התנגדות לביטול צו עיקול

המבקשים טענו כי יש להורות על ביטול צו העיקול וזאת בשל העדר יריבות בינם ובין המשיבה כאשר לא היא זו שחתומה על מי מהמסמכים שחתמה המבקשת בגין העסקה נשוא כתב התביעה, בשל העדר ראיות לכאורה, בשל הטענה כי המשיבה הסתירה עובדות מהותיות ומסמכים מבית המשפט ובשל הטענה כי ביטול צו העיקול לא יכביד על ביצוע פסק הדין אך יגרום למבקשים נזק כלכלי גבוה.

המשיבה טענה כי אין ממש בבקשה לביטול צו העיקול ויש להשאירו על כנו.


להלן החלטה בנושא התנגדות לביטול צו עיקול:

החלטה

לפני שתי בקשות לביטול צו העיקול שניתן כנגד המבקשת ביום 11.6.06 בבש"א 12606/06.
המבקשת, היא נתבעת מס' 1 בכתב התביעה הינה חברה שעיקר פעילותה הוא ניהול פרויקטים לבניה, למגורים ולמסחר (להלן: "המבקשת"). המבקש, הוא נתבע מס' 2 בכתב התביעה הנו הבעלים של מחצית מהון המניות המוקצה של המבקשת (להלן: "המבקש" או "כהן") (להלן: "המבקשים").
המשיבה, היא התובעת בתיק העיקרי הינה חברה קבלנית יזמית שעיקר פעילותה בייזום והוצאה לפועל של פרויקטים בתחום הבניה (להלן: "המשיבה").
עניינה של הבקשה הינה עסקה למכירת 50% ממניות המבקשת, אשר בבעלותה מקרקעין ברחוב הראשונים בבני ברק (להלן: "המקרקעין"), עליהם מיועד לקום פרויקט בניה ומסחר למשיבה והטענה להפרה של העסקה על ידי המבקשים.
לטענת המבקשים ההחלטה בדבר הטלת העיקול ניתנה עקב אי מתן תגובה מצידם לבקשה להטלת העיקול וזאת כאשר הבקשה הומצאה להם רק ביום חמישי בשעת הערב וההחלטה ניתנה ביום ראשון.
המבקשים טענו בבקשתם כי המידע שהובא על-ידי המשיבה לעיוני, בבקשתה להטלת העיקול, אינו עולה בקנה אחד עם העובדות והמשיבה אף הסתירה מבית המשפט עובדות ומסמכים מהותיים שהצגתם הייתה סותמת את הגולל על בקשת הטלת העיקול. התנהגות זו של המשיבה - כך המבקשים - הינה התנהגות חסרת תום לב .
המבקשים טענו בבקשתם להעדר יריבות בינם לבין המשיבה וזאת מן הטעם לפיו המשיבה מעולם לא התקשרה בהסכם כל שהוא עם המבקשת ואין בנמצא כל מסמך היכול להראות על התקשרות כזאת. לשיטתו של המבקש המסמך היחיד שבנמצא, הינו מסמך שהצדדים לו הם המבקשת ואדם בשם מיכאל אדרי (להלן: "אדרי") שהינו, ככל הנראה, בעל מניות במשיבה. לטענת המבקשים, באין הסכם עם המשיבה אין ראיה שניתן לבסס עליה בקשה למתן עיקול ודין העיקול להתבטל (ואין לשכוח, כי הנטל להוכחת בקשת העיקול מוטל, גם בשלב הנוכחי, על התובעת- מבקשת העיקול).
כמו כן טענו המבקשים בבקשתם כי הכסף ששולם להם כלל אינו כספה של המשיבה אלא כספו של מר אהרון עמנואל ברטלר (להלן:" ברטלר"), כאשר אדרי ושותפו מר אבי גבע (להלן: "גבע"), גזלו ממנו במרמה את הכסף, העבירו למבקשת והמחו את כל זכויותיהם מהעסקה לברטלר ומכאן שאין להם זכויות כלשהן כלפי המבקשת.

בנוסף טענו המבקשים כי ביטולו של הצו לא יכביד על ביצוע פסק הדין וזאת מכיוון שהמקרקעין ממילא משועבדים לבנק פועלי אגודת ישראל (להלן: "בנק פאג"י"), אך מנגד הותרת העיקול הזמני על כנו, תפגע פגיעה קשה במבקשים, היות שהפרויקט עומד לפני הוצאת היתרי בניה וקבלת אשראי, במסגרת חשבון ליווי סגור לפרויקט בבנק פאג"י, דבר שיאפשר השלמת הפרויקט ומכירת הדירות לרוכשים. הותרת העיקול על כנו תמנע קבלת ליווי לפרויקט על ידי בנק פאג"י ותסב למבקשים נזקים כספיים גבוהים ביותר הנאמדים במיליוני שקלים. לטענת המבקשים הנזק שיגרם להם מהותרת העיקול על כנו גבוה עשרות מונים מהנזק הנטען של המשיבה מביטולו של העיקול.
עוד טענו המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם וזאת נוכח הראיות הקלושות והבלתי נכונות ששימשו בסיס למתן צו העיקול, שאינו עומד בדרישת המידתיות שבדין ובפסיקה ופוגע במידה העולה על הנדרש במבקשים.
המשיבה מטעמה הגיבה לבקשה וטענה כי מדובר בבקשת סרק לביטול צווים זמניים, שניתנו כדין ולאחר שניתנה למבקשת הזדמנות להגיב והיא לא עשתה כן.
המשיבה טענה בתגובתה כי המבקשים העלימו מבית המשפט עובדות חיוניות שהיו מחויבים לגלותן והתנהגותם זו נגועה בחוסר תום לב. כמו כן טענה המשיבה כי הפניה לבית דין צדק בבני ברק על ידי המבקשת ועל ידי ברטלר, לאחר שניתן צו העיקול ולפני שהוגשה הבקשה לביטולו הינו ניסיון למנוע מהמשיבה מלהתדיין בפני בית המשפט. המשיבה טענה כי לבית דין צדק, אשר ללא כל קשר דחה את פניית של המבקשים, אין כל מעמד וכך גם לפסיקתו. לשיטת המשיבה, עצם הפניה המשותפת של כהן ושל ברטלר לבית דין צדק בתביעה כנגד המשיבה מהווה ראיה לקנוניה שנרקמה בין המבקש ובין ברטלר, שכל מטרתה היא לנשל את המשיבה מזכויותיה בפרויקט.
טענה נוספת שהועלתה בתגובתה של המשיבה היא הטענה כי לבקשה לביטול העיקול לא צורף תצהירו של המבקש אלא רק תצהירו של שותפו של המבקש העוסק בפעולות ובמעשים של המבקש, כאשר לו בעצם אין ידיעה אישית על כך. תורג'מן לא גילה בתצהירו את המקור לעובדת הנטענות בתצהיר.
לעניין טענת העדר היריבות שהועלה על ידי המבקשים טענה המשיבה כי המבקשת בבקשתה טענה כי נחתם הסכם בינה ובין אדרי וכן כי בהסכם הראשוני מופיעה חתימה וחותמת של המבקשת מספר פעמים. כמו כן טענה המשיבה כי בטיוטות שהוחלפו בין הצדדים נכתב במפורש כי המשיבה הנה "הרוכש" וכי היא חותמת על ידי מנהלה, מיכאל אדרי. בנוסף התשלומים ששולמו למבקשת, שולמו על ידי המשיבה, חלקם במזומן וחלקם בשיקים ששמה של המשיבה מודפס עליהם, מכאן, שלשיטתה של המשיבה טענותיהם של המבקשים בדבר העדר יריבות נסתרו.
לעניין הבעלות בכסף, טענה המשיבה כי אין ממש בטענה שהכסף ששולם אינו כספה של המשיבה. המשיבה לוותה לטענתה כספים מברטלר ויש הסכם חתום ומסודר ביניהם ולכן התשלומים ששולמו למבקשת היו כולם מכספה של המשיבה.
המשיבה טענה בתגובתה כי המבקשים מודים בבקשות לביטול העיקול כי הועבר לידיהם סכום של 590,000$ על ידי המשיבה וכי סכום זה לא הושב לידיה מעולם. המשיבה טענה כי הועברו על ידה למבקשים סכומים גבוהים מהסך הנטען של 590,000$, אך לצורך התגובה לבקשה לביטול עיקול טענה כי די בשלב זה לציין את הודאת בעל דין זו כדי להותיר על כנם את העיקולים, לפחות עד לסך של 590,000$.
המשיבה מנתה בתגובתה את העילות למתן צווי עיקול זמניים: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה וחשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, וטענה כי מבקשת העיקול ומתגובתה זו עולה כי המשיבה מילאה אחר כל התנאים הדרושים לצורך קבלת צווי עיקול זמניים. הראיות כפי שצורפו לבקשה ולכתב התביעה בדבר הסכמים עם המבקשים, לרבות ההסכם עם ברטלר, הפרת ההסכמים מצד המבקשים ועשיית יד אחת עם ברטלר, הקנוניה בין המבקשים ובין ברטלר שהוכחה ללא צל של ספק, מצגי השווא וההטעיה מצד המבקשים, שיבוש הליכי משפט על ידי פנייתם של המבקשים יחד עם ברטלר לבית דין צדק כדי שהלה יטיל סנקציות על המשיבה, כל אלה עולים לשיטתה של המשיב כדי ראיות מהימנות לקיומה של עילת התביעה.
המשיבה טענה בתגובתה כי מאזן הנוחות נוטה גם הוא בבירור לטובתה, היות שלשיטתה מדובר בחוב נכבד ביותר על פי הסכם ברור שחתמו עליו הצדדים ואשר מופר על ידי המבקשת ובעל מניותיה דרך קבע ומכאן שבבחינת איזון האינטרסים בין הצדדים עולה כי גוברת זכותה של המשיבה לקיומם של צווי העיקול על נכסי המבקשת שאם לא כן קיים חשש שלא ניתן יהיה להיפרע מהמבקשת בדרכים אחרות והדבר יגרום למשיבה לנזקים כלכליים בסכומים משמעותיים.
בסיום תגובתה התייחסה המשיבה לטענת המבקשים כי צווי העיקול ניתנו בשל העדר תגובתם שנבעה מהמצאתה של הבקשה לידיהם ביום חמישי בשעות הערב המאוחרות וטענה כי אילו היו המבקשים מקדישים את זמנם להכנת תגובה לבקשה לצווי עיקול במקום לפעול לשיבוש הליכי משפט באמצעות פניה לבית דין צדק בבני ברק אזי הייתה תגובתם מוגשת במועד לבית המשפט. כמו כן טענה כי המצאת הבקשה לכהן, המבקש, באמצעות בא כוחו נעשתה עוד בשעות הצהריים. לטענת המשיבה אין למבקשים אלא להלין על עצמם בכל הקשור לעניין הגשת תגובתם לבקשה להטלת העיקולים.

דיון
כאמור לעיל, הדיון בבקשת ביטול צו עיקול הוא המשכו הישיר של הדיון בבקשה המקורית להטלת העיקול ומשכך נטל השכנוע רובץ על המבקש המקורי, דהיינו: מבקש העיקול, להוכיח כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה - כפי שנקבע בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") וכי קיימות ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין - תקנה 374(ב) לתקנות.
בענייננו, טענו המבקשים כי יש להורות על ביטולו של צו העיקול וזאת בשל העדר יריבות בינם ובין המשיבה כאשר לא היא זו שחתומה על מי מהמסמכים שחתמה המבקשת בגין העסקה נשוא כתב התביעה, בשל העדר ראיות לכאורה, בשל הטענה כי המשיבה הסתירה עובדות מהותיות ומסמכים מבית המשפט ובשל הטענה כי ביטול צו העיקול לא יכביד על ביצוע פסק הדין אך יגרום למבקשים נזק כלכלי גבוה.
המשיבה טענה כי אין ממש בבקשה לביטול צו העיקול ויש להשאירו על כנו וזאת מהטעמים הבאים:

  1.      חוסר תום לב - המבקשים העלימו מבית המשפט עובדות חיוניות שהיו מחויבים לגלותם.
  2.      שיבוש הליכי משפט - המבקשים ביחד עם ברטלר פנו לבית דין צדק בבני ברק כדי שהלה יטיל סנקציות על המשיבה ובכך ימנע ממנה להתדיין בפני בית המשפט המחוזי. בנוסף לכך, טענה המשיבה כי פניה משותפת זו של המבקשים ושל ברטלר לבית דין צדק מצביעה על הקנוניה בניהם שנועדה להרחיק את המשיבה מחלקה בעסקה.
  3.      העדר תצהיר - הן התצהיר שצורף לבקשתה של המבקשת והן התצהיר שצורף מאוחר יותר הם תצהיריו של שותפו של המבקש, תורג'מן, כשברור שאין לו ידיעה אישית על פעולות ומעשים שנעשו על ידי המבקש.
  4.      קיומה של יריבות - המבקשת חתמה במספר פעמים בחתימתה ובחותמתה על מסמכים. בטיוטות שהוחלפו בין הצדדים נכתב במפורש כי המשיבה היא ה"רוכש" וכי אדרי הוא מנהלה וכן התשלומים ששולמו למבקשת שולמו על ידי המשיבה אם במזומן ואם בשקים ששמה של המשיבה מתנוסס עליהם בבירור.
  5.      בעלותה של המשיבה על הכספים שהועברו למבקשים - למרות טענות המבקשים כאילו המשיבה השיגה במרמה את הכספים אותם העבירה למבקשת ממר ברטלר טענה המשיבה כי כל שעשתה היה ללוות כספים מברטלר, הלוואה אשר לה הסכם חתום ומסודר בין הצדדים ולכן אין ממש בטענתם של המבקשים כי הכספים אינם כספי המשיבה.

סבורני כי טענותיה של המשיבה בדבר קיומן של ראיות לכאורה אכן מבוססות ויש טעם של ממש בטיעוני המשיבה, כפי שפורטו לעיל. בשלב זה, די בראיות אלו כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית בלבד לקיומה של עילת התביעה. לא אכנס בשלב הזה לדיון מפורט האם היוו או לא היוו מעשיהם של המשיבים בפנותם לבית דין צדק בבני ברק אשר כאמור להחלטותיו ולפסיקתו אין כל תוקף בהליך הנוכחי (לפחות לא בנסיבות המוסכמות), שיבוש הליכי משפט. די בכך שאציין כי בפעולתם של המבקשים יש טעם לפגם. המבקשים לא הצליחו בטענותיהם להעלות ספק בצדקת התביעה ברמה היכולה לערער את אותו בסיס לכאורי הדרוש לשם הטלת העיקול הזמני.
כמו כן העלתה המשיבה בתגובתה טענות בדבר מצבם הכלכלי של המבקשים. לטענתה, מעבר לעובדה כי למשיבה זכויות בנכסים עליהם הוטלו העיקולים הרי שלא ידוע על נכסים נוספים הרשומים בבעלותה ובכך מתחזק החשש כי בבוא היום בו יינתן פסק הדין לא ניתן יהיה להיפרע מהמבקשים אם לא ישארו העיקולים על כנם. המשיבה טענה עוד כי לאור מעשיו של המבקש, מר כהן, אשר פעל לשיבוש הליכי משפט, קיים חשש ברור כי ינסה בכל מאודו להכשיל את ביצוע פסק הדין.
טענות אלה לא נסתרו על ידי המבקשים ומשכך לא הצליחו המבקשים לטעת ספק בטענת המשיבה לפיה ביטול צו העיקול עלול להכביד על ביצועו של פסק הדין.
לסיום אוסיף ואציין כי במצב בו מועלת טענה כי העיקול שהוטל מכביד ופוגע בפרנסה ובאפשרויות ההכנסה, יש בידי הנתבע להציע ערובות ובטחונות שיבטיחו פירעון החוב אם אכן יינתן פסק דין לחובתו. לא כך במקרה הנוכחי, המבקשים לא הציעו מתן ערובות וביטחונות ולכן אין מקום לקבל את טענתם ולבטל את העיקולים שהוטלו על נכסיהם.
סיכומו של דבר: הבקשה נידחת והעיקול שניתן בבש"א 12606/06 ביום 11.6.06 עד לסך 4,000,000 ₪ על נכסי המבקשים יישאר ויעמוד על כנו לצורך הבטחת אפשרות גביית החוב במידה והמשיבה תזכה בתביעתה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיקול קרן תגמולים

  2. בקשה לצמצום עיקול

  3. חוסר ניקיון כפיים

  4. עיקול חשבון משותף

  5. עיקול זכות עתידית

  6. תביעה לאישור עיקול

  7. עיקול זמני על כספים

  8. בקשה להרחבת עיקולים

  9. בקשה לצו עיקול זמני

  10. בקשה לביטול עיקולים

  11. ערעור על עיקול זמני

  12. צו עיקול זמני על רכב

  13. בקשת עיקול כל הנכסים

  14. חוב למד''א - עיקולים

  15. בקשה לביטול צו עיקול

  16. נזקים לרכב אחרי עיקול

  17. קריסת חברה בגלל עיקול

  18. בקשה להטלת עיקול זמני

  19. ביטול עיקול פקיד שומה

  20. בקשה לביטול עיקול ארעי

  21. בקשה לאישור עיקול זמני

  22. פיצויים בגין עיקול רכב

  23. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  24. בקשה לאישור עיקול דוגמא

  25. עיקול זמני במעמד צד אחד

  26. עורכי דין לענייני עיקול

  27. התנגדות לביטול צו עיקול

  28. עיקול על נכסים של ההורים

  29. ערעור על גובה עיקול זמני

  30. ביטול עיקולים לפני אזהרה

  31. בקשה לביטול צו עיקול זמני

  32. החלטה בבקשת עיקול ללא דיון

  33. ביטול עיקול פיצויי פיטורין

  34. העברת בעלות למרות צו עיקול

  35. צו עיקול זמני של חברה בפירוק

  36. תביעה לשמירת זכויות - עיקול

  37. פיצויים בגין עיקול שלא כדין

  38. תקנה 380 - בקשה לאישור עיקול

  39. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  40. עיקול מעבר לגובה החוב נזיקית

  41. זכות חוזית מול עיקול מי גובר

  42. שיקולים בביטול צו עיקול זמני

  43. הגשת בקשת עיקול יחד עם תביעה

  44. בקשה לביטול עיקול בחשבון עו"ש

  45. עיקול משכורת בחוק רשות השידור

  46. בקשה להכרזה על פקיעת צו עיקול

  47. בקשה למתן צו עיקול מבית המשפט

  48. פיצויים מהבנק על עיקול לא מוצדק

  49. עיקול על חוב מים ללא משלוח התראה

  50. עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

  51. ביטול עיקולים בגין חוב של חברה זרה

  52. אי רישום צו עיקול בתיק הוצל"פ בטעות

  53. מכות למעקל שהגיע לדירה לבצע עיקולים

  54. הטלת עיקול ברישום עד שיתבררו הזכויות

  55. עיקול נכס ששוויו גבוה בהרבה משווי החוב

  56. תביעה נגד מנהל חברה בגין הפרת צו עיקול

  57. בקשה לביטול צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  58. בקשה להטיל עיקולים זמניים להבטחת פסק דין

  59. רישום דירה על שם קרוב משפחה כדי למנוע עיקול

  60. בקשה לקבוע כי כתב התביעה וצו העיקול הומצאו כדין

  61. סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל פוטר רכב של נכה מעיקול

  62. פיצוי כספי על טעות בעיקול משכורת ע''י מס הכנסה

  63. ערעור על החלטת הרשם שהורה על ביטול עיקולים זמניים

  64. ערעור החלטתו של כבוד רשם ההוצאה לפועל לביטול צו עיקול זמני

  65. עיקול על נכס ספציפי אצל צד ג' - משכורת החייב אינו מוגבל ל-3 חודשים

  66. האם הבנק הנושה רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לעיכוב ביצוע פס"ד

  67. עיקול זמני - טענה לניסיון להקמת גוף מסחרי שונה, על מנת להתחמק מתשלום חוב

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון