תשלום דמי תיווך חלקיים

התובע טוען כי בגין עסקת ברקת שולמו לו דמי תיווך חלקיים בלבד והוא זכאי ליתרת דמי התיווך בסך של 158,721 ₪

בית המשפט ציין כי זכאות המתווך לשכר קיימת רק משהביא את הצדדים לעיסקה לידי כריתת חוזה מחייב. תפקידו של המתווך בעסקת מקרקעין הוא לשמש כלי יעיל להפגשת מוכר וקונה, לסייע להם להגיע להסכמה ולמפגש רצונות, שיבוא לידי ביטוי בכריתת חוזה מחייב.

זוהי המטרה שעם השגתה זכאי המתווך לשכר. זכאותו של מתווך לשכר אינה נובעת רק בשל כך שהמתווך משקיע מאמצים לשם השגת המטרה, אלא השגת המטרה היא המזכה אותו בשכר עבור עמלו. מכאן שמאחר והחוזה על תנאי הוא חוזה מחייב הרי שבדרך-כלל הבאת הצדדים לידי כריתת חוזה כזה תזכה את המתווך בשכרו.

להלן החלטה בנושא תשלום דמי תיווך חלקיים:

החלטה

1.     התובע, מתווך במקרקעין, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת, בגין שלוש עסקאות מקרקעין שתיווך עבורה: עיסקה במושב ברקת בהתאם להסכם תיווך מחודש יולי 2004(להלן: "עסקת ברקת"), עיסקה לגבי מתחם איירפורט סיטי בהתאם להסכם תיווך מחודש מרץ 2004 (להלן: "עסקת איירפורט סיטי") ועסקה עם חברת מחלף בהתאם להסכם תיווך נוסף מחודש מרץ 2004 (להלן: "עסקת מחלף").

2.     התובע טוען כי בגין עסקת ברקת שולמו לו דמי תיווך חלקיים בלבד והוא זכאי ליתרת דמי התיווך בסך של 158,721 ₪; בגין עסקת איירפורט סיטי שולמו לו דמי תיווך חלקיים בלבד והוא זכאי ליתרת דמי התיווך בסך של 8,952 ₪; ובגין עסקת מחלף שולמו לו דמי תיווך חלקיים בלבד והוא זכאי ליתרת דמי התיווך בסך של 27,103 ₪.

3.     הנתבעת ביקשה תחילה למחוק את כותרת התביעה. היתה זו בקשת סרק שנדחתה ביום 6.7.2005 תוך חיובה של הנתבעת בהוצאות. לאחר שהבקשה נדחתה, ביקשה הנתבעת רשות להתגונן. הבקשה נתמכה בתצהירו של מנהל הנתבעת, מר דוד ליברמן (להלן: "ליברמן").

עסקת ברקת

4.     באשר לעסקת ברקת, טען ליברמן כי העסקה איננה עסקה לשכירת מגרש, אלא עסקה להקמת מבנה, ורק לאחר שייבנה, יכנס הסכם השכירות לתוקף. על כן, אין מדובר כלל בהסכם שכירות וממילא התובע אינו זכאי לדמי תיווך, שכן שכרו הותנה בעריכתה של עסקת שכירות. לשיטתו של ליברמן, עסקת ברקת היא הסכם על תנאי, והתנאי הוא שהמבנה אכן ייבנה, ורק במקרה זה ייכנס הסכם השכירות לתוקף.

5.     עסקינן בטענת בדים שטוב היה אלמלא הועלתה.

     בס' 2 להסכם התיווך התחייבה הנתבעת:

     "אנו מתחייבים בזאת כי במידה ואנו נבצע עסקה כלשהי לגבי אחד או יותר מהנכסים שהוצעו לנו או שיוצעו לנו בעתיד ע"י מר גיא, אנו נשלם למר גיא את דמי התיווך, שהוסכמו בנינו [כך במקור] בשיעורם [כך במקור] כדלקמן: ... בעסקת שכירות: דמי שכירות של חודש + מע"מ (בהתאם לגובה דמי השכירות החודשיים הנקובים בהסכם השכירות)."

     בס' 3 להסכם התיווך נקבע כי:

     "אנו מתחייבים לשלם למר גיא גריצמן ... את דמי התיווך לעיל מיד במעמד חתימת ההסכם..."

     בס' 7 להסכם התיווך נקבע כי:

     "למען הסר ספק מובהר כי עצם קבלת כתובת/ות הנכסים ממשרדכם תחייב אותנו בתשלום דמי תיווך בהתאם לתנאים דלעיל, וזאת במידה ותבוצע עסקה לגבי נכסים אלה בפועל."

6.     הנתבעת טוענת כי הואיל והתקשרה עם מושב ברקת בהסכם לבניית מבנה שטרם נבנה, הרי שחלה הסיפא לס' 7 להסכם התיווך, לאמור, טרם בוצעה עיסקת שכירות בפועל. אין בידי לקבל טענה זו. ברי כי לצורך התחקות אחר כוונת הצדדים יש לקרוא את הוראת הסיפא של סעיף 7 יחד עם הוראת הרישא של סעיף 7, וכן את הוראות ס' 2 ו-3 להסכם התיווך, ולא במנותק מההקשר הכללי, כפי שעושה הנתבעת. סעיפים אלה משמיעים לנו כי די בכך שתחתם עסקת שכירות על מנת שהתובע יהא זכאי לדמי תיווך, שכן אלה ישולמו לו מיד במעמד חתימת ההסכם. מכאן שהצדדים לא התכוונו להתנות את הזכאות לדמי תיווך בכך שבסופו של דבר תצא השכירות אל הפועל. סעיף 7 נועד אך ורק להבהיר כי רק חתימתה של עסקת שכירות, להבדיל מעצם מסירת הכתובת של הנכס לידי הנתבעת, היא שתזכה את התובע בדמי תיווך. על כן, הדיבור "תבוצע עסקה בפועל" משמע כריתת חוזה בפועל, להבדיל מקבלת כתובת גרידא, שלא תביא לכריתת חוזה.

7.     גם הטענה כאילו אין עסקינן כלל בהסכם שכירות היא טענת בדים שלא היה מקום להעלותה. כותרת ההסכם שנכרת בין הנתבעת לבין מושב ברקת היא "הסכם הקמה ושכירות". מושב ברקת מוגדר בהסכם בתור "המשכיר". הנתבעת מוגדרת בתור "השוכרת". מדובר בהסכם שכירות מפורט ביותר המשתרע על פני לא פחות מ- 23 עמודים. השוני בינו לבין הסכם שכירות רגיל הוא שבמקרה דנן המושכר טרם נבנה, אך המשכיר מתחייב לבנותו על מנת שישמש את השוכרת. בס' 9.2 מתחייב המשכיר להשלים את בניית המושכר ולמסור אותו לשוכרת בתום עשרה חודשים ממועד כניסת ההסכם לתוקף. תקופת השכירות נקבעה בס' 1.29 לתקופה של 60 חודשים מיום מסירת החזקה. בס' 12.2 נקבע כי השוכרת לא תהא רשאית לקצר את תקופת השכירות מכל סיבה שהיא. דמי השכירות נקבעו בס' 13.3 להסכם על סך השווה ל- 32,770 דולר לחודש, בצירוף מע"מ. למעשה, מרגע כריתת ההסכם נוצר הסכם שכירות מחייב לכל דבר וענין בין הצדדים, ואין צורך בחתימת הסכם שכירות נוסף עם תום בנייתו של המושכר.

     הנתבעת משליכה יהבה על ס' 41 להסכם, הקובע תנאים מתלים לכניסתו של ההסכם לתוקף, שאם לא יתקיימו כולם בתוך 90 יום, יבוטל הסכם השכירות. ואלה התנאים המתלים: אישור ההסכם ע"י הנהלת המושב, אישור ההסכם ע"י דירקטוריון הנתבעת, קבלת היתר בניה למבנה וחתימת הצדדים על כל נספחי ההסכם. הנתבעת אינה טוענת כי איזה מבין התנאים המתלים לא נתקיים. נזכיר כי ההסכם נכרת ביום 23.12.2004 ובקשת הרשות להתגונן הוגשה ביום 21.7.2005, ארבעה חודשים לאחר תום המועד של 90 יום שנקבע כי עד אליו חייבים התנאים המתלים להתקיים. על כן, ברי כי ההסכם עודנו שריר וקיים וכי נתמלאו התנאים המתלים כנדרש בו, שאם לא כן, חזקה על הנתבעת שהיתה טוענת זאת. כל שטוען ליברמן בתצהירו הוא שהמושב "מצוי בהליכי בניית המקום...". משמע, לא רק שההסכם שריר וקיים, אלא שאף הוחל בביצועו. ליברמן אף הודה בחקירתו כי הנתבעת כבר שילמה למושב דמי שכירות בגין שלושת חודשי השכירות הראשונים (ע' 3 לפרוטוקול).

8.     יפים לעניננו הדברים שנאמרו בע"א 342/89 ג.ז. רכסים בע"מ ו-4 אח' נ' פסח גרופר פ"ד מו(2), 724 ,עמ' 738-739:

"זכאות המתווך לשכר קיימת רק משהביא את הצדדים לעיסקה לידי כריתת חוזה מחייב. תפקידו של המתווך בעסקת מקרקעין הוא לשמש כלי יעיל להפגשת מוכר וקונה, לסייע להם להגיע להסכמה ולמפגש רצונות, שיבוא לידי ביטוי בכריתת חוזה מחייב, ... זוהי המטרה שעם השגתה זכאי המתווך לשכר. זכאותו של מתווך לשכר אינה נובעת רק בשל כך שהמתווך משקיע מאמצים לשם השגת המטרה, אלא השגת המטרה היא המזכה אותו בשכר עבור עמלו. מכאן שמאחר והחוזה על תנאי הוא חוזה מחייב הרי שבדרך-כלל הבאת הצדדים לידי כריתת חוזה כזה תזכה את המתווך בשכרו."

יתר על כן, גם אם בסופו של דבר המבנה לא היה נבנה כלל, לא היה בכך כדי לשלול את זכאותו של התובע לדמי תיווך, כפי שנקבע בע"א 166/77 נסים דדון נ' ברוך אברהם פ"ד לג(3), 365 ,עמ' 372-373:

"הלכה פסוקה היא כי המתווך זכאי לדמי תיווך משגרם לכך כי הצדדים יחתמו על חוזה מחייב ... ואין זכותו לדמי התיווך תלויה בביצועו של ההסכם ובהבאת העסקה לידי גמר. "אם היה זה הסכם מחייב משעת כריתתו, הרי שלפי הפסיקה של בית- משפט זה מגיע למתווכים, אשר פעלו למען כריתת ההסכם, שכרם, תהא הסיבה לאי-ביצוע ההסכם אשר תהיה" (מדברי מ"מ הנשיא (לנדוי), ע"א 62/77 סוכנות מכוניות לים התיכון נגד קראוס, (סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נגד מאיר קראוס, ו-2 אח', פ"ד לא (3) 695, בע' 700)." (הדגשה אינה במקור)

9.     אין ממש בטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו כאילו עד אשר לא תסתיים הבנייה, לא ניתן לדעת מה יהא גובה דמי השכירות שמהם יש לגזור את דמי התיווך. דמי השכירות נקבעו בס' 13.3 להסכם, והנתבעת אף שילמה כבר למשכיר עבור שלושת חודשי השכירות הראשונים, כפי שהודה ליברמן בחקירתו.

10.     אין גם ממש בטענת ב"כ הנתבעת, כאילו העובדה שמדובר ב"הסכם הקמה ושכירות" שוללת את זכאותו של התובע לדמי תיווך, שכן אין המדובר בהסכם שכירות. עסקינן בהסכם שכירות מחייב לכל דבר וענין, שנוסף לו אלמנט של הסכם בנייה.

11.     ראוי לציין כי הטענה כאילו לא נכרת כלל הסכם שכירות הועלתה רק לצורך המשפט, שכן בזמן אמת, כאשר הנתבעת נדרשה לשלם לתובע את שכרו, היא ניסתה להתלות בטענות שווא אחרות, למשל, הטענה כאילו לא נחתמה הזמנת תיווך בכתב (ראה נספח ד' לכתב התביעה), ולאחר שהומצא לה תצלום של ההסכם והטענה הראשונה הופרכה, דרשה הנתבעת לקבל את המסמך המקורי (נספח י' לכתב התביעה). לבסוף, כאשר כלו כל הקיצין, מסרה הנתבעת לתובע 14 שיקים דחויים בגין דמי התיווך, בסכום כולל של 156,660 ₪, שזמני פרעונם החל מיום 21.3.2005 וכלה ביום 22.5.2006. יצויין כי בצעד זה לא היה כדי לרפא את הפרת הסכם התיווך על ידי הנתבעת, שכן על פי הסכם זה חלה על הנתבעת חובת תשלום מיידית בעת מעמד החתימה על הסכם השכירות.

12.     אין ספק כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב ממשי כלפי התובע, ויעיד על כך בין השאר טיעונו של ליברמן, לפיו מסירת 14 שיקים מעותדים, מקץ נסיונות התחמקות מתשלום שכר כלשהו לתובע, עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם התיווך, שכן החובה לשלם מייד, אין פירושה החובה לשלם במזומן. אמור מעתה, לשיטתו של ליברמן, כאשר נקבע בס' 3 להסכם התיווך כי "אנו מתחייבים לשלם למר גיא גריצמן ... את דמי התיווך לעיל מיד במעמד חתימת ההסכם...", ניתן לפרוס את תשלום דמי התיווך ל- 14 תשלומים, שביצועם יושלם אי שם במהלך שנת 2006, כשנה וחצי לאחר חתימת הסכם השכירות. כידוע, הסכמים יש לקיים בתום לב, ואל לו לבעל דין לנהוג בבחינת "נבל ברשות החוזה", כפי שנפסק בבג"צ 59/80 שרותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י ל"ה (1) 828, 834:

"משמעותה של החובה לקיים חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת היא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל-פי המקובל על בעלי חוזה הוגנים. אמת הדבר, אין הצדדים לחוזה מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה ('נבל ברשות החוזה' כלשונו של השופט אלון בע"א 148/77, בעמ' 638). על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. על בעלי החוזה לפעול להגשמתה של כוונתם המשותפת, תוך נאמנות ומסירות למטרה, שעמדה לנגד עיניהם, ותוך עקביות בהגשמת ציפייתם המשותפת הסבירה".

על כן, עצם העובדה שהתובע הציג לפרעון שיקים מעותדים שהגיע זמן פרעונם, אין פירושה הסכמה עם פריסת התשלום של הנתבעת, אלא פעולה מחוסר ברירה, שנועדה לצמצם את נזקיו.

13.     סיכומו של דבר, עסקינן בהגנת בדים. על כן אין ליתן לנתבעת רשות להגן בנוגע לתביעה שעילתה עסקת ברקת.

עסקאות איירפורט סיטי ומחלף

14.     ביום 9.3.2004 התחייבה הנתבעת לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור של דמי שכירות בגין חודש אחד בגין עסקאות איירפורט סיטי ומחלף (נספחים ט"ו ו-כ' לכתב התביעה). ליברמן טוען בתצהירו כי הנתבעת שילמה לתובע דמי תיווך בשיעור של 70% מדמי השכירות לחודש, וכי תשלום חלקי זה מהווה את מלוא דמי התיווך המגיעים לתובע בגין עסקאות איירפורט סיטי ומחלף. לדבריו:

     "ביני לבין התובע נערכה פגישה בה סוכם מפורשות כי אנו נשלם 70% מדמי התיווך המגיעים לתובע. אני מבקש להצהיר כי הסכם זה נעשה ביני לבין התובע מפורשות ועם כל הכבוד התובע לא יכול להתנער מהבנות אלו בינינו. אני לא המצאתי את ה-70% הללו סתם ככה." (ס' 43 לתצהירו)

     מתי בדיוק סוכם על הפחתת דמי התיווך הקבועים בהסכמים שבכתב, מדוע הסכים התובע להפחית את שכרו לאחר שכבר נחתם הסכם תיווך מחייב ומדוע הסיכום לא הועלה על הכתב, סתם ליברמן ולא פירש.

15.     כידוע, מי שמבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולפרט היטב את טענות הגנתו:

"... אך בגרסתו חייב הנתבע המבקש רשות להתגונן להכבד ולהכנס לפרטי הדברים."

(ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 138-139.)

"כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה." (ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200.)

     הנתבעת לא עמדה בחובת הפירוט, ואין כל הסבר מתי בדיוק סוכם על הפחתת דמי התיווך הקבועים בהסכמים שבכתב, ומדוע הסכים התובע להפחית את שכרו למרות האמור בהסכמי התיווך.

16.     זאת ועוד, עיינתי במכתביה של הנתבעת אל התובע קודם להגשת התביעה, ושם הועלתה טענה אחרת לגבי עסקת איירפורט (ראה נספח י' לכתב התביעה): בעת החתימה הסתייג כביכול ליברמן משיעור דמי התיווך. הואיל ובעיסקת מחלף סוכם כביכול על תשלום בסך של 70% בלבד, זהו גם שיעור דמי התיווך הראויים בגין עיסקת איירפורט סיטי. משמע, עסקינן בקביעה חד צדדית של ליברמן מהם דמי התיווך בגין עיסקת איירפורט סיטי. יצויין כי גירסה זו כלל לא נתמכה בתצהירו של ליברמן, אלא היא עולה מתוך מכתבה של הנתבעת שצורף כנספח לכתב התביעה.

17.     בנסיבות אלה, כאשר עסקינן בטענות הגנה בלתי מפורטות, על גבול הגנת הבדים, מן הראוי להתנות את הרשות להגן לגבי דמי התיווך בגין עסקאות איירפורט סיטי ומחלף, בהפקדת ערבון. בנסיבות הענין, יעמוד הערבון על סך של 36,055 ₪, הוא סכום התביעה בגין עסקאות אלה.

סיכום

18.     אין רשות להגן לגבי התביעה שעילתה עסקת ברקת. התובע זכאי ליטול פסק דין לפי הנטען בכתב התביעה. בשים לב לטיבן של טענות ההגנה, הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, בגין ההליך הנוכחי.

19.     תינתן רשות להגן לגבי התביעה שעילתה עסקאות איירפורט סיטי ומחלף, בכפוף להפקדת ערבון בסך של 36,055 ₪. לא יופקד הערבון בקופת בית המשפט עד ליום 11.12.2005- תידחה הבקשה גם לגבי עסקאות אלה. הוצאות ההליך לגבי עסקאות אלה, בסך של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, תהיינה לפי התוצאות בתיק העיקרי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוקף הסכם תיווך

  2. עמלת תיווך מגרש

  3. ניכוי דמי תיווך

  4. דמי תיווך על קרקע

  5. הסכם תיווך בעל פה

  6. הסכם תיווך לא חתום

  7. הסכם תיווך לא כתוב

  8. סירוב לשלם דמי תיווך

  9. מחיקת תביעה של מתווך

  10. תיווך בין קבלני משנה

  11. הסתרת מידע ע"י מתווך

  12. תביעה על שירותי תיווך

  13. סעיף 14 לחוק המתווכים

  14. תשלום דמי תיווך חלקיים

  15. תביעה לתשלום דמי תיווך

  16. זכאות מתווך לדמי תיווך

  17. מתי צריך לשלם למתווך ?

  18. זכאות לתשלום דמי תיווך

  19. הסכם תיווך על מסמך נפרד

  20. מילוי פרטים בהסכם תיווך

  21. אי תשלום דמי תיווך 1.5%

  22. הגורם היעיל בעסקת תיווך

  23. התחמקות מתשלום דמי תיווך

  24. שינוי הסכם תיווך בכתב יד

  25. הסתרת היותו של אדם מתווך

  26. דמי תיווך שכירות נכס מסחרי

  27. מי משלם דמי תיווך שכירות ?

  28. הגבלת חופש העיסוק של מתווך

  29. הסכם תיווך ללא כתובת הדירה

  30. תביעה בגין הפרת הסכם תיווך

  31. מכירת דירה ללא ידיעת המתווך

  32. ביטול הסכם בלעדיות עם מתווך

  33. חתימה אצל שני מתווכים שונים

  34. תביעה בגין דמי תיווך שכירות

  35. הסכם תיווך לרכישת ביטוח חייים

  36. מייצג או מתווך של חברה בחו''ל

  37. דמי תיווך שכירות דירה בתל אביב

  38. הפרת הסכם בלעדיות בתיווך דירות

  39. הסכם תיווך עם שני מתווכים שונים

  40. תביעה של מתווך לתשלום דמי תיווך

  41. ניסיון התחמקות מתשלום דמי תיווך

  42. סירוב לשלם דמי תיווך בגין השכרה

  43. האם מתווך ברימקס נחשב לעובד שלה

  44. חובת המתווך להסביר על הסכם תיווך

  45. התחייבות בכתב יד לתשלום דמי תיווך

  46. אי תשלום למתווך למרות הסכם בלעדיות

  47. חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996

  48. תביעה נגד מתווכת להעסקת עובדים זרים

  49. דמי תיווך על עסקה שהתבטלה אחרי חתימה

  50. מכירת בית בתקופת הבלעדיות - דמי תיווך

  51. מעורבות עורכי דין בעסקאות תיווך נדל''ן

  52. תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ''ז-1997

  53. זכאות לקבל דמי תיווך ללא רישיון תיווך

  54. הוראות נוהל לאישור עיסקאות תיווך ביהלומים

  55. דמי תיווך (לא באחוזים) בגובה ההפרש במכירה

  56. האם מתווך שהראה דירה מדגמית זכאי לדמי תיווך ?

  57. תביעות בין מתווכים - תביעת מתווך נגד מתווך אחר

  58. דחיית תביעה לדמי תיווך למרות חתימה על סכם תיווך

  59. תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות לתשלום דמי תיווך

  60. תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ''ז-1997

  61. תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ''ז-1997

  62. מתווך טען כי במקום עמלת תיווך הוסכם כי ינהל נכסים שונים שבבעלות הנתבע

  63. תביעה להשבת דמי התיווך ששולמו בגין חוזה שבוטל בעקבות אי מסירת הנכס במועד

  64. פגמים צורניים ומהותיים בהסכם תיווך הפוגעים בחבות החוזית לתשלום דמי התיווך

  65. עת מפגיש מתווך בין הצדדים הוא הגורם היעיל, אולם לא תמיד עובדות העניין כה פשוטות

  66. האם זכאי לקבלת דמי תיווך שעובד מטעמו, שאיננו מתווך מורשה, ביצע פעולות רבות מול הקונה ?

  67. מתווך המעדיף תועלתו האישית ומונע קידום עסקת מכר פועל בניגוד לחובותיו על פי חוק המתווכים

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון