פסק דין הצהרתי להירשם כבעלים

בית המשפט ציין כי המשיב זכאי להירשם כבעל זכויות של מחצית מזכויות החכירה של הבית. הצהרה על זכאות זו, קיבלה תוקף של פסק-דין חלקי בתובענה זו. אלא שממושם של זכויות אלו על ידי המשיב, כרוך בביצוע פעולות של קבלת היתר לבניה חורגת, תשלומים לקבלת היתר, וכן תשלום חוב למנהל, שלא שולם בעת רכישת הזכויות מצד ג'. לטענת המשיב 1, אפילו היו זכויותיו רשומות בלשכת רישום המקרקעין, לאחר ביצוע האמור לעיל, לא ניתן היה להטיל עליהם עיקול, שכן זכויות אלו הועברו לגרושתו, בהסכם יחסי-הממון, שקיבל תוקף של פסק דין, בטרם הוגשה בקשה זו.

להלן פסק דין בנושא פסק דין הצהרתי להירשם כבעלים:

פסק - דין

1.     זוהי בקשה להצהיר שניים אלה: א. שהמשיב זכאי להירשם בספרי מנהל מקרקעי ישראל ובלשכת רישום המקרקעין, כבעלים של מחצית זכויות החכירה במקרקעין נשוא התובענה. ב. לצוות על עיקול זכויותיו של המשיב 1, האמורות בפסקה א' דלעיל, מכוח סעיף 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

2.     המבקש אוחז בפסק-דין חלוט, לפיו המשיב 1 חב לו סכום של 245,000 ₪. לממוש זכויותיו על-פי פסק-הדין, נקט בהליכי הוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל 17-02814-04-7, בלשכת ההוצאה לפועל, בכפר-סבא.
3.     המשיב 1 ורעייתו - דליה מושל, רכשו בשנת 1978, זכויות חכירה במגרש עליו בנוי בית מגורים והנמצא ברחוב השקדים 4 גן-רשל, הרצליה, וידוע כחלקה 153 בגוש 6663 (להלן: "הבית"). רישומם כבעלי זכויות החכירה בבית, במנהל מקרקעי ישראל, ובספרי לשכת רישום המקרקעין טרם בוצע בשל העדר אישורים פורמליים, ובשל חובות של דמי חכירה ודמי היתר, לתוספות בנייה שנבנו בחריגה מההיתר.
4.     בשל אי רישום זכויות המשיב 1 ורעייתו על הבית בלשכת רישום מקרקעין, לא יכול המבקש לרשום עיקול על זכויות המשיב 1, ולכן הגיש תובענה זו, מכוח סעיף 34 (ב) לחוק.
5.     המשיב 1, בכתב תשובתו, לא כפר בדבר זכאותו להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בבית, אלא שטען כי זכותו לרישום הבעלות כפופה להסכם יחסי ממון מיום 1.6.04, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני. על פי הסכם זה הועברה זכותו של משיב 1 לרעייתו בנפרד במסגרת הליכי גירושין. לטענת משיב 1, העברה זו קודמת לעיקול שהוטל על זכויות המשיב 1 ביום 8.7.04.
6.     המשיב 2 - מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"), הודיע כי אין לו התנגדות למתן הסעד המבוקש, וזאת לאחר ביצוע התשלומים שחבים לו, ופעולות נוספות שיש לבצען בטרם רישום. כל עוד לא השלים המשיב 1 את דרישות המנהל, לא ניתן לרשמו כחוכר, וממילא במצב כזה אין למשיב זכויות במנהל שניתן לרשום לגביהם עיקול.
7.     בתאריך 3.5.05 הסכימו הצדדים כי יינתן פסק-דין חלקי, באשר לסעד הראשון, שאינו שנוי במחלוקת. לפיכך הוצהר כי המשיב 1 זכאי להירשם כבעלים של מחצית זכויות בבית בכפוף למילוי דרישות המנהל. באשר לסעד השני, הוסכם על הגשת טיעונים בכתב.
הדיון יסוב איפוא על הסעד השני, בלבד.

טענות הצדדים

טענות המבקש
8.     המבקש טוען, כי משניתן פסק דין הצהרתי הקובע את זכאותו של המשיב 1 להירשם כבעלים של הזכויות בבית, ולאור כך שחובו של המשיב 1 למבקש, הינו חוב על פי פסק דין חלוט, יש ליתן פסק דין המצווה על עיקול זכויותיו אלה.
9.     לטענתו סעיף 34 (ב) לחוק (בטענותיו נרשם סעיף 35 (ג) אך זו כנראה טעות סופר והמבקש התכוון לסעיף 34 (ב)), נותן בידי הזוכה בתיק הוצל"פ - מכשיר נוסף להבטחת זכויותיו כלפי המשיב 1 (החייב) גם כאשר הנכס השייך לחיוב, לא רשום על שמו. לו היו זכויותיו של המשיב 1 רשומות על שמו, היה העיקול נרשם, במסגרת הליכי הוצאה לפועל על פי סעיף 34 (א) לחוק.
10.     המבקש טוען כי מתן צו העיקול המבוקש, יבטיח שלא תיעשה על ידי החייב כל דיספוזיציה בזכויותיו בבית, ולא תסוכל האפשרות לממשו בהליכי הוצל"פ ולגבות את החוב הפסוק. לטענת המבקש, הסכם יחסי הממון בין בני הזוג נועד לסכל מטרה זו, ונעשה ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין בערעור מיום 23.5.04 בו הפך החוב לחלוט.

טענות המשיב 1
11.     המשיב 1 חוזר על טענתו, כי אמנם הוא זכאי להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בבית יחד עם רעייתו בנפרד, אולם זכות זו כפופה להסכם יחסי הממון מיום 1.6.04, אשר קיבל תוקף של פסק דין. המשיב טוען שהעברת הזכות לרעייתו קודמת לעיקול שהוטל ביום 8.7.04.
12.     המשיב 1 טוען כי על מבקש בקשה לסעד הצהרתי לפי סעיף 34 (ב) לחוק, להגדיר את הנכס המבוקש ולהראות כי נכס זה שייך לחייב. לטענת המשיב 1, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אכן הבית שייך למשיב 1 וכי לא נעשתה עסקה נוגדת לגביו.
13.     על כן, טוען המשיב 1, שהמבקש לא עמד בנטל הראייתי ובהקמת התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת הבעלות של המשיב 1 בבית, או על כך שהחזקה הייחודית מצויה בידיו ושזו לא הועברה לאחרים.

דיון

14.     סעיף 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז -1967, קובע כי:

"בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם".

הזכות להגיש תובענה לפי סעיף זה היא במסגרת הליך קיים לביצוע פסק דין ידוע, שנפתח בידי זוכה ידוע כלפי חייב ידוע, ושהליכי ביצועו בהוצאה לפועל כבר התחילו (ראו ע"א 4199/97 - אוריאלי אלינא ואח' נ' סמואל אלישבע ו-2 אח'. פ"ד נג(2), 206, עמ' 215-216).

במקרה דנן, זכה המבקש בתיק ע"ב 7718/88 בבית הדין האזורי לעבודה בת"א, שבו נקבע כי על המשיב 1 ונתבע נוסף לשלם למבקש סכום של 245,000 ₪ (ערעורו של המשיב על פסק דין זה נדחה). בעקבות פסק-הדין, המבקש החל בהליכי הוצאה לפועל בתיק מספר 17-02814-04-7. לפיכך אנו מצויים בגדרו של סעיף 34 (ב) לחוק.

15.     הרציונל הגלום בסעיף 34(ב) הוא, שהרישום לא יהווה מחסום מממוש זכויות של מקרקעין הרשומים על שם פלוני, אך הלכה למעשה הם בבעלותו של אחר. זהו כלי להיאבק בתופעה שבה חייבים מבקשים לעקוף את נושיהם על ידי העברת נכסים לזולתם. מצב כזה דורש איזון בין הצורך בייעול הגבייה למען הזוכה מחד, לבין הגנה על קניינו של הבעלים הרשום, מאידך (ראו דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה חמישית 2001, בעמ' 378).
נטל ההוכחה בענין זה מוטל על מבקש הבקשה.
יש חשיבות רבה לדרכי ההוכחה, בטרם יפעיל בית-משפט סמכותו מכוח סעיף 34(ב) הנ"ל, שכן מדובר בסעד שיש להפעילו בזהירות ובצמצום, שכן כפי שאמר בית המשפט העליון:

" ההסדר שנקבע בסעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל הוא מרחיק לכת מעבר להליכי ההוצאה לפועל ה"רגילים" והוא במהותו "הרמת מסך מעבר לזכויות קנייניות רשומות"

(ע"א 4/84 שטאל נגד עמידר, החברה הלאומית לשכון עולים בישראל בע"מ, פ"ד מג(1) 265, 272).

     לפיכך לא בנקל יעתר בית-המשפט ל"הרמת המסך" המבוקשת.

16.     בענייננו, אין חולק כי המשיב זכאי להירשם כבעל זכויות של מחצית מזכויות החכירה של הבית. הצהרה על זכאות זו, קיבלה תוקף של פסק-דין חלקי בתובענה זו. אלא שממושם של זכויות אלו על ידי המשיב, כרוך בביצוע פעולות של קבלת היתר לבניה חורגת, תשלומים לקבלת היתר, וכן תשלום חוב למנהל, שלא שולם בעת רכישת הזכויות מצד ג'. לטענת המשיב 1, אפילו היו זכויותיו רשומות בלשכת רישום המקרקעין, לאחר ביצוע האמור לעיל, לא ניתן היה להטיל עליהם עיקול, שכן זכויות אלו הועברו לגרושתו, בהסכם יחסי-הממון, שקיבל תוקף של פסק דין, בטרם הוגשה בקשה זו.
על המבקש להוכיח, איפוא, כי העברת הזכויות לגרושתו של המשיב 1 היא פיקטיבית ונועדה למנוע מימוש זכויותיו על פי דין. רק אם ירים את נטל השכנוע יהיה בית המשפט רשאי ל"הרים את המסך", ולקבוע כי העברה נעשתה למראית-עין בלבד.
העובדה היחידה ממנה מבקש ב"כ המבקש להסיק כי מדובר בחוזה פיקטיבי בין בני-הזוג, היא סמיכות המועד בו נעשה החוזה לבין פסק-דין בערעור, שהפך אותו לחלוט.
זולת עובדה זו, לא הובאה כל ראיה, המצביעה על פיקטיביות ההסכם. למשל: כי המשיב 1 עדיין מחזיק בנכס בפועל, או מי מתגורר היום בנכס, או יחסי בני-הזוג עובר להסכם הגירושין, או ראיה אחרת המלמדת על כך כי הצדדים ממשיכים לנהל אורח חיים זוגי. בהעדר ראיות כאלו, אין בפני כל בסיס עובדתי לקבוע כי העברת הזכויות נעשתה שלא כדין, במטרה להבריח נכסים ולהכביד על הטלת עיקולים.
התביעה המקורית של המבקש, בגינה מתבקש העיקול, נפתחה בשנת 1988. פסק-הדין בעניינם ניתן לאחר כ- 16 שנים, והעברת הזכויות בוצעה בסמוך למתן ההחלטה בערעור. לו רצה המשיב 1 להעביר זכויותיו כדי להתחמק מעיקול, יכול היה לעשות זאת עוד בטרם הפך פסק-הדין לחלוט.
מועד העברת הזכויות, הגם שעשוי לעורר חשד שאינו מנותק מהדיונים המשפטיים, אינו בהכרח הסיבה היחידה בלעדיה אין, לפעולה זו. יכול שאכן עלו יחסי בני-הזוג על שרטון דווקא בתקופה זו, ואולי בשל הדיונים המשפטיים שהחמירו המצב הכלכלי, ואולי ללא קשר לכך. מכל מקום, אין בסמיכות המועדים לבדם, כדי להביא למסקנה בלעדית, כי העברת הזכויות נעשתה לשם התחמקות מהעיקול.

סיכומם של דברים

17.     מהראיות שהובאו בפני לא ניתן להסיק באופן חד משמעי, כי המשיב 1 הינו בעל זכויות של מחצית הבית.
מהמסמכים שהוצגו עולה, כי בטרם התבקש העיקול - רעייתו בנפרד של משיב 1 קיבלה לידיה את הזכויות המלאות לרישום זכות החכירה על הבית, לכשיתגבשו התנאים לכך.
המבקש לא הוכיח כי העברת הבעלות בבית נעשתה שלא בתום לב, וכי ההעברה נעשתה במטרה להתחמק מנושיו.
בנסיבות אלו, כאשר זכות החכירה על הבית טרם נרשמה על שם מי מבני הזוג, שכן לא בשלו התנאים לכך, וכאשר תרשם הזכות, היא תהיה במלואה על שמה של גרושתו של המשיב 1, לא ניתן להטיל עיקול על זכויותיה, בשל חובות של המשיב 1, למבקש.
כמו-כן יש לציין, כי גרושתו של המשיב 1, על אף היותה צד מעונין בתוצאות המשפט, לא צורפה כלל לדיון בתובענה זו.

מכל הטעמים הללו, דין הבקשה, בסעד השני: "לצוות על עיקול זכויות הנתבע בבית לטובת התובע", להדחות.

     בנסיבות הענין, כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פסק דין הצהרתי יהדות

  2. תנאים למתן פסק דין הצהרתי

  3. התנגדות למתן פסק הדין הצהרתי

  4. פסק דין הצהרתי להירשם כבעלים

  5. פסק דין הצהרתי בגין רכישת קרקע

  6. פסק דין הצהרתי לבעלות במקרקעין

  7. תיקון בקשה למתן פסק דין הצהרתי

  8. פסק דין הצהרתי בבית הדין השרעי

  9. פסק דין הצהרתי על בעלות בקרקעות

  10. פסק דין הצהרתי בעלות על תכולת דירה

  11. זכויות במשק חקלאי - פסק דין הצהרתי

  12. פסק דין הצהרתי על בעלות במחצית דירה

  13. פסק דין הצהרתי על מלוא הזכויות בדירה

  14. פסק דין הצהרתי זכויות בדירת אדם שנפטר

  15. פסק דין הצהרתי במקרקעין בענייני משפחה

  16. פסק דין הצהרתי לקביעת "בת זוג" של אדם שנפטר

  17. פסק דין הצהרתי בין אחים על זכויות במקרקעין

  18. פסק דין הצהרתי כי התובע ובני משפחתו תושבי ישראל

  19. תביעה למתן פסק דין הצהרתי לתוספת גמול ניהול (20%)

  20. תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהתובע הוא בעל הזכויות בדירה

  21. תביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבבר זכויות שנרכשו מאדם שנפטר

  22. בקשה לפסק דין הצהרתי המורה על ביטול דו"ח חניה בשל התיישנות העונש

  23. תביעה על מנת שבית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי המצהיר על זכאות במקרקעין

  24. תביעה לפסק דין הצהרתי כי הרישום הנוכחי של באדמות אינו משקף נכונה את הזכויות

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון