להלן פסק דין בנושא ביטול חוזה עם בית אבות: פסק דין 1. בפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלות הסכם. 2. התובעים הינם יורשי המנוח, המנוח נפטר בתאריך 27.3.01, כשהוא בן 88 שנים. 3. הנתבעת מס' 1 הינה הבעלים והמפעיל של בית האבות הספרדי, ברחוב גדליהו 1 חיפה (להלן "בית האבות"). הנתבע הפורמלי הינו בא כוחה של הנתבעת. 4. בתאריך 12.12.00 נחתם בין המנוח לבין הנתבעת הסכם (להלן "ההסכם") שהוראותיו הרלבנטיות לתובענה הינן כדלקמן: "1) ועד מתחייב לקבל את דב כדייר קבוע בבית האבות למשך כל חייו, ולהעניק לו את השירותים המוענקים לדיירי בית האבות, לפי תנאי החוזה הנעשה בין בית האבות לדייריו, אשר העתק הימנו רצ"ב. 2) תמורת קבלת דב כדייר קבוע בבית האבות, כמפורט בסעיף 1 לעיל מתחייב דב: א. להעביר ולרשום בפנקסי המקרקעין את חלקיו (25/30) בדירה על שם העדה ולפקודתה. ב. ליתן הוראה בלתי חוזרת להעברת הגימלה החודשית שלזכותו ממבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי בע"מ לעדה לחשבונה בבנק אשר יקבע על ידי הועד. ג. ליתן הוראה בלתי חוזרת למוסד לביטוח לאומי להעביר את גימלת הזיקנה החודשית שלזכותו לעדה לחשבונה בבנק אשר יקבע על ידי הועד. ד. לחתום על יפוי כח בלתי חוזר לטובת ולפקודת העדה לביצוע העברת חלקיו בדירה לפי הנוסח הרצ"ב. ה. לחתום על כל המסמכים הנדרשים לביצוע ולמילוי תחייבויותיו לפי הסכם זה, כפי שידרש על ידי הועד. 3) במילוי כל התחייבויותיו של דב לפי הסכם זה, יהא דב פטור מלשלם כל תשלום איזה שהוא עבור החזקתו כדייר קבוע בבית האבות.... 6) א. מוענקת בזה לדב תקופה של שלושה חודשים של מבחן השתלבות בבית האבות. במשך תקופה זו, אם יחליט דב, לפי שיקוליו והחלטתו, לעזוב את בית האבות, יבוטל הסכם זה מאליו. ב. במקרה האמור ישלם דב לבית האבות, עבור תקופת שהותו בבית האבות, דמי אשפוז, לפי התעריף החודשי של 9,600 ₪. ג. במקרה האמור , החזקה בדירה תוחזר לדב". 5. המנוח נכנס כדייר לבית האבות בתאריך 4.1.01. ממועד זה ועד מועד פטירתו אושפז המנוח בבית החולים "בני ציון" במועדים כדלקמן: 15.1.01 עד 21.1.01 27.1.01 עד 4.2.01 16.2.01 עד 1.3.01 8.3.01 עד 27.3.01 (מועד הפטירה). 6. בתביעתם טוענים התובעים כי היות והמנוח "לא סיים" את תקופת ההשתלבות - רואים בו כמי שעזב את בית האבות וכאילו ההסכם הופסק טרם השלמת התקופה, בנסיבות בהן זכאית הנתבעת לקבל מהמנוח רק דמי אשפוז. הנתבעת טוענת כי עובר לכניסתו לבית האבות היה המנוח דייר קבוע במרכז יום של בית האבות, באופן שהכיר את המקום וכי לו רצה לעזוב, היה עליו למסור לנתבעת הודעה סמוך לכניסתו ו/או בזמן כלשהו סמוך לפטירתו ומשלא עשה כן מעיד הדבר כי לא היתה לו כוונה לעזוב את בית האבות וכי ההסכם נשאר בתוקפו. 7. שני הצדדים מסכימים בסיכומיהם כי יש לתת להסכם בין הצדדים תוקף בהתאם לכוונות הצדדים. על כוונת הצדדים בקשר לתקופת ההשתלבות לא הובאה כל ראיה בתצהירי הצדדים, הן זה של מר מרדכי ריץ, אחיינו של המנוח ואחד מיורשיו, אשר ליווה את המנוח במגעיו עם הנתבעת והן בזה של מר אברהם דואק, גזבר הנתבעת ומי שהיה מעורב במו"מ בין הצדדים. בתצהירו של מר דואק (נ/ 3) הוא מתייחס לנסיבות קבלת קשיש לבית האבות תמורת נכסיו כדלקמן: "הריני מצהיר כי טיפלתי במקרים לפיהם אדם ערירי שאין לו מזומנים אך יש לו נכס בבעלותו מעביר את הזכויות בנכס לבית האבות על מנת להבטיח את שהותו שם לכל ימי חייו. יש מקרים בהם עלות הנכס אינה מכסה אלא חלק קטן מדמי האשפוז בגין הזכות שהיתה למנוח לחיות חיים ארוכים.....". בחקירתו הנגדית השיב מר דואק כי במעמד חתימת ההסכם הם היו מודעים לאפשרות שהמנוח יבקש לעזוב את בית האבות ואז לא יקבלו את הדירה במסגרת שלושת החודשים. הוא אישר גם שהיה מודע לעובדה שהמנוח למעלה מבן 80, סיעודי, לאחר אשפוזים בבית חולים, עשוי ללכת לעולמו ובכל זאת לא נקבעה בהסכם (שנוסח על ידי הנתבעת) כל הוראה לגבי מה קורה כאשר הוא הולך לעולמן. עו"ד משה עמאר, אשר ניסח את ההסכם, הצהיר (נ/ 7) כי: "לפי מיטב ידיעותיי התנאי שבסעיף 6(א) להסכם מחייב מתן הודעה מפורשת מהמנוח שהוא החליט לעזוב את בית האבות. עד לפטירתו לא ניתנה על ידו כל הודעה כזו. ההסכם תקף ומחייב ממועד עשייתו ואינו ניתן לביטול או מתבטל אלא בקיום החלטה ברורה ומפורשת הניתנת על ידי המנוח והנמסרת על ידו לועד העדה שהוא החליט לעזוב את בית האבות. בנוסף, לפי מיטב ידיעותיי, מועד תחילת תקופת שלושת החדשים הנו תאריך ההסכם . עד לפטירת המנוח עברה תקופה זו". בחקירתו הנגדית נשאל עו"ד עמאר באשר "למיטב ידיעותיו" , כאמור בתצהיר והשיב כי: "מדובר בשאלה משפטית. זו הפרשנות שלי לסעיף". 8. תמצית ההלכה בענין פרשנות החוזה הובאה לאחרונה בפסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 898/03 - בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גניה חזן ואח' . תק-על 2004(4), 729 ,עמ' 733: "15. סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) קובע: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות" וכבר פורש הסעיף בפסק הדין מדינת ישראל נ' אפרופים הנזכר, מפי המשנה לנשיא (כתארו אז) ברק (עמ' 312-311) כי: "חוזה מתפרש על פי אומד דעתם של הצדדים. אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים, האינטרסים והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. על אומד הדעת למד הפרשן מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. שני מקורות אלה "קבילים" הם... המעבר מהמקור הפנימי (לשון החוזה) למקור החיצוני (הנסיבות החיצוניות) אינו מותנה במילוי תנאים מוקדמים כלשהם. לא נדרשת כל בחינה מוקדמת אם לשון החוזה היא ברורה אם לאו... לאחר שהפרשן גיבש את אומד דעתם (המשותף) של הצדדים, הוא בוחן אם אומד דעת זה "משתמע" - כלומר, יש לו עיגון - מתוך החוזה". ולהלן נאמר: "התכלית הסוביקטיבית היא אומד דעתם של הצדדים ... אכן, לעתים אין בידינו לגבש את אומד דעתם של הצדדים. יש לזכור תמיד כי אומד הדעת הרלוואנטי אינו אומד הדעת הסוביקטיבי של אחד הצדדים, אלא אומד הדעת הסוביקטיבי המשותף לשניהם, או לפחות כוונה (סוביקטיבית) של אחד הצדדים, אשר הצד השני מודע לה ויודע כי היא בסיס להבנת החוזה על ידי הצד האחר" (עמ' 312). ואולם "אם אומד הדעת (הסוביקטיבי) של אחד הצדדים שונה מזה של הצד השני, אין כל אפשרות לגבש אומד דעת סוביקטיבי משותף. החוזה יפורש במקרה זה... על פי תכליתו האוביקטיבית... המטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים" (עמ' 313). אכן, "התכלית הסוביקטיבית היא התכלית הריאלית המשותפת שהיתה בפועל לצדדים לחוזה, לעומתה, התכלית האוביקטיבית הינה התכלית ההיפותטית שהיתה לצדדים, אילו פעלו כאנשים סבירים והוגנים" (רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עזבון המנוחה מילגרום נ' מרכז משען, פ"ד נ"ב (4), 145, 158). הרצון ההיפותטי של הצדדים הוא "אומד דעתם של הצדדים, אילו נתנו דעתם לשאלה הפרשנית הניצבת בפני השופט" (ברק, פרשנות במשפט, פרשנות החוזה, 534). דברים אלה מסכמים את המצב המשפטי הנוהג בנושאי פרשנות חוזים. עלינו ליישמם לעובדות הפרשה דנן". בענייננו - לשון ההסכם הינה ברורה ומפורשת ואינה דורשת פניה למקורות חיצוניים - דהיינו ניתנה למנוח תקופה של שלושה חודשים להשתלב בבית האבות ובמידה ויעזוב את בית האבות קודם לתקופה זו - יבוטל ההסכם. פרשנות זו גם עולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים - מחד זו של המנוח, כפי שהובאה על ידי מר ריץ, אחיינו של המנוח, ולפיה ביקש המנוח לבחון את התנאים במקום קודם שיגיע להחלטה סופית ומאידך - זו של בית האבות, כפי שהובאה על ידי מר דואק ועו"ד עמאר - הבטחת תשלום עבור שהותו של המנוח למשך כל ימי חייו (כאשר בתקופה קצרה זו בה שהה ברור כי הוצאות שהותו כוסו ו/או יכוסו בתשלום דמי אישפוז). 9. טענת הנתבעת לפיה המנוח הכיר את בית האבות ותנאיו עוד מהתקופה בה היה שוהה בבית האבות במסגרת "מרכז יום", נדחית על ידי , שהרי אחרת לא היה צורך בתקופת ההשתלבות שנקבעה בסעיף 6 להסכם. 10. הוא הדין בטענה כי היה על המנוח למסור לנתבעת הודעה בכתב בדבר רצונו להפסיק את ההסכם - כאשר ההסכם נוסח על ידי הנתבעת ותנאי ההודעה בכתב נעדר ממנו. 11. אשר על כן אני קובעת כי ההסכם שנחתם בין המנוח לנתבעת בתאריך 12.12.2000 בטל. החזקה בדירה, במידה ונמסרה לנתבעת, תוחזר לתובעים תוך 7 ימים. אני מורה לרשם המקרקעין למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעת על הדירה ברחוב טרומפלדור 11, חיפה, הידועה כחלקה 19/7 בגוש 10892 אני קובעת כי יפוי הכוח שמסר המנוח לעו"ד אלקיים בטל ועליו להשיבו לתובעים. אני מחייבת את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת את דמי האשפוז בסך 28,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 12.12.00 ועד מועד התשלום בפועל. מסכום זה ינוכו כל הסכומים שקיבלה הנתבעת ממבטחים ו/או מהמוסד לביטוח לאומי, כאמור בסעיף 2 להסכם, כשאלה נושאים הפרשי הצמדה ממועד תשלומם ועד מועד תשלום דמי האשפוז, כאמור. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.חוזהביטול חוזהבית אבות