תאונה עם עגלת נכים

להלן פסק דין בנושא תאונה עם עגלת נכים / התהפכות עם עגלת נכים:

פסק דין

1.     זוהי תביעתו של אדם נכה קטוע רגליים כבן 75 שנים, בגין נזקי גוף שאונו לו בתאונה מיום 12.5.97 שנגרמה עת התהפכה עגלת הנכים בה ישב.

     
2.     התביעה הוגשה מלכתחילה נגד ג.ל. שירותי ניידות לנכים בע"מ, העוסקת בשיווק עגלות ואביזרים לנכים, ואשר ממנה נרכשה העגלה (להלן - "הנתבעת 1" או "ג.ל"). כתב התביעה תוקן, ונוספו שתי נתבעות נוספות: ר. שעל בע"מ (להלן - "הנתבעת 2" או "שעל"), אשר ייצרה את העגלה ו"צרעה מערכות אקטיביות בע"מ" (להלן - "נתבעת 3" או "צרעה") אשר ייצרה והתקינה על העגלה, מנגנון הנעה חשמלי.

     למרבה הצער, נפטר התובע ביום 21.4.03 והתביעה תוקנה פעם נוספת, כך שבמקום התובע באו עזבונו ואלמנתו - יורשתו היחידה.


3.     לאחר הגשת תצהירים, הוסכם בין הצדדים כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, לאחר שבית המשפט יצפה בקלטת וידיאו שצולמה לצרכי פרסום על ידי צרעה, בה ניתן לראות את המנוח מסיע את העגלה, ועל יסוד סיכומים בכתב שהוגשו על ידי הצדדים. הצדדים התנו הסכמתם לפסיקה על דרך הפשרה בכך שפסק הדין יהיה מנומק.


4.     שאלת האחריות
     השאלה המרכזית הינה שאלת האחריות.

     4.1 טענת התובע
     לגרסת התובע, העגלה יוצרה על ידי הנתבעת 2, מערכת ההנעה שלה יוצרה על ידי נתבעת 3, אשר "שידכה" בין שתי המערכות, והיא שווקה על ידי הנתבעת 1, ועל כן יש לראות בכל הנתבעות כאחראיות במשותף.

     רכישת העגלה התבצעה לאחר שנציג החברה הגיע לביתו של המנוח, והסביר לו שהעגלה ניתנת להפעלה עצמאית על ידי הנכה ללא סיוע אדם אחר, וכן שניתן לעלות עם העגלה על מדרכה ולרדת ממנה באופן עצמאי. נציג החברה שכנע את המנוח כי העגלה מתאימה לו ואף ערך איתו נסיעת ניסיון ליד הבית, עלה לחניה של הכניסה לבית מספר פעמים. התובע הוסרט לסרט פרסומת שהפיקה הנתבעת 3 ובסרט נצפה נוסע על כביש משופע, עולה ויורד בשיפוע המיועד לכך מן המדרכה לכביש וחזרה. מכל מקום, המנוח לא קבל מן הנתבעת 1 או מן הנתבעות האחרות, חוברת הדרכה כתובה.

     באשר לסיבת התאונה, טענת התובע הינה, כי עגלת הנכים התהפכה בשל פגם מובנה בעגלה, שלא התאימה לו בשל מצבו המיוחד, והיותו קטוע רגליים. העגלה לא הייתה יציבה בשל הטיית מרכז הכובד לעבר המשענת, בחסרונן של הרגליים ובשל היות מושב העגלה גבוה יחסית. 2 מצברים כבדים, שהותקנו מאחורי המשענת, גם הם הטו את מרכז הכובד של העגלה לעבר המשענת. בעגלה היו חסרים מוטות מיוחדים המונעים התהפכות וחסרה משענת ראש, להגן על הראש במקרה של התהפכות העגלה.

     התובע טוען בין השורות ל"נזק ראייתי" הנובע מכך שהעגלה אבדה או הוסתרה על ידי מי מן הנתבעות, דבר שמנע מן התובע להביא חוות דעת אשר תשפוך אור על הפגמים שבעגלה. מאידך, גם הנתבעות, שהעגלה היתה ברשותן לא הביאו חוות דעת לסתור הטענה בדבר פגמים בעגלה.


     4.2 טענת הנתבעת 1
     הנתבעת 1 אינה מכחישה כי המנוח הזמין ממנה בחודש 3/97 כסא גלגלים לנכים בעל מנוע עזר חשמלי. לצורך הספקת הזמנה, פנתה הנתבעת 1 לנתבעת 2 - שהינה יצרנית כסאות גלגלים, ורכשה ממנה כסא גלגלים המותאם להתקנת מערכת הנעה חשמלית. הכסא שנרכש מן הנתבעת 2 הועבר לנתבעת 3, לצורך התקנת מערכת הנעה חשמלית.

     לאחר הרכבת מערכת ההנעה, סיפקה הנתבעת 1 את הכסא למנוח, תוך הדגמת השימוש בו ותרגולו, ומתן הנחיות ואזהרות למנוח ולאשתו שבעת מעבר מכשול כגון: עליה מן הכביש למדרכה, מעבר שיפוע חד וכו', יהיה המנוח חייב להסתייע באדם נוסף שיתמוך בכסא מאחור.

     טענת הנתבעת 1 הינה כי לא היה כל פגם בעגלה, והתהפכותה נגרמה ברשלנותו הבלעדית של המנוח, המגעת כדי 100%, באשר הוא פעל בניגוד מוחלט להוראות ההפעלה שניתנו לו, לפיהן בכל עליה בשיפוע, חייב לעמוד אדם מאחורי העגלה ולאחוז בה על מנת שתשמר יציבותה ותימנע התהפכותה. במקרה דנן יש לכך משנה חשיבות, בשל היות המנוח קטוע רגליים, דבר המשפיע על מרכז הכובד של העגלה, ומחייב משנה זהירות בהסעתה בכלל, ובנסיעה בשיפוע בפרט. לטענת הנתבעת 1, המנוח ניסה לעלות על המדרכה באמצעות שיפוע חד ביותר, שמאחוריו לא עמד איש לתמוך בעגלה, וכתוצאה מכך התהפכה העגלה.

     הנתבעת 1 מצביעה על כך, כי גם המנוח וגם הנתבעת 3, ראו בנתבעת 3 את האוטוריטה לצורך הדרכת השימוש בכסא הגלגלים, לאור הסרטון הפרסומי שבו השתתף המנוח לבקשת הנתבעת 3, למרות שהנחיות הנתבעת 3 עמדו בסתירה בולטת להנחיות שקבל המנוח מן הנתבעת 1 והוא בחר לדבוק בהן ולא בהנחיות שקבעו שאסור לעלות מדרגה או שיפוע, בלי תמיכה של אדם מאחור.

     ואם היה פגם בכסא, טוענת הנתבעת 1 כי לפגם אחראיות נתבעת 2 - היצרנית ונתבעת 3 - שהתקינה את מערכת ההנעה.

     באשר לחסרונם של מוטות מונעי התהפכות, טוענת הנתבעת 1 כי לא הובאה כל חוות דעת או ראיה אחרת על יתרונם או חסרונם של מוטות אלו, עלות רכישתם והתקנתם.


     4.3 טענות הנתבעת 2
     הנתבעת 2 מכחישה כל קשר בינה לבין העגלה. הנתבעת 2 בונה שלד של עגלה לפי מפרט שהיא מקבלת מן הנתבעת 1. לנתבעת 2 אין מידע על הצרכים של הנכים שעבורם מיוצרת העגלה. צרכים אלו ידועים לנתבעת 1. על השלד יש להרכיב עוד חלקים רבים נוספים: מנועים, מצברים, יחידת שליטה, ריפודים, גלגלים קדמיים, גלגלי הנעה, רתמות וכו'. לטענתה, הנתבעת 1 רכשה עגלות גם מיצרנים אחרים, ומאחר והעגלה הוחזרה על ידי המנוח לנתבעת 3 ואבדה ברשותה, הנתבעת 2 לא זכתה לבדוק את העגלה ואין לדעת אם העגלה של המנוח הורכבה על שלד שיוצר על ידי הנתבעת 2. הנתבעת 1, אשר טוענת כי הזמינה את העגלה מן הנתבעת 2, לא הציגה כל הזמנת עבודה, חשבונית, קבלה או אסמכתא אחרת על תשלום לנתבעת 2 עבור עגלתו של המנוח. כל מקום, גם אם העגלה הורכבה על שלד שייצרה הנתבעת 2, לא היה בשלד כל פגם, שכן התהפכות העגלה לא נגרמה כתוצאה משבר בשלדה או פגם בחומר או בחיבורים של השלד.


     4.4 טענות הנתבעת 3
     הנתבעת 3 טוענת כי דין התביעה נגדה להדחות מחמת חוסר עילה. לטענתה, תפקידה של הנתבעת 3 הוא טכני בלבד, ייצור ושיווק מערכת ההנעה החשמלית, אשר משווקת בהצלחה רבה בארץ ובעולם ואושרה על ידי מפרט בטיחות אירופאי שהוא מן המחמירים ביותר. לנתבעת 3 לא היה לה כל קשר לבחירת העגלה והתאמתה לצרכי המנוח, לייצור העגלה, הרכבתה ומכירתה למנוח. לטענתה, מנהל הנתבעת 1 מציג עצמו כמומחה לפיתוח וייצור כסאות גלגלים בהתאמה אישית לפי הצרכים הספציפיים של הלקוח.

     באשר לגורם להתהפכות, מגלגלת הנתבעת 3 את האחריות על השיפוע, שהיה תלול, בלתי בטיחותי ונבנה בניגוד לתקנות. באשר למוטות נגד התהפכות, טענות אלו יש להפנות לנתבעת 1 ו-2 יצרנית ומשווקת העגלה ולא לנתבעת 3, שאינה עוסקת בהתקנת מנגנונים מן הסוג האמור.

     מכל מקום, זמן מה לאחר התאונה הודיעה המשפחה לנתבעת 3 על ארוע התאונה. העגלה נלקחה לבדיקה על יד מהנדס החברה, שמצא אותה תקינה לחלוטין, כך שאין כל קשר סיבתי בין ההתהפכות לבין מנגנון ההנעה החשמלית שהורכב על ידי הנתבעת 3.

     עוד טוענת הנתבעת 3, כי סרט הוידיאו שהוצג, נעשה לבקשתה לצורך קידום מכירות שלה בחו"ל. לצורך עריכתו, פנתה הנתבעת 3 לנתבעת 1 ובקשה לקבל פרטים של משתמש במערכת, וכך הגיעה אל המנוח, שבאותה עת כבר עשה שימוש בעגלה במשך חודשיים. בשום אופן לא היתה מטרתו של הסרט לשמש כהדרכה או הצגת התאמת הכסא לצרכיו של המנוח, או הצגת אופן השימוש בכסא הגלגלים. ההתאמה, ההנחיות לשימוש וההדרכה, נעשו כולם על ידי הנתבעת 1.


     עד כאן טענות הצדדים.


5.     דיון
     הגיונם הפנימי של הדברים הוא, כי אדם נכה הרוכש כסא גלגלים ממונע, עושה כן כדי לאפשר לו ניידות עצמאית, מבלי שיהיה תלוי באדם אחר להנעת הכסא. גם ניסיון החיים מלמדנו כי נכים רבים המתניידים בכיסאותיהם הממונעים, עושים כן לרוב באופן עצמאי ללא עזרת הזולת. כך, שההנחה המקדמית כי בעת שימוש בכסא גלגלים ממונע חייב להיות אדם התומך בעגלה מאחור, בעת העליה והירידה בשיפועים, כמו: מן הכביש למדרכה וההפך, הינה הנחה שעומדת בניגוד להגיון הפנימי של המטרה שלשמה נרכש כסא גלגלים ממונע. כסא גלגלים ממונע לא נרכש לשם שימוש בתוך הבית, אלא מחוץ לבית. מחוץ לבית - באופן טבעי יש לרדת מן המדרכה, לחצות כבישים ולעלות חזרה למדרכה.

     ברי, כי יש מינים וסוגים רבים של כסאות גלגלים ממונעים, וכאן צריכה לבוא מומחיותו של המשווק כסאות לנכים, להתאים את הכסא הנכון לנכה הספציפי. בענייננו, הייתה זו הנתבעת 1, ממנה נרכש כסא הגלגלים, צריכה לדאוג להתאמה בין צרכי המנוח לניידות עצמאית, לבין כסא הגלגלים הממונע המותאם לנתוניו המיוחדים, בגלל קטיעת שתי רגליו והטיית מרכז הכובד אל עבר המשענת, כפי שמודה הנתבעת 1 בעצמה. עיון בתמונת כסא הגלגלים ובקלטת שצולמה עבור הנתבעת 3 מלמד על חוסר יציבותו של כסא הגלגלים, שארבעת גלגליו הינם בעלי קוטר קטן, ומאחורי הגלגלים האחוריים הותקנו מצברים כבדים שגורמים גם הם להטיית מרכז הכובד לאחור.

     הנתבעת 1 לא הסבירה איזה תהליך עברה עם המנוח לצורך התאמת הכסא לצרכיו, אלו אופציות הועמדו בפני המנוח, מה היו היתרונות והחסרונות של כל כסא שהוצע על ידה וכיצד התקבלה ההחלטה לרכוש דווקא את הכסא הספציפי. הנתבעת 1 גם לא הסבירה מדוע, בכסא שיש בו סיכון להתהפכות אם משתמשים בו בשיפוע ללא סיוע של אדם נוסף, לא הותקנו מוטות מונעי התהפכות. אין די בטענה בעלמא, כי הדבר נובע ממגבלות תקציביות של המנוח. טענה זו לא לוותה בכל הסבר על עלות התקנתם של מוטות אלו, וכי הדבר הובא לידיעת המנוח והוא סרב לרכשם.

     הואיל ועלי לקבוע ממצאים עובדתיים מבלי שנשמעה חקירת המצהירים על תצהיריהם, משהוסכם בין הצדדים כי ההכרעה טיפול על יסוד טיעוניהם, אין לי אלא לדבוק בהגיון ובשכל הישר, ולאורם להעדיף את העמדה שהציג התובע בתצהירו שניתן בטרם נפטר, בתצהיר אשתו ובנו - ולקבוע כי כסא הגלגלים נרכש על ידו, על יסוד מצג שהוצג לו על ידי הנתבעת 1 כי הכסא מאפשר לו ניידות עצמאית לחלוטין, לרבות עליה מן הכביש למדרכה בשיפועים מן הסוג שבו ארעה התאונה. שאחרת, אין כל משמעות לניידות העצמאית.


6.     מכאן, שהנני דוחה את גרסת הנתבעת 1 כי הנחתה את המנוח שלא לעלות בשיפועים כגון דא, ללא סיוע של אדם שיתמוך בעגלה מאחור לבל תתהפך. עצם התמיכה מחייבת כח רב, ומי צפתה הנתבעת 1 שיספק למנוח תמיכה כזו, רעייתו? ולהזכיר, שעסקינן בתובע שהיה למעלה מבן 70 בעת רכישת העגלה, ומן התמונות שהוצגו עולה כי גם גילה של רעייתו מתקרב לגילו.

     זאת ועוד. מצופה מחברה אחראית העוסקת בשיווק אביזרים לנכים, כי תספק להם, בנוסף להדרכה בעל פה, גם הדרכה בכתב. במיוחד, כאשר שימוש לא נכון, כטענתה, עלול לגרום לנזקים קשים.

     אשר על כן, הנני מוצאת את הנתבעת 1 אחראית לתאונה שארעה למנוח, עת התהפך עם כסא הגלגלים.


7.     נותר לבדוק, האם אחראים גם הנתבעות 2 ו/או 3 להתרחשות התאונה?

     נחה דעתי, כי אחריותה של הנתבעת 2 לא הוכחה. אף אם אקבל כנכונה את טענת הנתבעת 1, כי שלד הכסא של המנוח נרכש מן הנתבעת 2, למרות שלא הוצגה כל אסמכתא לכך, עדיין לא הוכח כל קשר סיבתי בין כשל כלשהו בייצור הכסא לבין אירוע התאונה.

     הנתבעת 1 רכשה מן הנתבעת 2 שלד של כסא שניתן להתאים לה מנגנון הנעה חשמלי. המפרט הוכן על ידי הנתבעת 1. לנתבעת 2 לא היה כל קשר למנוח, היא לא ידעה את זהותו של הלקוח אשר לו מיועדת העגלה, לא הכירה את מצבו הגופני ולא היתה מודעת לצרכים המיוחדים הנובעים ממצב גופני זה. על הכסא שנרכש מן הנתבעת 2 היה צורך להרכיב אביזרים שונים: ריפוד, גלגלי הנעה, רתמות וכו'.

     אכן, התאונה לא התרחשה בשל כשל או פגם בשלד הכסא: כסא הגלגים לא נשבר ולא התפרק. הוא התהפך בגלל כללי פיזיקה פשוטים של הטיית מרכז הכובד לאחור. הנתבעת 2 לא היתה שותפה בכל דרך שהיא, ישירה או עקיפה, למיצגים שהוצגו בפני המנוח בטרם נרכשה על ידו העגלה, ולאחר שקבל אותה לשימושו. היא לא הדריכה אותו בשימוש בעגלה, ולא נתנה לו הוראות כלשהן.

     אשר על כן, דין התביעה נגד נתבעת 2 להידחות.


8.     לא כן באשר לנתבעת 3. הנתבעת 3 היא זו שהרכיבה את מנגנון ההנעה החשמלי על העגלה, והיה עליה לצפות לכך, שבשל מבנה הכסא, גלגליו הקטנים יחסית, גובה המושב ובמיוחד - התקנת המצברים מאחורי המשענת, יטה מרכז הכובד של העגלה לאחור.

     לנתבעת 3 - בניגוד לנתבעת 2, היה קשר ישיר עם המנוח. היא בקשה להיעזר בו לצורך פרסום מוצרה. ברי, כי כוונת הפרסום הייתה להראות שימוש קל, נח ועצמאי של הנכה בכסא הגלגלים הממונע באמצעות המתקן שהתקינה עליו. אם צודקת הנתבעת 3 בגרסתה, כי הודע לתובע כי עליו להסתייע באדם שיתמוך בכסא הגלגלים מאחור בעת עליה בשיפועים, מדוע בקלטת שצלמה, לא מופיע אדם כזה? מכאן, שגם הנתבעת 3 הייתה שותפה להטעיית המנוח, כי ניתן לעשות שימוש עצמאי לחלוטין בכסא הגלגלים, לרבות בעליה בשיפוע מן הכביש למדרכה ונסיעה בשיפועים, כפי שניתן לראות בקלטת.

     אשר על כן הנני סבורה כי יש לראות גם את הנתבעת 3 כאחראית כלפי המנוח לתאונה שארעה, אך אחריותה מופחתת משל הנתבעת 1 אשר ממנה נרכש כסא הגלגלים, ואשר עליה הייתה החובה לדאוג למפרט המתאים לצרכיו של המנוח בניידות עצמאית, ולנתוניו הפיזיים, למתן הדרכה נכונה בעל פה ובכתב.

     הנני סבורה כי יש לחלק את האחריות בין הנתבעת 1 לנתבעת 3, כך שעל הנתבעת 1 יוטל 70% מן האחריות ועל הנתבעת 3 - 30% מן האחריות.

     אין מקום לייחוס אשם תורם כלשהו למנוח.


9.     שאלת גובה הנזק
     כתוצאה מן התאונה והתהפכות העגלה, נחבל המנוח בראשו. למחרת אושפז בבית החולים "וולפסון" בשל תלונות על כאבי ראש והקאות חוזרות. בדיקת CT העלתה קונטוזיה עם דמם המיספרלי. בדיקת CT חוזרת הצביעה על שיפור ניכר והפחתת הקונטוזיה. התובע השתחרר מבית החולים לאחר 14 יום, והועבר לשיקום במרכז רפואי "מירב" עד ליום 11.7.97. בסיכום המחלה מ"מירב" מצויין כי כבר בקבלתו מצבו הכללי משביע רצון, משתף פעולה, מתמצא בזמן ובמקום. עוד מצויין: S/P C.V.A. RT. HEMIPARESIS (3y), דהיינו: חולשה ימנית כתוצאה מארוע מוחי לפני 3 שנים.

     בהמלצות השחרור נרשם כי הוא זקוק להמשך טיפול פיזיוטרפי, מעקבים אצל רופא משפחה ואורטופד, טיפול תרופתי ועזרה סיעודית יום-יומית.


10.     גם בחוות הדעת של ד"ר אהרונוביץ שהוגשה מטעם התובע נרשם, כי בעברו סבל התובע ממחלת לב איסכמית, סכרת, יתר לחץ דם, וכי עבר בשנת 1994 אירוע מוחי קל עם חולשה קלה בגפיים ימניות. לאחר שחרורו מבית החולים בעקבות התאונה דנן, המשיך לסבול מכאבי ראש חזקים, חולשה ביד ימין וסחרחורת. במשך השנים מצבו התדרדר עד כי לא היה מסוגל לאכול לבד, דיבורו נפגע, וב- CT נוסף מיום 5.3.01 נמצאה אטרופיה כללית קלה עד בינונית במוחון ובמח, עם צפיפות נמוכה בחומר הלבן הפרי-וונטריקולרי, ונגע קטן המתאים לאוטם קונרי ישן בזרוע האחורית של הקפסולה הפנימית מצד שמאל.

     במועד בדיקתו על ידי ד"ר אהרונוביץ ביום 3.6.01 כבר לא התמצא התובע בזמן ובמקום, סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, דיסארטיה קשה. הרופא הגדיר את מצבו כ"תסמונת פוסטראומטית קשה" בעקבות החבלה בתאונה בה עסקינן, והעריך את נכותו בשיעור 100%.

11.     הנתבעים לא הספיקו לבדוק את התובע מטעמן עד שנפטר. יחד עם זאת, אינני סבורה כי יש להעריך את נכותו כתוצאה מן האירוע נשוא התביעה - כנכות מלאה של 100%. לא שוכנעתי מחוות הדעת בדבר הקשר הסיבתי שבין מצבו של המנוח - 4 שנים לאחר האירוע לבין האירוע נשוא התביעה.

     והא ראיה, בקבלתו לאשפוז גם בבית חולים "וולפסון" וגם במרכז רפואי "מירב" צויין כי התובע במצב כללי טוב "מתמצא בזמן ובמקום". התובע סבל אמנם מאבדן הכרה קצר, קונטוזיה ודמם תוך גולגלתי, אך מצב זה השתפר כבר במהלך האישפוז, כפי שעולה מבדיקת ביקורת של CT שנערכה בבית חולים וולפסון.

     מצבו בעת השחרור ממרכז רפואי "מירב", לא היה שונה בהרבה ממצבו עובר לתאונה, למעט תלונות שנוספו בגין כאבי ראש וסחרחורת. החולשה בפלג גוף ימין - מקורה באירוע מוחי משנת 1994. למנוח היו גורמי סיכון רבים ללקות באירועים חוזרים: מחלת לב איסכמית, יתר לחץ דם וסכרת קשה. בדיקת ה-CT משנת 2001 העלתה אטרופיה של החומר הלבן במוח, קרי: ממצא ניווני, ואינני סבורה כי יש קשר בינה לבין התאונה.


12.     בהתחשב במכלול הנסיבות כפי שפורטו דלעיל, אך גם בחבלה הקשה הכוללת דמם מוחי, בתקופת האישפוז ובסבלו של המנוח בגין כאבי ראש וסחרחרות, הנני מעריכה את הפיצוי בגין כאב וסבל, במסגרת פסיקה על דרך הפשרה, בסכום של 30,000 ₪.
     

13.     עיזבון התובע זכאי לקבל את החזר ההוצאות הרפואיות שהוציא בגין האירוע נשוא התביעה: ובכלל זה, משקפיים, עדשה ואוזניה שנשברו, וכן הוצאות הובלה באמבולנס לבית החולים וחזרה והוצאות רפואיות. הנני מעמידה הפיצוי בפריטים אלו, במסגרת פסיקה על דרך הפשרה, על סך של 3,000 ₪.


14.     נטען לפיצוי בגין עזרה וסיעוד שקבל המנוח מאשתו. אכן, בשיחרורו מ"מירב" נרשם כי התובע זקוק לעזרה סיעודית יום-יומית, אך לעזרה כזו נזקק גם קודם לאירוע, מה גם שלאור גילו ומצבו היה המנוח בוודאי זכאי לקבל גמלת סיעוד מן המל"ל. יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי המשפחה הקרובה נזקקה לסעוד את המנוח בתקופה הסמוכה לתאונה, והנני פוסקת על דרך הפשרה סך של 3,000 ₪ בגין עזרה סיעודית.


15.     מבוקש להשיב לתובע את עלות כסא הגלגלים. עתירה זו יכולה להיות מופנית לנתבעת 1 לבדה. לנתבעת 1 הודע על התאונה באופן מיידי. כסא הגלגלים נלקח לבדיקה לנתבעת 3. לאחר הבדיקה, סרב התובע לקבל חזרה את כסא הגלגלים, ובנתיים הוא אבד או הושמד.

     אמנם כסא הגלגלים לא הותאם לצרכי המנוח - הוא לא אפשר לו ניידות עצמאית, ויצר לו סיכון בלתי סביר. התובע זכאי היה להשיב את כסא הגלגלים לנתבעת 1 ולקבל כספו. אך התובע לא פעל להקטנת נזקו. הוא העביר את הכסא לבדיקת הגורם הבלתי מוסמך, ומי שאינו בעל דברים לצרכי רכישת הכסא - הנתבעת 3. כשהציעה הנתבעת 3 להחזיר לו את הכסא, היה עליו להסכים לקבלו ולפנות בדרישה לנתבעת 1 לביטול הממכר.

     משלא עשה כן, אינני רואה מקום לפסוק לו במסגרת פשרה, השבת מחיר כסא הגלגלים.

16.     סוף דבר

     על הנתבעות 1 ו- 3 לפצות את התובעים בסכום של 36,000 ₪. על סכום זה יתווספו הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ כחוק.

על הנתבעת 1 חלה 70% מן האחריות ועל הנתבעת 3 - 30% מן האחריות. החיובים הם יחד ולחוד.

התביעה נגד נתבעת 2 - נדחית. התובע ישא בהוצאות נתבעת 2 בסך 3,000 ₪ ומע"מ.

     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תגמול נצרך

  2. התאמות לאדם נכה

  3. התאמת דירה לנכה

  4. חסימת רכב נכה

  5. עורך דין לנכים

  6. העדפת העסקת נכים

  7. הכרה כנכה במבטחים

  8. מס אפס על רכב נכים

  9. סעיף 36 לחוק הנכים

  10. תאונה עם עגלת נכים

  11. גימלת פעוט נכה 100%

  12. הצעת חוק זכויות נכים

  13. השכר הקובע - תקנות הנכים

  14. זכויות נכים שפוטרו מהמשטרה

  15. הרחבת בית של נכה בכסא גלגלים

  16. סירוב לתת שירות לאדם עם מוגבלות

  17. נכה שלא איבד 50% מכושרו להשתכר

  18. פטור למוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים

  19. תקנות הנכים (סמל הנכים), תשי''ג-1953

  20. תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי''ד-1954

  21. המועד הקובע לצורך חישוב מענק לנכה עבודה

  22. ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק הנכים

  23. תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש''ע-2010

  24. תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר-פרנסה), תשי''ג-1953

  25. תקנות הנכים (תוספת לתגמולים בשל גיל), התשנ''ט-1999

  26. תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל''ו-1975

  27. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 נוסח משולב

  28. תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), תש''ל-1969

  29. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 10) תשל"ט-1979

  30. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש), תש''ם-1980

  31. תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת-נכות מיוחדת), תשכ''ו-1955

  32. תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים) תשכ''ז-1967

  33. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התישנות זכויות), תשי''ז-1956

  34. תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ''ו-1986

  35. תקנות הביטוח הלאומי (תחילת החוק לגבי נכים קודמים), תשל''ה-1975

  36. תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (מפרטי רכב בטיחותי), התשנ''ה-1995

  37. תקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים), התשנ''ו-1996

  38. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), התשנ''ה-1995

  39. תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה), התשמ''א-1981

  40. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים), התשס''ג-2003

  41. ערר על החלטת הלשכה לשיקום נכים לשלם קצבה על פי גובה נכותה ולא קצבה "לפי הכנסה"

  42. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ''ד-1984

  43. תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי), התשנ''ה-1995

  44. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ''ה-1995

  45. תקנות הנכים (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי''ג-1953

  46. צו הנכים (תגמולים ושיקום) (העלאת שיעורי השכר הקובע והתגמול לנכה מחוסר פרנסה ונצרך), התשס"ט-2009

  47. צו הנכים (תגמולים ושיקום) (העלאת שיעורי השכר הקובע והתגמול לנכה מחוסר פרנסה ונצרך) (הוראת שעה), התשס"ח-2008

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון