נתבע שהפך לתובע - השתק פלוגתא

המשיבה טענה כי בע"א 785/05 בנק הפועלים נ' חזן מומי ואח', תק-על 2005 (3), 914 נקבע, כי למרות שמדובר באותם צדדים לא מדובר בהשתק עילה אלא בהשתק פלוגתא בשל חילופי התפקידים, אולם נתבע שהפך לתובע לא נחסם על ידי כך.

להלן החלטה בנושא נתבע שהפך לתובע - השתק פלוגתא:

החלטה

1.     המבקשות 1-3 (להלן:"המבקשות") הן הנתבעות בתביעה שהגישה התובעת (להלן:"המשיבה") נגדן.
בנוגע למבקשות 4- 5 מבוקש להורות על צירופן בסעיף 2 לבקשה, כיוון שרכשו ביום 15/10/07 מהמבקשות 1 - 3 את מלוא הזכויות במרכז המסחרי.
בפתח הדברים יצוין, כי לא מצאתי כל נימוק המצדיק צירופן של מבקשות 4 ו - 5 לצורך דיון בבקשה הנוכחית.

2.     בפני בקשה לדחיית התובענה על הסף, מחמת מעשה בית דין ו/או מחמת "כל נימוק אחר", עפ"י תקנה 101 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:"תקסד"א").

3.     עפ"י הנטען בכתב התביעה, המבקשות הינן בעלות הזכויות במרכז המסחרי המצוי ברח' בר לב 10-12, אור יהודה (להלן:" המרכז המסחרי"), שנרכשו ביום 25.4.04 מידי א.מ.ת נווה סביון בע"מ (להלן:"החברה"), בעליו הקודמים של המרכז המסחרי וזו שהשכירה למשיבה את הנכס עוד בשנת 1997.

ביום 18.5.97 נכרת הסכם שכירות בין החברה לבין המשיבה לפיו שכרה המשיבה שטח של 336 מ"ר במרכז המסחרי. תקופת השכירות נקבעה על פי ההסכם למשך 5 שנים, עד ליום 31.8.02.
בנוסף, במועד חתימת הסכם השכירות, נחתם נספח להסכם, לפיו שכרה המשיבה שטח נוסף, לצורך אחסנה, בשטח של 69 מ"ר ( נספח א' לכתב התביעה).

בשנת 2000 שכרה המשיבה שטח נוסף שישמש כמחסן ותקופת השכירות הוארכה לתקופה נוספת של 59 חודשים נוספים, כך שהשכירות אמורה להסתיים ביום 1.8.07 (העתק התוספת להסכם השכירות צורף כנספח ב' לכתב התביעה), אלא שהצדדים הגיעו להסכמה לפיה המשיבה תמשיך לשכור את הנכס לתקופה של 10 שנים נוספות שתחילתן בתום תקופת התוספת להסכם השכירות מיום 18.5.97.

לטענת המשיבה, בין הצדדים השתכללה עסקה מחייבת להשכרת הנכס לתקופה של 10 שנים נוספות, אותה הפרו המבקשות.

המשיבה עתרה להורות על אכיפת הארכת תוקפו של הסכם השכירות מיום 18.5.97 ולקבוע כי תקופת ההסכם הינה 10 שנים. לחילופין, לחייב את המבקשות לפצות את המשיבה על נזקה בגין הפסקת המו"מ בחוסר תום לב בסך 350,000 $.

4.     ביום 12.2.07 הגישו המבקשות כתב תביעה בסדר דין מקוצר בו עתרו להורות על פינויה של המשיבה מהמושכרים, נוכח העובדה שתקופת השכירות הכוללת על פי ההסכם מיום 18.5.97, הנספח להסכם זה וההסכם שנחתם בשנת 2000 נסתיימה, ואין למשיבה כל זכות להמשיך להחזיק במושכר בהיעדר הסכמה של המבקשות לכך (נספח י"א לבקשה).
     תביעה זו תכונה: "התביעה הראשונה".

     

מהחלטת כב' הש' ח' טיבי שניתנה ביום 10.9.07 עולה כי המשיבה טענה בבקשת רשות להגן, כי היא רשאית להחזיק במושכר, על אף שתקופת השכירות עפ"י החוזה נסתיימה, בהתבסס על שתי טענות עיקריות: האחת, כי על פי ההסכמים, פינוי המושכר ע"י המשיבה ייעשה רק לאחר שתפוצה בגין השקעותיה, כמו גם בגין המוניטין של העסק, ובכל מקרה, היא זכאית להעביר את המושכר לצד ג', שישלם לה דמי פינוי כתנאי לפינוי מהמושכר.
שנית, כי המשיבה ונציגי המבקשות הגיעו לידי הסכם, בעל פה, להארכת תקופת השכירות למשך 10 שנים נוספות, כאשר התנאים הנוספים הם שהמשיבה תשקיע במושכר סכומים ניכרים ומנגד - דמי השכירות יופחתו.

ביום 10.9.07 התקיים דיון בבקשת רשות להגן בפני כב' הש' ח' טובי במהלכו נחקר מנהל המשיבה על תצהירו, שהוגש בתמיכה לבקשת רשות להגן.
באותו הליך, נדחתה בקשת המשיבה למתן רשות להגן, וזאת לאור קביעת בית המשפט כי לא עומדת למשיבה כל טענת הגנה כנגד הפינוי.

5.     בבקשה שבפני טוענות המבקשות, כי עילת התביעה בתביעה דנן, בכל הנוגע לסעד האכיפה, הוכרעה לגופה ע"י כב' השופט טובי בתביעה הראשונה, כך שיש להחיל את כלל "מעשה בית דין" ולהורות על דחיית התביעה על הסף, בכל הנוגע לסעד האכיפה המבוקש במסגרת התביעה דנן.
כן מוסיפות המבקשות וטוענות, כי העובדה שהמשיבה הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי על פסק הדין שניתן בת.א. 17643/07, אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו.

6.     המשיבה מתנגדת לבקשה.
לטענת המשיבה, ביהמ"ש לא קבע שום ממצא עובדתי פוזיטיבי לפיו לא הוארך חוזה השכירות כי אם התייחס רק לסבירותה של הטענה שהוארך החוזה.



כמו כן, טוענת המשיבה, כי בע"א 785/05 בנק הפועלים נ' חזן מומי ואח', תק-על 2005 (3), 914 נקבע, כי למרות שמדובר באותם צדדים לא מדובר בהשתק עילה אלא בהשתק פלוגתא בשל חילופי התפקידים, אולם נתבע שהפך לתובע לא נחסם על ידי כך.

7.     בתשובה לתגובה מוסיפות המבקשות וטוענות כי התביעה דנן והתביעה בת.א. 17643/07 עוסקות באותה שאלה : האם הסכם השכירות הוארך ע"י הצדדים, כאשר העילות והסעדים שנתבקשו במסגרתן זהים.
המבקשות טוענות כי במסגרת הדיון בבקשת רשות להגן נחקר מנהל המשיבה באופן יסודי על תצהירו ובמסגרת פסק הדין הכריע ביהמ"ש באופן פוזיטיבי בשאלה האמורה לרבות, בכל הטענות הנלוות לה, תוך התייחסות לכל המסמכים שצורפו ע"י המשיבה לבקשת רשות להגן ובציינו כי הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים לא הוארך לעולם.
זאת ועוד; המבקשות טוענות כי המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכים המשפטיים הואיל וכתב התביעה בתובענה דנן, זהה לחלוטין וחוזר על הטענות שהועלו במסגרת בקשת הרשות להתגונן, תוך צירוף אותן האסמכתאות ואף בערעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי העלתה המשיבה אותן טענות, כשטענותיה נדונו והוכרעו באופן פוזיטיבי ע"י ביהמ"ש.

8.     לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א)     לפי תקנה 101 (א) (1) לתקסד"א, בית המשפט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה מחמת מעשה בית דין.
"כלל מעשה בית-דין (res judicata) מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי קרבה משפטית עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין" (נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א).



ב)     בנושא זה של מעשה בית-דין, יש להבחין בין השתק עילה להשתק פלוגתא.
את כלל השתק העילה באר כב' הנשיא אגרנט בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561, 583:
"מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. במקרה כזה, אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילתו שם "נבלעה"...בפסק הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד...וכן, אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום...המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת...".

ג)     כדי לבחון האם קיים הכלל של השתק עילה בוחנים האם יש זהות בין העילות כלומר, יש לבחון את מערכת העובדות בשני ההליכים.
כמו כן חייב להתקיים תנאי יסודי שמחייב קיום של זהות צדדים בשני ההליכים (ע"א 143/51 ראש העיר רמת גן נ' חב' פרדס ינאי, פ"ד י' 804, 812, ופרשת קלוזנר ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כ"ב (2)561) עקרון ההדדיות הוא יסוד בכללי מעשה בית דין ובכלל זה בדבר השתק עילה.

ד)     בע"א 785/05 בנק הפועלים נ' חזן מומי ואח' נקבע כי:
"השתק עילה לא יכול היה להיווצר בענייננו, מאחר והתובע בהליך זה היה הנתבע בהליך הראשון. השתק עילה נוצר רק ביחס לתובע בהליך בו ניתן פסק הדין, ומונע ממנו לתבוע שוב בגין אותה עילה.
כדברי המלומדת זלצמן:
כלל השתק-העילה אינו משמש 'מחסום' לפני הנתבע שהפך לתובע, שהרי העילות, אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים, אינן זהות, משום חילופי עמדות בעלי הדין. רק מי שהיה התובע בתביעה הראשונה, יהא מושתק מכוחו


     של פסק-הדין שניתן בתביעה זו, אך לא אחר. אף אין נפקא מינא לעניין זה אם הטענות שמעלה הנתבע בתביעתו שלו הן אותן הטענות שהעלה בתביעה הראשונה כטענות-הגנה, או אם הן טענות חדשות, שנמנע מלהעלותן כנתבע (זלצמן בספרה הנ"ל, בע' 44)".

ה)     התובעת דכאן נתבעה בת.א. 17643/07.
     כלומר, למעשה הצדדים החליפו עמדות, התובעות הפכו לנתבעות ולהיפך.
     במקרה כזה, לא יווצר השתק עילה.

ו)     זאת ועוד, דחיית בקשת רשות להתגונן, אינה מקימה השתק פלוגתא.
כך שנינו מן ההלכה הפסוקה.
     ברע"א 144/00 ש.נ. גימורים בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ, פ"ד נפסק כי:
"הלכה פסוקה היא כי החלטה הדוחה בקשת רשות להתגונן איננה קובעת ממצא ואין היא מהווה השתק פלוגתה בהתדיינות נוספת שבין בעלי הדין (ראו:ו ע"א 202/79 אליהו נ' יחזקאלי, פ"ד כה(2) 425, בעמ' 437-438; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין) בעמ' 688).

ובהמשך:
"אכן פסק הדין, שניתן בעקבות דחיית בקשת הרשות להתגונן, הוא כשלעצמו מהווה מעשה בית דין (ראו:ב ע"א 583/88 ברנע נ' ארקיע, פ"ד מה(5) 670, בעמ' 682; ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מהג (3) 124, בעמ' 132). אך הפלוגתאות שהועלו בבקשת הרשות להגן שנדחתה אינן מושתקות".
               
לפיכך, לא ניתן לקבוע כי קיים השתק פלוגתא בסוגייה שלפנינו.
     



9.     לסיכום:
א)     לאור האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

ב)     הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ + מע"מ יהיו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תורת ההשתק

  2. השתק פלוגתא

  3. מניעות והשתק

  4. "פלוגתא פסוקה"

  5. טענת השתק שיפוטי

  6. השתק מחמת רשלנות

  7. מה זה השתק שיפוטי ?

  8. השתק פלוגתא כתב אישום

  9. השתק עילה השתק פלוגתא

  10. חילופי עמדות בעלי הדין

  11. השתק פלוגתא שימוש חורג

  12. השתק עילה מעשה בית דין

  13. מעשה בית דין השתק פלוגתא

  14. דחיה על הסף מחמת השתק עילה

  15. השתק עילה - הודעה לצד שלישי

  16. נתבע שהפך לתובע - השתק פלוגתא

  17. מה התנאים לקיומו של השתק פלוגתא

  18. הבחנה בין השתק עילה להשתק פלוגתא

  19. טענת השתק פלוגתא בהכרעה לפי סעיף 79א'

  20. הגדרת ''ממצא פוזיטיבי'' בהשתק פלוגתא

  21. האם פסק דין תביעות קטנות יוצר השתק פלוגתא

  22. השתק פלוגתא על מי שלא היה בעל דין בהליך קודם

  23. סילוק על הסף מחמת התיישנות ומעשה בית דין - השתק פלוגתא

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון