הנתבעת ביצעה עבודות בניה, מבלי שביקשה וקיבלה היתר בניה כדין בגינן בשנת 1992, וכי עבודות בניה אלו התגלו לתובעת רק בשנת 1999. סעיף 9 לחוק העזר הרלבנטי, שעניינו היטל צנרת ומועד תשלומו, קובע בסעיף (ג)(4) כדלקמן: "נבנה בנין בנכס או נבנתה תוספת בניה, ללא היתר בניה או בסטיה ממנו - בעת בנית התוספת או בעת התגלותה לעירייה, לפי העניין, לפי שטח התוספת שנבנתה בפועל" בית המשפט פסק כי התביעה מתקבלת אף ביחס לחיוב מכח הוראות חוק העזר לרמלה (אספקת מים), תשנ"ט -1998 לעניין היטל צנרת: להלן פסק דין בנושא היטל צנרת: פסק דין (משלים) 1. במסגרת ת.א. 2426/05 של בית משפט זה הגישה התובעת כנגד הנתבעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום אגרות והיטלי פיתוח בסכום כולל של 177,656 ₪. 2. הנתבעת הגישה בקשה לרשות להתגונן (בש"א 2647/05). ביום 25.04.06 ניתנה החלטת כב' הרשם דן סעדון לפיה ניתנה לנתבעת רשות להתגונן אך ורק בטענה שעניינה החלה למפרע של חוק העזר לרמלה (אספקת מים), תשנ"ט-1988 ובטענה שעניינה סכומה הנכון של התביעה. 3. במסגרת ע.א. 14/06 השיגה הנתבעת על החלטת כב' הרשם סעדון הנ"ל, כשטענתה היתה כי יש ליתן לה רשות להתגונן בכל הטענות המפורטות בבקשתה לרשות להתגונן ולא בשתי טענות בלבד. ביום 12.11.06 ניתנה על-ידי מותב זה ההחלטה לפיה הערעור נדחה והתובענה נקבעה לקדם משפט. 4. לאחר בירור סכון התביעה הנכון, ולאחר שהנתבעת שילמה ביום 25.12.06 סך של 130,000 ₪ לתובעת, ניתן ביום 19.02.07 פסק דין חלקי על-ידי עמיתתי, כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט, לגבי סך נוסף של 23,604 ₪. 5. כל שנותר לדיון ולהכרעה הינו החיוב שהושת על-ידי הנתבעת על-פי חוק העזר לרמלה (אספקת מים), תשנ"ט -1998. בין הצדדים הוסכם כי בעניין זה יוגשו סיכומי הצדדים בטיעונים משפטיים, ללא שמיעת הראיות, וכב' השופטת נחליאלי-חיאט קבעה כי פסק הדין המשלים ינתן על-ידי מותב זה. 6. עיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים המלומדים והגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל התובענה ככל שהיא מתייחסת גם לחיוב שהושת על הנתבעת מכח חוק העזר לרמלה (אספקת מים), תשנ"ט -1998 (להלן: "חוק העזר"), כפי שיובהר להלן. 7. מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת לפיה טענת הנתבעת, כי מדובר בחיוב רטרטאקטיבי כביכול, אין בה ממש, הואיל ועל-פי העובדות המוסכמות בין הצדדים, הרי שאין מדובר בחיוב רטרואקטיבי, אלא בחיוב בתשלומי אגרות והיטלי פיתוח בגין בניה חריגה בעת גילויה של בניה זו על-ידי התובעת. 8. אין חולק כי הנתבעת ביצעה עבודות בניה, מבלי שביקשה וקיבלה היתר בניה כדין בגינן בשנת 1992, וכי עבודות בניה אלו התגלו לתובעת רק בשנת 1999. עובדות אלו מוסכמות על הצדדים ובשל כך לא הובאו ראיות על ידם. 9. סעיף 9 לחוק העזר הרלבנטי, שעניינו היטל צנרת ומועד תשלומו, קובע בסעיף (ג)(4) כדלקמן: "נבנה בנין בנכס או נבנתה תוספת בניה, ללא היתר בניה או בסטיה ממנו - בעת בנית התוספת או בעת התגלותה לעירייה, לפי העניין, לפי שטח התוספת שנבנתה בפועל" (ההדגשות שלי -ש.ק.ו.). לשון חוק העזר הנ"ל ברורה וממנה עולה באופן חד-משמעי, כי החיוב בהיטל על-פי חוק העזר הנ"ל יעשה בעת שמתגלה לעירייה דבר קיומן של עבודות הבניה, גילוי אשר כאמור אין חולק כי התרחש בענייננו רק בשנת 1999, עת כבר עמד על מכונו חוק העזר הנ"ל. 10. זו הייתה גם דעתה של עמיתתי, סגנית הנשיא בבית משפט זה, כב' השופטת זהבה בוסתן, בפסק הדין בת.א. (רמלה) 3832/02 עיריית רמלה נ' זערור באסם (פסק-הדין ניתן ביום 06.02.06). גם שם עלתה על-ידי הנתבע אותה הטענה, שנטענה על-ידי הנתבעת כאן, לפיה עבודות הבניה אשר נעשו ללא היתר קדמו לחוקי העזר החדשים על-פיהם בוצע חיובו של הנתבע על-ידי התובעת, וכך נקבע על-ידי כב' השופטת בוסתן: "לטענת הנתבע מאחר והבניה הסתיימה לכל המאוחר בשנת 1988 וכל חוקי העזר נחקקו בשנת 1998 והם אינם מכילים הוראות בדבר תחולה רטרואקטיבית הם אינם רלוונטים לתובענה. גם אם היה מקום לחייב את הנתבע לשאת בתשלום ההיטלים הרי שחישובם יכול היה להעשות לפי הדין שהיה בעת הבניה (ורק לגבי התוספת החדשה של 21 מ"ר) ולא ע"פי החיקוקים החדשים. אין ממש בטענה. אין ספק כי בידי הנתבע אין היום היתר בניה התואם את הבניה בשטח. לו היה מגיש היום בקשה להיתר (בהנחה שניתן היה לאשר את הבניה), היה מתבקש לשלם את תשלומי החובה כפי שהם נוהגים היום. באותו אופן ובהתאם להוראות חוקי העזר עליו לשלם את אגרות הפיתוח בהתאם למה שהיו קיימים במועד גילוי הבנייה". 11. דעתי כדעת כב' השופטת בוסתן וכדעת ב"כ התובעת לפיה רואים מי שבונה בניה מבלי שקיבל עליה היתר כדין ואף לא שילם את שיעורי האגרות וההיטלים המוטלים עליו, כמי שמגיש בקשה להיתר במועד הגילוי, ואו אז חלים עליו חוקי העזר התקפים ליום הגשת הבקשה להיתר. לפיכך, אין מדובר בהחלה רקרואקטיבית של הוראת חוק פיסקלית כלשהי, אלא חיוב בגין בניה שלא כדין במועד שבו נתגלתה. כל תוצאה אחרת מהאמור תהא בגדר מתן פרס למי שבונה באופן פיראטי, ללא שביקש וללא שקיבל היתר בניה כדין, וכזאת הדין לא יכיר במקומותינו. 12. תוצאת האמור היא שבדין דרישת התובעת כי חיובי האגרות והיטלי הפיתוח בהם חייבת הנתבעת יתייחסו למועד שבו התגלתה הבניה החריגה, בשנת 1999, מועד בו כבר חלו הוראות חוק העזר הרלבנטי. 13. סוף דבר - התוצאה הינה שהתובענה מתקבלת אף ביחס לחיוב מכח הוראות חוק העזר לרמלה (אספקת מים), תשנ"ט -1998 וטענת הנתבעת בנדון דידן נדחית. כפי שקבעה כב' השופטת נחליאלי-חיאט בהחלטתה מיום 19.02.07, מועד בו ניתן פסק הדין החלקי "אשר לשכר טרחת עו"ד ושיעור ההוצאות, בסוף ההליך, ישום אותם הרשם בסוף ההליך ועל-פי פניית הצדדים". ככל שידרש, כב' הרשם הוא שיחתום גם על הפסיקתה המשלימה (בעניין פסק הדין המשלים) לאחר שביום 19.02.07 כבר נחתמה פסיקתא חלקית (בעניין פסק-הדין החלקי).אגרת חיבור מים / הנחת צינורות