיוון שבהיותה ילידת צרפת היא דוברת עברית אך ידיעת הקריאה והכתיבה שלה בסיסית. דא עקא שהמבקשת לא מצאה לנכון לצרף לבקשה את כתב התביעה ונספחיו כך שנבצר ממני להתרשם מהמסמכים עליהם חתמה המבקשת. ולא נותר לי אלה להפנות לפסיקה הקובעת כי אדם החותם על מסמך מבלי לטרוח לקראו או לברר את תוכנו אינו יכול לטעון כי סבר שהוא חותם על מסמך שונה בתוכנו או במהותו. (ראו לענין זה ע"א 6799//02 יוליזרי משולם ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד ואח' פ"ד נח(2) 145). המבקשת אינה טורחת להבהיר בתצהירה כמה שנים היא מתגוררת בישראל אולם בין המוצגים שצרפה מצויים שני מסמכים בכתב ידה אשר אינם תומכים בטענה לפיה אינה שולטת בשפה העברית ברמה שתאפשר לה הבנת תוכנם של מסמכים. טענותיה הנוספות ביחס לאי מילוי חובות האמון של הבנק כלפיה הינן טענות כלליות ומרביתן נסמכות על ייעוץ משפטי שקיבלה. המבקשת אינה מציינת בתצהירה מתי נחתמה הערבות אולם מודה כי במועדים הרלבנטיים היתה מבעלי החברה, על פי הגדרתה שלה, והחזיקה בחמש מניות מההון המונפק והנפרע של החברה. למרבה הצער אין היא מציינת את שעור אחזקותיה בחברה ומעמדה. משכך לא ברור כיצד היא מבקשת לחסות תחת כנפיו של סעיף 21 לחוק הערבות, תשכ"ז 1967 המתייחס לערב יחיד בעת שעל פי ההגדרה בסעיף 19 לחוק בעל ענין בתאגיד לא יחשב כערב יחיד. הטענה היחידה המקימה למבקשת הגנה, לכאורה, בשלב זה הנה טענתה כי החברה נטלה הלוואה נוספת לאחר שהיא התפטרה מהחברה והודיעה על כך לבנק ונשאלת השאלה האם ערבותה הבלתי מוגבלת בסכום ממשיכה לחול גם על הלוואות שנלקחו שעה שהמבקשת חדלה לטענתה, להיות בעלת עניין בחברה. אשר על כן, למרות קלישותן של מרבית טענות ההגנה של המבקשת החלטתי לקבל את הבקשה מכיוון שמחיקת ההגנה מטעמים שבסדר דין יש בה כדי לשלול מהמבקשת את מימוש זכות הגישה שלה לערכאות. מטעם זה החלטתי ליתן למבקשת רשות לערער ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה ולבטל את פסק הדין. אולם בשל חולשתן של טענות ההגנה החלטתי להתנות את ביטולו של פסק הדין בהפקדת 120,000 ₪ בקופת בית המשפט ובתשלום הוצאות המשיב בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ לא יאוחר מתאריך 1.12.05. לא תעמוד המבקשת בביצוע חיובים אלה יוותר פסק הדין על כנו. פסק דין בהעדר התייצבותביטול פסק דין