תיקון לוח זכויות במקרקעין

סעיף 59 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 קובע את המועד להגשת בקשות לתיקון הלוח, כדלקמן: "59. תיקון הלוח תוך שלושה חודשים מהיום שהוצג לוח הזכויות רשאי כל התובע זכות למקרקעין לפנות לבית המשפט בבקשת תיקון, ובית המשפט רשאי, לאחר מתן הודעה מספקת לכל מי שנפגע על ידי הבקשה, לשנות את החלטתו של פקיד ההסדר." ומי שנפגע מההחלטה רשאי לערער על החלטתו, כפי שנקבע בסעיף 88 לפקודה הקובע: "88. ערעור על החלטות פקיד ההסדר (א) מי שנפגע על ידי החלטת פקיד ההסדר שנרשמה בלוח הזכויות או בלוח החלוקה, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט תוך שלושים יום מיום הצגתם; אולם מי שנפגע על ידי החלטת פקיד ההסדר לפי סעיפים 51 או 52 רשאי לערער כאמור תוך שלושה חודשים." להלן החלטה בנושא תיקון לוח זכויות במקרקעין: החלטה לפניי בקשה לדחיית התביעה העיקרית על הסף מחמת התיישנות, וכן בקשה חלופית לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילת תביעה. הרקע להליך 1. מדובר בקרקע שהיא בגדר מקרקעין לא מוסדרים, ועדיין נמצאת בהליכי הסדר. ההסדר החל עוד לפני מלחמת ששת הימים והמשיך לאחר 1967, עת הועבר לישראל לוח הזכויות הירדני. על פי לוח הזכויות, בעלי הקרקע הנדונה התחלפו, חלקם לפי 1967 כדלקמן: בשנת 1964 הועברו 16/120 חלקים משוכרי לאבראהים עיסא מטרי ובשנת 1965 הועברו 1/3 חלקים מג'יימס לשוכרי. לאחר ההעברות הנ"ל, בעלי הזכויות בקרקע הינם: שוכרי אבראהים צאלח - 104/120 אבראהים עיסא מטרי - 16/120 בשנת 1972 בוצעה העברה של הזכויות בקרקע משוכרי אברהים צאלח ומאברהים עיסא מטרי לפטריארך הארמני. הקרקע נרשמה על שמו של הפטריארך הארמני כמופיע בלוח הזכויות שצורף לבש"א 3297/06. בשנת 1994 נמכרו הזכויות בקרקע במכירה פומבית בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב מהפטריארך לעות'מאן חלאק ולסיף אדין עבדאללה נאצר אלדין. הקרקע נרשמה על שמם כמופיע בלוח הזכויות. בשנת 1995 נמכרו הזכויות על ידי חלאק וסיף אדין למבקשת - אזהר חברה לפיתוח נכסים בע"מ. הקרקע נרשמה על שמה בלוח הזכויות. אין מחלוקת, כי לוח הזכויות בנוגע לקרקע פורסם עוד לפני שנת 1967 ואומץ על ידי פקיד ההסדר הישראלי לאחר שנה זו. (כעולה מתעודת עובד הציבור, וזאת מכוח תקנה 19 לתקנות הסדרי משפט ומינהל, כמפורט בסעיף 4 לתעודת עובד הציבור). אין גם מחלוקת, כי במהלך השנים תועדו על גבי אותו לוח זכויות, בהתאם לדין, כל ההעברות (שנת 1972, שנת 1994, שנת 1995) ואין גם מחלוקת כי הקרקע רשומה כיום בלוח הזכויות על שם המבקשת. התובעים טוענים כי תובעת 1 רכשה את הקרקע ביום 17.5.98 מנתבע 1, והחלה לבצע עבודות חפירה, והקימה בניין בן שתי קומות. התובעים טוענים כי הם זכאים להרשם כבעלי הזכויות שקנו את הקרקע בתום לב ובתמורה. לפיכך, עותרים הם לרישומה של הקרקע על שמם. טענות המבקשת 2. במקרקעין בלתי מוסדרים תקופת ההתיישנות הינה 15 שנה, וכי אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי או חליפו. הואיל ולוח הזכויות הראשון שפורסם בנוגע למקרקעין נשוא התובענה הינו מיום 25.8.72, כמפורט בכתב ההגנה של פקיד ההסדר שהוגש בתיק זה, והואיל והתובעים לא עשו דבר עד שנת 2005, עת הגישו תביעה זו בעניין הרישום, הרי שהתביעה התיישנה, גם אם תתקבל הטענה שהרישום בלוח הזכויות נעשה בשנת 1980. לתובעים נותרה אפוא, זכות אובליגטורית כנגד מי שמכר להם את הקרקע, וגם אז יש לבחון את שאלת ההתיישנות. העדר העילה נובע ראשית, מטעמים טכניים כגון אי מסירת כתובת וזיהוי. שנית, אין קורלציה בין הבעלים המקורי לבין התובעים. כן לא הוגש תצהיר מטעם התובעים. התובעים לא נקטו בהליך המתאים על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין. טענות המשיבים 3. אין בנמצא אישור בלשכת ההוצאה לפועל (נומרטור) הכולל את צו המכירה כנטען. המבקשת מנסה לתאר את המשיב 1 באור שלילי. אשר לעילת התביעה, יש לשמוע ראיות על כך. התביעה הוגשה במועד בהתאם להחלטת בית המשפט בדיון בצו המניעה, שניתן בהסדר. התובעים הראו שרשרת הבעלויות. לעניין ההתיישנות טוענים המשיבים זו טרם החלה, כל עוד אין לוח זכויות סופי וגמור. כמו כן תקופת ההתיישנות היא 25 שנה. הסמכות לבירור התביעה הינה לפקיד ההסדר, וכך טענו המשיבים בהליך שהיה קודם לכן בבית משפט השלום, שם טענה המבקשת ההיפך. דיון 4. על פי לוח ההסדר, המבקשת רשומה כמי שרכשה את הקרקע, ועל כך אין מחלוקת. טענת התובעים הינה כי הם רכשו את הנכס עוד לפני שנת 1967. אין אף מחלוקת כי התובעים אינם רשומים בלוח הזכויות, ומכאן למעשה תביעתם למתן צו הצהרתי. אין גם מחלוקת כי התובעים לא פנו לפקיד ההסדר בבקשה לתיקון. לפיכך יש לבדוק ראשית את המועד להגשת בקשה מעיין זו. סעיף 59 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה") קובע את המועד להגשת בקשות לתיקון הלוח, כדלקמן: "59. תיקון הלוח תוך שלושה חודשים מהיום שהוצג לוח הזכויות רשאי כל התובע זכות למקרקעין לפנות לבית המשפט בבקשת תיקון, ובית המשפט רשאי, לאחר מתן הודעה מספקת לכל מי שנפגע על ידי הבקשה, לשנות את החלטתו של פקיד ההסדר." ומי שנפגע מההחלטה רשאי לערער על החלטתו, כפי שנקבע בסעיף 88 לפקודה הקובע: "88. ערעור על החלטות פקיד ההסדר (א) מי שנפגע על ידי החלטת פקיד ההסדר שנרשמה בלוח הזכויות או בלוח החלוקה, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט תוך שלושים יום מיום הצגתם; אולם מי שנפגע על ידי החלטת פקיד ההסדר לפי סעיפים 51 או 52 רשאי לערער כאמור תוך שלושה חודשים." התובעים כאמור לעיל, טוענים שלוח הזכויות טרם פורסם, כפי שב"כ המשיבים מציין בסיכומיו: "לאור העובדה כי לוח התביעות טרם נידון מאז השלטון הירדני ועד עצם היום הזה אין בפנינו לוח זכויות סופי הקובע את הבעלות במקרקעין ומאחר והמשיבים תפסו חזקה במקרקעין משך שנים ללא התנגדות מכל גורם שהוא לרבות המבקשת, ברור אפוא כי קיימת עילת תביעה כנגד המבקשת." לאור האמור, אין מקום לפנות לבית המשפט לאור הוראת סעיף 7 לפקודה הקובע: "7. מחסום בפני תובענות משנתפרסמה בישוב הודעה מוקדמת ועד לפרסום לוח זכויות לפי סעיף 57 לא תוגש תובענה לשום בית משפט בענין זכויות במקרקעין שבישוב, פרט לאמור בפקודה זו." 5. הנה כי כן, בנושא הבעלות התביעה מוקדמת. מה תרופתו של תובע כגון דא? במקרה נשוא בג"ץ 660/00 חיגאזי נ' מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין, פ"ד מג (3) 210, הוגשה תביעה לבית משפט השלום, שם נדחה התובע מן הטעם שהתעוררה שאלת הבעלות, ואילו תביעתו בבית המשפט המחוזי הושבה ריקם לאור סעיף 7 לפקודה. בדיון בעתירה המדינה הציעה כי הצדדים לסכסוך יגבשו הסכמה דיונית, שעל פיה הכרעת בית משפט השלום תחייב אותם גם בכל הנוגע לזכויותיהם במקרקעין, ככל שקביעת זכויות אלה נוגעת ליחסים ביניהם. כן, סבורה המדינה, ניתן לדון בסכסוך שבין הצדדים בבית-משפט השלום במסגרת תביעה לקבלת חזקה במקרקעין ושימוש בהם, ובאופן שבעקיפין יידונו טענות הצדדים בסוגיית הבעלות. בית המשפט העליון קיבל עמדה זו, ופסק: "פתרון זה של המדינה נראה לנו ראוי, ולאחר שהצדדים שמעו את הערותינו, הם הביעו את הסכמתם להסדר הדיוני שהציעה המדינה. בכפיפות לכך חזרו בהם איפוא העותרים מעתירתם, ואנו דוחים אותה". (שם, 211) בע"א 56/82 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח עבדאללה מוסה רחאל, פ"ד מ(4), 29, קיבל בית המשפט העליון את הערעור שנסב, בין היתר, בסוגיה זו. כב' המשנה לנשיא מ' בן פורת, וכב' השופטת ש' נתניהו, הצטרפו לדעת כב' השופט ד' לוין, יחד עם זאת, מוסיפה כב' השופטת נתניהו כדלקמן: "לדידי, קיים טעם טוב לקבלת הערעור, אף בלי להכנס לשאלות, שחברי השופט ד' לוין התעמק בן. הטעם הוא, שהמשיבים, כפי שנקבע, לא תבעו את אדמת המריבה בהליכי ההסדר. פעולות ההסדר מתמשכות, בדרך כלל, כמה שנים עד סיומן עם פרסום לוח הזכויות. במקרה דנן החלו הליכי ההסדר בשנות הארבעים, ולוח הזכויות פורסם בשנת 1980. כפי שנאמר בע"א 223/84 [11] בעמ' 609-610, מפי השופט חלימה (בהסכמת המשנה לנשיא, השופטת בן-פורת, והשופט וייס): "המחוקק חייב כל תובע זכות בקרקעות העובדות הליכי הסדר להזדרז ולהגיש את תביעתו במועדים שנקבעו בפקודה. המחוקק גם דאג, על ידי האמצעים שנקבעו בפקודה, שדבר ההסדר יגיע לידיעתו של כל בעל זכות באזור שבהסדר. מי שלא הגיש תביעתו במועדה ללא סיבה סבירה שתצדיק את האיחור, עלול להפסיד את זכויותיו כליל. הדברים אמורים גם כאשר המדובר בהעברת המועדים בשלביו הראשונים של פעולות ההסדר: שלב פירסום לוח התביעות. תביעה שלא הוגשה במועדה, ובינתיים פורסם לוח התביעות, מוסמך הפקיד המסדר שלא לקבלה, אלא אם נתקיימו הוראותיו של סעיף 37(א) לפקודה, דהיינו, אם הוחוור לפקיד ההסדר, כי... היתה סיבה סבירה לכך שהתביעה לא הוגשה במועדה וכי ההוספה לא תפגע בהתנגדויות לאותה תביעה או בבירורן של תביעות אחרות (ההדגשה שלי - א'.ח')". (שם, 43). לפיכך דין התביעה להימחק על הסף בהיותה מוקדמת, וכך אני קובע. (כן ראו ע"א 688/74 ששון, יששכר וחנה לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד לב(2), 535, 540). אשר לטענת ההתיישנות. טענה זו כרוכה ותלויה בזו לעניין פעולת ההסדר, ולפיכך אין מקום לדון בה עתה (ראו ת.א. (י-ם) 951/95 הקדש ווקף מוחמד נ' עזבון המנוח, תק-מח 98(2), 1790). הואיל והמשיבים תפסו חזקה בנכס, אני קובע כי צו המניעה יפוג בתום 30 יום מהיום, על מנת לאפשר למשיבים להתארגן או לנקוט בהליך אחר כטוב בעיניהם. המשיבים ישאו בשכ"ט עו"ד המבקשת בסך 5000 ₪ + מע"מ כשסכום זה צמוד ונושא ריבית כדין עד לתשלום בפועל. מקרקעיןלוח הזכויות (במקרקעין)זכויות במקרקעין