להלן החלטה בנושא בקשה לביטל הזמנה להציע הצעות לרכישת מקרקעין: החלטה רקע משיבות 1 - 3 (להלן: "המשיבות") הגישו תובענה בה עתרו לבטל הליך של הזמנה להציע הצעות לרכישת מקרקעין בשטח של כ - 60,000 מ"ר הידוע כחלק מגוש 30836 בשכונת עין כרם בירושלים (להלן: "המקרקעין") בגדרה עתרו לסעד זמני שמטרתו לעכב את הליכי מכירת המקרקעין (בשא 3920/06 בתיק עיקרי: הפ 242/06) ומאוחר יותר עתרו לצו מניעה זמני שיאסור על דירקטוריון המבקשת לאשר התקשרות של המבקשת עם משיבות 5 ו - 6 (להלן: "הרוכשות") (בשא 5019/06). ביום 21.2.06 ניתן צו ארעי כמבוקש בבשא 5019/06, בכפוף להפקדת עירבון בסך 5,000,000 ₪. ביום 11.4.06 ניתנה החלטתי בבקשות לסעד זמני, והצו הארעי בוטל. ביום 2.5.06 נעתר בית המשפט העליון לבקשה לסעד ארעי שהגישו המשיבות במסגרת בקשת רשות לערער על החלטתי מיום 11.4.06, ואסר על המשיבות לבצע כל מהלך נוסף לעניין המקרקעין הידוע כחלק מגוש 30836 וקבע כי הערבות הבנקאית בסך 5 מיליון ₪ שניתנה בעבר תשמש כערבות לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם אם תידחה הבקשה לרשות ערעור או אם הצו יפקע מסיבה אחרת (רע"א 3651/06). ביום 19.6.06 ניתנה החלטתי, לפיה המועדים הרלבנטיים לחילוט הערובה יחלו מיום מתן פסק הדין ברע"א 3651/06. ביום 31.8.06 נדחתה בקשת המשיבות ברע"א 3651/06 והצו הארעי שניתן ביום 5.6.06 בוטל. ביום 2.11.06 ניתן פסק דין, לפיו נמחקה תובענת המשיבים בהמרצת פתיחה 242/06. לפני בקשה לחלט מהעירבון סך של 195,268.57 ₪ בגין נזק שנגרם למבקשת בשל צווי המניעה האמורים, אשר מנעו ממנה להעביר את המקרקעין נשוא עסקת המכר שנקשרה בינה לבין הרוכשים מיום 24.2.06, המועד שנקבע בהסכם המכירה למסירת החזקה במקרקעין, ועד ליום 31.8.06 המועד בו בוטל הצו הארעי שניתן בבית המשפט העליון. דיון החלטתי לקבל את הבקשה מהטעמים שיפורטו להלן: א. לטענת המבקשת, המשיבות ביקשו לרכוש את המקרקעין במשא ומתן ישיר עם המבקשת ורק לאחר שלא הצליחו לשכנע את המבקשת למכור להן את המקרקעין במחיר נמוך, והצעתן לרכישת המקרקעין במסגרת הליך ההזמנה להציע הצעות לרכישת המקרקעין לא התקבלה, עתרו לעיכוב הליכי מכירת המקרקעין, תוך השתלחות במבקשת כאילו השתתפה בקנוניה שנועדה להעדפת הרוכשות. בהגשת הבקשה לסעד זמני בנסיבות אלה ובידיעה שהעסקה שנכרתה בין המבקשת לרוכשות הושלמה נהגו המשיבות בחוסר תום לב ובחוסר סבירות. מסקנה זו אף מתחזקת לנוכח העובדה שהמשיבות הגישו בקשה מטעמן למחיקת התובענה. עוד טוענת המבקשת, כי נגרמו לה הוצאות כספיות הנובעות מעיכוב מסירת המקרקעין לרוכשים בשל צווי המניעה הארעיים, ובכלל זה הוצאות שמירה, ארנונה, חשמל, מים, בזק ופחת בסך, 195,268.57 ₪. המשיבות דוחות את טענות המבקשת. לטענתן, מכרה המבקשת את המקרקעין לרוכשות תוך העדפה פסולה של הרוכשות על פני המשיבות, במחיר הנופל באופן משמעותי מהמחיר אותו ניתן היה להשיג בהליך מכירה שקוף ופומבי. עוד טוענות המשיבות, כי אמנם בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו כי בשלב זה לא הצליחו המשיבות להוכיח את טענותיהן, אולם שתי הערכאות האמורות הוציאו מתחת ידן צווים ארעיים ובכך יש כדי ללמד שמתן הצווים היה סביר בנסיבות העניין. עוד טוענות המשיבות, כי לאחר שבקשתן להעביר את התובענה לפסים רגילים נדחתה, ונמצא שבמסגרת הליך של המרצת פתיחה לא ניתן יהיה להוכיח את הטענות נגד המבקשת, עתרו למחיקת התובענה. לפיכך, אין בבקשה למחיקת התובענה כדי לגרוע מסבירות הגשת הבקשות לסעד זמני. ב. תקנה 371 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, קובעת: "פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם." מהוראות תקנה 371 (א) שלעיל, נמצא שעל המבקש לחלט עירבון להראות שהתקיימו שלושה תנאים, והם: שהצוו הזמני פקע, הגשת הבקשה לסעד זמני לא הייתה סבירה בנסיבות העניין ונגרם נזק ממתן הצו הזמני, ולעניין זה די להראות שנגרם נזק בשל הצו הזמני ואין צורך בהוכחת היקף הנזק. ג. ברע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל, פורסם בתקדין (להלן: "עניין גדנסק"), נקבע: "על התנאים למתן הסעד הזמני ועל חילוט אמר בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), התשס"א - 2001 (להלן - "דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי"), כי: "מטרות הפרוצדורה של הפקדת ערבון וחילוטו הינן בעיקר שתיים: האחת - הרתעת תובעים מפני הגשת בקשות מטעמים פסולים --- והשניה - לאפשר גביה מהירה של פיצוי בגין נזקים שנגרמו למי שאליו מופנה הצו --" הוראות תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין בדבר אפשרות חילוט העירבון נועדו להבטיח את המטרות הגלומות בהפקדת העירבון. כך, הדרישה כי "הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין" נגזרת במישרין מן התכלית ההרתעתית שנועדה למנוע הגשת בקשות לסעד זמני במעמד צד אחד מטעם פסול במקום שאין הצדקה עניינית לנקוט בהליך כזה. יצויין, כי תכליתו האמורה של העירבון שונה מתכליתה של הערבות המופקדת כתנאי לתוקפו של צו זמני כדי להעמיד לנתבע עילה לתביעת פיצוי על הנזק שנגרם לו ממתן צו המניעה הזמני ולא כדי להרתיע ולסנן תובעים המבקשים להגיש בקשה לסעד זמני. המשיבות ניסו לרכוש את המקרקעין במשא ומתן ישיר עם המבקשת עוד קודם לקיום הליך ההזמנה להציע הצעות לרכישת המקרקעין, והן השתתפו בהליך המכירה האמור. ממילא היו מודעות לתנאי הליך המכירה ובכלל זה התנאי לפיו אין המבקשת חייבת לקיים התמחרות בין המציעים. המשיבות לא טענו לפגם בהליך המכירה ו/או בתנאיו קודם להשתתפותן בהליך זה, ורק לאחר שלא הצליחו לרכוש את המקרקעין במסגרת הליך המכירה, הגישו המשיבות את התובענה והבקשה לסעד זמני בהן טענו כי היה על המבקשת למכור את המקרקעין בהליך של מכרז ו/או לקיים התמחרות. לטעמי, בנסיבות אלה מנועות היו המשיבות להעלות טענות נגד הליך המכירה בו הסכימו להשתתף וממילא לא היה מקום לבקש סעד זמני שימנע את השלמת המכירה בהליך בו השתתפו. אני סבור שהבקשה לא היתה סבירה בנסיבות העניין. ד. על פי הסכם המכר שבין המבקשת לרוכשות נדרשה המבקשת למסור את המקרקעין לרוכשות ביום 24.2.06. עקב הצווים הארעיים מנועה הייתה מלהשלים את המכירה, והעברת החזקה במקרקעין לרוכשות התעכבה עד 31.8.06, מועד פקיעת הצו הזמני שניתן במסגרת רע"א 3651/06. בתקופה האמורה, נאלצה המבקשת להוציא הוצאות על שמירה, ארנונה, חשמל, מים, בזק ופחת כמפורט בנספחים ו - י. לטענת המשיבות ההוצאות האמורות לא נגרמו למבקשת עקב הצווים הזמניים, אלא מפני שהרוכשות לא קיימו את התחייבותן ולא שילמו למבקשת את התמורה בעד המקרקעין כפי שנקבע בהסכם המכר. איני מקבל טענה זו. המשיבות הגישו שלוש בקשות לסעד זמני ובכולן טענו שיש ליתן את הצווים הזמניים כדי למנוע את מכירת המקרקעין. ממילא משניתן להן מבוקשן, אין לקבל את טענתן ממנה משתמע שלכאורה לא היה צורך בצווים הזמניים כדי למנוע את מכירת המקרקעין או העברתם לרוכשות. ה. המשיבות כופרות בהיקף הנזק, אולם כאמור במסגרת בקשה לחילוט עירבון אין המבקש נדרש להוכיח את מלוא היקף הנזק. אני מקבל את טענת המבקשת לעניין זה למעט לעניין ההוצאה הכרוכה ברישום הפחת בסך 1,162.19 ₪ בספרי המבקשת (סעיף 31.6) שאינה בגדר הוצאה. סוף דבר אני מורה על חילוט סך של 194,106.38 ₪ מהעירבון שהופקד על ידי משיבות 1 - 3 בבשא 3920/06 ו/או בבשא 5019/06 ו/או רע"א 3651/06. יתרת העירבון תוחזר למשיבות. משיבות 1 - 3 ביחד ולחוד תשלמנה למבקשת את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000₪.מקרקעין