המשכירה טענה, כי כאשר עזבו השוכרים את הדירה הם הותירו בה נזק רב עקב הזנחה וקלקולים רבים אשר לא תוקנו וכי היא נאלצה לתקן את כל הנזקים בעלויות משמעותיות. בנוסף טוענת המשכירה, כי עקב הצורך לבצע את עבודות התיקונים, השוכר החדש של הדירה נאלץ לקבל אותה לחזקתו מאוחר מאשר המועד עליו סוכם בינה לבין השוכר החדש וכי עקב כך היא נאלצה לשלם לו פיצוי. להלן פסק דין בנושא נזק לדירה שכורה אחרי עזיבה: פסק דין בפניי תובענה שעניינה חוזה שכירות לגבי דירת מגורים. כללי - התובעת (להלן - "המשכירה"), הינה הבעלים של דירת מגורים הנמצאת ברח' ענבר 41 בזכרון יעקב (להלן - "הדירה"). הדירה היתה בעבר בבעלותה של המשכירה ושל בעלה לשעבר (להלן - "כהן"), אך לאחר ששני בני הזוג נפרדו, הועברו הזכויות בדירה למשכירה ועל כך למעשה אין חולק. ביום 1/9/01 נחתם חוזה שכירות (להלן - "החוזה") בין המשכירה וכהן לבין שני הנתבעים, בני הזוג (להלן - "השוכרים"). משך החוזה היה לשנה ולאחר מכן הוא הוארך לתקופה נוספת ובכל מקרה, אין מחלוקת כי השוכרים פינו את הנכס ביום 31/8/03. כך גם מוסכם, כי בהתאם להוראות סעיף 27 לחוזה הפקידו השוכרים בידיו של כהן המחאת בטחון על סך 50,000 ₪ (שיק מס' 10055, להלן - "שטר הבטחון") אשר נועד, כפי שקובעות הוראות החוזה - "להבטחת פינוי המושכר במועדו, לתשלום שכר הדירה, המיסים וההוצאות, לתשלום הנזקים אשר יגרמו למושכר באם יהיה נזק ולתשלום חובות בתחום תקופת השכירות, אם יהיו חובות". אין אף מחלוקת, כי ביום 17/12/03 הגישה המשכירה את שטר הבטחון לביצוע בלשכת ההוצל"פ (במסגרת תיק מס' 2-03-30156-02). במהלך הדיון בהתנגדות שהגישו השוכרים לביצוע השטר, הוחלט על מתן רשות להגן והתיק עבר לברור בפניי. טענות הצדדים - 7. המשכירה טוענת, כי כאשר עזבו השוכרים את הדירה הם הותירו בה נזק רב עקב הזנחה וקלקולים רבים אשר לא תוקנו וכי היא נאלצה לתקן את כל הנזקים בעלויות משמעותיות. 8. בנוסף טוענת המשכירה, כי עקב הצורך לבצע את עבודות התיקונים, השוכר החדש של הדירה נאלץ לקבל אותה לחזקתו מאוחר מאשר המועד עליו סוכם בינה לבין השוכר החדש וכי עקב כך היא נאלצה לשלם לו פיצוי. 9. עוד טוענת המשכירה, כי השוכרים נותרו חייבים 200 דולר בגין חלק משכר הדירה לגבי חודש אוגוסט 2003. 10. סה"כ הנזקים אשר להם טוענת המשכירה הוא כ-33,729 ₪. 11. השוכרים, מנגד, טוענים כי החוזה לא הופר, כי לא נגרמו כל נזקים מטעמם, כי הדירה הושבה לידיה של המשכירה במצב סביר וראוי וכי הם השקיעו השקעות משמעותיות בדירה והביאו להשבחתה. 12. בנוסף טוענים השוכרים, כי שכר הדירה שולם במלואו וכי אין כל חוב בהקשר זה. 13. עוד טוענים השוכרים, כי המשכירה לא התריעה בפניהם טרם הגישה את שטר הבטחון לביצוע בלשכת ההוצל"פ וכי היא מנועה מלעשות כל שימוש בשטר הבטחון כיון שהוא ניתן בלעדית רק לידיו של כהן ולא לידיה. דיון - 14. בפניי נשמעו העדים הבאים: מר יוסי זקס, אשר ביצע תיקונים ושיפוצים בדירה לאחר צאתם של השוכרים (לגבי תצהירו ת/1), מר גרובר, חבר משפחה של המשכירה (לגבי תצהירו ת/2), הגב' תמרה גל, אמה של המשכירה (לגבי תצהירה ת/3), המשכירה (לגבי תצהירה ת/4), הגב' חגית כהן, השכנה של המשכירים אשר העידה מטעמם בחקירה ראשית ומר גדעון גילדה, השוכר (לגבי תצהירו נ/2). 15. לאחר שבחנתי את הראיות שהונחו לפניי ושקלתי את טענות הצדדים בסיכומים בכתב שהוגשו מטעמם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. באשר לנזקים להם טוענת המשכירה - 16. בהקשר זה קיים קושי ראייתי משמעותי לקבל את מרבית טענותיה של המשכירה. 17. ראשית, יש לזכור כי לא הוצגו נתונים חד משמעיים לגבי מצב הדירה לפני שקיבלו אותה המשכירים לידיהם. 18. המשכירה בעצמה אישרה שהיא לא בדקה את הדירה באופן מקיף לפני שהתחילו המשכירים את השכירות ולכן, קשה מאוד לקבל את עמדתה כאשר היא מנסה להשוות בין המצב בו הם קיבלו את הנכס לידיהם לבין המצב בו הם השיבו אותו לידיה. 19. כך גם יש לזכור ששני העדים הנוספים מטעמה בהקשר זה, מר גרובר ואמה, הגב' תמרה גל, לא יכלו אף הם לספק נתונים באשר להשוואת המצב של הדירה כשנמסרה לשוכרים לבין מצבה כשהושבה לידי המשכירה. 20. בנוסף, יש לתת את הדעת לכך שהשוכרים טענו, כי לאחר שקיבלו את הדירה לידיהם הם סיידו את הבית ושיפצו בו רכיבים מסויימים, וראו בהקשר זה את עדות השוכר (עמ' 18, שורות 10 עד 24) ואת מכתבו של כהן מיום 17/11/02. בדומה, וכדוגמא בלבד, הוכח כי כבר בעת כניסת השוכרים לדירה היו פגמים ברשתות של החלונות ובתריסים החשמליים (וראו את המסמך מיום 30/8/01 עליו חתום כהן). 21. בהקשר זה יש לציין, כי גם בחוזה עצמו ישנה אינדיקציה לכך שהשוכרים ביצעו שיפוצים בהיקף מסויים כאשר קיבלו את הדירה לרשותם, ואפנה בהקשר זה לסעיפים 34 ו-35 לחוזה. 22. אשר על כן, לא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת מה בדיוק היה מצב הדירה כאשר היא נמסרה לידי השוכרים ולכן, לא הוכח איזה חלק מתוך עבודות השיפוץ שביצע הקבלן מר זקס היה הכרחי עקב נזקים שגרמו השוכרים ואיזה חלק בוצע לשם שיפור מצבה של הדירה ועקב בלאי טבעי וסביר מצטבר. 23. אם נעיין בעדותו של הקבלן זקס ובהצעת המחיר שהוא צרף לתצהירו (אשר את כל הפריטים המנויים שם הוא העיד שהוא ביצע בפועל), הרי שניתן לראות שחלק מהעבודות המפורטות שם, עשויות להיות קשורות לעבודות כלליות שאינן נובעות מנזק ספציפי שנגרם לדירה (כגון החלפת אסלה, נקיון במזגן וכו'). 24. אשר על כן, לא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת טענתה של המשכירה באשר לרוב הנזקים ועם זאת, מצאתי לנכון לקבל את הטענות המתייחסות לנזקים רק ככל שהם נוגעים לנושא תשתית החשמל והליקויים במסילות הארונות במטבח. 25. באשר לשני נושאים אלה, אני מקבלת את גירסתו של העד זקס לגבי העובדה שנגרמו להם נזקים מכוונים, שאינם פרי בלאי טבעי או סביר ושוכנעתי בנוסף, שמצבם של פריטים אלה היה תקין כאשר הדירה נמסרה לידי השוכרים. 26. לאחר בדיקת הצעת המחיר של הקבלן זקס, הרי שעלות התיקון של הפריטים הרלבנטיים שהזכרתי לעיל הינה בסך של 4,700 ₪ ולכן מסקנתי היא כי יש לפצות את המשכירה בסכום זה בשל עלות התיקונים כאמור. באשר לנזק שנגרם עקב האיחור בהשכרת הדירה לשוכר החדש - 27. המשכירה טוענת, כי רק כאשר היא קיבלה לידיה את מפתחות הדירה, היא למדה לדעת לראשונה על הנזקים שקיימים בדירה, על מצבה התחזוקתי הירוד ועל כך שיש צורך לעשות עבודות שיפוצים נרחבות בדירה (עמ' 13, שורה 24). 28. לטענתה, היא כבר חתמה על חוזה שכירות חדש עם שוכר חדש בשם עופר פודולר אשר היה אמור לקבל את הדירה לידיו ביום 1/9/03. 29. לטענתה, בשל העובדה שעבודות השיפוצים ארכו פרק זמן מסויים, הרי שהשוכר החדש נכנס לדירה באיחור של שלושה ימים ובהתאם לחוזה עמו, היא נאלצה להפחית 500 ₪ בגין כל יום איחור ולכן למעשה הפחיתה משכר הדירה שפודולר נדרש לשלם לה 1,500 ₪. 30. בהקשר זה צרפה המשכירה לתצהירה מכתב של מר פודולר מיום 5/9/03 בו הוא מאשר ששכר הדירה לגבי חודש זה הופחת ב-1,500 ₪ בשל העובדה שהוא קיבל את הדירה לחזקתו רק ביום 3/9/03. 31. הגם שהטענה בדבר הפחתת שכר הדירה כאמור לא נסתרה, הרי שאינני סבורה שיש לפסוק לזכותה של המשכירה פיצוי בגין רכיב זה. 32. אני סבורה שהעובדה שהיא חתמה על חוזה שכירות שאמור להתחיל ביום 1/9/03 כאשר החוזה הקודם אמור להסתיים ביום 31/8/03, הינה בעייתית וכי המשכירה נטלה על עצמה סיכון מסויים כאשר לקחה על עצמה התחייבות חוזית שכזו. 33. כך גם, כיון ששוכנעתי כי חלק ניכר מעבודות השיפוצים שבוצעו לא היה קשור בנזקים שהסבו השוכרים לדירה, אלא נבע מרצונה של המשכירה לשפר את מצבה של הדירה לקראת המשך ההשכרה שלה, הרי שלא ניתן לזקוף לחובתם של השוכרים את אותו איחור בן שלושה ימים. 34. המשכירה היתה צריכה לקחת בחשבון שיתכן ויהיה צורך לבצע תיקונים נוספים או שיפורים במושכר, כפי שאכן בסופו של דבר עשתה, ואינני סבורה שלאור הנתונים שנזכרו לעיל, הרי שאותו איחור בן שלושה ימים חייב לבוא לידי ביטוי בפיצויה של המשכירה מאת השוכרים. באשר לחוב שכר הדירה הנטען - 35. בהקשר זה לא הציגה המשכירה כל ראיות. 36. בסעיף 18 לתצהירה היא מציינת באופן כללי כי השוכרים נותרו חייבים לה סכום של 200 דולר "בהתאם להוראות החוזה" אך, אין כל פרוט באשר לסעיף ספציפי של החוזה אשר אליו התכוונה המשכירה להפנות. כך גם לא הוסבר על ידי המשכירה כמה מתוך שכר הדירה לגבי חודש אוגוסט 2003 שולם וכיצד נותרה יתרת חובה של 200 דולר. לא הוצג כל פרוט באשר לתקבולים שניתנו לה ואין כל נתונים ספציפיים לגבי חובות שכר הדירה (ויש לזכור כי בהתאם להוראות החוזה דמי השכירות החודשיים הינם 750 דולר). 37. אשר על כן, דרישה זו לא הוכחה ונדחית. זכות המשכירה לדרוש את פרעון שטר הבטחון - 38. טענה אחרונה אליה אדרש טרם סיכום הינה טענתם של השוכרים לפיה למשכירה אין זכות לעשות שימוש בהמחאת הבטחון כיון שהיא ניתנה אך ורק לידי בעלה לשעבר, מר כהן. 39. טענה זו יש לדחות לאור העובדה שמר כהן אישר כי הוא המחה למשכירה את כל זכויותיו בכל הנוגע לחוזה השכירות, לדירה, לנזקים שקשורים בדירה, לרבות את כל זכויותיו בכל הנוגע לשטר הבטחון (וזאת בהתאם לכתב המחאת הזכויות עליו חתם ביום 23/9/03 - נספח ז' לת/4). 40. ברי, כי מבחינה עניינית, שטר הבטחון ניתן מטעם שני השוכרים לטובת שני המשכירים (באותה תקופה) והוא מתייחס לחוזה השכירות ולהבטחת קיום המחוייבויות של השוכרים מכוח חוזה זה. 41. אני סבורה שיש בעצם העלאת הטענה לפיה רק מר כהן יכול לעשות שימוש בשטר משום טענה שכרוכה בחוסר תום לב. סיכום - 42. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הרי שעל השוכרים לשלם למשכירה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לנכס בסכום של 4,700 ₪. 43. לפיכך, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 4,700 ₪, בתוספת הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ + מע"מ ובתוספת החזר אגרת ביהמ"ש ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום בו שולמה האגרה ועד היום. 44. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום. 45. לאחר פרעון מלא של פסק הדין, יש לסגור את תיק ההוצל"פ מס' 2-03-30156-02.מקרקעיןשכירות