קטיעת חלק מהאצבע בתאונת עבודה

להלן פסק דין בנושא קטיעת חלק מהאצבע בתאונת עבודה:

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף נטענים עקב תאונת עבודה אשר גרמה לקטיעת חלק מאצבעו של התובע.
רקע-

  1.      התובע, (להלן - "התובע"), היה בכל המועדים הרלבנטיים עובד של הנתבעת, רקמת פלדה בע"מ (להלן- "המעביד"), שהינו מפעל ליצירת רשתות פלדה לגדרות.
  2.      אין חולק כי התובע עבד בשירות המעביד החל מגיל 15 ועד מועד התאונה הנטענת, דהיינו- כשמונה שנים.
  3.      אין גם חולק כי ביום 15/8/2003 נחתכה אצבע ידו השמאלית מסכין (להלן - "הסכין") המהווה חלק מהמכונה אותה הפעיל, כאשר המדובר במכונה לכיפוף ולחיתוך חוטי פלדה (להלן - "המכונה").
  4.      אופן פעולת המכונה הינו כדלקמן : חוט פלדה נכנס לרכיב הראשון של המכונה, שם הוא מכופף על ידי מערך של גלגלי שיניים, ויוצא מהרכיב הראשון כשהוא מכופף ומסולסל. משם נכנס החוט המסולסל לרכיב השני, שם מותקנת הסכין המונעת על ידי בוכנה הידראולית. הסכין חותכת את החוט המסולסל למקטעים באורך שנקבע על ידי בקר דיגיטלי הקבוע ליד המכונה (להלן - "הבקר"). לאחר החיתוך, יוצאים בקצה השני של המכונה המקטעים של חוטי המתכת באורך הרצוי.

טענות הצדדים באשר לשאלת האחריות -
5.     התובע טוען כי ביום התאונה, הבקר לא היה תקין ועל כן במקום לחתוך את חוט הפלדה למקטעים באורך של 2 מטר, כפי שכיוון התובע, חתכה המכונה מקטעים באורך של כ-30 ס"מ בלבד, וכך קרה שהסכין ביצעה חיתוך במקום בו היתה מונחת ידו של התובע, אשר אחז בחוט הפלדה.
6.     לטענת התובע האחריות לקרות התאונה ולתוצאותיה חלה על המעביד, היות והמדובר במכונה מסוכנת ולשיטתו התרשל המעביד בכך שלא סיפק הדרכה הולמת לגבי שימוש מקצועי במכונה או פיקוח על שימוש במכונה, לא דאג לתקינות המכונה ולא סיפק לתובע אמצעי מיגון מפני פגיעה אפשרית בעת תקלה.
7.     עוד טוען התובע כי הוא התריע בפני מר משה ושדי, מנהל היצור בנתבעת (להלן - "המנהל"), כי קיימת תקלה במכונה אולם זה השיב לו כי יש לחץ בעבודה וכי עליו להסתדר בעצמו. מאחר והמכונאי האחראי על תיקון המכונה לא היה נוכח במפעל, נאלץ התובע להפעיל את המכונה כפי שהיא וללא תיקון התקלה.
8.     בנוסף, עקב לחץ בעבודה, נאלץ התובע, לטענתו, לעבוד ביום שקדם לתאונה שעות רבות ללא שהות מספיקה למנוחה, דבר אשר לטענתו השפיע על כושר עבודתו ביום התאונה.
9.     המעביד, מנגד, טוען כי לא היתה כל התרשלות מצידו וכי האירוע קרה בשל רשלנותו הבלעדית של התובע.
10.     טוען המעביד כי התובע התרשל בתפעול המכונה, כי המדובר בעובד שהיה בעל ניסיון בהפעלת המכונה ובהתמודדות עם תקלות המופיעות בה וכי התובע חייב היה להמנע מלהחדיר את אצבעו למכונה טרם ניתוקה מזרם החשמל.
11.     המנהל טוען כי התובע לא התריע בפניו על תקלה כלשהי במכונה וגם לאחר התאונה לא בוצע כל תיקון במכונה זו. עוד טוען המנהל כי על פי שעון הנוכחות, התובע כלל לא עבד ביום שקדם לתאונה וכי ניתנה לתובע הדרכה ע"י המנהל לגבי כך שחל איסור חד משמעי על הכנסת יד לתוך המכונה בניסיון לחלץ חוט מתכת וכו'.
טענות הצדדים באשר לשאלת הנזק -
12.     בין הצדדים הוסכם כי לתיק תוגש חוות דעתו של המומחה הרפואי, דר' שי פריימן, בתחום האורטופדי, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין קטיעה של הגליל המרוחק של האצבע ביד שמאל (נ/3). עוד יצויין כי הועדות הרפואיות של המל"ל קבעו אף הן נכות צמיתה בשיעור של 5%.
13.     על בסיס נתונים אלו, התובע העריך את נזקיו עקב התאונה בסך 196,082 ₪, לאחר ניכוי תגמולי המל"ל.
14.     המעביד לעומתו, העריך את הנזקים בסך של 14,226 ₪, ולאחר ניכוי רשלנות תורמת ותקבולי מל"ל - התוצאה לשיטתו הינה שהתביעה "נבלעת", ואין כל סכום לפיצוי.
דיון-
15.     לתיק הוגש תצהירו של התובע (ת/1) וכן מסמכים מטעמו. כמו כן הוגשו תצהיריהם של עובד נוסף בשם מר סאלם פדיל מטעם התובע (להלן - "פדיל", ת/5) ותצהיר המנהל (נ/5).
16.     בנוסף, שני הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים המתייחסות לאופן פעולת המכונה, לאפשרויות השונות של קרות האירוע ובאשר לעמידתה של המכונה בתקנים הרלבנטיים. מטעם התובע הוגשה חוות הדעת של יועץ הבטיחות, מר שאלתיאל צברי (להלן - "צברי") לרבות השלמה (ת/3 ו-ת/4) ומטעם המעביד הוגשה חוות הדעת של המהנדס מר אריק יודלה (להלן - "יודלה", נ/4).
17.     במהלך ישיבת ההוכחות נחקר התובע לגבי תצהירו.
18.     לאחר מכן, התנהל דיון קצר בהשתתפות המומחים צברי ויודלה באשר למכונה, לאופן פעולתה ולמאורעות יום התאונה. לאחריו הסכימו הצדדים הדדית לוותר על חקירות נגדיות של המומחים ולהסתפק בהגשת חוות הדעת, בכפוף לכך שבהמ"ש לא יתן משקל לכל ממצאים הנסמכים על עדויות שמיעה הכלולות בחוות הדעת כמו גם לממצאים המהווים שינוי חזית.
19.     הצדדים אף הסכימו לוותר על חקירותיהם של שני העדים - פדיל מטעם התובע והמנהל מטעם המעביד ולהסתפק בהגשת תצהיריהם לתיק בהמ"ש.
20.     לאחר שמיעת עדות התובע, עיון בחוות הדעת המוזכרות מעלה על צרופותיהן, קריאת תצהירי פדיל והמנהל, בחינת המסמכים שהוצגו לעיוני ושקילת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל וזאת מהנימוקים שלהלן.
האחריות לקרות התאונה -
21.     גם ללא קריאה של חוות הדעת מטעם הצדדים, ניתן לשיטתי לקבוע כי המדובר במכונה הכוללת רכיב מסוכן שאינו מוגן די הצורך. מעיון בתמונות שצורפו לחוות הדעת ניתן לראות את הסכין הרלבנטית, שאינה מוגנת כלל ועיקר וניתן בקלות להכניס את היד אל תוך מקום החיתוך. מעבר לצורך אוסיף כי ניתן להתרשם שקיימים במכונה גם גלגלי שיניים מהם ניתן להפגע בקלות - ואף הם אינם מוגנים, אך לא בגלגלים אלו עסקינן.
22.     מכל מקום, בהקשר זה אני מאמצת את קביעתו של צברי לפיה העדר הגידור של המכונה, ולמצער החלקים המסוכנים של המכונה כגון הסכין, מהווים הפרה של חובת הגידור המפורטת בסעיף 37 לפקודת הבטיחות [נוסח חדש], תש"ל-1970.
23.     יתרה מכך. המעביד טוען כי אופן פעולת המכונה אינו מצריך כי ידו של העובד תמצא קרוב לסכין וכי לא אמורה להיות כל התערבות ידנית באופן ההפעלה - ברם אולם, מהתיאור של התובע בפני את אופן הפעלת המכונה עולה כי הוא אכן קרב את ידו לא פעם לסכין וכי הדבר היה חיוני לצורך עבודתו השוטפת, וראו את חקירתו בעמ' 6-7 לרבות שתי ההדגמות שהוא הדגים בפני, ואת עדותו כדלקמן :
          "ש.     באופן הזה שעבדת, עבדת רק באותו יום ?
           ת.     לא, תמיד אני עובד ככה ולא העירו לי על זה בעבר."
                                   (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 20-21).
24.     עוד אציין כי בחוות הדעת של צברי הוא מתאר כיצד במועד בו הגיע למפעל על מנת לבצע את הבדיקה מטעמו היה צורך בהפעלה ידנית רבה, וכדבריו :
          "תוך כדי הדגמת העבודה חוט התיל התכופף ולא עבר דרך המובילים, לא נחתך בחלק מהמקרים ע"פ המידה הנדרשת, .... ונדרשה התערבות ידנית רבה מאד של דני בהדגמת העבודה ..." (עמ' 4 פסקה 3).
25.     כלומר, הרכיבים המסוכנים אינם מוגנים או מגודרים, הפעלת המכונה בפועל דורשת התערבות ידנית מרובה - ודי בכך כדי לבסס את אחריות המעביד לתאונה.
26.     עובדה נוספת התומכת במסקנה הינה התקלות החוזרות על עצמן של הבקר החשמלי. פדיל הצהיר כי הבקר (המכונה גם שעון) התקלקל לעיתים תכופות, תוקן והתקלקל שנית (וראו את סעיף 5 לתצהיר פדיל). טענה זו לא נסתרה במפורש בתצהירו של המנהל - ויש בכך כדי להרים את הנטל באשר לטענה בנוגע לקלקולים התכופים של רכיב זה.
27.     מעבר לכך, הרי שהתובע הצהיר והעיד כי ביום התאונה ממש ארע קלקול שכזה בבקר (וראו את תצהירו ואת עדותו בעמ' 5 שורות 8-10). נכון הוא כי קיים פער בין גרסת התובע לפיה הוא התריע בפני המנהל באשר לתקלה לבין גרסת המנהל לפיה הוא מעולם לא קיבל התראה שכזו - והיות והמנהל לא נחקר על תצהירו, לא אכריע באשר למחלוקת עובדתית זו. ועם זאת, ניתן היה לצפות מהמנהל שלאחר התאונה תיבדק המכונה וירשם דו"ח מסודר כלשהו באשר לנסיבותיה וגורמיה. בהעדר כל תיעוד שכזה או כל טענה לפיה המכונה אכן נבדקה לאחר התאונה - אני מקבלת את גרסת התובע לפיה אכן היתה תקלה בבקר ביום האירוע.
28.     כלומר, לאור גרסת פדיל בדבר התקלות בעבר - אני מקבלת את גרסת התובע בדבר התקלה ביום האירוע, מבלי לקבוע באם הוא סיפר על כך למנהל אם לאו.
29.     לשיטתי, גם בכך יש לתמוך במסקנה כי המעביד התרשל בפיקוח ובתחזוק המכונה, לרבות הבקר.
רשלנות תורמת מצד התובע -
30.     חוות הדעת של יודלה למעשה מתמקדת בטענה שלא יתכן שהאירוע התרחש כפי שתאר אותו התובע ללא שהתובע הכניס בכוונה במודע את היד לתוך מקומה של הסכין, ולשיטתו -
          "אם נפגע התובע בידו מפעולת הסכינים הרי שיתכן כי הסיר את מגן המרחק, לחילופין ייתכן כי החדיר את היד דווקא מכיוון צד המוצא (דבר שלא נטען על ידו) - כך או כך מהאפשרויות הללו ומהנתונים שבידי עולה שהתובע נהג בחוסר זהירות מופגן ..." (סעיף 5 בעמ' 9 ושוב בסעיף 4 לפרק הסיכום בעמ' 10).
31.     דהיינו, אין כאן טענה מפורטת באשר למהות הרשלנות התורמת - אלא העלאת מספר חלופות אפשריות להתנהגות שיש בה משום אשם תורם.
32.     לאחר שמיעת התובע, שוכנעתי כי הוא לא הסיר את מגן המרחק, לא הכניס את היד מהכיוון הלא נכון - ולא עשה כל פעולה מכוונת שתגרום לתאונה, ואפנה לתשובתו בהקשר זה לאמור :
               "ש. משה אומר שהכנסת את האצבע בכוונה וחתכת, מה יש לך להגיד על זה ?
                ת. מה אני משוגע, להכניס את האצבע בכוונה ?
                                        (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 5).
33.     אני סבורה כי הסכנה הטמונה במכונה, כפי שהתרשמתי ממנה, הינה כה חמורה שאין להטיל על התובע אשם תורם - אף אם הוא אכן היה עובד מנוסה שיכול היה וצריך היה לדעת שהמכונה כוללת רכיב מסוכן.
34.     אינני מקבלת את הטענה לפיה הוא הכניס את היד בכוונה (שאז ניתן היה לטעון לקיומו של אשם תורם), ואני מעדיפה את גרסת התובע לפיה הסכין פגעה בו היות והבקר גרם לה לבצע את החיתוך במקום שגוי.
35.     בנסיבות שכאלו - אין כל מקום לייחס רשלנות תורמת לתובע ואפנה בהקשר זה לת"א (ירושלים) 1169/97 מאג'דה קרעאן נ' ינון יצור ושיווק (פורסם בתקדין) והפסיקה המוזכרת שם.
גובה הנזק -
36.     כפי שציינתי, הוגשה בהסכמה חוות דעתו של דר' פריימן. דר' פריימן מציין כי התובע אושפז במשך יומיים בבה"ח לאחר התאונה לצורך השלמת הקטיעה בניתוח מבוקר. לאחר מכן טופל באנטיביוטיקה ובריפוי בעיסוק. עוד מציין המומחה כי הצלקת שנותרה אינה רגישה למגע וקיימת אחיזה תקינה. המומחה קבע כי נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה של 5%.
37.     הפסדי השתכרות בעבר -
38.     על פי השכר הרבע שנתי שקבע המל"ל - משכורתו החודשית של התובע היתה 4,226 ₪ נכון ליולי 2003.
39.     תקופת אי כושר מלא - התובע טוען כי לאחר התאונה הוא נעדר מעבודתו במשך שלושה חודשים (מיום 15/7/2003 ועד 15/10/2003). לתצהירו צורפו אישורי אי כושר של רופא המשפחה לגבי שלושה חודשים, אך המעביד טוען כי היות והמל"ל אישר לתובע רק חודש של אי-כושר אין לפסוק לו פיצוי לגבי החודשיים הנוספים. אין באפשרותי לקבל עמדה זו, ולו מן הטעם שאם היה ברצון המעביד לסתור את טענת התובע בדבר משך ההעדרות - היה מקום להתייחס לנושא זה בתצהירו של המנהל ואין בתצהיר המנהל כל אזכור לנושא זה. אשר על כן, הפיצוי לגבי תקופה זו הינו בסך : 3 X 4,226 ₪ = 12,678 ₪.
40.     התקופה שלאחר אי הכושר ועד פיטוריו של התובע - אין חולק כי מומחה תעסוקתי קבע שחלות מגבלות שונות על התובע במשך חצי השנה שלאחר תום תקופה אי הכושר, כלומר עד יום 14/4/2004, ועם זאת התובע לא טוען לכל הפסד שהוא עד למועד הפיטורין, כלומר במשך התקופה שמיום 15/10/2003 ועד 12/2/2004 - אין הפסד.
41.     התקופה שלאחר הפיטורים ועד היום - אין חולק כי התובע פוטר בשל מגבלותיו עקב התאונה והמנהל הסביר בתצהירו כי התובע דרש לשלבו בעבודה סדירה לפני תום התקופה אליה התייחס המומחה התעסוקתי אך הדבר היה בלתי אפשרי (סעיף 6 לתצהירו). מכל מקום, התובע פוטר ביום 12/2/2004 - וראו את מכתב הפיטורין שצורף לתצהיר התובע, בו נכתב כי הודעת הפיטורין ניתנת - "נוכח המגבלות שנקבעו על ידי רופא התעשייה, אשר אינן מאפשרות שיבוצך בעבודה בחברתנו" (סעיף 2).
          התובע בתצהירו ובעדותו מספר על נסיונותיו למצוא עבודה חלופית לאחר הפיטורין, הן באמצעות לשכת התעסוקה והן באופן עצמאי, ועל הקושי למצוא עבודה שכזו, לאור המגבלה לבצע חלק מהפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה ולאור השכלתו הדלה. לאחר בחינת טענותיו באשר לכל המקומות בהם עבד במהלך תקופה זו, משך ההעסקה בכל אחד מהם והשכר שהשתלם לו - אני בדעה שהוכח שעקב התאונה והפיטורין שבעקבותיה נגרם לו נזק בתקופה זו בסך של 5,000 ₪.
42.     הפסדי השתכרות בעתיד -
התובע העיד, והדבר לא נסתר, כי לאחר פיטוריו מרבית העבודות אשר מצא היו בתחום הבניה והשיפוצים.
מחוות הדעת של דר' פריימן עולה כי אין בעיה באחיזה, ועם זאת במהלך הדיון לאחר שהציג לי התובע את ידו הפגועה אני סבורה כי לצורך ביצוע פעולות מסויימות כן עשויה לקום מגבלה מסויימת (כגון תפיסת מסמרים דקים בין אצבעות יד שמאל - כפי שהדגים התובע).
אשר על כן, אני סבורה כי קיימת משמעות תיפקודית לנכותו הרפואית הצמיתה, אם כי אני מסכימה עם עמדת ב"כ המעביד לפיה הסכום לפיצוי ברכיב זה יוערך כפיצוי גלובלי ולא בדרך של חישוב אריתמטי כפי שביצעה ב"כ התובע.
בסיכומי המעביד הובאו דוגמאות משמונה פסקי דין דומים, בהם נפסקו פיצויים גלובליים בנסיבות דומות לגבי נכויות של 5% עד 8%, כאשר הסכום באותן דוגמאות נע בין 20,000 ש"ח לבין 70,500 ₪. עיינתי באותן דוגמאות, כמו גם באחרות, ולאחר השוואת אותם מקרים עם המקרה שבפני, ותוך מתן דגש לעובדה שהתובע הינו בן 27 בלבד כיום - מסקנתי היא שיש לפסוק לתובע פיצוי בפריט זה בסך 40,000 ₪.
43.     כאב וסבל -
לאור מהות הפציעה, האשפוז והטיפולים - אפסוק לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪.
44.     הוצאות -
          לא הוצגו כל אסמכתאות לגבי הוצאות רפואיות, נסיעות תרופות וכו' - ולמעשה התובע בתצהירו אף לא טוען לכל הפסד שכזה. לכן, לא אפסוק פיצוי בפריט זה.
45.     סך הנזק הינו אם כן 77,678 ₪.
46.     ניכויים -
47.     מהסכום הנ"ל יש לנכות את תגמולי המל"ל בסך 10,036 נכון לינואר 2004. היות וסכום הפיצוי בגין הפסדי ההשתכרות לעבר דומה לסכום תקבולי המל"ל מאותה תקופה - ניתן להתייחס לשני הסכומים ללא צורך בשערוך, ולכן - לאחר ניכוי התגמולים, הסכום לפיצוי נכון להיום הינו -      67,642 ₪.
סיכום -
48.     אשר על כן, על הנתבעת, לפצות את התובע בגין נזקיו בסכום של 67,642 ₪.
49.     בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט כדלקמן : (א) החזר אגרת בהמ"ש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד היום, (ב) הוצאות חוות הדעת של צברי, בסך 4,750 ₪ ו-(ג) שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום לפיצוי בתוספת מע"מ כחוק.
כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוכחת תאונת עבודה

  2. תאונת עבודה קטין

  3. תאונת עבודה נגריה

  4. תאונת עבודה בנגריה

  5. תאונת עבודה של טבח

  6. תאונת עבודה של נער

  7. תאונת עבודה עם סכין

  8. תאונת עבודה יום כיף

  9. תאונת עבודה עולה חדש

  10. תאונת עבודה עם מכונה

  11. תאונת עבודה קשה במפעל

  12. תאונת עבודה בשנת שבתון

  13. אי הכרה בתאונת עבודה

  14. התחשמלות כתאונת עבודה

  15. פגיעה במצח בתאונת עבודה

  16. תאונת עבודה של עולה חדש

  17. תאונת עבודה - כפל ביטוח

  18. תאונת עבודה עקב סחרחורת

  19. תאונת עבודה של עובד נמל

  20. דיסק השחזה - תאונת עבודה

  21. תאונת עבודה עם מסור חשמלי

  22. נכות בעין עקב תאונת עבודה

  23. עובד תברואה - תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה - דחיית תביעה

  25. תאונת עבודה של סדרן סחורה

  26. תאונת עבודה של טכנאי כבלים

  27. תאונת עבודה בבגלל תקלה במסוע

  28. תאונת עבודה של משגיח כשרות

  29. השתחררות קפיץ - תאונת עבודה

  30. עורך דין תאונות עבודה מומלץ

  31. תאונת עבודה בזמן תיקון מכונה

  32. אחריות לתאונת עבודה באתר בניה

  33. קטיעת חלק מהאצבע בתאונת עבודה

  34. תאונת עבודה הפעלת מכונה בטעות

  35. דחיית כיסוי ביטוחי בתאונת עבודה

  36. האם ירי בעבודה הוא תאונת עבודה ?

  37. אובדן ראיה בעין אחת בתאונת עבודה

  38. אסטמה כתאונת עבודה - ביטוח לאומי

  39. תאונת עבודה של עובד עם ניסיון רב

  40. תאונת עבודה של עובד ניקיון בסופר

  41. כניסת נוזל קירור לעין - תאונת עבודה

  42. תאונת עבודה לפני 10 שנים - התיישנות

  43. פס"ד בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה

  44. תאונת עבודה בשעת ארוחת צהריים בעבודה

  45. נפילת פלטה כבדה על עובד תוך כדי עבודתו

  46. הפחתת פיצויים בערעור בגין תאונת עבודה

  47. תאונת עבודה במקום מבודד, בו לא נכחו עדים

  48. נפילת קרש ממרחק גבוה על הראש והאוזן בעבודה

  49. מאז פגיעה קשה בתאונת העבודה לא חזר התובע לעבוד

  50. תביעה להכרה באירוע שגרם לכיב קיבה כתאונת עבודה

  51. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה - דוגמא לפסק דין

  52. תאונת עבודה של עובד שהתחיל לעבוד יומיים לפני התאונה

  53. שרברב נדקר בחצר ביתו, האם האירוע יוכר כתאונת עבודה ?

  54. תביעה להכיר בתאונת עבודה כאשר עקב בפינוי אשפה במסגרת העבודה

  55. בקשה להכיר במחלת ה-CTS בנזקים בגב ובפגיעת הפיסורה כתאונת עבודה

  56. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון