בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי

להלן פסק דין בנושא בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי: פסק דין 1. לפניי ערעור על החלטת בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' אביב) שניתנה הבוקר בתיק ב"ש 6023/06, לפיה נדחתה בקשתו של המערער לעיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי. מדובר בצו הריסה מינהלי שהוצא על-ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים ביום 4.6.06 כנגד מבנה מגורים ברחוב חפץ חיים 51 בירושלים. הצו הוצא לגבי מבנה בן חמש קומות - קומת קרקע וארבע קומות נוספות, אשר הוקם ללא הייתה בנייה ובניגוד לתוכנית המתאר החלה על המקום המאפשרת הקמת בניין בין שתי קומות עם גג רעפים. 2. בתיק זה הוגשו על-ידי מבקשים שונים למעלה מעשר בקשות לביטול צו ההריסה ולעיכוב ביצועו, שנדחו הן על-ידי בית-המשפט לעניינים מקומיים, והן על-ידי בית-משפט זה. הבקשות השונות הוגשו בכל פעם על-ידי מבקש אחר, שטען שיש לו זיקה לדירה זו או אחרת בבניין. נתחוור, כי מדובר היה בבקשות חסרות יסוד שכל תכליתן הייתה לנצל את ההליכים המשפטיים לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי באמתלות סרק. יתר על-כן, בכל בקשה חדשה שהוגשה על-ידי מבקש חדש, לא צויינו כל ההחלטות הקודמות שניתנו בעניין הנכס הנדון, למרות שכל המבקשים היו מיוצגים על-ידי אותו עורך-דין. ניכר בעליל, כי נבחרה על-ידי מאן-דהוא, המושך בחוטים בעניין ביצוע הבנייה הנדונה, טקטיקה של הגשת בקשות חוזרות ונשנות, פעם אחר פעם, כאשר בכל בקשה מופיע מבקש אחר, מבלי שיסביר מדוע לא הצטרף לבקשות הראשונות שנדחו זה מכבר. זאת ועוד, ערעורים שהגישו המבקשים לבית משפט זה, נדחו בשתי הזדמנויות לאחר שהמערערים חזרו בהם מהערעור. כך היה בפסק-הדין האחרון שניתן על-ידי בתיק ע"פ 40018/07 ביום 16.1.07, שבו נדחה הערעור כנגד צו ההריסה המינהלי מחמת חזרתם של שלושת המערערים מהערעור, ואשר בו הוריתי כי מניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה יחל ביום 31.1.07 "וזאת אך ורק לתכלית של התארגנות המערערים לביצוע ההריסה בפרק זמן קצר זה, ולתכלית זו בלבד", וכי "לא תינתנה ארכות נוספות מכל טעם שהוא". בפסק-הדין האמור אף חייבתי את המערערים בתשלום הוצאות המשיב, מן הטעם שמדובר היה בערעור סרק נעדר כל יסוד עובדתי או משפטי. 3. חרף פסק-הדין החלוט האחרון, שהצטרף לשורה ארוכה של פסקי-דין קודמים שניתנו בעניין הנכס הנדון, הגישה ביום 28.1.07 מבקשת נוספת, הגב' קליין חנה, המיוצגת אף היא על-ידי עוה"ד גנאים וקעואר, בקשה לבית-המשפט לעניינים מקומיים לביטול צו ההריסה, ולחלופין - לעיכוב ביצועו. בבקשתה ציינה המבקשת הנ"ל, כי בכוונתה להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה בהתאם לתב"ע המאושרת, המאפשרת הקמת מבנה בן שתי קומות. בקשה זו נדחתה ביום 29.1.07 בהחלטת בית-משפט קמא (כב' השופטת ע' זינגר), בהפנותה לפסק-הדין החלוט בע"פ 40018/07. 4. לא חלפה יממה, ובאי-כוח המערערים הגישו לבית-משפט קמא בקשה חדשה, הפעם בשמו של מבקש נוסף, הוא המערער דנן, מר שלמה קופצ'יק. הבקשה הוגשה בשעות הלילה לשופטת התורנית בבית משפט השלום (כב' השופטת מ' אביב), ונדונה במעמד שני הצדדים הבוקר - בשעה 6:00. בבקשה החדשה טען המערער, כי עוד היום תוגש בקשה לקבלת היתר בנייה על-פי התב"ע הקיימת להקמת מבנה בן שתי קומות בתוספת קומת גג רעפים. לבקשתו צירף המערער מכתב מאת מר יהושע פולק, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה, לפיה תיק הבינוי של הנכס הנדון יובא לדיון בישיבת רשות הרישוי שנקבעה להיום בשעה 12:00 בצהריים, וכי במסגרת התב"ע ניתן לאשר היתר בנייה להקמת שתי קומות בצירוף קומת גג רעפים. המערער גרס, כי מכתבו זה של סגן ראש העיר מהווה עילה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, נדחתה הבקשה ומכאן הערעור שלפניי. 5. מושכלות יסוד הן, כי צו הריסה מינהלי אינו צו המכוון כלפי אנשים אלא כנגד מבנה שהוקם ללא היתר, והוא, אפוא, בבחינת צו IN REM, כלפי הנכס. על העילות לביטולו או לעיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי עמדתי בהרחבה בפסק-הדין שניתן על-ידי אך לאחרונה (ביום 24.1.07) בע"פ (י-ם) 40047/07, חלוואני ואח' נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, ואין לי אלא להפנות לסקירה המשפטית שהובאה בפסק-הדין האמור. סעיף 238 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, מאפשר למי שרואה עצמו נפגע על-ידי הצו, לבקש מבית-המשפט את ביטולו או עיכוב ביצועו. ואולם, לאחר שנדונה בקשה שהגיש "נפגע", וניתן פסק-דין הדוחה את הבקשה לביטול הצו או לעיכוב ביצועו, יש לראות את פסק-הדין כהחלטה שיפוטית סופית כלפי הנכס. על ההליכים המוגשים על-ידי "נפגע" חדש או נוסף, לאחר שניתן בעבר פסק-דין חלוט שדחה בקשה לביטול צו הריסה מינהלי, או לעיכוב ביצועו, עמדתי בע"פ 40047/07 לעיל, ואין לי אלא להפנות לדברים שבוארו בפסק-הדין האמור. 6. דין הערעור, לרבות הבקשה לצו ביניים עד למתן פסק-דין בערעור, להידחות ממספר טעמים. ראשית לכל, המערער לא ציין בבקשה בבית-משפט קמא, כמו גם בהודעת הערעור שלפניי, מה זיקתו לנכס. יתרה מכך, במהלך הדיון בערעור נתחוור מפיו של המערער, כי הוא לא רכש זכויות בדירה, וכי הוא אינו יודע אם הוריו רכשו זכויות כלשהן בנכס. כל שציין הוא, שגורם כלשהו העומד מאחורי הקמת הבניין, הפנה אותו אתמול לעורכי-הדין גנאיים וקעואר להגיש את הבקשה הנדונה. ניכר, אפוא, מדבריו, כי הוא משמש "חליף" לכל אלו, הרבים, שבקשותיהם נדונו בעבר ונדחו אחת לאחת, ומהווה אפוא, "כלי" בידי מי שבנה את הבניין, כמו כל המבקשים הקודמים, להגשת בקשות סרק לבית-המשפט, כל אימת שנדחית בקשתו של מבקש זה או אחר. 7. זאת ועוד, דין הערעור להידחות ולו מן הטעם שהוגש לבית-המשפט בשעה שפינוי המבנה לשם הריסתו נמצא בעיצומו. בזירה נוכחים כעת כשמונים שוטרים למנוע הפרות סדר, וכן קבלן עם כוח-אדם רב וציוד הנדסי, לתכלית פינוי הדירות והריסת המבנה. עלויות השבתת כל הכוחות בעיצומה של ההריסה, מסתכמת בעשרות אלפי שקלים, על-פי פירוט שמסר בא-כוח המשיב בטעוניו. המערער לא הצביע על טעם כלשהו המסביר את השיהוי הניכר בהגשת הבקשה והערעור, בשעה שפעולות הפינוי לקראת ההריסה האמורה להתבצע בדקות אלו מצויות בעיצומן, ובפרט כאשר לדבריו ידע על צו ההריסה המינהלי לפני כחודש וחצי - חודשיים, ונמנע מלעתור לעיכוב ביצוע הצו או להצטרף לבקשות שהגישו מבקשים רבים קודמים. בהיעדר הסבר לשיהוי הממושך בהגשת הבקשה, אין כל הצדקה לעכב את פעולות ההריסה המתוכננות לדקות אלו כאשר כוח-אדם רב נערך לכך. למעלה מן הצורך יוער, כי ההסבר לשיהוי הממושך, הוא ככל הנראה ביתרון הטקטי שמנסים המבקשים השונים, המופעלים ככל הנראה על-ידי אותו יזם שהקים את הבניין, לפנות פעם אחר פעם לבית-המשפט בבקשות לעיכוב הצו סמוך לקראת המועד שבו מבקשת העירייה לבצע את ההריסה. רשימת המבקשים הפוטנציאלים הנה ארוכה, כך למשל רעייתו של המבקש טרם הגישה בקשה, או הוריו, או הקבלן עצמו, שפרטיו אינם ידועים למבקש עד לרגע זה. בדרך זו, אם ייעתר בית-המשפט לבקשות הסרק יסוכל ביצועו של הצו גם בעתיד. 8. לא זו אף זו, בקשה לתיקון תוכנית המתאר נדחתה בשעתו על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, זאת מן הטעם שמדובר בעבירות בנייה חמורות ובוטות של הקמת מבנה בן החמש קומות במקום שבו ניתן לבנות על-פי תוכנית המתאר התקפה רק שתי קומות עם גג רעפים. לכך יש להוסיף, כי ההפרה הבוטה של החוק באה לידי ביטוי גם בהשלמת הבנייה ואכלוסו של הבניין לאחר הוצאת צו ההריסה המינהלי, אגב הפרת צווי הביניים שניתנו על-ידי בית-המשפט. 9. העובדה שהיזמים עומדים להגיש הבוקר בקשה להיתר בנייה להקמת מבנה בן שתי קומות עם גג רעפים בהתאם לתוכנית המתאר התקפה, אינה מהווה עילה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי. את הבקשה להקמת המבנה בהיקפו המצומצם ניתן היה להגיש בכל עת בעבר, ואין בעובדת הגשת הבקשה היום - אם הוגשה - כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של הצו. הצו מתייחס להריסת מבנה בן חמש קומות. ואילו הבקשה, אם תוגש היום, תתייחס אך למבנה בן שתי קומות וגג רעפים; מה גם, שבא כוח המערער לא צירף לבקשה לבית-משפט קמא ולערעור זה עותק מהבקשה שבכוונתו להגיש, לא כל שכן חוות-דעת הנדסית בדבר הקורלציה שבין בקשה זו למבנה הקיים. מכל מקום, משהקימו היזמים מבנה בן חמש קומות ללא היתר בנייה, ובניגוד לתב"ע המאושרת, יש להרוס את המבנה מיסודו, ואין לקבל את עמדת המערער כי ניתן להסתפק בהריסת שתי הקומות העליונות; מה גם, שלא הומצאה חוות-דעת הנדסית המאשרת את בטיחות המבנה אגב הריסה של כמחצית מהיקפו. בנסיבות אלו, אף אם תוגש בקשה לקבלת היתר בנייה למבנה בן שתי קומות, אין לפנינו מקרה שבו ניתן להשיג היתר למבנה הנדון בן חמש הקומות, ודינו של כל המבנה לההרס מהמסד עד לטפחות. אם יקבלו היזמים היתר בנייה להקמת מבנה בן שתי קומות, יוכלו להקימו בעתיד, לאחר השלמת כל הליכי התכנון והרישוי. 10. המסר מפסק-דין זה הנו, כי מי שמקדים בנייה להיתר, ובפרט אגב הפרה בוטה של תוכנית המתאר, מסתכן בהריסת הבניין מכוחו של צו הריסה מינהלי. מסר זה, אם יופנם, עשוי לתרום להשלטת שלטון החוק בתחום התכנון והבנייה, שהעבירות בו הפכו לנגע של ממש שפשה במקומותינו. 11. בשולי פסק-הדין מתחייבת הערה על דרכי ההתנהלות של גורמים שונים בעירייה, במטרה לסייע ליזמים בעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי. מהתיעוד שהוצג לבית-המשפט עולה, כי בשעה שתלויים ועומדים הליכים בתיק זה, פונים גורמים שונים מטעם מי שהקים את הבניין ישירות ליו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, על-מנת להגיע עמו להסכמות שונות, בעניין צו ההריסה. למותר לציין, כי בשעה שהליכים משפטיים נדונים בבית-משפט, עמדת המשיב תושמע בבית-המשפט אך ורק על-ידי בא-כוחו, קרי - היועץ המשפטי של העירייה. בנסיבות אלו, לא ברור כיצד הזדרז יו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה לשלוח אתמול מכתב לראש העיר, שבו המליץ לבטל את צו ההריסה המינהלי, מן הטעם שהיום תובא לדיון בקשה לקבלת היתר בנייה בעניין הנכס הנדון. הואיל ועד לשעות הבוקר לא הוגשה כל בקשה לקבלת היתר, ניכר כי גורמים שונים בעירייה, או מחוצה לה, ביקשו לזרז הליך תכנוני באופן חריג ויוצא דופן, שבו נקבע דיון תוך פחות מיממה לבקשה שטרם הוגשה. מן הראוי שגורמי הביקורת ואכיפת החוק ייבחנו את תקינות ההליכים בתיק דנן, ואת נסיבות הוצאת מכתבו של סגן ראש העיר מיום 30.1.01, ובפרט כאשר עמדת היועץ המשפטי לעירייה בעניין סיכויי הבקשה להיתר, הובהרה ליו"ר ועדת המשנה הן בעל-פה ביום 30.1.07 והן בכתב הבוקר (כעולה ממכתבה של עורכת-הדין שרי לרנר-הורוביץ, מיום 31.1.07, שעותק ממנו הוגש לבית-המשפט במהלך הדיון). למותר לציין, כי המלצתו של יו"ר ועדת המשנה, שניתנה במכתב מיום 30.1.07 לראש העיר, הנה בגדר המלצה בלבד, וכי המלצה זו לא נענתה, שכן ראש העיר לא שינה את החלטתו ולא ביטל את צו ההריסה המינהלי. כאמור, הודעות מטעם ראש העיר בעניין זה אמורות להינתן לבית-המשפט אך ורק על-ידי בא-כוחו, היועץ המשפטי של העירייה. 12. ממכלול הטעמים האמורים, אני דוחה את הערעור, כמו גם את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי. ביצועו של הצו, המצוי בעיצומו, יימשך אפוא. המערער ישלם למשיב בגין ערעור הסרק שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. עיכוב ביצועהריסת מבנהצו הריסהצווים