הסכמת שכנים להגדלת דירה

עם רכישת הדירה ביקשו הנתבעים להגדילה כמעט פי שניים משטחה המקורי, זאת ניתן היה לעשות, היות ולדירה אותה רכשו היה צמוד שטח מתאים. הנתבעים ביקשו וקיבלו היתר בנייה מאת הוועדה המקומית קריית ביאליק. בין שאר פעולותיהם לקבלת ההיתר ביקשו את הסכמתם של שכניהם העתידיים ובכלל זה התובעים.

להלן פסק דין בנושא הסכמת שכנים להגדלת דירה:

פסק דין

התובעים והנתבעים מתגוררים בבית משותף ברח' הגפן 15 בקרית ביאליק (להלן: "הבית"). התובעים מתגוררים בבית בדירה בקומה הראשונה זה שנים רבות, החל משנות הששים, ואילו הנתבעים רכשו דירה בבית בשנת 2000 בקומת הקרקע.

דירתם של התובעים נמצאת אם כך מעל דירתם של הנתבעים.

עם רכישת הדירה ביקשו הנתבעים להגדילה כמעט פי שניים משטחה המקורי, זאת ניתן היה לעשות, היות ולדירה אותה רכשו היה צמוד שטח מתאים. הנתבעים ביקשו וקיבלו היתר בנייה מאת הוועדה המקומית קריית ביאליק. בין שאר פעולותיהם לקבלת ההיתר ביקשו את הסכמתם של שכניהם העתידיים ובכלל זה התובעים. יש לציין כי בבית 2 דירות נוספות.

הסכמה אמנם ניתנה, ובין כל השכנים נחתם חוזה המסדיר את הזכויות לאור השינוי הצפוי עקב הרחבת דירתם של הנתבעים. כאן המקום לצייין שהרחבת דירת הנתבעים (להלן: "התוספת") יצרה גג סמוך לאחד מחדרי דירתם של התובעים.

כל הדיירים חתמו על טופס הסכמה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריות. בטופס זה קיימת הצהרה "הננו מצהירים כי קיבלנו את תכניות הבנייה ואין לנו התנגדות לכך".


בין הצדדים והדיירים האחרים הוסכם כדלקמן:

  1.      תנתן הסכמה לביצוע העבודות, ואף יחתמו על-ידי הדיירים המסמכים הנחוצים.
  2.      הנתבעים הסכימו כי על גג התוספת יוכלו התובעים או חליפים לבנות כנגד תשלום מחצית עלות הבנייה של הנתבעים, כמקובל וכפי שייקבע על-ידי קבלן בניין מקובל.


הדיירים האחרים התנו את מתן הסכמתם בכך שהעבודות תתבצענה בהתאם למותר על-פי התב"ע.

התובעים, הנתבעים ומשפחות איזנברג וצור התחייבו, כי אם תמכרנה הדירות התחייבות זו תכלל בהסכם המכר לצד ג'.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם קודם לקבלת היתר הבנייה ולבנייה עצמה, למרות שעל עותקי ההסכם אשר הוגשו על-ידי הצדדים אין תאריך. כך גם אין מידע אובייקטיבי מתי הסתיימה הבנייה. בחודש נובמבר 2004 פנו התובעים אל הנתבעים בכתב בתלונות רבות על פגעי הבנייה כאשר העיקרית בהן היא כי הבנייה נעשתה על חלק מהשטח אשר שייך להם כשטח צמוד כפי שרשום בלשכת רישום מקרקעין.

אין מחלוקת כי אמנם הבנייה נעשתה על חלק - הנתבעים טוענים כ-5-6 מ"ר, התובעים לא ציינו מידה - מהשטח אשר שייך לתובעים. על-פי תצהיר הנתבעים וכך גם העידו בבית-המשפט, התובעים היו מודעים לתכניות וכי היה מדובר ב"יישור קו" בתכנית ובשטח קטן וזניח אשר לתובעים לא היה בו כל שימוש. יתר על כן, בנייה זו רק היטיבה עם התובעים ,שכן שטח הגג עליו יוכלו להרחיב את דירתם רק גדל וערכו עלה. לא זו בלבד שלא נגרם להם כל נזק, אלא "יישור הקו" רק היטיב עמם. העידו הנתבעים כי התובע אשר עקב בדקדקנות אחרי כל שלבי הבנייה היה מוגע דם ל"יישור קו" זה, ולא הביע כל התנגדות. התובע בחר לא להעיד. יתר על כן, למרות שהוגש תצהיר מטעמו הוא נמשך מתיק בית-המשפט ונמצא כי גירסה זו לא נסתרה.

באותה פנייה הודיעו התובעים לנתבעים כי הם מתכוונים לממש את זכותם ולבנות על גג התוספת כמוסכם. הנזקים הנוספים הנטענים עסקו במכסה ביוב גבוה, ארון חשמל שהושחת, בלוני גז על שטח התובעים, סדקים, מרצפות שהושחתו וכו'.

ב-14.7.05 הגישו התובעים בקשה לצו מניעה כנגד הנתבעים. התברר כי הנתבעים פרשו יריעת ברזנט על הגג על מנת לקררו מעט מפני החום. הנתבעת עברה ניתוח להוצאת כליה אשר הושתלה בגופו של בנה. מלכתחילה נועדה הרחבת הדירה עבורו שכן הוא חולה כליות מאז היותו תינוק. אמנם כיום הוא יננו מתגורר בדירה עקב נישואיו. יריעה זו נשקפת מחלון אחד מחדרי דירתם של התובעים. התובעת במיוחד חשה רע מאוד בראותה את היריעה אשר הזכירה לה את הימים הנוראים בזמן תקופת השואה, בהם נאלצה להסתתר על מנת להינצל.

בקשות להסיר כליל את היריעה נתקלו בסירוב על-ידי הנתבעים ועל כן הוגשה כאמור בקשה לצו מניעה אשר גם נתקבלה תחילה, וכן הוגשה תביעה זו שבפניי. הנתבעת התריסה בפני התובעת כי הגג הוא שלה והיא רשאית לעשות בו כרצונה.

האם היתה מוגשת התביעה לולא פרשת היריעה? האם כל הסכסוך היה נמנע לו היה עולה בדעתו של הנתבע להתקין מזגן נוסף לחדר אותו רצו לקרר (כפי שאמר בסוף ישיבת הראיות - הדבר לא עלה על דעתו), ואלמלא אמרה הנתבעת לתובעת כי הגג הוא שלה והיא תעשה בו כרצונה?

לא כך קרה, והצדדים מצאו עצמם בהליכים משפטיים, לטעמי, מיותרים. למרבה הצער והפליאה, הליך גישור, שם נראה לכאורה מקומו הטבעי של סכסוך זה, לא עלה יפה.

בבית-המשפט העידו התובעת בלבד והנתבעים. כמו כן הוצגו מסמכים שונים. לא הופיעה המתכננת אשר "יישרה קו" על חשבון השטח של התובעים. לא הומצאו מסמכים או ראיות אובייקטיביות לעניין הנזקים האחרים להם טוענים התובעים.

באי-כוחם המלומדים של הצדדים הגישו סיכומים ובהם דנו בשאלות נכבדות של זכות קניין, רכוש משותף, מידתיות, סבירות, תום לב, עוולות לפי פקודת הנזיקין ועוד, כך גם בשאלות של דרכי הוכחה, נטל ההוכחה, האם מתקיימת כאן "הודאה והדחה" ומה השלכותיה, אם כן, העדר הבאת ראיות ועוד.

הסעדים אשר התבקשו על-ידי התובעים:

  1.      להרוס את מה שנבנה על השטח הצמוד לדירת התובעים.
  2.      לסלק ידם של הנתבעים מהשטח הצמוד.
  3.      להורות על סילוק יריעת הברזנט.
  4.      לחייבם בתשלום 19,000 ₪ - 9,000 ₪ דמי שימוש ו-10,000 ₪ נזקים כלליים.
  5.      להצהיר כי על הנתבעים לשלם לתובעים כל חודש 750 ₪ עד לסילוק הבנייה מהשטח הצמוד.


הנתבעים טענו בנוסף לאמור לעיל, כי במשך כל התקופה ומתוך כבוד לתובעים, גילם, עברם והרצון לשמור על שכנות טובה, דאגו לתקן כל דבר, וגם עזרו לתובע בעבודות שונות של גינון, גיזום ועוד. כל המחלוקת פרצה אך ורק בגלל אמירה נמהרת ומיותרת, גם אם נכונה לדעתה של הנתבעת, כי הגג הוא שלה והיא תעשה בו כרצונה.

התובעת אינה רואה עין בעין עמדה זו, והיא סבורה כי מלכתחילה תכננו הנתבעים במרמה לגזול חלק מהשטח השייך לה. גם התובעת העידה, כי בתחילת הדרך היחסים בין הצדדים היו תקינים, ונשאו אופי של עזרה הדדית. יחד עם זאת, בחלוף הזמן התערער האמון משנוכחו לדעת כי כל דבר שעשו הנתבעים מותר להם, למרות שלדעתם של התובעים לא היה זה נכון. התובעת הרחיקה לכת ואמרה כי בסופו של דבר הגיעה למסקנה שהמהנדסת בוועדה המקומית עשתה יד אחת עם הנתבעים. התובעת העידה כי אמנם שיא הסכסוך היה פרישת יריעת הברזנט על הגג, וכאשר התברר כי אמנם נגזל שטח מהשטח המוצמד לדירתם בפנקס רישום המקרקעין.

לאחר ששמעתי את התובעים והנתבעים, עיינתי בחומר הראיות שהוגש, נתתי דעתי לחומר הראיות שלא הוגש, לעדים שלא הופיעו ועיינתי בסיכומיהם המקיפים והמעמיקים של באי-כוחם המלומדים של הצדדים על כל הסוגיות המשפטיות, נכון בעיני לקבוע כדלקמן:
א.     התובעים לא הוכיחו את הנזקים הנטענים על-ידם בכל הנוגע להשחתת ארון החשמל, תכנון לא נכון של פתח הביוב, גרימת הנזקים לדירת התובעים ולשטח הצמוד לה. אין בדברים הנ"ל לומר כי לא היו כאלה, אלא שלא הובאה כל ראיה אובייקטיבית כמו חוות-דעת או ראיה אחרת, על-פיה ניתן לאמוד נזקים אלה, מה עוד שעל-פי ההתכתבות שבין הצדדים, לפני הגשת כתב התביעה הרי לנתבעים יש מענה לכאורה הן לעניין הביוב, הן לעניין ארון החשמל שתוקן, הן לעניין הנזקים בדירה אשר תוקנו. התובעים לא הפריכו טענות אלו.
ב.     גג התוספת הוא אמנם לא בבעלותם הבלעדית של הנתבעים, אלא מהווה רכוש משותף. בנוסף, עצם ההסכמת כל הדיירים האחרים לבנייה עתידית על גג התוספת, על-ידי התובעים מלמדת על כך כי גם לצורך התקנת יריעת הברזנט היה צריך לקבל את הסכמת הדיירים, ובוודאי את זו של התובעים.
ג.     התובעים ידעו, או אמורים היו לדעת מראש עך כך, כי חלק מהשטח הצמוד לדירתם נכלל בתוכנית הבנייה. זאת ניתן להסיק מחתימתם על טופס ההסכמה, בו יש הסכמה כי הם ראו את התוכניות. לא הוצג בפניי כל מסמך או חוות-דעת מתכנן או מודד המעידים על כך כי התוכניות אשר הוגשו לוועדה המקומית לקבלת היתר היו שונות מאלו אשר ניתנו לתובעים ולדיירים האחרים. בהעדר עדותו של התובע, ליתר דיוק משיכת התצהיר מתיק בית-המשפט, אינני יכולה לקבל את הטענה כי התובעים לא ידעו מראש מהו התכנון המדויק. דביר יותר להניח כי לא נתנו לכך חשיבות מיוחדת היות והגדלת שטח הבנייה גם על חשבון כ-5 מ"ר מהשטח הצמוד אליהם מגדילה באופן טבעי את שטח הגג האמור לשמש רצפה לבנייה עתידית שלהם. אי לכך לא נראה כי נגרם נזק ממשי על-ידי צירוף שטח זה אל דירתם של הנתבעים.
לא עלתה טענה כי השטח נוצל לצרכים כלשהם על-ידי התובעים, פרט למעבר, וכי נגרם נזק ממשי (מעבר לפגיעה בזכות הקניין).
ד.     בלוני הגז של התובעים נמצאים בצמוד לדירתם של הנתבעים, ובלוני הגז של הנתבעים נמצאים על השטח ששייך לתובעים, ובכך אני רואה איזון.
ה.     לא הומצאה כל חוות-דעת שמאית על-ידי התובעים להערכת אותו חלק אשר נלקח לצורך הרחבת דירתם, ואף לא הוצגה חוות-דעת ראויה לעניין שומת דמי-שימוש ראוים של חלק זה, או חוות-דעת שמאית שתעריך את שווי הנזק אם קיים.

ההלכה היא, כי גם במקרה של פגיעה בזכות הקניין, ואשר על-פי חוק המקרקעין (סעיפים 17,
21 א), זכותו של בעל המקרקעין לסלק את המבנה והחזקת המקרקעין לקדמותה, הרי יש לבית-המשפט שיקול דעת אם להעניק סעד זה. אמנם קיימת מחלוקת בין השופטים, האם שיקול הדעת הוא רחב או מצומצם, אך עדיין הוא קיים (ע"א 6339/97, רוקר נ' סלומון, פד"י נ"ה(1), עמ' 199, וכן רע"א 8186/07, נאווה כרמל ואח' נ' ראול ינקוביצקי ואח', מיום 1.1.08).

לאור כל הנסיבות אשר תוארו לעיל, נראה בעיניי כי לא יהיה זה נכון וצודק ליתן צו הריסה ופינוי אותו חלק מדירת הנתבעים הבנוי על חלק מהשטח הצמוד לדירתם של התובעים. לא למותר לציין כי לא הובאה בפניי כל ראיה אובייקטיבית, תשריט או מדידה, המראה מהו שטח זה. אמנם הומצאו התכניות נשוא ההיתר, אך מן הראוי היה כי בפני בית-המשפט יהיה תשריט מדידה אובייקטיבי.

לאור כל האמור לעיל, הנני פוסקת כדלקמן:
א.     הנתבעים יסירו את יריעת הברזנט אשר שמו על הגג ויותר לא יניחוה על הגג בשום מקרה, כך גם לא יניחו כל דבר/חפץ מכל סוג שהוא על הגג, אלא אם כן תהיה לכך הסכמה מאת כל הדיירים האחרים. הנתבעים יתקינו מעקה לגג כנדרש בחוק.
ב.     אינני מקבלת את התביעה להריסה ופינוי הבנייה אשר נעשתה על-ידי הנתבעים. יחד עם זאת, היות וקיימת פגיעה בזכות הקניין של התובעים, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם להם כפיצוי בגין כך ובגין חוסר הנוחות סכום של 5,000 ₪.
ג.     היה, וכעבור 5 שנים מהיום, התובעים לא יממשו זכותם ולא יבנו על הגג, תערך שומה חדשה על-ידי שמאי מוסכם או שמאי שימונה על-ידי בית-המשפט, אליו יפנו במשותף הצדדים להערכת שווי השטח השייך לתובעים אשר שימש לבניית הרחבת דירתם של הנתבעים, ועל-פי הערכה זו ישולם פיצוי לתובעים כדמי שימוש ראוים עבור כל התקופה. במידה ולאחר מכן התובעים יממשו זכותם ויבנו על כל שטח הגג, תושב מחצית סכום הפיצוי.
ד.     הנתבעים ישאו בהוצאות התובעים בהליך, החזרי אגרה ובשכר-טרחת עורך-דין בשיעור 1,500 ₪ + מע"מ.
ה.     בלוני הגז של שני הצדדים ישארו במקום בו הם נמצאים כיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חסימת חלונות של השכן

  2. בניה לא חוקית של שכן

  3. התנגדות שכנים להיתר בניה

  4. עורך דין סכסוך בין שכנים

  5. תביעה בנושא סכסוך שכנים

  6. הסכמת שכנים להגדלת דירה

  7. סכסוך שכנים בגלל הרחבת דירה

  8. סילוק שכנים מחצר בית משותף

  9. התנגדות שכנים לפתיחת מכולת

  10. נזקים בגלל חדירת מים לשכנים

  11. סכסוך בין שכנים על זכויות בניה

  12. פיצוץ בצנרת בדירה של שכן למעלה

  13. ביטול השבחה מההקלה מהצורך בהסכמת שכנים לבניה בקו אפס

  14. נטען כי המדובר למעשה בסכסוך שכנים, ולא בהתנגדות לגיטימית לבניה

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון