קצר חשמלי בגלל מכת ברק

להלן פסק דין בנושא קצר חשמלי בגלל מכת ברק:

פסק דין

השאלה העיקרית שבמחלוקת

1.     האם מאזני השקילה האלקטרוניים מדגם 09- NS (להלן:"המאזניים") אשר שכרה הנתבעת מהתובעת, ניזוקו כתוצאה ממכת ברק או עליית מתח חדה?
אם התשובה לשאלה זו תהא חיובית, אזי תחוייב הנתבעת בדמי התיקון בסך 56,500 ₪ (להלן: "דמי התיקון") בתוספת ריבית והפרשי הצמדה; והסך בו תחוייב הנתבעת ישולם לאחרונה על ידי צד ג', המבטחת. אם התשובה לשאלה תהא שלילית, אזי תדחה התביעה.
זו בתמצית השאלה שבמחלוקת, להלן העובדות הצריכות לענין.

הצדדים והעובדות

2.     התובעת הינה חברה העוסקת בין היתר בהשכרת ציוד שקילה לרבות מאזני גשר לשקילת משאיות, דוגמת המאזניים נשוא תיק זה. הנתבעת הנה חברה המפעילה אתר אזורי לאיסוף וריכוז פסולת מוצקה. האתר ממוקם בפאתי אזור התעשיה הישן בנתניה.

3.     ביום 27.6.02 חתמו הצדדים על הסכם מכוחו שכרה הנתבעת את המאזניים מהתובעת (להלן: "ההסכם", צורף כנספח א' לכתב התביעה). להסכם זה צורף "נספח שירות אחריות וביטוח" (להלן: "נספח השירות") בו נקבע, בין היתר, כי "המשכירה תתחזק את הציוד במשך כל תקופת האחריות... ללא כל תשלום נוסף מצד השוכרת" (סעיף א' לנספח השירות); וכי "אחריות המשכירה... לא תחול על כל נזק שיארע לציוד עקב רשלנות השוכרת ו/או עקב הפרת התחייבות מצד השוכרת ו/או עקב גורמים שבאחריות השוכרת ו/או נזקי טבע ו/או כח עליון ו/או נזק החורג מגדר בלאי סביר ואינו נובע מפגם בציוד ואשר להם תהיה אחראית השוכרת באופן בלעדי" (סעיף ב' לנספח השירות).

4.     בסעיף 4 לנספח השירות נקבע כי הנתבעת מתחייבת להחזיק פוליסת ביטוח לפיה יבוטחו המאזניים בביטוח מסוג "כל הסיכונים". בסעיף 5(ב) לנספח נקבע: "תגמולי הביטוח יהיו שייכים במלואם למשכירה והמשכירה בלבד תנהל מו"מ עם המבטח. היה הנזק באחריות השוכרת - תהא השוכרת האחראית לפצות את המשכירה על כל הנזקים שנגרמו למשכירה בניכוי תגמולי הביטוח ששולמו למשכירה על ידי המבטחת".
הנתבעת ערכה פוליסת ביטוח אצל צד ג', מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "צד ג'") במסגרתה בטחה את המאזניים נשוא הדיון.

5.     המאזניים הותקנו באתר הנתבעת ביום 26.9.04 (דו"ח ההתקנה צורף כנספח א' לכתב ההגנה). יצוין כי בכתבי הטענות התייחסו הצדדים לשאלת מועדי ביטול ההסכם אולם הנתבעת הודתה למעשה כי בעת שארע הנזק הסכם השכירות היה בתוקף, ולפיכך שאלה זו אינה דורשת התייחסות.

6.     ביום 26.1.06 הופעלו המאזניים באופן שגרתי וזאת עד לשעה 16:00, או אז סיים מפעיל המאזניים מטעם הנתבעת, מר בשארי יאיר (להלן: "בשארי") את עבודתו. בשעה זו ניתק לטענתו את מתג זרם החשמל הראשי של המערכת, כפי שהוא נוהג לעשות תמיד בסיום יום העבודה. למחרת היום, ה-27.1.06, התייצב בשארי לעבודה ובקש להפעיל את המאזניים אולם אלה לא פעלו (סעיפים 3-2 לתצהיר בשארי). לאחר שבשארי עדכן את מנהל התובעת, מר אבי חכמון, הורה לו זה האחרון ליצור קשר עם טכנאי הנתבעת ולהודיע דבר התקלה. כך אכן עשה בשארי וביום 27.1.06 הגיע טכנאי-מהנדס התובעת, מר מיכאל וילקיסקי (להלן: "וילקסקי") לבדוק את המאזניים.

7.     וילקסקי בדק את המאזניים וריכז את ממצאיו בדו"ח שרות אשר צורף כנספח ב' לכתב התביעה (להלן: "דו"ח השירות"). בדו"ח נכתב, בין היתר: "תקלה במערכת אלקטרונית כתוצאה כניסת מתח גבוה בתוך המערכת (פגיעה ברק)."

בדו"ח השירות פרט וילקסקי את החלקים הפגומים (4 מתמרים; מכשיר שקילה לא תקין; כרטיס חיבורים לא תקין). הנתבעת פעלה לתיקון התקלה וביום 31.1.06 שגרה לתובעת את דרישת התשלום בגין התיקון, דרישה המסתכמת בסך של 56,474 ₪ (להלן: "דרישת התשלום", צורפה כנספח ד' לכתב התביעה).

הנתבעת סרבה לשלם דרישה זו ולפיכך הוגשה התביעה דנא, במסגרתה דורשת התובעת את תשלום דמי התיקון וכן סך של 29,300 ₪, המהווה לטענתה את הפיצוי החוזי המוסכם בגין הפרה (סעיף 13.2 לכתב התביעה).

טענות התובעת

8.     התובעת טוענת כי הפגיעה נגרמה בשל פגיעת ברק, כפי שאבחן זאת וילקסקי בעת ביקורו אצל הנתבעת. התובעת טוענת שוילקסקי הוא מומחה בתחום והוסמך על ידי משרד התמ"ס מכח פקודת המידות והמשקולות (סעיף 1.1 לסיכומי התובעת).

9.     התובעת טוענת כי כבר בעת הביקור הודיע וילקסקי לבשארי את מהות התקלה ועל הצורך בהחלפת החלקים הפגומים, ולראיה מפנה התובעת לדו"ח השירות, שם מצוין בין השאר כי השירות הינו בתשלום, ובשארי חתום על הדו"ח מטעם הנתבעת.

10.     התובעת מציינת כי מדובר בנזקי טבע, ועל פי נספח השירות תיקון נזקי טבע כרוך בתשלום על ידי המשכירה- הנתבעת.
התובעת טוענת שהנתבעת לא הביאה כל ראיה לסתור שאכן מדובר בנזק טבע, ולראיה שהיא עצמה מודה שהמאזניים פעלו כראוי עד לסיום אותו יום עבודה, והנזק ארע בשעה שהמאזניים לא פעלו. עוד מציינת התובעת שהתיקון הביא את המאזניים לכלל פעולה - וכל העובדות הללו מתיישבות עם המסקנה שהנזק אכן ארע כתוצאה מפגיעת ברק.
לפיכך טוענת התובעת שדין התביעה להתקבל.

טענות הנתבעת

11.     לטענת הנתבעת, המאזניים אכן פעלו כראוי עד ליום 26.1.06, עת ארעה התקלה. הנתבעת טוענת שטכנאי התובעת הגיע ובדק את המאזניים, לא עדכן אותה בדבר מהות התקלה והעלויות הכרוכות בתיקונה וביצע את התיקון על דעת עצמו.
בהתייחס לטענת התובעת שבשארי חתום על דו"ח השירות השיבה הנתבעת בסיכומיה שבשארי לא היה מוסמך לחתום בשם הנתבעת על שום מסמך המחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום כלשהו (סעיף 34 לסיכומים).

12.     בעניין זה טוענת הנתבעת שעל התובעת הייתה מוטלת החובה להודיע לנתבעת מהו גובה הנזק, במיוחד שגובה הנזק משתווה לטענתה לרכישת מאזניים חדשות. הנתבעת מציינת שהתובעת הייתה מודעת לעובדה שהמאזניים מבוטחות ושעליה לנהל משא ומתן עם המבטחת - צד ג' בעניין זה, ומשלא הודיעה טרם התיקון מהו גובה הנזק, סיכלה את התנאי הקבוע בנספח השירות.

13.     לעצם מקור הפגיעה טוענת הנתבעת שמדובר בנזק הנובע מבלאי סביר ולפיכך על התובעת לשאת בתשלום תיקון. בעניין זה מסתמכת הנתבעת על חוות דעתו של מר גרון ג'רי מחברת "מימד שמאות ואומדנה" (להלן: "גרון ו/או חוו"ד גרון", צורף כנספח ה' לכתב ההגנה), חוות דעת שניתנה לאחר שהנתבעת נתנה הודעה לצד ג' על האירוע, וצד ג' היא ששלחה את גרון לבדוק את נסיבותיו.

14.     בחוו"ד גרון מציין הוא כי לביקורו התלווה אליו מר דרור נדם - מהנדס מכונות (להלן: "נדם"). חוות דעתו של נדם צורפה אך ורק לסיכומי הנתבעת וכוללת היא בין השאר את המסקנות הבאות: "הנזק הינו כתוצאה מקצר חשמלי". בהמשך נאמר: "לא יכול הנזק המתואר לעיל להווצר עקב קצר במערכת, שום קצר כנ"ל לא היה יכול הוביל לשריפת המוליכים בכרטיס החיבורים והכיול"... "גם אם אין באפשרותנו לשלול כליל את הסברה כי הנזק נגרם עקב פגיעת ברק, הרי שאין לנו אלא לקבוע כי הסבירות לכך הנה נמוכה עד מאוד".

15.     עוד מציינים גרון ונדם בחוות דעתם כי הייתה אפשרות לבצע הארקה כנגד פגעי ברק ותמוה מדוע, אם אכן מדובר בפגיעת ברק, לא התקינה התובעת הארקה שכזו. עוד הביעו גרון ונדם פליאה שעלויות התיקון לא הובאו לידיעת הנתבעת בטרם בוצע התיקון.
באשר לגובה הנזק טענה הנתבעת שיש להפחית סך של 1,481 ₪ עבור מדפסת מחשב שהתברר כי כלל לא הוחלפה וכן יש להפחית את מרכיב העבודות בכ-4,500 ₪, ואת הנזק למחשב השקילה בכ-4,000 ₪. סה"כ הנזק הוערך על ידי מומחי הנתבעת בסך של 38,290 ₪.
     
ההליכים בתיק זה

16.     הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד מנורה וטענה כי אם תתקבל טענת התובעת בדבר פגיעת הברק, אזי נזק זה מכוסה בפוליסה.
צד ג' לא התגונן ולפיכך ניתן ביום 2.5.07 פסק דין מותנה כנגד צד ג', המורה כי פסיקתא תוגש לחתימה בתום ההליך.
כמו כן הגיעו התובעת והנתבעת להסדר דיוני מכוחו ויתרו הצדדים על חקירות של המצהירים (מנכ"ל התובעת מטעם התובעת; מנכ"ל הנתבעת ובשארי מטעם הנתבעת) והסכימו כי ההכרעה תהא על יסוד הכתב.
לאחר שהוגשו הסיכומים בתיק זה, להלן הכרעתי בשאלות שבמחלוקת.

סיבת התקלה - ברק או בלאי סביר?

17.     בשאלה שבכותרת, פוסקת אני כי מכלול הראיות שהונחו בפניי, בצירוף מבחני ההיגיון והשכל הישר, וכן הראיות והעובדות שלא הוצגו בפני - מטים את הכף לגרסת התובעת ולכן קביעתי היא שהמאזניים נפגעו בתוצאה ממכת ברק ועל הנתבעת לשאת בתשלום התיקון, להלן טעמיי.

18.     ראשית, אין מחלוקת שהנזק ארע בשעה שהמאזניים לא פעלו, על כך העיד בשארי; אין מחלוקת שהמאזניים פעלו כראוי לפני שארע הנזק וכי התיקון הסדיר את התקלה.
מכאן, שהסבירות שמדובר בנזק מכאני, דוגמת שבירת חלק כלשהו, נמוכה עד מאוד, אם בכלל - שהרי התקלה ארעה בשעה שהמאזניים לא פעלו. לעומת זאת - הסבירות שמדובר בפגיעת ברק - פגיעה חיצונית הגורמת לקצר חשמלי, הינה בהחלט מתקבלת על הדעת, אם לא למעלה מכך.

19.     שנית יש לזכור שהנזק ארע ביום 26.1.06, דהיינו בחודש ינואר, עיצומו של החורף בישראל. מי מהצדדים לא הביא ראיות לעניין מזג האוויר ששרר באותו יום. מידע זה ניתן כיום לשלוף ללא כל מאמץ ועלויות. עוד יש לזכור כי ישראל אינה משופעת (לצערנו) בימי גשם סוערים. סביר להניח שאם אכן באותו יום לא היה מזג אוויר סוער מלווה בברקים, הייתה הנתבעת ממהרת להציג נתון זה - שהרי כיצד אפשרית פגיעת ברק אם כלל לא היו ברקים ביום זה? העובדה שנתון זה לא הובא בפניי אומר דרשני.

20.     בנוסף, עיון בחוות הדעת ובמומחיות של כל אחד מהצדדים מטה אף הוא את הכף לטובת התובעת. התובעת טענה כי וילקסקי הינו מומחה בתחום, מוסמך מטעם משרד התמ"ס. הנתבעת לא הביאה כל ראיות לסתור את מומחיות וילקסקי וניסיונו המיוחד בתחום, וחוות הדעת מטעמה ניתנה על ידי מהנדס מכונות, נדם - שכלל לא נתן תצהיר במסגרת ראיות הנתבעת.

21.     בחנתי את חוות הדעת של גרון ושל נדם. בחוות דעת אלו נקבע במפורש שלא ניתן לשלול תרחיש של פגיעת ברק - אם כי ניתנה לכך סבירות נמוכה. מאידך, לא סופק כל הסבר אחר המסביר את מקור התקלה וקובע שמדובר בכשל הנובע מבלאי סביר. נדם עצמו קובע שמדובר בקצר חשמלי, שאינו יכול לנבוע מהמערכת עצמה, היות והזרמים בה הם זרמים נמוכים.
קביעה זו מעוררת שאלה ומסקנה: עולה שאלה כיצד נגרם קצר חשמלי אם בשארי הצהיר שניתק את אספקת החשמל למערכת ; ולמסקנה - הקצר נגרם ממקור חיצוני, דוגמת ברק.

22.     אציין כי הן גרון והן נדם מלינים בחוות דעתם בעיקר על העובדה שעלויות התיקון לא דווחו לכאורה בטרם התיקון ; על גובה נזק ; על עניין הארקה. אולם - אין בחוות דעת אלה כדי לתת משקל נגד לקביעה הראשונית של וילקסקי, לפיה מדובר בפגיעת ברק. לגרון ניתנה אפשרות לבדוק את כל החלקים המוחלפים שאוחסנו בחצרי התובעת (עמ' 3 לחוות הדעת), וזה העביר לבדיקה מדגמית של נדם מתמר אחד בלבד. נדם לא קבע מה גרם לתקלה, למעט הקביעה שמדובר ב"קצר חשמלי". לפיכך, שילוב העובדות שהנזק ארע מחוץ לשעות העבודה; במהלך החורף; וכי נגרם נזק גדול למספר רכיבים גם יחד (ארבעה מתמרים + מחשב שקילה + מערכת חיווט + כרטיס חיבורים), כל אלה מובילים אותי למסקנה שבפגיעת ברק עסקינן וזו הסיבה לנזק שארע.

האם אכן לנתבעת לא נאמר דבר בדבר הסיבה לנזק? ומהן העלויות הכרוכות בכך?

23.     בחנתי טענות אלו של הנתבעת ולא מצאתי בהן ממש. ראשית דו"ח השירות החתום על ידי בשארי מציין במפורש שמדובר בפגיעת ברק; מציין מהם החלקים התקולים; וכי השירות יהיה בתשלום. דו"ח השירות הינו מיום 27.1.06. התיקון בוצע לשיטת הנתבעת בימים 29.1.06 - 30.1.06. אמנם, התובעת לא סיפקה לנתבעת פירוט עלויות התיקון בטרם ביצועו, אולם באותה מידה יכולה הייתה הנתבעת לדרוש פירוט שכזה בטרם אישור ביצועו וכן יכולה הייתה להודיע למבטחת בו ביום על הנזק שארע. הנתבעת לא עשתה דבר, ואת הדיווח למבטחת צד ג' נתנה רק ביום 20.2.06, ראה חוות דעת גרון, שם מצוין תאריך זה כתאריך ההודעה. עוד מעניין לראות כי סוג התיק בחברת הביטוח נפתח כ"ברק", מכאן שידעה הנתבעת שזוהי הסיבה הנטענת לנזק.

24.     הטענה כי בשארי אינו מוסמך לחייב את הנתבעת מוטב לו לא הייתה נטענת כלל; בשארי הוא הגורם המפעיל את המאזניים מהמועד בו הותקנו אצל הנתבעת. בשארי עדכן את מנהל הנתבעת מר אבי חכמון בדבר הנזק וזה האחרון הורה לו להזמין את התובעת; דהיינו, מנהל הנתבעת היה מעורב כבר בשלב זה, בטרם בוצע התיקון. חכמון לא נתן תצהיר בתיק זה. לפיכך, נראה שהנתבעת הייתה מודעת בזמן אמת למקור התקלה ולחלקים הדורשים החלפה, והייתה אדישה לשאלת גובה הנזק. גם אם התובעת לא מסרה לנתבעת פירוט עלויות מפורט בטרם ביצוע התיקון, אין בכך כדי לגרוע מחובת הנתבעת לשלם תמורתו.
25.     אציין כי סיבה נוספת לשלילת טענת הנתבעת בעניין זה הינה אמינות הגרסאות. הנתבעת בחרה "לירות לכל הכיוונים" ולהעלות טענות שהתבררו כלא נכונות. כך למשל טענה שלא נאמר לה שמדובר בפגיעת ברק (סעיף 58 לסיכומים), והדבר רשום בדו"ח השירות; כך למשל טענה שלא ניתנה לה הזדמנות לבדוק את החלקים שהוחלפו וכך כביכול ארע "נזק ראייתי" (סעיף 43 לסיכומים). גרון בחוות דעתו מציין כי ערך ביקור במשרדי התובעת במושב מגשימים וכי הוצגו בפניו כרטיס החיבורים; מחשב השקילה; 4 מתמרים (עמ' 3 לחוות הדעת). כיצד ניתן לטעון שלא הייתה לנתבעת אפשרות בדיקה את כל החלקים? גרון הוא שהחליט לבדוק "באופן מדגמי" מתמר אחד בלבד!
בנוסף, טענת הנתבעת בסיכומיה בדבר אי ביצוע הארקה מהווה הרחבת חזית וטענה זו לא נכללה כלל ועיקר בכתבי הטענות. לכן, אין מקום להידרש לה.

גובה הנזק

26.     התברר כי אכן התובעת בקשה לחייב את הנתבעת בתיקון מדפסת מחשבים, שכלל לא ניזוקה ולא הוחלפה באירוע, ראה דו"ח השירות. לכן, יש להפחית סכום זה מסכום הנזק.

27.     בנוסף, מתייחס ב"כ התובעת בסיכומיו (סעיף 5.2) לעניין גובה הנזק, אך אינו מתמודד עם ההפחתות שמבקשת הנתבעת לבצע - הן לעניין מרכיב העבודה והן לעניין ערך מחשב השקילה. כל שנאמר הוא שחוות דעת אלה מחזקות את המסקנה שדרישות התובעת אינן מנופחות ומוגזמות.
סוברת אני שבנסיבות אלה, ומשמנעה התובעת מלחקור את עדי הנתבעת על חוות הדעת שלהם, כשההפחתה המבוקשת מתייחסת למרכיב העבודה הנתון לקביעה חד צדדית של התובעת; ומכיוון שאכן התובעת לא שלחה לנתבעת את פירוט העלויות בטרם התיקון, יש להעמיד את גובה הנזק על פי המפורט בחוות הדעת של הנתבעת, קרי, 38,290 ₪.

הריבית

28.     סבורני כי האמור בסעיף 14(ב) להסכם אינו חל על תשלום דמי התיקון נשוא דיון זה. בכל מקרה, התעוררה מחלוקת אמיתית באשר לסיבת הנזק ולגובהו; הסתבר כי אכן לא ניתן פירוט עלויות תיקון בטרם ביצועו וכי החלקים שהוחלפו נלקחו על ידי התובעת ולא הושארו בחזקת הנתבעת. לפיכך, אין מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי מוסכם בשיעור הנזכר בהסכם, ודי במקרה הנדון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום הנזק המוכח בסך 38,290 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הוצאת דרישת התשלום, ה 31.1.06 ועד התשלום המלא בפועל.

סוף דבר

29.     הנתבעת תשלם לתובעת סך של 38,290 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כקבוע בסעיף 28 לעיל; בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת את האגרה כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

30.     הודעת צד ג' מתקבלת עד גובה פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת כולל הוצאות; בנוסף, תשלם צד ג' לנתבעת את האגרה כפי ששולמה וסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כשכר טרחת עורך דין.
הנתבעת תגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיוף מונה חשמל

  2. תביעה על צריכת חשמל

  3. חיבור בלתי חוקי לחשמל

  4. תוקף חוק הספקת החשמל

  5. בדיקות חשמל תקופתיות

  6. שימוש בלתי חוקי בחשמל

  7. תביעה נגד חשמלאי

  8. שביתת עובדי חברת החשמל

  9. קצר חשמלי בגלל מכת ברק

  10. פיתוח מתקני ייצור חשמל

  11. חיבור מחסן חקלאי לחשמל

  12. צו מניעה במכרז חברת החשמל

  13. עובדים זמניים בחברת החשמל

  14. עובדים ארעיים בחברת החשמל

  15. זכות לצריכת חשמל מינימלית

  16. צו מניעה האוסר על ניתוק חשמל

  17. אישור חיבור לרשת החשמל למבנים

  18. נזק למכשירי חשמל עקב נפילת מתח

  19. עמוד חשמל מתח גבוה בקרקע פרטית

  20. ניתוק חשמל בדירות שנבנו ללא היתר

  21. נזקים בגין הטיית תוואי רשת החשמל

  22. נפילה על חוטי חשמל (כבלים) בעבודה

  23. תביעה בגין עבודות חשמל בבית מגורים

  24. תביעה לתשלום חוב נטען בגין צריכת חשמל

  25. תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש''ן-1990

  26. הגבלת צריכת חינם של חשמל של עובדי חברת החשמל

  27. תביע בגין ניתוק החשמל בעמודי תאורה שבבית משותף

  28. תביעה בגין מכשירי חשמל אשר לטענת התובע היא רכשה ולא סופקו לה

  29. נושא חיבור חשמל ומים ליחידה שבנייתה נסתיימה מוסדר בחוק התכנון והבניה

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון