תקיפת פקח בבאר שבע

להלן פסק דין בנושא תקיפת פקח בבאר שבע:

פסק דין

1.     זוהי תביעת פיצויים המוגשת על ידי התובע כנגד מדינת ישראל -משטרת ישראל, וכנגד הנתבע 1, שעסק בזמנים הרלוונטים לתביעה זו ברוכלות פרחים, בגין נזקי גוף ונפש שנגרמו לו, לטענתו, עקב תקיפתו, ע"י הנתבע 1, במהלך ביצוע עבודתו כפקח עירוני בשירות עיריית באר שבע.

2.     את תביעתו השתית התובע על עוולת הרשלנות ועוולת התקיפה.

3.     לפי גרסת התובע, בה אדון בהרחבה בהמשך,ביום 30.07.99 בעת סיור שגרתי, הבחין התובע בנתבע 1, עוסק ברוכלות פרחים, בניגוד לחוק. התובע הודיע לנתבע 1 כי סחורתו תוחרם ומנגד החל הנתבע 1 לגדף ולהתפרע, התובע הזעיק, דרך המוקד העירוני, צוות תגבור וניידת משטרה והחל בפינוי מרכולתו של הנתבע 1 לרכבו. תוך כדי הפינוי הזדמנה ניידת משטרה אשר נקלעה למקום באופן אקראי, ממנה ירדו שני שוטרים לכאורה, אשר אחזו בנתבע 1 ותוך כדי אחיזתם הצליח הנתבע לבעוט באשכיו של התובע (להלן: "התקיפה") ולגרום לו נזק.

4.     השוטרים אזקו את הנתבע 1 באזיקוני פלסטיק ועזבו את המקום. כעבור זמן קצר הגיעה ניידת נוספת אשר עיכבה את הנתבע 1 לתחנת המשטרה כאשר התובע , מלווה בפקח נוסף, מר עיזאת אבו לקיאן, נסעו ומסרו עדות בתחנה.

5.     לאחר מכן פונה התובע לביה"ח סורוקה, שם בוצע לתובע ניתוח חוקר באשכיו על מנת לשלול קיומו של קרע. ביום 15.10.01 עבר התובע ניתוח כריתת אשך עקב כאביו העזים במשך כל אותה התקופה למן אותו היום.

6.     וועדה רפואית מטעם המל"ל הכירה בארוע התקיפה כתאונת עבודה וקבעה ביום 17.06.01 כי לתובע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 14.5% וזאת בגין הפגימה הכירורגית דאז (10%) והנפשית (5%).(בטרם הניתוח).

7.     מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של ד"ר בן ציון יצחק, רופא פסיכיאטר וסקסולוג, לפיה נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 55.2% , אשר נחקר ומסר עדות בביהמ"ש ביום 31.01.05.

8.     מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של פרופסור משה קוטלר, מומחה בפסיכיאטריה, (נ/3), אשר לא חלק על חוות דעת המומחה מטעם התובע במרכיב הנכות הפסיכיאטרית ,20% בגין התאונה, אך כלל בה גם את ההפרעה בתפקוד המיני אשר קיבלה אחוזי נכות נפרדים ממומחה התובע, המומחה נחקר בביהמ"ש ומסר עדות ביום 31.05.05.

9.     מטעם התובע העידו הוא בעצמו והמומחה, ד"ר בן ציון יצחק.

10.     מטעם הנתבעת 2 העידה הגב' אנה רחמצ'יק, אשר הייתה בזמנים הרלוונטים שוטרת בשירות חובה שהגיעה למקום התקיפה, מלווה בשוטר נוסף אשר עכבו את הנתבע 1 לתחנת המשטרה והמומחה מטעם הנתבעת, פרופסור קוטלר.

11.     בין הצדדים התגלעו מספר מחלוקות שבראשן נסיבות התקיפה, שיעור הנכות וגובה הנזק.
דיון:
אחר עיון בכתבי הטענות, בראיות, ובסכומי הצדדים אני מוצא לנכון לדחות את התביעה כנגד הנתבעת 2, משטרת ישראל, מן הטעמים אשר יפורטו לעיל ובראשם עדותו של התובע וגרסתו, ולאחר שלא הרים את הנטל להוכחת טענותיו, ומאידך לקבל את התביעה כנגד הנתבע 1.

אין עוררין כי הנתבע 1 תקף את התובע בבוקרו של יום ה-30.7.99, וגובה הנזק שנגרם בעקבות תקיפה זו ידון בהמשך.

שלל גרסאות התובע לנסיבות האירוע מטילות צל כבד על אמינותו, בעוד שעדותו בביהמ"ש היתה עדות יחידה אשר לא נתמכה ע"י עדויות נוספות של מי מהנוכחים באירוע אלא נתמכה בין היתר במסמכי העדויות שנמסרו בתחנת המשטרה כעבור זמן מה.

בכתב התביעה ציין התובע כי :

"בינתיים, ניידת משטרה שעברה במקום וראתה את התפרעותו והתנהגותו האלימה של הנתבע, עצרה ושני שוטרים ירדו ממנה.השוטרים, תחת להרחיק את הנתבע מן התובע ו/או לכבול אותו; לאור אווירת הטרור שהשליט הנתבע, קללותיו והתפרעותו; עמדו באפס מעש, ואפשרו לנתבע להכות את התובע בעוצמה רבה באשכיו. רק לאחר התקיפה, כבלו השוטרים את הנתבע והרחיקו אותו מן התובע...לאחר מס' דקות עזבו השוטרים את זירת האירוע...(סעיפים 5.2-5.4).ׁ(הדגשות אינן במקור - י.א.).

בתצהירו ציין:

"לאחר כ - 2 -3 דקות נעצר בסמוך אלינו רכב מסוג GMC נושא קוז'אק, בעל לוחית זיהוי משטרתית אדומה - לבנה וממנו ירדו שני שוטרים...מן השוטרים הבנתי כי לא מדובר בניידת המשטרתית אשר הוזמנה על ידנו...שני השוטרים אחזו, אחד מכל צד, בידיו של הנתבע 1 אשר המשיך לגדף ולהשתולל... בשלב מסוים...הצליח הנתבע 1 להשתחרר מאחיזתם ולבעוט בחוזקה באשכי.
(הדגשות אינן במקור - י.א.) (סעיף 8-11).

בעדותו בביהמ"ש אשרר את הכתוב בעדות שנמסרה בתחנת המשטרה (נספח א' לתצהיר):

          " . . . והם ירדו ושאלו אם יש בעיה ואני עניתי שהבחור מתפרע בגלל שאני צריך
להחרים סחורה אז השוטרים תפסו אותו והוא הכניס לי מכה בביצים ואני התקפלתי . . . " (הדגשות אינן במקור - י.א.).

בעדות שנמסרה בתחנת המשטרה ע"י הפקח עיזאת אבו לקיאן, אשר התלווה אל התובע בבוקרו
של יום התקיפה, ולא מסר עדות בביהמ"ש, חזר על גרסת התובע שנמסרה במשטרה, לפיה
השוטרים תפסו את הנתבע 1 ואז נתן בעיטה לתובע.

הודעת התוקף בתחנת המשטרה אשר הוגשה מבלי שהדבר יהווה ראיה לאמיתות תוכן
הדברים (נ/2), ממנה עולה גרסה שונה לנסיבות האירוע לפיה אין הנתבע 1 מכחיש את תקיפת
התובע ע"י בעיטה, כמו כן אין הכחשה להמצאות שוטרים לבושים בבגדים אזרחיים אשר
הזדמנו למקום ההתרחשות ואזקו אותו לאחר התקיפה.

הנתבע 1 לא אותר, ולא מסר עדות בביהמ"ש בנוגע לנסיבות האירוע.

מן האמור לעיל אין לי אלא לדחות את שלל גרסותיו של התובע מן הטעמים הבאים :

  1.      עדותו של התובע הינה עדות בעל דין, אשר לא נתמכה על ידי עדויות נוספות.
  2.      שלל גרסאות התובע לגבי נסיבות האירוע.
  3.      התובע לא העיד מטעמו את הנתבע 1, את הפקח שהתלווה אליו, מר עיזאת אבו לקיאן,

את השוטרים אשר אזקו את הנתבע 1 לאחר התקיפה, את השוטר, אולג נחמקין, אשר
עיכב את הנתבע 1 במקום התקיפה.


אפילו אקבל את גרסת התובע, הרי שבפני ביהמ"ש ניצבת השאלה האם התרשלה המשטרה
בפועלה בכך שכשלה בהשגחתה על הנתבע 1 ? על שאלה זו אני נוטה לענות בשלילה.

התובע פירט בעדותו את נוהל עבודתו ואופן הטיפול ברוכלים אשר כולל בעיקרו פנייה לרוכל
ובקשה להצגת היתר עבודה ומשלא מוצג כזה מודיע לרוכל כי עליו להתפנות מהמקום ואם
לא יעשה כן הפקח יעשה זאת ע"י פינוי מרכולתו של הרוכל. כמו כן ציין התובע כי כאשר
ישנה סיטואציה של החרמת הסחורה מגיעים הפקחים בצמדים או יותר. בהנחה שהרוכל
מתפרע הפקח פונה למוקדנית ומבקש סיוע בדמות תגבור פקחים וניידת משטרה.וממתין עד
להגעת הניידת, ואם הניידת תתאחר אז מתחילים בעבודה למרות זאת (עמ' 2).

במקרה דנן מציין התובע כי כך פעל. לאחר שנתקלו בהתנגדות מצד הנתבע 1 הזעיקו דרך
המוקדנית ניידת תגבור אשר תסייע בפינויו, ומאחר ולדברי המוקדנית הניידת תגיע תוך פרק
זמן ארוך יחסית(סעיף 6 לתצהיר), החלו במלאכת הפינוי.

נהלי העבודה לא הוכחו ע"י התובע באופן פוזיטיבי על ידי הזמנת מנהליו.
המוקדנית לא הוזמנה למסור עדות בנוגע לשיחת הטלפון עם התובע בה הזמין את התגבור,
על מנת לאשר את גרסת התובע לפיה נמסר כי הניידת תגיע באיחור, כמו כן לא הוצג פלט
השיחות היוצאות ממכשיר הטלפון של התובע על מנת לאמוד את זמן השיחה אל מול זמן
הגעת הניידת השנייה לזירת האירוע.

מאידך גיסא, מטעם הנתבעים העידה הגב' אנה רחמצ'יק, ששירתה כשוטרת בשירות לאומי
אשר הגיעה לזירת האירוע , לפיה בשעה 10:35 נמסר להם ע"י המוקד המשטרתי כי בשעה
10:33 נתבקשה עזרת המשטרה בעקבות תקיפת פקח עירייה, והגיעו למקום בשעה 10:40.
(סעיף 3-5 לתצהיר).

על כן ניתן אפוא לומר, כי התובע פעל בניגוד לנהלי העבודה שחלו עליו בכך שהחל במלאכת
הפינוי טרם הגעת הניידת השנייה, אשר הזדרזה להגיע תוך 7 דקות לערך.

ועוד אוסיף, כי היות התובע פקח בעל וותק של 3 שנים במקצוע, והעובדה כי שוחח עם
השוטרים מהניידת הראשונה אשר נקלעה למקום והבין כי לא מדובר בניידת שהוזמנה אך
לא בירר את זהותם, זהות יחידתם המשטרתית וכו' אינה נזקפת לזכותו ומטילה צל כבד על
אמינות גרסתו.

ובהנחה כי אכן השוטרים מהניידת הראשונה אחזו בחוזקה בנתבע 1 עקב התפרעותו והוא
הצליח בכל זאת לבעוט בתובע, אין לי אלא לומר כי בהתאם לנסיבות שתוארו ע"י התובע
בשלל הגרסאות לגבי התנהגות הנתבע 1 טרם התקיפה, לא הצריכו או חייבו את השוטרים
לאזוק אותו טרם התקיפה :

בכתב התביעה :

     " . . . הואיל והנתבע החל לגדף ולהתפרע . . . התפרעותו והתנהגותו האלימה של הנתבע . . . קללותיו והתפרעותו . . . " (סעיפים 5.1 - 5.3).

בתצהיר :

      "הנתבע 1 לא הציג בפנינו את ההיתר והחל לשלח בנו ובעיריית באר שבע
סדרת קללות עסיסיות...המשיך הנתבע 1 לקלל אותנו ולהפריע לנו
במלאכת העמסת הדליים. כל נסיונותינו להרגיעו לא צלחו." (סעיפים 5,7).

בעדות :
      " . . . כשאני אומר שהרוכל התפרע אני מתכוון שהוא לקח את הדליים מתוך הרכב בנו. זה היה לפני שהגיעו השוטרים. ההתפרעות עד להגעת השוטרים הייתה בין 2 ל-4 דקות...במהלך ההתפרעות הוא תפס בנו בבגדים ודחף בחזרה שאני העמסתי אותם וקילל וגידף בכל הכיוונים הוא השתלח אותנו אחורה וביקש שנעזוב אותו...הוא דחף את שנינו".(עמ' 2 שורה 24 לפרוטוקול).

מן האמור לעיל ניתן לומר באופן ברור כי בפני ביהמ"ש עומדות שלל גרסאות בנוגע לטיב
התנהגות הנתבע 1. אם אאמץ את הגרסה שנטענה בכתב התביעה, אין כל צידוק כלל לאיזוק הנתבע 1 ע"י השוטרים משום שהתנהגותו לא כללה אלימות פיזית אלא רק אלימות מילולית.


אם אאמץ את הגרסה שנטענה בתצהיר שוב לא עלה הצורך לאזוק את הנתבע 1, לרבות ברגליו, משום שהתנהגותו כללה רק אלימות מילולית ולא פיזית.

אם אאמץ את הגרסה שנטענה בעדות התובע ניתן לומר כי השוטרים אכן פעלו
כמצופה מהם ע"י אחיזתו והרחקתו מהתובע. אך איתרע מזלם ומזל התובע והנתבע 1
הצליח להשתחרר, או לחילופין תוך כדי האחיזה בעט בתובע.

התנהגות הנתבע, באם אקבל את אחת מגרסאות התובע, הייתה לא צפויה ועל כן אין
המדובר ברשלנות של המשטרה, או מי מטעמה.

מן המקובץ, אין לי אלא לדחות את התביעה כנגד הנתבעת 2, משטרת ישראל.

אני מקבל את התביעה כנגד הנתבע 1 , בגין התקיפה .

הנכות הרפואית :
ד"ר בן ציון יצחק, המומחה מטעם התובע, קבע כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע היא
בשיעור 55.2%, כאשר מתוכם 30% נכות נפשית, עם הפחתה של 10% בגין מצב קודם ובסה"כ
20% נכות נפשית, 30% נכות בגין הפגיעה בתפקודו המיני, 20% נכות בגין כריתת האשך
הימני.

המומחה נחקר לגבי מומחיותו ולגבי הקשר הסיבתי בין כריתת האשך לבין אירוע התקיפה :

" . . . מהמסמכים הרפואיים של התובע למדתי שיתכן שהיתה לו הידרוצלה קלה קודם לתאונה אך אין ספק שאת כריתת האשך ביצעו בשל הידרוצלה טראומטית. האיש עבר ניתוח חקר, פתיחת שק אשכים חוקרת. בדקו האם יש קרע באשך או במעטפות שלו, מצאו המטומה קלה וקיוו שזה יספג במשך הזמן. לאיש היה כאב שלא ניתן לשיכוח ולכן כעבור כשנה כרתו לו את האשך. האיש קיבל בעיטה לאשכים. הכאבים שהיו לו אחרי זה גרמו לכריתת האשך."(עמ' 12 שורה 14-19).

פרופסור משה קוטלר, המומחה הרפואי מטעם הנתבעת 2, אימץ את חוות דעתו של המומחה
מטעם התובע גבי הנכות הנפשית, 20%, אך כלל בה גם את המרכיב של ההפרעה הפסיכוגנית
בתפקוד המיני. בחקירתו בביהמ"ש ציין כי "אין מחלוקת שהתובע עבר כריתת אשך."(עמ'
17 שורה 17), הוסיף וציין כי :"המומחה השיב שכל רופא יכול לחוות דעה בשאלה האם
נכרת לאדם אשך."(שורה 28).

מן האמור ניתן אפוא להסיק, כי לתובע 20% נכות בגין כריתת האשך, 20% נכות נפשית.
בסוגיית מרכיב הנכות הפסיכוגנית ניתן אפוא לומר כי שני המומחים תמימי דעים לגבי
הימצאותה אך חלוקים גבי הכללתה כמרכיב נפרד.

ממכלול הנסיבות ובראשן עדותו של מומחה הנתבעת בנושא ד"ר בן ציון :

"לפעמים אני מתיעץ עם ד"ר בן ציון בנושא של סוגיות בתפקוד המיני...ד"ר בן ציון הוא איש מצויין . . . " (עמ' 17 שורה 8,14).

וכן עדותו גבי התובע והתרשמותו הכללית:

"התובע הצטייר בעיני כאיש אמין".(עמ' 17, שורה 9).

מן המקובץ, אני מקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם התובע לפיה נותרה לתובע נכות
צמיתה בשיעור 55.2%.

הנזק:

1. כאב וסבל:
אין חולק שמדובר בכאב וסבל מתמשכים לאורך שנים רבות ולכן אני סבור שיש לפסוק כאן 300,000 ₪.

2. הפסד שכר עבר:
לצערי, לא אוכל לקבל את גרסת התובע לגבי ראש נזק זה.

          - בגין 6 חודשי מחלה שולמו דמי מלל בגובה 75% ולכן החישוב יהיה בהתעלם מדמי ההבראה אשר שולמו לתובע טרם התאונה בחודשים 06,07/99.
6,233 X 6 X === 37,398 ₪ .

- בגין חודש פברואר ומחצית מחודש מארס 00 הוצגו אישורי מחלה אשר אינם תואמים את התאונה אלא בגין כאבי ברכיים ולכן ההיעדרות אינה מזכה בהשבה.

- בגין החודשים 04/00-07/00, בהסתמך על נספח (ו/2), לתובע נזקפו 15 ימים.

      15 ימי היעדרות X 6,233 ₪ == 4,249 ₪
22 ימי עבודה בחודש

          - בגין הניתוח לכריתת האשך מיום 15.10.01 נעדר מעבודתו 3 ימים וקיבל חופשת מחלה כפי שצורף לתצהיר,נספח ד' , לפיו קיבל רק שבועיים ולא כפי שנטען על ידו בתצהיר ובתחשיב הנזק. אין כל סימוכין להיעדרות הארוכה לה טוען, כמו כן לא צירף הוא מסמכים מהמעסיק לגבי אותה התקופה ולכן יחושב ההפסד לפי 17 ימים.

     17 ימי היעדרות X 6,233 ₪ ===
22 ימי עבודה בחודש                         4,816 ₪


סה"כ הפסד שכר עבר: 46,463 ₪

הפסד שכר עתיד:
כפי שניתן לראות במקרה דנן חרף מוגבלות התובע ונכותו הרפואית, אשר השפיעה על אופן
תפקודו המשיכה מעסיקתו את העסקתו תוך התאמת תפקיד אשר יהלום מחד את מעמדו
של התובע לאור הוותק והניסיון אשר צבר ומאידך לעשות זאת מבלי לפגוע בשכרו או
בתנאיו.

ניתן לראות כי דרגתו של התובע עלתה(ביום התאונה דרגתו היתה דרגה 6 וכיום דרגה 9).
איני מקבל את הטענה כי בימים אלו חרב הפיטורין מאיימת על התובע, לא הוצגה ראיה פוזיטיבית לטענה זו ולכן אין לי להסתמך על ספקולציה מצידו, ארחיב ואומר כי העובדה שנעדר זמן כה רב עקב הטיפולים שעבר ומשרתו נשמרה לו ואף נעשו מאמצים להתאים את עבודתו לנכותו ומגבלותיו יוצרת חזקה כי ביסס את עצמו במקום העבודה.

הטענה לפיה נמנע מהתובע לבצע שעות נוספות אינה נכונה, כך עולה מעיון בתלושי השכר אותם צירף, כמו כן לא הוכחה הטענה לפיה היה צפוי לקידום כלשהו ע"י העדת מנהלי העבודה שלו בטרם הועבר מתפקידו.

למרות האמור לעיל, אני מוצא לנכון לפסוק לתובע סכום גלובלי של 50,000 ₪, בשל הסיכון הרחוק לפיטורי התובע.

עזרת הזולת עבר-עתיד:
התובע לא הוכיח כי נזקק לעזרה כלשהי אשר חורגת מעזרת בני ביתו, לרבות בחוות הדעת הרפואית אשר הגיש מטעמו לא פורטה העזרה לה נחוץ, אם בכלל.

ניידות עבר-עתיד:
התובע לא הציג בדל ראיה לפיה נזקק הוא לניידות כלשהי בעבר ע"י קבלות, או כל אסמכתא אחרת אשר תאשרר את הטענה כי הוא זקוק לניידות כלשהי. משכך ומשלא הוכח כי יזדקק בעתיד לניידות כלשהי אין לי אלא לפסוק על דרך האומדנא סכום גלובלי בן --- 5,000 ₪ .

הוצאות רפואיות עבר-עתיד:
התובע לא צירף קבלות כלשהן בגין רכישת תרופות לרבות עזרים רפואיים.
בחוות הדעת אשר הוגשה מטעמו לא צוין כי יזדקק בעתיד לטיפולים רפואיים חריגים, אם בכלל.

למרות האמור, ראש נזק זה מוערך גלובלית בכ- 2,500 ₪.


ניכויים:
לאור חוות דעת אקטוארית אשר הוגשה ע"י הנתבעת 2 ביום 15.06.04 עומדים ניכויי המלל על סכום של (285,872-).

לאחר הניכוי עומד סכום הפיצוי על סך של 118,091 ₪.

הערה: הסכומים שוערכו ליום בו הוגש התחשיב האקטוארי - 15.06.04.

סיכומו של דבר, שאני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2 ומחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 118,091 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.06.04 ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע 1 לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום כולל של 25,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקיפה סתם

  2. תקיפת מתדלק

  3. תקיפה - יריקה

  4. תקיפת בן זוג

  5. תקיפת בת זוג

  6. תקיפת פקח חניה

  7. תקיפה בתחנת דלק

  8. תקיפת עובדת ציבור

  9. תקיפה עם מוט ברזל

  10. הרשעה בעבירת תקיפה

  11. מעצר על תקיפת שוטר

  12. תקיפה עם מקל סנוקר

  13. עבירת תקיפת בן זוג

  14. עבירת תקיפת שוטרים

  15. תקיפה במשחק כדורגל

  16. זיכוי מעבירת תקיפה

  17. תקיפת פקח בבאר שבע

  18. מעצר על תקיפת החברה

  19. תקיפת מאבטח במועדון

  20. תקיפת תיירים בישראל

  21. תקיפה של משכיר דירה

  22. תקיפה של עובד בעבודה

  23. תקיפה חבלנית - ערעור

  24. תקיפת פקח שמורות טבע

  25. גזר דין בעבירת תקיפה

  26. תקיפה בגלל חסימת רכב

  27. עונש על תקיפת בת זוג

  28. תקיפה על ידי עורך דין

  29. תביעה אזרחית על תקיפה

  30. פגיעה בעין בעקבות תקיפה

  31. זריקת טלפון נייד על אדם

  32. ערעור בעבירת תקיפת קטין

  33. פיצוי על שבר באף מתקיפה

  34. גזר דין - תקיפת פלסטיני

  35. זיכוי מעבירת תקיפת שוטר

  36. תקיפת כלב על ידי כלב אחר

  37. תקיפה הגורמת חבלה של ממש

  38. כמה מקבלים על תקיפת קטין ?

  39. פיצויים על תקיפה עם מקלות

  40. אחריות מעביד על תקיפת עובד

  41. תקיפת עורך דין במהלך דיון

  42. כמה מקבלים על תקיפת בת זוג ?

  43. זיכוי מעבירת תקיפת שוטרי מג"ב

  44. תקיפה חבלנית בצוותא - ערעור

  45. ערעור על הרשעה בתקיפת בת זוג

  46. עורכי דין לנפגעות תקיפה מינית

  47. תקיפת בת זוג מספר רב של מקרים

  48. תביעה בגין תקיפה בכניסה למועדון

  49. תקיפה בעבודה - אחריות בנזיקין

  50. טענת הגשת תלונה שקרית אודות תקיפה

  51. תקיפה לאחר כניסת אנשים זרים לבית

  52. זיכוי בערעור מעבירת תקיפת שוטרים

  53. תקיפת שוטרים כדי להכשילם בתפקידם

  54. כתב אישום בגין סיוע לתקיפה לשם גניבה

  55. תביעה בגין תקיפת קטין על ידי שוטרים

  56. תקיפת קטין או חסר ישע - סעיף 368ב(א)

  57. מעצר בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

  58. תקיפת עובד על ידי חולה נפש במחלקה סגורה

  59. ערעור על גזר דין תקיפה וחבלה כשהעבריין מזויין

  60. הוריד את הקסדה שהיתה על ראשו וחבט בה בראשו של המנוח

  61. פיצויי כאב וסבל כתוצאה מאלימות תקיפה סתם וכליאת שווא

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון