סמכות בית המשפט לענייני משפחה בזכויות מקרקעין

סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995, מגדיר את סוגי התביעות שהסמכות העניינית לדון בהן, יוחדה לבית המשפט לענייני משפחה.

סעיף 1 לחוק קובע :-
בחוק זה, "עניני משפחה" - אחת מאלה:
(1)     תובענה בענייני המעמד האישי כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;
(2)     תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו - "בן משפחתו" -
(א)     בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב)     ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג)     הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד)     נכדו;
(ה)     הורי הוריו;
(ו)      אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו.


להלן החלטה בנושא סמכות בית המשפט לענייני משפחה בזכויות מקרקעין:

החלטה

ביום 27/9/04 עתרו המבקשים בבית המשפט זה, להוצאת צו מניעה זמני נגד המשיב ו/או נגד כל הפועל בשמו ו/או מטעמו והאוסר בצוע כל העברה ו/או דיספוזיציה ו/או מכירה ו/או החכרה בחלקות האדמה שלהלן:

  1.      חלקה 95 גוש 18639 בשטח 504 מ"ר בשלמות
  2.      חלקה 74 גוש 18623 ששטחה 875 מ"ר ב- 2/6 חלקים ממנה.
  3.      חלקה 4 גוש 18640 ששטחה 3817 מ"ר ב- 2/6 חלקים ממנה.
  4.      חלקה 61 גוש 18664 בשטח 4579 מ"ר בשלמות.
  5.      חלקה 46 גוש 18664 בשטח 412 מ"ר בשלמות.
  6.      חלקה 56 גוש 18664 בשטח 1400 מ"ר בשלמות.
  7.      חלקה 6 גוש 18632 בשטח 679 מ"ר בשלמות.
  8.      חלקה 13 גוש 18649 בשטח 1229 מ"ר בשלמות.
  9.      חלקה 17 גוש 18649 בשטח 2035 מ"ר בשלמות.
  10.      חלקה 7 גוש 18649 בשטח 2802 מ"ר בשלמות.
  11.      חלקה 37 גוש 18634 בשטח 642 מ"ר בשלמות.
  12.      חלקה 33 גוש 18634 בשטח 894 מ"ר בשלמות.
  13.      חלקה 61 גוש 18643 בשטח 2691 מ"ר במחציתה (1/2).
  14.      חלקה 60 גוש 18643 בשטח 1791 מ"ר במחציתה (1/2).
  15.      חלקה 14 גוש 18623 בשטח 927 מ"ר בשלמות.
  16.      חלקה 16 גוש 18623 בשטח 1135 מ"ר בשלמות.
  17.      חלקה 126 גוש 18674 בשטח 1376 מ"ר ב- 2/6 חלקים.
  18.      חלקה 32 גוש 18652 בשטח 3052 מ"ר בשלמות.


כל החלקות הנ"ל יקראו להלן ולשם הקיצור " המקרקעין ".

בד בבד עם הגשת הבקשה לסעד הזמני, הוגשה תביעה לפסק דין הצהרתי הנוגעת לזכויות במקרקעין ולהחזקתם. כאמור בית המשפט נעתר לבקשת המבקשים ונתן צו מניעה זמני עד למתן החלטה אחרת.

ביום 4/11/04 התקיים דיון בבקשה. בדיון זה הופיע עו"ד פרח, בשם שני הצדדים והגיש הודעה מוסכמת שסומנה (פ/1), שעל פיה הוסכם כי צו המניעה הזמני ישאר על כנו. במסגרת ההסכמה שהתגבשה בהודעה פ/1, התעוררה מחלוקת בשאלת הסמכות העניינית של בית משפט זה, לכן בהקשר אליה, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

בית המשפט נתן תוקף של החלטה להודעת הצדדים פ/1.

טענות התובעים

התובעים טוענים כי לשם קביעת הסמכות העניינית של בית משפט לענייני משפחה חייבים להתקיים שני אלמנטים על פי המבחן הדו שלבי ובעניין זה הוא הפנה לפס"ד חבס נ' חבס (כב' הנשיא ברק) ע"א 6558/99 נ"ד (4) עמ' 337).

המבחן של הקרבה המשפחתית. לטענת התובעים במקרה דנן מדובר בקרבה רחוקה שהרי אחיין של הנתבע אינו כלול בסעיף 1 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה והוא הדין לגבי אלמנת האח, התובעת מס' 4.

יתרה מזו, הנתבע טוען כי מדובר בסכסוך הנוגע לעזבון והרי התובעים אינם חלק מעזבון המנוח ג'ברא ג'ובראן, אם כי הם יורשים, אך כל אחד מהם מהווה אישיות משפטית בפני עצמה, לאור צו הירושה שצורף לתביעה, ולגישתו, אין בפנינו סכסוך על חלוקת עזבון.

כמו כן החלקות נשוא הדיון מתייחסות ליפוי כח נוטריוני משנת 69 שנעשה ע"י המנוח ג'ברא ג'ובראן, והמוכר גם בשם אליאס ג'ובראן סמעאן X ת.ז. X , שהואסבם של התובעים 1 ועד 3, (שיקרא להלן " המנוח ").

לטענת התובעים, אין כל יסוד עובדתי ומשפטי לטענת הנתבע כי לא קיים סכסוך בין התובעים לנתבע. טענה זו בעצם היא טענה בעלמא שמטרתה לשלול מבית משפט זה, סמכותו העניינית.

מכל האמור לעיל עותרים התובעים לדחות את טענת חוסר הסמכות העניינית, לכן בית המשפט מתבקש להשאיר את הצו הזמני בתוקף עד להכרעה בתביעה האזרחית ולחייב את הנתבע בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבע

התובעים 1, 2 ו-3 הם בניה של התובעת מס' 4, ושהיא אלמנת אחיו של הנתבע. האחרון ובעלה של האלמנה, התובעת 4, הינם בניו של המנוח גברא גובראן.

עניינה של התביעה איננו בין התובעים ובין הנתבע, אלא נוגעת לשאלת הבעלות במקרקעין וחלוקתם. המנוח ג'ברא ג'ובראן העביר לבעלה של התובעת מס' 4 ואביהם של התובעים 1 עש 3, 18 החלקות הנ"ל על פי יפוי כוח נוטוריוני, נספח ב' לכתב התביעה.

לאור הנ"ל, סבורים התובעים כי הם תובעים זכויות אביהם במקרקעין.

התביעה מתייחסת לחלוקת רכוש, חלוקת הזכויות במקרקעין, שהועברו לאביהם ע"י סבם, על פי יפוי הכוח. מכאן המדובר בתובענה אזרחית בין עזבונו של המנוח; שכן הם תובעים זכויותיהם במקרקעין, זכויות שקיבל אביהם עוד בשנת 1969, מאת אחיו, הנתבע.

התובעים בתביעתם מבקשים להכנס בנעליו של אביהם המנוח ולתבוע בשמו, או בשם עזבונו, אמנם עבור עצמם בסופו של דבר, זכויות בסכסוך אזרחי שבמקורו סכסוך בין שני אחים, הנתבע ואבי התובעים, מכאן אין ספק שהסכסוך הנדון הוא בין שני אחים, או בין אח ועזבונו של האחר, לגישתם.

על כן ולאור האמור לעיל, לטענתם אין כל ספק כי הסכסוך נשוא התביעה הינו סכסוך משפחתי שבנסיבותיו אינו יכול להתעורר בין צדדים שאינם קרובי משפחה. ראה לעניין זה פס"ד נשוא תיק תמ"ש 62620/97 שרה נתניהו נ' דורון נויבורגר נז (4) עמ' 54, שם נקבע:

"... תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה נקבעו על פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה בית המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם".

לאור האמור לעיל, עותר הנתבע לדחות את התביעה מחוסר סמכות עניינית ולחילופין למחוק אותה ולחייב בהוצאות.

דיון והכרעה:

סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995, (להלן - "החוק" ), מגדיר את סוגי התביעות שהסמכות העניינית לדון בהן, יוחדה לבית המשפט לענייני משפחה.

סעיף 1 לחוק קובע :-

" בחוק זה, "עניני משפחה" - אחת מאלה:

(1)     תובענה בענייני המעמד האישי כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;

(2)     תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו - "בן משפחתו" -

(א)     בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;

(ב)     ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג)     הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;

(ד)     נכדו;

(ה)     הורי הוריו;

(ו)      אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;".

מהעובדות שהובאו בפני, עולה כי הסכסוך סב סביב ירושת המנוח ג'ברא ג'ובראן, כאשר היורשים הינם ילדיו, קרי, הנתבע ואחיו בעלה של התובעת 4 ואביהם של התובעים 1 עד 3. בענייננו סעיף 2 לחוק חל על המקרה שבפני ומכניס את הצדדים לגדרי הוראות החוק ולמונח "בן משפחתו".

וכעת יש לבחון באם בגדר המחלוקת שבפנינו קיים "סכסוך בתוך המשפחה"?

למונח הנ"ל התייחס בית המשפט העליון ואמר:

" סכסוך בתוך המשפחה"

9. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין תובענה אזרחית שבין בני משפחה מותנית בכך שסיבתה או מקורה של התובענה הוא "סכסוך בתוך המשפחה". נדרש, איפוא, קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. השאלה הינה מהי עוצמתו של קשר זה? האם די בכך שקיים קשר כלשהו, ולו רחוק, בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי, או שמא נדרש קשר קרוב ומיידי, ואם כן - מהי עוצמתו של קשר זה? נראה לי כי נוסחה מדוייקת קשה לקביעה, והיא אף אינה נחוצה. הקביעה היא קשה, שכן לעתים קרובות יחסי המשפחה והיחסים הלבר-משפחתיים - כגון יחסים עסקיים - מעורבים זה בתוך זה באופן שההפרדה בין הגורמים השונים וקביעת הסדר הסיבתי בהם, קשה היא. הקביעה אינה נחוצה, שכן מציאות החיים היא עשירה מכל דמיון, ואין זה רצוי להקפיא את קצב החיים בנוסחה נוקשה. עם זאת, נדרשת אמת מידה על פיה נקבעת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. מהי אמת מידה זו?

10. נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.

נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה. גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. סמכות זו נועדה לרכז בבית משפט אחד - הוא בית המשפט לענייני משפחה - את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך נסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה, לא נדרשת מומחיותו של בית המשפט למשפחה. נהפוך הוא: מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן בו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך כלל, כלומר, בבתי המשפט האזרחיים המתמחים בכך. כך, למשל, כאשר התובענה האזרחית מבוססת על החלטות של אסיפת בעלי המניות בחברה או הדירקטוריון שלה, בית המשפט (המקצועי) המוסמך לדון בתובענה הוא בית המשפט המחוזי. בית המשפט לענייני משפחה אינו מתמחה בדיני חברות. עם זאת, יש צידוק להכיר בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה זו, אם הסכסוך בתוך המשפחה של בעלי המניות או הדירקטורים תרם תרומה משמעותית לקבלתן של ההחלטות המונחות ביסוד תובענה זו.

.11 מתי נאמר, כי אופיו המשפחתי של הסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה? התשובה הינה, כי יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים, תוך בחינת השאלה, אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה. בעניין זה ניתן לסמוך על מספר הנחות (עובדתיות), המשקפות את מציאות החיים. כך, למשל, ניתן להניח כי ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר (כגון בני זוג) כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר. בדומה, ככל שמספרם של גורמים לבר-משפחתיים (כגון זרים ליחסי המשפחה) הוא רב יותר, כך קטנה תרומתם של יחסי המשפחה על עיצובה של עילת התביעה. בדומה, אם בין בני המשפחה קיימים קשרים עסקיים שונים, ורק באחד מהם התגלה סכסוך, בעוד שהאחרים מתנהלים כסידרם, יש להניח כי השפעת הקשר המשפחתי על התובענה שבה התגלה הסכסוך אינה משמעותית. הנחות (עובדתיות) אלה עשויות להוביל כולן יחד למסקנה אחת ויחידה. במצב דברים זה לא יתקשה בית המשפט בהחלטתו. אך לעתים ההנחות מובילות לכיוונים שונים. במצב דברים זה נדרש איזון בין השיקולים המתנגשים (ראה פסק דינו של השופט שוחט בש"א (משפחה - ת"א) 7028/98 ברוך נ' אליה (לא פורסם); בש"א (משפחה - ת"א) 18902/99 שני נ' שני (לא פורסם)). רע"א 6558/99 - נחום חבס ואח' נ' דין חבס . פ"ד נד(4), 337 ,עמ' 344-345.

לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחים שצורפו ובסיכומי הצדדים ועל יסוד ההלכה הנ"ל, אני מחליט לקבל את הטענה שבית המשפט המוסמך להיזקק לתובענה זו הוא בית המשפט לענייני משפחה.

וכעת אנמק את החלטתי:

המנוח העביר את זכויותיו במקרקעין נשוא המחלוקת לבעלה של התובעת מס' 4 ואביהם של
התובעים מס' 1 עד 3 וזאת על פי יפוי הכוח הנוטריוני, עוד בשנת 1969 - ראה נספח ב לתביעה.

עוד עולה מהחומר שצורף לתביעה כי המנוח ערך במרס 1987, צוואה ועל פיה הוא ציווה לנתבע כל רכושו הנ"ל - ראה נספח ד' ו- ה'.יודגש כי בתיק עז' 2368/95, ניתן ביום 29.1.96, על ידי בית משפט זה, צו קיום צוואה.

זאת ועוד, המנוח חתם באפריל 1987, על צוואה נוספת ובה ציווה כל רכושו הנ"ל לבתו סלוא אליאס ג'ובראן. המחלוקת ביחס לצוואה זו מתבררת בימים אלו בבית המשפט לענייני ירושה, כך נטען בכתב התביעה וצריך להיות בית משפט לענייני משפחה.

העובדות הנ"ל, מחייבות החלת ההלכה הנ"ל על מקרה זה. התביעה מתייחסת לעזבון המנוח, שבמהותו הוא: " סכסוך בתוך המשפחה" והמתנהל בין בני משפחה, כהגדרתם בחוק.

עוד אוסיף, כי המחלוקת נשוא הדיון תחייב הגשת בקשה מתאימה ביחס לפסק הדין בתיק עז' 2368/95, שתתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. עוד יצטרכו הצדדים להתדיין ביחס לבקשה לקיום הצוואה האחרונה שניתנה לטובת הבת סלוא, שהיא גם כן, צד רלווננטי בתביעה דנן.

התוצאה איפוא, היא, שאני מקבל את הבקשה ומורה על העברת התובענה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא, כאמור בסעיף 1 ס"ק (2) לחוק, לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.

בהתחשב במהות הסכסוך ויחסי הקרבה שבין כל הנפשות המתדיינות, אני מחליט שלא לעשות צו להוצאות, על כן, כל צד ישא בהוצאותיו הוא.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סמכויות בית הדין השרעי

  2. סמכות בתי הדין השרעיים

  3. סמכות בית משפט פירוק שותפות

  4. סמכות בית משפט - חינוך ילדים

  5. סמכות בית הדין לעבודה נזיקין

  6. סמכות בית משפט - שימוש במקרקעין

  7. סמכות ייחודית רישום סימני מסחר

  8. סמכות בית משפט לאשר בניה בשטחים

  9. סמכות בית משפט - בני זוג מוסלמים

  10. סמכות בית המשפט שלום - היטל ביוב

  11. ביקורת שיפוטית - סמכות בית הדין לעבודה

  12. סמכות ייחודית לבית דין רבני בפירוק שיתוף

  13. סמכות בית משפט להאריך מועד ביצוע צו הריסה

  14. סמכות בית משפט לענייני משפחה - תביעת רכוש

  15. סמכות בית הדין למשמעת להורות על פרישה של עובד

  16. סמכות בית המשפט לענייני משפחה בזכויות מקרקעין

  17. חריגה מתקרת סמכות בית משפט השלום - פסיקת ריבית

  18. תביעה נגד בן משפחה שלא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה

  19. סמכות ביהמ''ש משפחה בענייני רכוש שהוכרעו בבית הדין הרבני

  20. סמכות בית הדין לעבודה לדון בהודעת צד ג' שלא קשורה לדיני עבודה

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון