בית המשפט בערעור פסק שיש מקום לתקן את הטעויות שנפלו בפסק דינו של בית משפט קמא, טעויות שאותן נמנע בית המשפט מלתקן בסוברו שאין בסמכותו לעשות כן, בשל כך שהן אינן בבחינת טעות סופר כמובנה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. להלן פסק דין בנושא תיקון טעויות בפסק דין בערעור: פסק-דין ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקוה (כבוד השופט אהרון מקובר) מיום 11.11.04 בת"א 1387/00, אשר חייב את המערער לשלם למשיב 1 סכום של 38,358 ₪ בגין ליקויי בנייה, ואת המשיב 2 לשלם למערער סכום של 29,203 ₪ (לאחר תיקון טעויות סופר), בגין חוב עבור עבודות בנייה. כן חויב המערער בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הן לטובת המשיב 1, הן לטובת המשיב 2. 1. רקע (א) המערער והמשיבים (שהם אחים) התקשרו ביניהם בהסכם לעבודות בנייה של שלדי בתיהם במושב בן זכאי. בין הצדדים התגלעו מחלוקות, ומטעם זה הגיש המערער-הקבלן, נגד כל אחד מן המשיבים, תביעה לקבלת יתרת התשלום המגיע לו בגין העבודות שביצע. (ב) המשיבים הגישו תביעה שכנגד בגין הפרת הסכם, אי ביצוע עבודות, ליקויים וזיכויים המגיעים להם, לטענתם. (ג) בית המשפט מינה מומחה מטעמו, בהסכמת הצדדים, את המהנדס יצחק ברמן (להלן: "המומחה"), כדי שיקבע האם היו ליקויים בעבודות שביצע המערער, ויעריך את שווים. (ד) המומחה קבע אילו ליקויים קיימים, מה שווי התיקון ומה הפיצוי המגיע בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון. נושאים מסוימים השאיר המומחה להחלטת בית המשפט. 2. פסק דינו של בית משפט קמא (א) בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה לגבי הליקויים בביתו של המשיב 1 וקבע, לאחר בדיקת טענות הצדדים, כי המערער נותר חייב למשיב 1 סכום של 38,358 ₪. סכום זה נפסק, בין היתר, לאחר שבית המשפט חילק את האחריות בין הצדדים לכך שהמערער אינו קבלן רשום, ולכן אסור היה לו לבנות את שלד הבית, לאחר שנפסק שהמערער הפר את ההסכם בכך שאיחר בהשלמת העבודה ולאחר שקוזזו מחובו של המערער למשיב 1 סכומים המגיעים למערער בגין תוספות ושינויים שעשה בבית. הסכום חושב בשקלים לפי השער היציג ביום 27.9.99 וממועד זה שוערכו הסכומים בתוספת ריבית והפרשי הצמדה עד ליום מתן פסק הדין. (ב) אשר למשיב 2 - לאחר אימוץ חוות דעת המומחה, נפסק כי המערער ישלם לו סכום של 11,422 ₪. בהחלטה בבקשה לתיקון טעות בפסק הדין (בש"א 4354/04) קבע בית המשפט כי בקביעה זו "התהפכו המילים בהיסח הדעת" (סע' 9 עמ' 3 להחלטה), והיה בכוונתו לפסוק כי המשיב 2 הוא שיחוב למערער את הסכום האמור. באותה החלטה, תיקן בית המשפט תיקונים נוספים בפסק דינו, אך עם זאת סירב לתקן מספר תיקונים מהותיים שאינם טעות סופר: הוספת 300$ לזכותו של המערער בגין תוספת לשטח המרתף על פי תשובות ההבהרה של המומחה; הוספת מע"מ לסכומים שנפסקו לטובת המערער בסעיף 25.4 לפסק הדין; הפחתת מע"מ מן הסכום שנפסק לטובת המשיב 1 וביטול חיובו של המערער בהוצאות המשיב 2, נוכח תוצאת פסק הדין ששונתה עקב ההחלטה בבקשה לתיקון. 3. טענות הצדדים (א) המערער מעלה טענות רבות נגד קביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, לרבות טענות נגד אימוץ חוות דעתו של המומחה בנקודות אחדות. בין היתר, מבקש המערער לתקן את הטעויות אשר נפלו בפסק הדין ואשר בית משפט קמא סירב לתקנן בהיותן טעויות מהותיות, הוא טוען אף נגד חיובו בפיצוי בגין אי קבלת אישור קבלן רשום, חובתו לתקן ליקויים בטרם שולם התשלום האחרון בגין עבודתו, הקביעה כי איחר בהשלמת הבנייה, שיערוך הסכומים הנקובים בחוות דעת המומחה ליום 27.9.99 במקום ליום 12.9.01- מועד עריכת חוות הדעת וחיובו בהוצאות המשפט ושכר הטרחה של שני המשיבים. (ב) המשיבים טוענים שעניינו של הערעור בקביעות עובדתיות שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן. ואולם, השגותיהם נגד פסק הדין, בערעור שכנגד, הן בעלות אופי זהה: השגה על קבלת חוות דעת המומחה בנקודות מסוימות ועל דחייתה בנקודות אחרות, והשגה על חלוקת האחריות בגין העדר אישור קבלן רשום. עוד הם משיגים על העמדת הפיצוי בגין האיחור בהשלמת הבנייה על סכום של 5,000 ₪ בלבד, על חיוב המשיבים ביתרת תשלום החוב למערער בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.9.99 ועל חיובם בהוצאות ההחלטה בבקשת התיקון. 4. דיון והכרעה (א) כאמור, בערעור המערער מזה ובערעורם של המשיבים מזה, משיגים הצדדים על ממצאים שבעובדה, השאובים, רובם ככולם מחוות דעתו של המומחה. ככלל, ופרט למקרים חריגים, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות מעין אלה, לא כל שכן במקום שבו הן התבססו על ממצאים שנקבעו בידי מומחה (ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5, תק-על 2006(3) 975, 984 (2006)). הצדדים לא הראו כל טעם לסטות מהלכה זו. (ב) עם זאת, סבורים אנו שיש מקום לתקן את הטעויות שנפלו בפסק דינו של בית משפט קמא, טעויות שאותן נמנע בית המשפט מלתקן בסוברו שאין בסמכותו לעשות כן, בשל כך שהן אינן בבחינת טעות סופר כמובנה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כך, כאשר עסקינן בליקויים אשר אינם ניתנים לתיקון, אין הפיצוי בגין אותם ליקויים צריך לשאת מע"מ, שכן המשיבים אינם נדרשים לשלם לבעל מקצוע בעבור תיקון אותו ליקוי. מצד שני, כאשר עניננו בשינויים ותוספות שנעשו בפועל, יש להוסיף מע"מ לסכום שנפסק. לפיכך, יש להפחית מן הסכום שנפסק בסעיף 25.3 לפסק הדין את סכום המע"מ ולהוסיף לסכום שנפסק בסעיף 25.4 לפסק הדין מע"מ. כמו כן, על פי סעיף 9 להחלטה בבקשה לתיקון פסק הדין, ובהתאם לתשובות לשאלות ההבהרה של המומחה, יש להוסיף 300$ לסכום שעל המשיב 2 לשלם לידי המערער בגין שטח המרתף. (ג) עוד מצאנו שלא היה מקום לחשב את הסכומים שבפסק הדין ליום עריכת החשבון הסופי של המערער. המומחה העריך את הסכומים ליום עריכת חוות דעתו, ועל כן יש להמירם לשקלים לפי שער הדולר ביום עריכת חוות הדעת, ולצרף לסכום בשקלים הפרשי הצמדה וריבית מיום זה ואילך. (ד) לא ראינו להתערב בקביעות האחרות שבפסק הדין ובכללן - האיחור בהשלמת הבנייה ושיעור הפיצוי שנפסק בשל איחור זה, כמו גם חלוקת האחריות בין הצדדים בשל העדר אישור של קבלן רשום לבנייה ובכך שחל בעניינם חוק חוזה קבלנות, התשל"ד- 1974. (ה) אשר לערעורם של המשיבים- יש ממש בטענה שלא היה מקום לחייבם בתשלום יתרת התמורה כפי שוויה נכון לחודש ספטמבר 1999 (סעיפים 25.2 ו- 41.2 לפסק דינו של בית משפט קמא). משלא השלים המערער את עבודות הבנייה, ולא הוכיח כי מחדלו נעוץ בהתנהגות המשיבים (סעיף 19.4 לפסק דינו של בית משפט קמא), הרי שהחיוב ביתרת התמורה קם במועד מתן פסק הדין בבית משפט קמא, אשר הורה על אכיפת ההסכם. לפיכך, יש להמיר את סכום יתרת החוב של כל אחד מן המשיבים לשקלים במועד מתן פסק הדין בבית משפט קמא, וממועד זה יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית. (ו) הואיל ועל פי ההחלטה בבקשה לתיקון פסק דין שונתה תוצאת פסק הדין, ככל שאמור במשיב 2, הרי שאנו מבטלים את חיוב המערער בהוצאות המשיב 2, ובשכר טרחת עורך דינו. המשיב 2 והמערער ישאו יחדיו בחלקים שווים בהוצאות המשפט, אגרת המשפט, שכר טרחתו של המהנדס ראובן כץ ושכר טרחתו של מומחה בית המשפט. 5. סוף דבר הערעור מתקבל כאמור בסעיף 4 (ב), (ג) ו- (ו) לפסק הדין. הערעור שכנגד מתקבל כאמור בסעיף 4(ה) לפסק הדין. בהתחשב בתוצאה שאליה הגענו איננו עושים צו להוצאות בערעור. תיקון פסק דיןערעור