סמכות בית משפט להאריך מועד ביצוע צו הריסה

בית-המשפט מוסמך, לבקשתו של מוציא צו ההריסה המינהלי, להאריך את מועד תחילת מניין שלושים הימים לביצועו של הצו, אף אם הבקשה מוגשת לאחר תום תקופת שלושים הימים שנקבעו בצו או בהחלטת בית-המשפט, וזאת על-רקע תכליתו של צו ההריסה המינהלי - לשמש כלי יעיל ומיידי לאכיפת דיני התכנון והבנייה, אשר נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח. להלן פסק דין בנושא סמכות בית משפט להאריך מועד ביצוע צו הריסה: פסק-דין הערעור 1. הערעור דנן מתמקד בשיקולים שעל בית-המשפט להביא בחשבון בדונו בבקשות להארכת מועד לביצועו של צו הריסה מינהלי, המוגשות על-ידי מוציא הצו - יו"ר ועדת התכנון, משנבצר ממנו לבצע את הצו במועד. לפניי ערעור על החלטת בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת י' ייטב), בתיק ב"ש 10607/06, מיום 22.7.08, לפיה קיבלה את בקשת המשיב להארכת מועד תחילת מניין שלושים הימים לביצועו של צו הריסה מינהלי. מדובר בצו הריסה מינהלי שהוצא על-ידי המשיב ביום 4.10.06, אשר הורה על הריסת תוספות בנייה שהוקמו ללא היתר בנייה, בנכס מקרקעין ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, בהיקף כולל של כ-158 מ"ר, כדלהלן: בנייה בשטח של 64 מ"ר בצמוד למבנה קיים, סגירת מרפסת בשטח של כ-19 מ"ר, והקמת קומה נוספת ששטחה כ-75 מ"ר. ההליכים הקודמים 2. בקשה שהגיש המערער ביום 19.10.06 לביטולו של צו ההריסה המינהלי נדחתה, לאחר שמיעת ראיות, בהחלטתו של בית-משפט קמא (כב' השופטת י' ייטב) מיום 25.2.07. בית-משפט קמא קבע, כי מניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה יחל ביום 25.3.07. 3. המערער הגיש ערעור על ההחלטה האמורה לבית-משפט זה בתיק ע"פ (י-ם) 40214/07. בדיון שהתקיים לפניי ביום 7.5.07, חזר בו המערער מהערעור. בפסק-הדין שניתן באותו מועד נדחה הערעור, ונקבע, בהסכמת הצדדים, כי מניין שלושים הימים לביצוע ההריסה יחל ביום 1.8.07. הבקשה שהוגשה לבית-משפט קמא להארכת המועד לביצוע הצו 4. ביום 17.9.07 הגיש המשיב לבית-משפט קמא בקשה לדחיית מועד שלושים הימים, כך שמניינם יחל ביום 1.11.07. בבקשה נטען, כי הצו לא בוצע מחמת היעדר סיוע ממשטרת ישראל, זאת בשל שיקולים מבצעיים, ובין היתר, היערכות לקראת חודש הרמאדן ופתיחת שנת הלימודים. הבקשה נסמכה על תצהירו של מר ירון אליאס, המשמש כמתאם ביצוע הריסות, במחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית ירושלים. הלה ציין בתצהירו, כי פנה למשטרת ישראל בכתב, ביום 22.7.07, לקבל סיוע בביצוע ההריסה (כמפורט במכתבו נספח א' שצורף לתצהיר), וכי ביום 30.8.07 הודיעוֹ בכתב רב-פקד יובל ראובן, המשמש כראש לשכת סיור ומבצעים במרחב דוד של משטרת מחוז ירושלים, כי נבצר מהמשטרה לסייע בביצוע הצו במועד, עקב היערכותה לפתיחת שנת הלימודים, אירועים נוספים ופעילות מבצעית (כאמור במכתב נספח ב' לתצהיר). כן ציין מר אליאס בתצהירו, כי ידוע לו, על-סמך ניסיון העבר, כי בחודש הרמדאן המשטרה אינה נוהגת לסייע לעירייה בביצוע הריסות, וכי ההריסות תתחדשנה לאחר חודש זה. על-כן ביקש שמניין שלושים הימים לביצוע הצו יחל ביום 1.11.07. 5. למחרת הגשת הבקשה, ביום 18.9.07, הורה בית-משפט קמא, במעמד צד אחד, על הארכת המועד, כמבוקש. 6. ביום 9.10.07 הגיש המערער בקשה לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד. לאחר הגשת הבקשה צירף המערער תצהיר לבקשתו. בתצהירו ציין, כי מר מאיר מרגלית, מהוועד הישראלי נגד הריסות בתים, ניסה לסייע לו במניעת הריסת הבית, באמצעות שגרירויות זרות, ואף ביקר בביתו עם נציגים מהקונסוליה האמריקאית והקונסוליה האיטלקית. לדברי המערער, מספר ימים לאחר המפגש האמור, הודיעוֹ מר מרגלית כי בעקבות הביקור פנה הקונסול האמריקאי למשיב, והאחרון הסכים לבטל את צו ההריסה. 7. ביום 14.1.08 הגיש המערער אף תצהיר מטעם מאיר מרגלית, שבו הצהיר הלה, כי יצר קשר עם קונסול ארצות-הברית, אשר נרתם לסייע למערער. לדבריו, אף ביקר בביתו של המערער עם נציגים מהקונסוליה האמריקאית, וכי הללו, שהתרשמו ממצוקתו של המערער, הבטיחו לעשות כל שביכולתם כדי לשכנע את הממונים בעיריית ירושלים להימנע מביצוע ההריסה. עוד ציין מר מרגלית בתצהירו, כי מספר ימים לאחר מכן מסר לו נציג הקונסול, כי שוחח עם יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים, אשר הבטיח לבדוק את המצב עם הממונים ועם הפיקוח על הבנייה. לאחר כיומיים, התקשר נציג הקונסול למר מרגלית, והודיעו כי נמסר לו שהריסת ביתו של המערער לא תבוצע, וכי היא אינה מצויה על סדר יומה של עיריית ירושלים. 8. הדיונים בבקשה להארכת המועד התקיימו בבית-משפט קמא בשלוש ישיבות, שבהן העידו מתאם ההריסות ירון אליאס, קצין המשטרה יובל ראובן, המבקש ומר מרגלית. ירון אליאס ציין בעדותו, כי ביום 22.7.07 שלח למשטרה מכתב לשם קבלת סיוע לביצוע ההריסה, וזאת כשמונה ימים לפני שהחל מניין שלושים הימים לביצוע הצו; וכי אף ביקר בשטח עם נציג המשטרה ונציג הקבלן של העירייה שאמור היה לבצע את ההריסה. לדברי אליאס, לאחר ששלח את מכתבו למשטרה, עמד בקשר טלפוני עם המשטרה כמעט מדי יום. הוא ציין בעדותו, כי אינו עורך תרשומות לגבי שיחות טלפון שערך, ואולם זוהי שגרת עבודתו. על-פי עדותו, את המכתב מהמשטרה קיבל רק ביום 30.8.07, דהיינו - ביום האחרון שנותר לביצוע הצו. רב-פקד יובל ראובן העיד, כי בשל שיקולים מבצעיים לא היה בידי המשטרה לסייע בביצוע ההריסה עד ליום 30.8.07, וציין כי הסיבה לעיכוב נבעה מהיערכות המשטרה לקראת תחילת שנת הלימודים והחגים. מטעם המערער העידו בבית-משפט קמא הוא עצמו, וכן מר מאיר מרגלית, אשר חזרו בעדויותיהם על עיקרי הדברים שהעלו בתצהיריהם. מר מרגלית אישר בעדותו, כי אין לו אישור בכתב מנציגי הקונסוליה האמריקאית על המידע שמסרו לו, אך טען כי נציג הקונסול מסר לו את הדברים באופן אישי. החלטתו של בית-משפט קמא 9. בהחלטתו מיום 20.7.08 מצא בית-משפט קמא לנכון להיעתר לבקשת המשיב להאריך את מועד שלושים הימים לביצוע צו ההריסה המינהלי. בית-משפט קמא ציין, כי לא שוכנע שהטעם לאי-ביצועו של צו ההריסה המינהלי היה נעוץ בהחלטתו של המשיב להימנע מביצועו של הצו. בהקשר זה הדגיש בית-משפט קמא, כי מתאם ההריסות העיד בבית-המשפט, כי לא קיבל הנחייה להימנע מביצוע הצו ואף לא שמע על כוונה שכזו או על שינוי בעמדת המשיב. בית-משפט קמא קיבל את עמדת ב"כ המשיב, לפיה המשיב לא שינה את עמדתו בעניין הצו, וכי לידי מי שאמורים לבצע את הצו לא הגיעה כל הוראה או ידיעה על כך שאין לבצעו, בשל הבטחה שנתן כביכול המשיב, או בשל שיחה שנערכה עמו. בית-משפט קמא הוסיף וציין, כי אילו היה המשיב משנה את דעתו, ומורה על ביטול צו ההריסה, ניתן להניח שהיה מודיע על כך למחלקה המשפטית ולמחלקת הפיקוח על הבנייה, לבל יהרס המבנה בניגוד לדעתו. על-רקע האמור, קבע בית-משפט קמא, כי הסיבה לכך שצו ההריסה המינהלי לא בוצע, הִנה בשל סדר העדיפויות של משטרת ישראל, אשר בעטיו לא היה באפשרותה להעמיד לרשות המשיב את הסיוע הדרוש לביצועו של צו ההריסה; ובהקשר זה הוסיף וציין, כי מובן מאליו שאין כל אפשרות לבצע צו הריסה ללא סיוע רב היקף של משטרת ישראל. בית-המשפט העיר בהחלטתו שאמנם דווח לו מטעם המשיב, כי צו הריסה אחד בוצע באותה תקופה, אך ציין כי אין בכך כדי להעיד שהיה בידי המשטרה להיערך לביצוע צווי הריסה נוספים. על-רקע הפסיקה, לפיה ניתן להאריך מועד ביצועו של צו הריסה מינהלי, אם לא נתאפשר לבצע את ההריסה בשל סיבות אובייקטיביות שאינן בשליטתו של המשיב, נעתר בית-משפט קמא לבקשת המשיב, והורה כי מניין שלושים הימים לביצוע הצו יחל ביום 1.11.08. תמצית טיעוני הצדדים 10. המערער טוען, כי טעה בית-משפט קמא בהחלטתו להיעתר לבקשת המשיב להאריך המועד לביצוע הצו. הוא גורס, כי לא היה בסיס לנימוקים השונים שהעלו מפקח ההריסות ונציג המשטרה לאי-ביצוע ההריסה במועד, וטוען, בין-השאר, כי הנימוקים הקשורים בחודש הרמדאן ובפתיחת שנת הלימודים לא היו רלבנטיים לעיכוב, שכן חודש הרמדאן החל ביום 12.9.07, ופתיחת שנת הלימודים הייתה ביום 2.9.07, דהיינו - לאחר תום שלושים הימים (ביום 30.8.07). לגרסתו, הסיבה לאי-ביצוע הצו הייתה נעוצה בהחלטת המשיב שלא לבצע את הצו, נוכח התערבות הקונסוליה האמריקאית בנושא. 11. ב"כ משיב גורס, כי לא נפל פגם בהחלטת בית-משפט קמא, וביקש לדחות את הערעור. הוא ציין, כי אי-ביצוע הצו נבע מהיעדר אפשרות לקבלת סיוע ממשטרת ישראל בתקופה הנדונה, כפי שאישר אף נציג המשטרה בעדותו, והוסיף והדגיש, כי לא ניתן לבצע צו הריסה ללא קבלת סיוע מסיבי מהמשטרה, ובפרט כשמדובר בהריסה בתוך העיר העתיקה בירושלים. הוא ביקש, כי על-רקע חג הרמדאן, חגי ישראל והבחירות לרשויות המקומיות, ייקבע שמניין שלושים הימים יחל ביום 13.11.08, חלף החלטתו של בית-משפט קמא כי המועד יחל ביום 1.11.08. דיון 12. סעיף 238א(ט) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, קובע כי צו הריסה מינהלי לא יבוצע "אם חלפו שלושים ימים מיום הגשת התצהיר כאמור בסעיף קטן (א) או מיום מתן החלטה של בית-המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצו, אם ניתנה החלטה כאמור, הכל לפי המאוחר; ורשאי בית-המשפט להאריך את תקופת שלושים הימים, אם ראה כי מן הנכון לעשות כן". כבר נפסק, לא אחת, כי בית-המשפט מוסמך, לבקשתו של מוציא צו ההריסה המינהלי, להאריך את מועד תחילת מניין שלושים הימים לביצועו של הצו, אף אם הבקשה מוגשת לאחר תום תקופת שלושים הימים שנקבעו בצו או בהחלטת בית-המשפט, וזאת על-רקע תכליתו של צו ההריסה המינהלי - לשמש כלי יעיל ומיידי לאכיפת דיני התכנון והבנייה, אשר נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ע"פ (י-ם) 2373/00 עטון נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (ניתן ביום 20.11.00); ע"פ (חי') 1180/00 משה דדו ואח' נ' ראש עיריית חיפה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה (ניתן ביום 19.12.01); רע"פ 710/02 משה דדו ואח' נ' ראש עיריית חיפה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה (ניתן ביום 6.2.02)). עם זאת, צוין בפסיקה, כי אין מקום להיענות לבקשות מסוג זה על דרך שגרה, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו (ע"פ (י-ם) 40278/07 אסקאפי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (ניתן ביום 6.5.07)). במסגרת שיקוליו של בית-המשפט, אם להאריך את המועד לביצוע צו הריסה מינהלי אף לאחר חלוף תקופת שלושים הימים הקבועים בחוק לביצועו, על בית-המשפט לשקול את כל נסיבות העניין, ולאזן בין האינטרס הציבורי שבאכיפת דיני התכנון והבנייה ומניעת קביעת עובדה מוגמרת שתפגע במרקם התכנוני, לבין האינטרס האישי של מי שהגיש את הבקשה לביטול הצו. במסגרת השיקולים הרלבנטיים יש להתחשב גם בהתנהגות הבעלים של הנכס או המחזיק בו, כמו גם בתקלות סבירות וצפויות בעניין הוצאתו לפועל של הצו, שנגרמו בתוך המנגנון הפנימי של הרשות (רע"פ 351/05 איוב נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה (לא פורסם)); ובפרט כאשר מדובר בעיכוב שמקורו בגורם חיצוני לרשות המקומית, כמו המשטרה, שלה סדרי עדיפות שונים בהיערכות לסיוע לביצוע ההריסה (ע"פ (י-ם) 2373/00 בעניין עטון, לעיל). יצוין, כי בעניין דדו (רע"פ 710/02 לעיל) אושרה הארכת מועד ביצועו של צו הריסה מינהלי, חרף העובדה שמחמת תקלה טכנית לא בוצע הצו בתקופה שנקבעה, והבקשה להארכת המועד הוגשה באיחור של כחודשיים; ובפרשת איוב (רע"פ 351/05 לעיל) האריך בית-המשפט את התקופה לביצועו של צו ההריסה המינהלי, למרות שהבקשה להארכת המועד הוגשה באיחור של כחמישים יום. 13. מן הכלל אל הפרט: לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית-משפט קמא, להיענות לבקשת המשיב להארכת המועד לביצוע צו ההריסה המינהלי. ראשית לכל, לא מצאתי מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של בית-משפט קמא באשר לנסיבות שבהן לא בוצע הצו עד ליום 30.8.07. כלל הוא, כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא כאשר נקבעו ממצאים שאינם עומדים במבחן ההיגיון ושיש לראותם כמופרכים, או כאשר אי-מהימנותה של עדות היא ברורה וגלויה על-פני הדברים (ראו: ע"פ 117/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(2) 408; ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 632, 643; ע"פ 2932/00 אלמקייס נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 102, 108). בית-משפט קמא סמך את ממצאיו, בעניין הסיבות לעיכוב ביצוע צו ההריסה, על עדויותיהם של מתאם ההריסות, ירון אליאס, וקצין המשטרה, רפ"ק יובל ראובן, ולא נמצא כי קמה עילה להתערב בממצאים אלו. מתאם ההריסות פנה למשטרה מבעוד מועד לקבלת סיוע בביצוע ההריסה, ואף יצא לסיור בשטח עם הקבלן שאמור היה לבצע את ההריסה. הייתה זו המשטרה שלא עלה בידה להיערך למתן סיוע לביצוע ההריסה בסוף חודש אוגוסט, וזאת עקב היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים, אירועים נוספים ופעילות מבצעית, כאמור במכתבו של רפ"ק יובל ראובן מיום 30.8.07 ובעדותו. בביצוע צו הריסה בתוך העיר העתיקה נדרשת הרשות המקומית לסיוע מסיבי של המשטרה, ולא היה מקום לפקפק בגרסתו של הקצין, כי המשטרה לא הייתה ערוכה לספק סיוע שכזה במהלך תקופת שלושים הימים. משכך, הייתה הצדקה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה המינהלי, ובדין נעתר בית-משפט קמא לבקשת המשיב בעניין זה. אין ממש בטענת המערער, לפיה המשיב החליט לבטל את הצו או שלא לבצעו. הטענה נסמכה על עדות שמיעה בלתי קבילה, שמקורה אף אינו במשיב; מה גם, שהגשת הבקשה על-ידי המשיב להארכת המועד לביצוע הצו טופחת על-פני טענה זו. התוצאה 14. על-יסוד האמור לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא, להיעתר לבקשת המשיב להאריך את מועד מניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה המינהלי. מניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה המינהלי יחל ביום 13.11.08, זאת לבקשת ב"כ המשיב, על-מנת לאפשר לרשויות להיערך לביצוע הצו לאחר חודש הרמדאן וחגי ישראל, ולאחר הבחירות לרשויות המקומיות.הריסת מבנהצו הריסהצווים