תאונה במתקן בלונה פארק

להלן פסק דין בנושא תאונה במתקן בלונה פארק:

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בת"א 17530/01 (כב' הנשיא א. רקם) מיום 29.3.06.

השופטת יעל וילנר:

1.     ביום 16.5.95 נפגע המשיב 1 (להלן: "התובע") בתאונה שאירעה באחד ממתקני לונה פארק נייד בעפולה. על פי קביעת בית משפט קמא, התאונה אירעה שעה שהתובע קם מאחד המתקנים בלונה פארק לאחר שהמתקן נעצר, כאשר לפתע הופעל המתקן בשנית בטרם השלים התובע את ירידתו, וכתוצאה מכך נפל התובע ונפצע (להלן: "המתקן" להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נקבעו לתובע 25% נכות צמיתה בתחום האורטופדי וכן 15% נכות קוסמטית לצמיתות.

2.     המערערים הינם החברה שניהלה והפעילה את הלונה פארק, בעליה, וחברת הביטוח בה הוצאה פוליסת ביטוח צד ג' לכיסוי חבות הלונה פארק (החברה ובעליה להלן - "סיבסוב", חברת הביטוח להלן - "המבטחת", פוליסת הביטוח - להלן - "הפוליסה "). המשיב 4 הינו הבעלים והמפעיל של המתקן (להלן: "המשיב"). המשיבים 2, 3 ו- 5 נתבעו בהודעות צד ג' שנמחקו או נדחו, ובגין חלק זה של פסק הדין אין כל ערעור.

3.     הצדדים קיבלו את הצעת בית משפט קמא באשר לשיעור הפיצוי לו זכאי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה (סך 680,000 ₪), וניהלו את המשך ההליך רק בסוגיית החבות והכיסוי הביטוחי.

ההליך בבית משפט קמא

4.     המבטחת טענה בבית משפט קמא להעדר כיסוי ביטוחי לתאונה. לטענתה, פוליסת הביטוח מכסה את חבות סיבסוב בלבד לגבי מתקנים שבבעלותה, בעוד שהאחריות בגין התאונה רובצת על כתפי המשיב שהוא הבעלים והמפעיל של המתקן. המשיב טען כי פוליסת הביטוח מכסה כל תאונה בכל אחד ממתקני הלונה פארק. המשיב שלח הודעת צד ג' לסיבסוב בטענה כי במידה ויתברר כי אין כיסוי ביטוחי לתאונה, אזי על סיבסוב לשפות אותו בסכום בו יחוייב מאחר שהציגה בפניו מצג שווא לפיו קיים כיסוי ביטוחי להפעלת המתקן.

פסק הדין של בית משפט קמא

5.     בית משפט קמא העדיף את גרסת התובע באשר לאירוע התאונה וקבע כי על המבטחת לפצות את התובע בגין נזקיו מהתאונה, זאת לאחר שנקבע כי הפוליסה מכסה את כל מתקני הלונה פארק, לרבות אלה שאינם בבעלות סיבסוב. בית משפט קמא קבע כי מבחינה מהותית, כל המתקנים מהווים חלק מהלונה פארק לגביו נתבקש הכיסוי הביטוחי, ובפרט כאשר מתברר כי 3 מתקנים בלבד מ - 12 המתקנים בלונה פארק היו בבעלות סיבסוב. עוד נקבע כי המבטחת מנועה מלטעון להיעדר כיסוי ביטוחי נוכח התנהגותה בעת כריתת חוזה הביטוח כאשר לא טרחה לברר אלו מתקנים בלונה פארק הינם בבעלות סיבסוב, ואלו מתקנים הינם בבעלות אחרים, ולא החריגה מהפוליסה את המתקנים שאינם בבעלות סיבסוב בצורה מפורשת. יתרה מכך, נקבע כי אישור המשטרה להפעלת הלונה פארק ניתן, בין היתר, על סמך קיומה של פוליסת ביטוח המכסה את השימוש במתקני הלונה פארק. באשר להודעת צד ג' שהמשיב שלח כנגד סיבסוב - בית משפט קיבל את ההודעה בהעדר הגנה.

כנגד קביעות אלה הוגש הערעור דנן.

הערעור

6.     המבטחת חוזרת וטוענת בערעור להעדר כיסוי ביטוחי. לטענתה, סיבסוב אינה אחראית לתאונה ולא הונחה כל תשתית עובדתית או משפטית לקביעת חבותה. האחריות לתאונה רובצת כל כולה על המשיב שהוא הבעלים והמפעיל של המתקן והטלת הפיצוי על המבטחת מהווה למעשה הרחבת הכיסוי הביטוחי על מי שאינו מבוטח.

7.     המשיב סומך ידיו על פסק הדין של בית משפט קמא וחוזר על הטענות שטען בפני בית משפט קמא. המשיב אינו כופר באחריותו לתאונה אלא שלטענתו אחריות זו מכוסה בפוליסה. לחילופין לטענתו, יש לחייב את המבטחת לשאת בנזקי התאונה מאחר והמבטחת יצרה בהתנהגותה לפני ואחרי התאונה מצג לפיו כל המתקנים מכוסים בכיסוי ביטוחי.

דיון

8.     דעתי היא כי דין הערעור להידחות.

אני סבורה כי אין מקום להתערב בקביעת בית משפט קמא לפיה קיים כיסוי ביטוחי להפעלת כל המתקנים בלונה פארק, לרבות המתקן נשוא התאונה. כן אני סבורה כי הוכחה אחריות סיבסוב לאירוע התאונה. די בשני אלה כדי לחייב את המבטחת לשאת במלוא הפיצוי לתובע.

הכיסוי הביטוחי - על כלל המתקנים בלונה פארק

9.     קביעת בית משפט קמא כי פוליסת הביטוח מכסה את השימוש בכלל המתקנים הנמצאים בלונה פארק, ללא אבחנה בין מתקנים שהינם בבעלות סיבסוב, למתקנים אחרים, נלמדת בראש ובראשונה מלשון הפוליסה עצמה וכן מעוגנת היא בחומר הראיות.

10.     על פי הפוליסה "ביטוח זה מתייחס לאחריותו החוקית של המבוטח כלפי צד שלישי בהיות המבוטח .. בעלים, מפעילים ומנהלים של לונה פארק.. " (הדגשות אינן במקור). המילים "של לונה פארק" - ולא של מתקנים בבעלות המבוטח המצויים בלונה פארק, מלמדות על תחולתה הרחבה של הפוליסה על כלל מתקני הלונה פארק.

11.     זאת ועוד, חתמת המבטחת העידה כי לא ביקשה לברר כמה מתקנים נמצאים בלונה פארק וכמה מהם בבעלות סיבסוב מאחר וזה לא רלוונטי (כך), ומדיניות המבטחת הינה כי אין צורך לבצע סקר, ראה:

"ש. ... האם שלחתם סוקר מה אתם מבטחים. ת. לא. מאחר וביטחנו לתקופה קצרה 300,000 דולר בלבד, החלטנו להסתפק במידע הזה, זו מדיניות של החברה, כיוון שזו תקופת ביטוח של חודשיים וסכום ביטוח לא גבוה" (פרוטוקול בית משפט קמא מיום 17.11.05 עמוד 13).

ובהמשך: "ש. לא טרחתם לשאול אם כל המתקנים שלו. ת. לא רלוונטי" (עמוד 17 - הדגשה אינה במקור).

"לא רלוונטי" - משמע, כל המתקנים בלונה פארק נכללו בביטוח, ללא כל רלונטיות לזהות הבעלים. לעניין זה נדגיש כי רק שלושה מתוך כלל המתקנים בלונה פארק היו בבעלות סיבסוב.

12.     יתירה מכך, למבטחת נדרשו מספר שנים כדי להודיע על דחיית הדרישה ועל העדר כיסוי ביטוחי. התנהגות זו תומכת בגרסת המשיב לעניין כוונתה של המבטחת בעת עריכת הביטוח.

אחריות בנזיקין של סיבסוב

13.     במסקנה כי הפוליסה חלה על כלל המתקנים בלונה פארק לא סגי שכן, יש לקבוע את אחריותו בנזיקין של סיבסוב, בהיותו המבוטח על פי הפוליסה.

ככלל, מנהל אתר ומפעילו אחראי לנזקים הנגרמים בשל רשלנות של אלה העובדים באתר, ובלבד שהוכח כי הופרה חובת הזהירות המוטלת עליו כמנהל וכמפעיל. כן אחראי מנהל האתר לרשלנות עובדיו (סעיף 13 לפקודת הנזיקין) ושלוחיו (סעיף 14 לפקודה).

כך, במקרה דנן; סיבסוב חבה בנזקי התובע, הן בשל רשלנותה היא כמנהלת האתר וכמי שהפרה את חובתה לפקח על תקינות הפעלת המתקן, והן באחריות שילוחית.

אחריות ישירה

14.     בהיות סיבסוב הבעלים, המארגן והמפעיל של הלונה פארק, היתה מוטלת עליה אחריות לתפעול תקין ופיקוח על כל המתקנים המצויים בשטח הלונה פארק, ובכלל זה גם מתקנים שאינם בבעלותה. סיבסוב נשאה בכל התשלומים, ההוצאות והעלויות הארגוניות שהיו כרוכות בהקמת אתר הלונה פארק והפעלתו; היתה אחראית להוצאת כל האישורים הנדרשים, לרבות אשורי משטרה וכבאות אש; הסעת והובלת המתקנים לאתר, גידור האתר, תשלום לחב' המים, החשמל, שרותי שמירה, והעיקר - היתה אחראית לערוך ביטוח להפעלת הלונה פארק - ביטוח שהיווה תנאי לקבלת אשור הפעלת הלונה פארק מהמשטרה. באי הלונה פארק הסתמכו על המצג שהציגה סיבסוב בפניהם בדבר ניהול הלונה פארק כמכלול, על כל המשתמע מכך.

15.     הפועל היוצא הוא כי סיבסוב נטלה על עצמה, הן כלפי הרשויות והן כלפי ציבור המשתמשים במתקני הלונה פארק, בין במפורש ובין במשתמע, את האחריות הקונקרטית להפעלה תקינה של כלל המתקנים, ושמירה על הסדר והביטחון במתחם הלונה פארק בכללותו, לרבות במתחם כל מתקן ומתקן.

16.     הפעלת המתקן בו ארעה התאונה באופן רשלני, נבעה בין היתר, מהעדר פיקוח נאות של סיבסוב על אופן ההפעלה, רמתם המקצועית של המפעילים, מיומנותם ועוד. בכך הפרה סיבסוב את חובת הזהירות המוטלת עליה.

אחריות שילוחית

17.     איני מקבלת את טענת המבטחת כעולה מסעיף 9 לסיכומיה, כי המשיב לא היה שלוח של סיבסוב אלא קבלן עצמאי. אני סבורה כי יש לראות במשיב כשלוח של סיבסוב ולפיכך אחריותה של סיבסוב נובעת גם מדיני השליחות מכח סעיף 14 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה").

סעיף 14 לפקודה קובע כדלהלן:

"לענין פקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם".

הלכה פסוקה היא כי מערכת יחסים של שולח ושלוח לפי פקודת הנזיקין אינה אותה מערכת יחסים בה דן חוק השליחות, תשכ"ה - 1965, אלא חלה היא באותם מקרים בהם מתקיימים מבחנים ספציפיים שנקבעו בפסיקה, הן לעניין תחולת סעיף 14 והן לעניין האבחנה בין שלוח לפי סעיף 14 לפקודה וקבלן עצמאי לפי סעיף 15 לפקודה.

18.     המבחן העיקרי לקביעת שלוח בדיני הנזיקין הוא היותו של השלוח "ידו הארוכה" של השולח, המבצע במקום השולח משימה המוטלת על השולח. ראה: "ביסוד הבחנה זו (בין קבלן עצמאי לשלוח - י.ו.) שזור העיקרון, כי השלוח מבצע משימה, המוטלת על השולח. ואילו קבלן עצמאי נוטל עמו את המשימה עצמה" (ע"א 502/78 מדינת ישראל נ' ניסים פ"ד לה(4), 748, בסעיף 10). כן ראה ע"א 404/54 ד.מ. גורדין נ' פילרסקי פ"ד ט (2) 1429; ע"א 413/67 קשאני נ' רסקו פ"ד כב (2) 455.

19.     בשל הקושי באבחנה בין קבלן עצמאי לשלוח לפי סעיף 14 לפקודה, התפתח בפסיקה מבחן עזר המתאים במיוחד לסיטואציות בעלי אופי עסקי כגון זה שבמקרה דנן, ולפיו נבחנת מידת ההשתלבות של השלוח כחלק אינטגראלי- פנימי בפעילות העסקית של השולח. לפי מבחן זה "פלוני ייחשב כידו הארוכה של אלמוני - ועל כן כשלוחו לעניין האחריות השילוחית בנזיקין - אם פעולתו של פלוני אינה נעשית באופן עצמאי משלו, אלא אם היא נעשית במסגרת הפעולות העסקיות של אלמוני, באופן שאין היא בחינת שירות חיצוני, הניתן לאלמוני, אלא פעילות, המהווה חלק פנימי ואינטגראלי לפעולתו העסקית של אלמוני. במצב דברים זה פעולתו של פלוני היא חלק פנימי ממערך הפעילות הכוללת של אלמוני, וניתן לראות בה כאחד האברים, המהווים את גוף הפעילות כולה. בנסיבות אלה ניתן לראות בפלוני יד ארוכה, שכן הוא אבר חי מהמערך הכולל של אלמוני" (ע"א 502/78 הנ"ל בעמ' 751-752).


עוד נקבע:

"מבחן עזר זה הגיונו בצדו, שכן יש בו כדי להצדיק את האחריות השילוחית, המוטלת על השולח. ההצדקה היא בכך, שהסיכון, שנוצר בשל פעילותו של פלוני, הוא חלק מהסיכון הכולל, שנוטל על עצמו אלמוני, ושבגינו מוטלת עליו אחריות שילוחית, וזאת חרף העובדה, שביצוע אותן פעולות מהווה גם ביצוע פעולתו העסקית של פלוני עצמו. אכן, האחריות השילוחית של אלמוני מיתוספת לאחריותו האישית של פלוני, ואין היא באה במקומה" (ההדגשה שלי - י.ו. ע"א 502/78 עמ' 752 הנ"ל).

20.     הדברים מדברים בעדם ויישומם על המקרה שבפנינו ברור.

הפעלת המתקן בו ארעה התאונה, נעשתה במסגרת ניהול הלונה פארק וכחלק אינטגרלי מהפעילות העסקית של סיבסוב. המתקן, כמו יתר המתקנים, היווה את האיבר העיקרי, החיוני, בהפעלת הלונה פארק. העסק של סיבסוב ינק את רווחיו ממכלול המתקנים, אף ובעיקר מאלה שלא היו בבעלות סיבסוב .

21.     הפעלת המתקן שלא במסגרת יחסי קבלן עצמאי אלא על ידי שלוח, עולה בברור מעיון בחומר הראיות, ממנו למדים כי המשיב אכן השתלב באופן מוחלט במסגרת פעילותה של סיבסוב, ואף הסתמך על קיום המערך הארגוני של סיבסוב כמערך בתוכו הוא פועל. מסקנה זו מבוססת על שלושה אדנים:

ראשית, מלכתחילה, המשיב רכש את המתקן לאחר התייעצות עם סיבסוב ולמטרת הפעלתו במסגרת הלונה פארק של סיבסוב. ראה: "הבאתי את המתקן מרוסיה... אני דיברתי עם אדון סויסה לפני שיצאתי לרוסיה, והוא הציע לי מה לקנות... שלחתי לו משם תמונה של המתקן, והוא נתן לי את האו.קי להביא את המתקן" (פרוטוקול מיום 10.10.05 עמוד 19).

שנית, המשיב הסתמך על סיבסוב כי היא תטפל ותדאג לכל הבירוקרטיה הכרוכה בהפעלת לונה פארק, לרבות השגת כל האישורים הנדרשים וכיסוי ביטוחי. ראה:

"ש. סויסה (מנהל סיבסוב - י.ו.) היה האיש שהיה בקשר עם מכבי אש, רשות מקומית, הזמין את מסטרמן החשמלאי. את לא התעסקת בנושא הרישוי של היריד עצמו.
ת. אני נוכח בזמן הבדיקה, ואני מקבל את מסטרמן, חשמלאי, והם בודקים איתי יחד את המתקן. בזה הסתיים תפקידי הלוגיסטי" (ההגדשה שלי - י.ו.; פרוטוקול מיום 10.10.05 עמוד 22; יוער כי השאלה נשאלה על ידי ב"כ המבטחת).

ושלישית, לא הייתה אבחנה ארגונית מלאה בין עובדי סיבסוב למשיב ועובדיו, וכל העובדים עבדו, לפי הצורך, בכל המתקנים באופן המעיד אף הוא על השתלבות המשיב והעובד מטעמו במערך הכולל של סיבסוב. ראה:

"הוא (העובד של המשיב - י.ו.) לא רק עבד אצלי, אלא לפי הצורך עבד גם במתקנים אחרים, המפעילים עבדו בכל המתקנים לפי הצורך. התפקיד שלי היה מפעיל, ותפקיד של מוסא כעקרון היה סדרן" (פרוטוקול מיום 10.10.05 עמוד 22).

יוער כי מר סויסה לא העיד בפני בית משפט קמא ולפיכך, העדות היחידה לגבי אופן פעולת הלונה פארק היא עדות המשיב - אשר לא נסתרה.

22.     עדויות אלה בדבר ההשתלבות הארגונית הפנימית של המשיב בסיבסוב מבססות את היותו של המשיב שלוח של סיבסוב, להבדיל מקבלן עצמאי, לענין סעיף 14 לפקודה, ולפיכך, יש לקבוע כי קיימת אחריות של סיבסוב לתאונה גם כשולח, וכפועל יוצא מכך - קיים כיסוי ביטוחי לתאונה.

23.     סוף דבר - דעתי היא כי יש לדחות את הערעור.

                                        



                                         יעל וילנר, שופטת


השופט יצחק עמית:

אני מסכים לתוצאה אליה הגיעה חברתי.

אף אני סבור כי על סיבסוב חלה אחריות במישור הנזיקי, ומשכך, אפילו היה המשיב בבחינת קבלן עצמאי ואפילו היה נקבע שהפוליסה אינה מכסה את המשיב, הרי שהמבטחת חבה כלפי התובע מכוח חבותה הנזיקית הישירה של סיבסוב כמעוולת במשותף עם המשיב.

                                   

                                    יצחק עמית, שופט
השופט ש. ברלינר:
אני מסכים.

הוחלט פה אחד לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיבים 1 עד 3 ולמשיב מס' 4, לכל אחד משניהם, שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח ומע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונות שרשרת

  2. תאונה בלי טסט

  3. דריכה על גחלים

  4. תאונה באור ירוק

  5. תאונה עם עגלת סופר

  6. דריכה על מסמר חלוד

  7. תאונה ברוורס ביציאה

  8. קושי לבשל לאחר תאונה

  9. הכחשת מעורבות בתאונה

  10. קניית רכב שעבר תאונה

  11. תאונה ביציאה ממקום חניה

  12. עורך דין תאונה של ילד

  13. תאונה במתקן בלונה פארק

  14. כסא נשבר תוך כדי ישיבה

  15. תביעת רכוש תאונת שרשרת

  16. תאונה עקב הרמת משקל יתר

  17. גרימת תאונה בה נהרג אדם

  18. תאונת פגע וברח ללא ידיעה

  19. תאונה בכביש היציאה מכפר קרע

  20. תאונת שרשרת בכניסה לאשדוד

  21. סטיית רכב מהמסלול בעת התאונה

  22. תאונה בין רכב פרטי לרכב מסחרי

  23. תאונה בגלל חציית קו הפרדה רציף

  24. פגיעת ראש קשה של תינוק בתאונה

  25. מדיניות ענישה בתאונות קטלניות

  26. תאונה עקב סטיה בכדי לא להתנגש

  27. תאונה לאחר סיום פריקת סחורה מרכב

  28. רכיבה טיפולית על סוסים - תאונה

  29. סטיה לנתיב הנגדי - תאונה קטלנית

  30. הוכחת תאונת פגע וברח בהליך אזרחי

  31. תאונה במהלך השתלבות בנתיב השמאלי

  32. האם זכאית התובעת לתשלום דמי תאונה ?

  33. תקלה במערכת הבלמים - תאונה קטלנית

  34. אדם שאיבד הכרה ולא זוכר את התאונה

  35. תאונה בביצוע מעבר לא זהיר מנתיב לנתיב

  36. בדיקת רכב על תאונות קודמות לפני קניה

  37. תביעה לתשלום נזקים בגין תאונה בין רכבים

  38. פגיעה באותו איבר בגוף בשתי תאונות שונות

  39. תאונת "פגע וברח" באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב

  40. תאונה בפארק מים - החליקה על רצפת ה"דק" ( עץ) הרטובה

  41. גרסה לאופן שבו התרחשה התאונה אינה מתיישבת עם מיקום הנזק

  42. הדגימו בבית המשפט באמצעות רכבי הדגמה את אופן התרחשות התאונה

  43. נטען כי בעת עמידה בפקק תנועה, נסע לאחור וכתוצאה מכך נגרמה התאונה

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון