פציעה של מדריכת אירובי

להלן פסק דין בנושא פציעה של מדריכת אירובי:

פסק דין

1.     בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובעת במהלך שיעור התעמלות אירובית, על פי הנטען.

2.     העובדות הצריכות לענייננו הינן כדלקמן:

     התובעת ילידת שנת 1977, מורה מוסמכת לארוביקה ועיצוב הגוף, בעלת תשע שנות נסיון.

בתקופה הרלוונטית לתביעה עבדה התובעת כמדריכת אירוביקה במרכז קהילתי ע"ש שיך זכי דיאב בעיר טמרה, שהוא נתבע מס' 1. במרכז הנ"ל קיים אולם תיאטרון וספורט רב תכליתי גדול ( הנראה בתמונה ת/5 ), סטודיו לארוביקה, קראטה ובלט ( הנראה בתמונה נ/2 ), ומועדון רב תכליתי ( הנראה בתמונות ת/6 ו-ת/7 ), והמשמש, כדברי מנהל המתנ"ס מר עאדל ח'טיב, לישיבות גדולות, הקרנת סרטים ולפעילות ספורט ( להלן "החדר הרב תכליתי" ).

ברוב הפעמים, העבירה התובעת את השיעורים שלה באולם הספורט הגדול, עם קבוצה של כ- 20 נשים, למעט פעמיים בהם העבירה את השיעורים באולם הקראטה.

במהלך האימונים השתמשה התובעת בעזרים שונים כגון כסאות, מזרונים, משקולות וכו'.

3.     ביום 30.6.03 נתבקשה התובעת, על פי הוראת מעסיקיה, לערוך את האימון בחדר הרב תכליתי, עקב תפוסת שני האולמות האחרים. זו היתה הפעם הראשונה בה העבירה התובעת את השיעור בחדר זה. באימון השתתלפו כ-12 נשים.

     לטענתה, החדר הנ"ל היה צר וצפוף ולא התאים לעריכת אימונים.

במהלך הדגמת אחד התרגילים, היא נשענה עם גבה על כסא, ובעת שידיה החזיקו בכסא מאחור, היא החליקה, נפלה ונחבטה ברצפה ונפגעה קשות. בתצהיר עדות ראשית שלה ( ת/1 ) היא תיארה את נסיבות נפילתה כדלקמן:

"לי לא נשאר הרבה מקום, נדחקתי הצידה, החדר נשטף כנראה לצורך האימון ולא היה יבש, רצפה מחליקה, תוך כדי שאני משתמשת בכסא בתנועה בה אני תופסת את הכיסא מאחורה הכסא היה מיושן, רעוע והרצפה מחליקה ואז אני החלקתי ונפלתי בחבטה ארצה ונפגעתי באופן משמעותי בגב תחתון, בחזה ובשורש כף יד שמאל". ( להלן "התאונה" )

4.     בעקבות התאונה, פונתה התובעת למרכז רפואי בטמרה ומשם לבית חולים נהריה. בבדיקה אובחן אצלה שבר בשורש כף יד שמאל ובשתי צלעות 7 ו-8 משמאל, והיא אושפזה במחלקה אורטופדית למשך ארבעה ימים.

כתוצאה מהתאונה היתה התובעת נתונה בגבס למשך חודש וחצי, ובאי כושר מלא לתקופה של 56 יום על פי הנטען.

5.     המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לתובעת סך של 4,125 ₪ בגין דמי פגיעה.

     ועדה רפואית של המל"ל אשר בדקה את התובעת ועיינה בין היתר בצילומי רנטגן שביצעה, קבעה כי לא נותרה לתובעת נכות מבחינה אורטפדית ו/או מבחינה כירורגית כתוצאה מהתאונה.      

6.     במסגרת תביעה זו הצהירה התובעת כי אין לה טענה לקיומה של נכות רפואית צמיתה כתוצאה מהתאונה. כן התברר כי התובעת חזרה למעגל העבודה, לאחר התאונה, בהיקף מלא.

7.     דיון

     מטעם התובעת העידו התובעת ושתי מתאמנות אשר השתתפו בשיעור ההתעלמות, גב' תאופיקה יאסין וגב' אמירה יאסין.

     מטעם הנתבעים העיד חוקר מטעמם מר ברוך צבן, ומנהל המתנ"ס.

8.     אקדים ואומר כי לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי אותם על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענת הרשלנות שיוחסה על ידה לנתבעים, כפי שיפורט להלן.

9.     מקריאת סיכומי התובעת לא ניתן היה ללמוד בצורה מדוייקת וממוקדת מהם מרכיבי הרשלנות המיוחסים לנתבעים והמקימים כלפיהם אחריות בנזיקין בגין התאונה, אולם מהטענות המופיעות שם ניתן היה להסיק כי טענת הרשלנות המיוחסת לנתבעים מתבססת על שלושה מרכיבים: (א) גודל החדר. (ב) מצב הכסא. (ג) רטיבות ברצפה.

     עוד עלי לציין כי מסיכומי התובעת משתמעת לכאורה הטענה בדבר תחולת הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" ( סעיף 41 לפקודת הנזיקין ) על המקרה שבפנינו, שמשמעותה הפיכת נטלי ההוכחה באשר להעדרה של טענת הרשלנות מצד הנתבעים, אולם, אין המקרה שבו עסקינן נופל בגדר המקרים עליהם חל הכלל הנ"ל, ונטל הוכחת התביעה דנן, ובמיוחד טענת הרשלנות המיוחסת לנתבעים, רובץ כולו על שכמה של התובעת, להבדיל מהטענה בדבר קיומו של אשם תורם שנטל הוכחתה רובץ כידוע על הנתבעים.

מכאן, הנני ניגשת לבחינת מרכיבי הרשלנות המיוחסים לנתבעים, ולשאלה האם התובעת הוכיחה את טענת הרשלנות שהופנתה על ידה כלפי הנתבעים?

10.     גודל החדר
     
עיקר טענותיה של התובעת התמקדו כאמור באי אספקת סביבת עבודה בטוחה על ידי הנתבעים.

לגבי גודל החדר - כפי שניתן היה להסיק מעדויות הצדדים, החדר שבו אירעה התאונה הוא החדר המופיע בתמונות ת/6 ו-ת/7. המדובר בחדר המרוצף בבלטות ( ראה נ/2 ), בדומה לריצוף של אולם הספורט הגדול שבו העבירה התובעת את השיעורים שלה באופן קבוע ( ראה ת/5 ).

     מעיון בתמונות ת/6 ו-ת/7 לא שוכנעתי כי המדובר בחדר צר וצפוף שאינו מתאים לשיעורי התעמלות אירובית כטענת התובעת, ומכל מקום, אף אם אקבל את טענתה בדבר גודל החדר ואי התאמתו לעריכת אימונים, הרי שלא הוברר מהו הקשר בין גודל החדר לבין הפגיעה ונסיבות התרחשותה כפי שתוארו על ידי התובעת, כי הרי, לא הצפיפות היא שגרמה לנפילתה של התובעת לגרסתה, אלא החלקת הכסא מידיה כתוצאה ממצב הכיסא או ממצב הרצפה לשיטתה.

     ולעניין מצב החדר, התובעת לא הוכיחה קיומו של מפגע או ליקוי בריצוף שגרם לנפילה, ולא הוכיחה כי רצפת החדר העשוייה מבלטות, ואשר עליה נהגה התובעת כאמור להעביר את מרבית שיעורי ההתעמלות שלה, אינה עומדת בתקנים המקובלים.

אי לכך, משלא הוכיחה התובעת קיומו של קשר סיבתי בין גודל החדר ומצבו, לבין התאונה ונסיבות התרחשותה, אז נשמט הבסיס מתחת לקו טיעון זה.

11.     מצב הכיסא

     התובעת קיבלה הכשרה, בין היתר, לביצוע תרגילי התעמלות בעזרת כסאות, והיא נהגה מדי פעם לבצע תרגילים כאלה במהלך השיעורים שהעבירה במרכז. הכסא שבעזרתו הדגימה את התרגיל ביום התאונה, דומה בסוגו וצורתו לכיסא המופיע בתמונה נ/3.

בתצהירה טענה התובעת כי הכיסא שממנו נפלה ביום התאונה היה כיסא מיושן ורעוע. אולם, היא לא הציגה תמונה של הכיסא המדובר, או לחילופין, חוות דעת מקצועית המעידה על קיום פגמים בכיסא הנטען, ועל הקשר הסיבתי בין מצבו של הכיסא או הפגמים הנטענים בו לבין הנפילה. בנוסף, התובעת לא הוכיחה בֶּמה שונה הכיסא הנ"ל מכיסאות אחרים שבאמצעותם ביצעה תרגילי התעמלות עובר לתאונה. העדה גב' יאסין אמירה אמרה בתצהירה ( ת/4 ) כי הכסאות היו מיושנים ומתנדנדים וכי לא היה להם "סטופר". ברם, לא רק שהטענה בדבר אי קיום "סטופר" לא הועלתה כלל בתצהיר התובעת, אלא שטענה זו נותרה בעלמא, ולא הוכחה בכל ראיה שהיא.

אשר על כן, הנני קובעת כי התובעת לא הצליחה להוכיח מה היה מצבו של הכיסא המדובר, ואם בכלל קיים קשר סיבתי בין מצבו הנטען לבין התאונה.

12.     רטיבות הרצפה

התובעת טענה בתצהירה כי הרצפה היתה "מחליקה" דבר שגרם להחלקת הכיסא מידיה ולנפילתה.

אולם, טענה זו לא התיישבה עם הדברים שנמסרו על ידה במסגרת חקירתה הנגדית. בחקירתה הנ"ל הודתה התובעת כי הרצפה לא היתה רטובה ברגע שנכנסה לחדר. לשאלה מתי הרצפה הפכה להיות רטובה, השיבה התובעת כדלקמן:

"ייתכן שאחרי שסיימתי את האירוביקה או שאנשים שתו מים או שהילד שתה עם האמא שלו. אני לא יודעת" ( עמ' 8 ש' 20-21 לפרוטוקול ).

13.     העדה גב' תאופיקה יאסין מסרה בתצהירה ( ת/3 ) בנוגע למצב הרצפה כדלקמן:

"ריצפה של בלטות שהיתה בכמה מקומות רטובה היה ילד שהגיע עם אמא שלו ראשון לכיתה והיה לו בקבוק מים יכול להיות שהוא שפך מים או יכול להיות שמישהו עשה ניקיון...."

כאשר נשאלה בחקירתה הנגדית בעניין זה היא השיבה כדלקמן:

"ש. את אמרת שהוא שפך מים על הרצפה?
ת. אני דמיינתי לעצמי שהמים שהיה בחדר הם מהילד.
ש. את ראית שהוא שפך?
ת. כשהתחלנו לא היה מים" ( ההדגשה אינה במקור ) ( עמ' 12 ש' 29-31, ועמ' 13 ש' 1 לפרוטוקול ).

יוצא איפוא כי גם אליבא דגרסתה של גב' יאסין, לא היו מים על הרצפה בעת תחילת השיעור. אולם כשנשאלה מהיכן הגיעו המים הנטענים על ידה, היא השיבה כי היא "מניחה" שהילד שפך אותם על הרצפה. ברם, בעדותה, מסרה גב' יאסין כי הילד ישב בצד במהלך שיעור האירוביקה, על כן, ברור הוא כי עדותה הנ"ל משמיטה את הקרקע מתחת "להשערה" שלה באשר למקור הימצאות המים במקום אירוע התאונה, לאחר שהשיעור כבר התחיל.

14.     גם העדה גב' אמירה יאסין העידה כי בעת שנכנסו לחדר, הרצפה היתה יבשה. וכך מסרה בעניין זה בעדותה:

" ת.     היא עמדה מסביב לכסא. הגב שלה היה מול הגב של הכסא והיא עשתה חיזוק רגליים והיא נפלה. אולי היה קצת מים. אנחנו לא יודעות איך היא נפלה על הרצפה.
ש.     כשנכנסתן לחדר הוא היה יבש או שהיה הכל מים?
ח.     לא, יבש.
ש.     אולי הילד הקטן שפך מים?
ח.     אולי.
ש.      אולי ייתכן שהיא הלכה אחורנית ונתקלה בכסא ולכן
נפלה?
ח.      לא, כשהיא עשתה את ההתעמלות היא תפסה בכסא והכסא היה מתנדנד ומחליק וייתכן שהיו מים על הרצפה ואז היא החליקה וגם הכסא נפל.
ש.     לא בטוח שהיה מים?
ח.     אחרי התאונה ראינו שיש מים.
ש.     לפני שנפלה ראית מים?
ח.     לא. ( ההדגשות אינן במקור ) ( עמ' 15 ש' 20-31 ועמ' 16 ש' 1 )


עינינו הרואות כי בעוד שכל עדות התביעה היו תמימות דעים כי הרצפה היתה יבשה בעת תחילת השיעור, אלא שאף אחת מהן לא סיפקה הסבר מניח את הדעת הכיצד הגיעו מים במהלך השיעור, אל המקום שבו עמדה התובעת והדגימה את התרגיל על הכסא, מה גם שמהעדויות הנ"ל, קשה היה לדלות מסקנה חד משמעית באשר למצב הרצפה בעת ביצוע התרגיל על ידי התובעת.

אשר על כן, הנני קובעת כי הטענה שלפיה התובעת החליקה כתוצאה מרצפה רטובה, לא הוכחה כדבעי על ידי התובעת.

15.     אמנם, הנני מקבלת את גרסתה של התובעת כי נפלה ונפגעה במהלך שיעור אירוביקה עת הדגימה תרגיל התעמלות בעזרת כיסא, אולם לצערי, היא לא הצליחה להרים את נטל הוכחת טענתה כי הנפילה הנ"ל נגרמה כתוצאה ממעשה רשלני או ממחדל של מי מהנתבעים.

16.     המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא שדין התביעה להדחות, וכך הנני מורה.

בשל הפגיעה "הלא קלה" שנגרמה לתובעת בעקבות התאונה, הנני פוטרת אותה מתשלום שליש מיתרת האגרה, ומעמידה את שכ"ט עו"ד שעליה לשלם לנתבעים על סך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פציעה בטירונות

  2. פציעה של נהג טנק

  3. פציעה מקליע פלסטיק

  4. פציעה במשחק באולינג

  5. פציעה מהתפוצצות חזיז

  6. החמרת פציעה לפני גיוס

  7. פציעה בנסיבות מחמירות

  8. פציעה מהתפוצצות מנורה

  9. פציעה כשהעבריין מזויין

  10. פציעה של מדריכת אירובי

  11. פציעת שוטר במהלך אימון

  12. פציעה של ילד באתר בניה

  13. עורך דין מומחה לפציעות

  14. פציעת ילד בחוג במתנ''ס

  15. ביטוח פציעה במהלך אימון

  16. פציעה קשה של עובד אחזקה

  17. פציעה של ילד ע''י מכונה

  18. פציעה בחוג אומנויות לחימה

  19. פציעה בקפיצה על טרמפולינה

  20. פציעה בליגה למקומות עבודה

  21. פציעה בדרך חזרה מהצבא לבית

  22. פציעה קשה של עובד באתר בניה

  23. פיצוי בגין פציעה בחוג ג'ודו

  24. פציעה בעקבות התנפצות זכוכית

  25. ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות

  26. לטענת התובע הפסיק עבודתו לאחר פציעה

  27. חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות של בן משפחה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון