להלן פסק דין בנושא פיצוי על התקנת דלתות: פסק דין בני הזוג (להלן - התובעים או גורל) הגישו תביעה כספית על סך 28,000 ₪ נגד מנחם (להלן - נתבע 1 או מנחם), בעל עסק בשם "חסם 82" לשיווק ומכירת דלתות, ונגד חב' חסם שיווק דלתות פלדה (1998) בע"מ, העוסקת בשיווק דלתות ומכירתן (להלן - נתבעת 2 או חב' חסם), וזאת בגין מצג שווא, הפרת חוזה להספקת דלתות עקב איחור בהספקתן והתקנה לקויה של הדלתות. טענות התובעים במסגרת שיפוצים שערכו התובעים בביתם, ביקשו להזמין דלתות אצל חב' חסם, שהיא חברה ידועה בתחום הדלתות ולבעלי המקצוע שלה יצא מוניטין רב. קרוב משפחה המליץ בפניהם על מנחם, כמומחה בנושא דלתות וכנציג חב' חסם ולכן פנו אליו, כדי שיספק וירכיב את הדלתות שייבחרו על ידם. מנחם הגיע לביתם, הציג עצמו כנציג חב' חסם, לקח את מידות הדלתות והזמין אותם לבקר בסניף של חב' חסם בחולון, על מנת להתרשם מהדלתות. ביום 27/6/04, ביקרו בסניף ובמהלך ביקורם נהג מנחם במקום כבעל בית, הזמין אותם לשבת ולסגור את העסקה ואף הוצג כנציג חב' חסם, על ידי אדם בשם אברהם אמגר (להלן - בבר), שהוא גיסו של מנחם ובעל זיכיון בסניף חב' חסם בחולון. במועד זה הזמינו התובעים 11 דלתות מתוצרת חב' חסם ושילמו למנחם 3 שיקים על סך 4,650 ₪ כל אחד, שנרשמו לפקודת חסם. מאחר והבהירו למנחם, כי התקנת הדלתות דחופה, הבטיח מנחם, שתוך 21 ימים יסופקו הדלתות. במועד ההזמנה לא קיבלו קבלה או חשבונית בגין התשלום ועד ליום הגשת התביעה לא קיבלו חשבונית ותעודת אחריות כנדרש. לטענת התובעים, התברר להם בדיעבד, כי מנחם הטעה אותם מאחר ואינו עובד או נציג של נתבעת 2, אלא בעל עסק עצמאי ואת השיקים שמסרו עבור נתבעת 2 ועל שמה, הסב לחשבונו. הדלתות לא נמסרו לתובעים לאחר 21 ימים כמובטח אלא רק לאחר למעלה מ- 5 חודשים, בתחילת דצמבר 2004. כל זמן שהדלתות לא הותקנו, נאלצו התובעים ובני משפחתם להתגורר בבית ללא דלתות, דבר שגרם להם לסבל עקב היעדר פרטיות, אותו הם מעריכים בסך של 8,000 ₪ (2,000 ₪ לחודש). לבסוף, כאשר התקין מנחם את הדלתות, אף שהדלתות היו מתוצרת חב' חסם, התקנתן היתה גרועה. בהתבסס על חוות דעת המהנדס מאיר ברכה, עלות ההחלפה והתיקון של הדלתות, היא בסך 20 אלף ₪ כולל מע"מ. נגד נתבעת 2 טוענים התובעים, כי שיתפה פעולה עם נתבע 1, העמידה את אולם התצוגה ואת משרדיה לרשותו ואפשרה לו להציג עצמו כנציגה ובכך תרמה להטעייתם. נציג נתבעת 2, בבר, שהוא גיסו של מנחם, סייע לו ליצור מצג שקרי כאילו הוא פועל מטעם נתבעת 2, וגרם לתובעים לרכוש את הדלתות אצל מנחם. נתבעת 2 אחראית לנזקיהם של התובעים מאחר והיא אחראית למצג שיצר נציג מטעמה. כמו כן טוענים התובעים, כי נתבעת 2 מאפשרת למנחם להשתמש בשם "חוסם 82", שיש בו כדי להטעות לקוחות לחשוב, שמדובר בחב' חסם ולכן עליה לשאת באחריות בגין נזקיהם, שנגרמו עקב התקשרותם עם מנחם. טענות נתבע 1 התובעים הופנו אליו על ידי קרוב משפחתם עוזי לוי, שהוא לקוח מרוצה של נתבע 1. מעולם לא הציג עצמו בפני התובעים כנציג או שלוח של נתבעת 2. הוא אומנם עבד בעבר אצל נתבעת 2 כמתקין ומדריך למתקינים חדשים וכמבקר איכות טכני ארצי, אך החל משנת 1992 עוסק הנתבע בשיווק ומכירת דלתות פלדה של חברות שונות. הנתבע פועל כעוסק מורשה ונקרא "חוסם 82" ועובדה זו לא הוסתרה מפני התובעים. פניית התובעים התייחסה לדגם ספציפי של דלת אשר מיוצר ע"י שריונית חסם ומשווק על ידי נתבעת 2. במועד ההתקשרות לא התבקש נתבע 1 להתקין את הדלתות אצל התובעים והתובעים ביקשו לרכוש אצלו דלתות ללא התקנה. הפגישה שנערכה עם התובעים בסניף נתבעת 2 בחולון נבעה מכך, שכל הזמנה של דלת מתוצרת שריונית חסם באזור בו מתגוררים הרוכשים חייבת להיעשות דרך הסניף האזורי ובמקרה זה, סניף חולון. כמו כן, התובעים ביקשו לראות את דגם הדלת, וזה הוצג בתצוגה של חב' חסם בסניף חולון. עוד טוען נתבע 1, כי הסיבה לאיחור במסירת הדלתות היתה מחסור במלאי של פח מצופה בגוון הצבע שהוזמן על ידי התובעים. לאחר שהודיע להם, כי הצבע אינו נמצא במלאי בחרו בצבע אחר אך גם הוא לא היה קיים במלאי של החברה המייצרת. עקב כך, הוצע לתובע 2 לבטל את ההזמנה תוך השבת מלוא הסכום ששולם אולם הוא הסכים להמתין. גם כאשר הגיע הפח בצבע המבוקש לארץ, נוצר עיכוב נוסף עקב שביתה שהיתה בנמלים. גם במועד זה הוצע לתובע 2 לבטל את ההזמנה אך הוא סירב. התקנת הדלתות בוצעה על ידו בצורה הטובה ביותר וכמחווה של רצון טוב. הוא לא היה מחויב להתקנתן מאחר והתובעים שילמו רק עבור רכישת הדלתות. הבעיה שנוצרה במידות הדלתות ב-8 מתוך 11 הפתחים, נוצרה באשמת התובעים, שביצעו במסגרת השיפוץ בבית, שינוי בגודל הפתחים לאחר שבוצעה המדידה, שבהתבסס עליה הוכנו הדלתות. באשר לטענת התובעים, כי לא נמסרה להם חשבונית מס, טוען נתבע 1, כי חשבונית מס הוצאה על שם התובע 2 והחשבונית צורפה לכתב ההגנה. טענות נתבעת 2 לטענת נתבעת 2, דין התביעה נגדה להידחות, שכן היא אינה מכירה את התובעים, הם לא התקשרו עימה בחוזה ולא רכשו ממנה את הדלתות. נתבע 1 הוא סוחר עצמאי בענף הדלתות, שרוכש דלתות מכל החברות המייצרות ולוקח את לקוחותיו לאולמי תצוגה, על מנת שיתרשמו ממגוון הדלתות הקיימות. התובעים לא פנו לנתבעת 2, אלא ישירות לנתבע 1. הזמנת הדלתות בוצעה ישירות מול נתבע 1, כאשר התובעים ידעו באופן ברור מי היא חב' חסם ובכל זאת בחרו לפנות לנתבע 1, על מנת לחסוך בעלויות. נציגי נתבעת 2 מוסרים כרטיסי ביקור של החברה, ההזמנות בחברה נעשות על גבי טפסי החברה, על החשבוניות והקבלות מופיע הלוגו של חב' חסם והמדידות מתבצעות על ידי נציגים של חסם. פעולות אלה לא בוצעו במקרה דנן והדבר מעיד, כי ההזמנה לא בוצעה אצל חב' חסם. באשר לטענת התובעים, כי בבר יצר מצג לפיו מנחם הוא נציג החברה, טוענת נתבעת 2, כי בבר אינו הבעלים של חב' חסם ואינו בעל זיכיון בה ומשמש כאיש שירות בסניף חולון. כמו כן, מעולם לא שיתף פעולה עם נתבע 1 ביצירת מצג כלפי התובעים. מטעם התובעים, הגישו תצהיר עדות ראשית התובעים בעצמם והוגשה חוות דעת המהנדס מאיר ברכה. מטעם נתבע 1, הגישו תצהירי עדות ראשית הנתבע 1 בעצמו, מר מזון רונן והמהנדס גיא יוסף הגיש חוות דעת. מטעם נתבעת 2, הגישו תצהירי עדות ראשית מר אברהם אמגר, עובד חב' חסם ודניאל אמגר, מנהל חב' חסם. דיון אין חולק, כי חלק מהדלתות שסופקו על ידי נתבע 1 לא תאמו את הפתחים בבית גורל. כמו כן אין חולק, כי הדלתות לא סופקו תוך 21 ימים, אלא תוך 5 חודשים. המחלוקת היא באשר לארבע סוגיות עיקריות: ראשית, האם נתבעת 2 אחראית לנזקי התובעים מאחר והוטעו לחשוב שהם רוכשים את הדלתות מחב' חסם. שנית, האם רכישת הדלתות ממנחם כללה את התקנתן. שלישית, מי אחראי לליקויים שהתגלו בדלתות ורביעית, מהו הנזק שנגרם לתובעים. אחריות נתבעת 2 האם יצרה נתבעת 2 מצג לפיו, מנחם הוא עובד שלה ושהעסקה מתבצעת עם חב' חסם, בעוד שבפועל התקשרו התובעים עם "חוסם 82"? לטענת התובעים, הם ביקשו לרכוש דלתות מחב' חסם, אולם אין מחלוקת, שהתובעים לא התקשרו לחב' חסם, אלא למנחם, כאשר הופנו אליו על ידי קרוב משפחה. קרוב משפחה זה לא הובא לעדות ולא ידוע כיצד תיאר את מנחם, האם כנציג של חב' חסם או כסוכן עצמאי. הטענות המרכזיות של התובעים נגד נתבעת 2 הן, כי בבר, כנציג נתבעת 2, היה זה שהציג את מנחם כעובד נתבעת 2 וגרם להטעייתם ולהתקשרותם בחוזה עימו במקום עם חב' חסם. כמו כן טוענים התובעים, כי העובדה שנתבעת 2 לא מנעה ממנחם להשתמש באולם התצוגה שלה ובשם "חסם 82" שיש בו כדי להטעות, יש בה כדי לחייבה בנזקיהם. בדיון שנערך ביום 6/6/2006 נשאל תובע 2 מדוע התקשר למנחם, כאשר ביקש לעשות עסקה עם חב' חסם (עמ' 2-3 לפרוטוקול): ש. אתה אומר כל הזמן שרצית לעשות עסקה עם חוסם נכון? ת.נכון. בוודאי. ש.התקשרת לחוסם? ת.התקשרתי למנחם שהיה בשבילי חוסם. ... ש.למה לא הגעת לחוסם והגעת למנחם? ת. עוזי לוי שהוא קרוב משפחה שלי, באחד מהארועים המשפחתיים המליץ לי על מנחם שהוא עובד בחוסם והרכיב אצלו דלתות בבית. ש.זאת אומרת שאת המידע שמנחם הוא שותף בחוסם, אתה יודע מעוזי לוי? ת.ידעתי לפנות למנחם. עוזי נתן לי את הטלפון והוא אמר לי לפנות למנחם שהוא עובד בחוסם וההמשך היה שמנחם הציג בפני את עצמו כשותף וגם כעובד וכאחראי על העסק, שותף של אברהם בבר בתוך חוסם והזמין אותי לראות את הדלתות אצלו בחנות. תובע 2 הודה, כי בבר לא ציין שהוא שותף של מנחם והיה זה מנחם שהציג עצמו כשותפו (עמ' 4 לפרוטוקול): ש. בבר אמר לך שהוא שותף של מנחם? ת. בבר לא אמר שהוא שותף של מנחם. מנחם אמר שהוא שותף של בבר. מצד שני, בבר לא הכחיש זאת כשמנחם אמר את זה ליד בבר. יצוין, כי בתצהיר העדות הראשית, בניגוד לדבריו בדיון, ציין התובע 2, כי "בביקור בחולון הציגו מנחם ובבר את מנחם כנציג "חוסם" (סעיף 4 לתצהיר). מהעדויות שנשמעו לפני ומחומר הראיות עולה, כי אם היה מצג, מנחם היה זה שיצר אותו ולא נתבעת 2 או מי מעובדיה. סבורני, כי אין בתיאור העובדתי של התובעים כדי ליצור עילה כלפי נתבעת 2. העובדה, שמנחם הביא את התובעים לסניף חב' חסם בחולון והראה להם את הדלתות, אין בה כדי ליצור מצג שיחייב את חב' חסם כלפי התובעים. כל סוכן עצמאי שמשווק דלתות רשאי להביא את הלקוחות הפוטנציאליים לאולם התצוגה ולאפשר להם להתרשם מהדלתות שהם מעוניינים לרכוש. אין כל אסמכתא או סיוע לטענת התובעים, שבבר אמר להם שמנחם הוא נציג החברה. מנחם ובבר הכחישו טענה זו של התובעים והתברר, שבבר אינו בעל הזיכיון, כטענת התובעים, אלא דניאל אמגר. תובע 2 הודה, כי בעת שכתב את השיקים עבור מנחם ידע שמנחם הוא "חוסם 82" (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 6/6/06): ש. כשכתבת את השיקים ידעת שמנחם זה חוסם 82? ת. הוא אמר לי, אבל אני רשמתי חוסם. לא רשמתי 82, כי לא ידעתי מה זה. לאור כל האמור, אין מקום לחייב את נתבעת 2 בנזקים הנטענים על ידי התובעים. מכל מקום, אף אם נוצר מצג, אם במזיד ואם ברשלנות, מנחם הוא שיצר את המצג וככל שמגיעות לנתבעת 2 הוצאות היה מקום להשיתן על נתבע 1 ולא על התובעים. מאחר וב"כ נתבעת 2 לא ביקש זאת, איני מחייב את נתבע 1 בהוצאות נתבעת 2. מהות ההתקשרות בין מנחם למשפחת גורל אין ספק, שהדלתות הוזמנו באמצעות מנחם, שהזמין אותן מחב' חסם. השאלה היא, האם ההתקשרות עם מנחם כללה גם את התקנת הדלתות, אם לאו. לטענת מנחם, התובעים התכוונו לבצע את ההתקנה על ידי הקבלן, שערך בביתם את השיפוץ ולכן פנו אליו על מנת לרכוש את הדלתות ללא התקנה. כתמיכה לכך צירף את החשבונית שהופקה על ידו שבה צוין, שהרכישה לא כוללת התקנה. כמו כן ציין, כי אם התובעים היו רוכשים את הדלתות מחב' חסם היו חייבים לשלם גם עבור התקנה מאחר ואין אפשרות לרכוש דלת מחב' חסם ללא התקנה. התובעים רכשו את הדלתות במחיר מופחת מזה שהיו משלמים לחב' חסם עבור רכישתן, שהיתה כוללת את עלות ההתקנה. לאחר שהסתכסכו עם קבלן השיפוצים ביקשו ממנו להתקין עבורם את הדלתות והוא עשה זאת מתוך רצון טוב ועקב האיחור במסירת הדלתות. מאידך טוענים התובעים, ששילמו למנחם גם עבור התקנת הדלתות. מאחר ואין מסמך בכתב, המגבש את ההסכמות הצדדים ומאחר ובפני גרסאות סותרות, יש לפנות לנסיבות האופפות את העסקה בין הצדדים ואת התקנת הדלתות. מחד, נמצאו תימוכין לגרסתו של מנחם בעדותם של דני אמגר ובבר, שציינו, כי רכישת דלת מחב' חסם מחייבת התקנה דרך החברה ולכן המחיר שמשלם לקוח פרטי גבוה יותר מזה שמשלם מתקין. כך ציין מר דני אמגר, כי הלקוחות הפרטיים חייבים להתקין את הדלתות דרך חב' חסם ולאחר שהתקנה הושלמה ניתנת להם תעודת אחריות של חב' חסם אולם, "כאשר ההתקנה היא על ידי דילר או סוכן, ברגע שהמוצר יוצא מהמחסן שלנו אין לנו שום קשר אליו, כל האחריות היא של אותו מתקין" (עמ' 35 לפרוטוקול מיום 18/9/06). בעדותו ציין בבר, כי המחיר שבו נמכרת דלת לרוכש פרטי גבוה מזה שבו נמכרת דלת למתקין דוגמת מנחם (עמ' 34 לפרוטוקול): "אנו מוכרים במחיר מחירון ויש אנשים מהסוג של מנחם שיכולים להרשות לעצמם להוריד מהמחירון. מנחם קונה ממני רק את השלד, ללא התקנה, ללא רווח, ללא כלום ... את הדלת ניתן למכור בתור שלד למתקיני דלתות וללקוחות פרטיים ואז אני מחייב אותם גם בהתקנה, המחיר יותר גבוה כי ממתקינים אנחנו כמעט ולא מרווחים". (הדגשה הוספה). בהתאם לכך, אף שייתכן ונכונה גרסתו של מנחם והתובעים רכשו את הדלת במחיר זול יותר, אין בכך כדי לקבוע, שהמחיר ששולם למנחם לא כלל את התקנת הדלתות על ידי מנחם. בחינת התנהגותו של מנחם מובילה דווקא למסקנה, שהמחיר כן כלל את ההתקנה וזאת מאחר ואם ההתקשרות לא כללה התקנה, מדוע הגיע לבית התובעים לקחת את מידות הדלתות, מדוע התקין את הדלתות ומדוע, לאחר שהתגלתה אי התאמה בין גודל הדלתות לבין הפתחים, ניסה לתקן את ההתקנה על ידי חציבה בקירות בסיועו של מזון רונן, איש מקצוע מטעמו, שקיבל תשלום יומי ממנחם כדי שיסייע לו בתיקון הדלתות. מכל זאת ניתן כאמור ללמוד, שההתקשרות כללה גם את התקנת הדלתות. בעל מקצוע אינו מתנדב בדרך כלל לבצע עבודה שלא שולמה לו תמורה עבורה ואינו מוציא מכיסו כספים נוספים כדי לתקן את עבודתו, אם לא היתה לו חובה לעשות כן. בדיון הסביר מנחם את הסיבה להתנדבותו לסייע לתובעים בתיקון הדלתות (עמ' 29-30 לפרוטוקול): ש.היית אמור להיות רק מתווך? למה הלכת לקחת מידות? ת.הייתי אמור להיות רק מתווך.לקחתי מידות כי זה דבר מקצועי. ... ש. אם לא היית צריך להרכיב את הדלתות וראית שהוא שינה את הפתחים, מדוע הסכמת להתנדב ולהתקין את הדלתות וגם שילמת מכיסך לרונן יומית? ת.מכיוון שיש לי מערכת יחסים טובה עם גיסו שהוא גם חבר וגם לקוח ושהמליץ עלי בכזה חום ושהוא קיבל את הדלתות מאוחר אני הרגשתי לא נעים ורציתי לעזור יותר לגיסו מאשר ליוסי כדי לשמור על מערכת יחסים תקינה שיש לי עד היום ואם זה עלה לי כמה שקלים אין לי בעיה עם זה. השם שלי יותר חשוב..." מנחם הודה שלקח שיק אחד על סך 4,650 ₪, מהשיקים שמסרו לו התובעים, ואת שני השיקים הנוספים העביר לחב' חסם "...שני שיקים של יוסי שולמו לדני ואחד הלך אלי..." (עמ' 26 לפרוטוקול מיום 18/9/06). התובעים רכשו 11 דלתות ושילמו עבורן סך של 13,950 ₪, 1,268 ש"ח לכל דלת. אם מטרת ההתקשרות בין הצדדים היתה תיווך לרכישת דלתות, הכיצד קיבל מנחם שליש מהתמורה? האם ייתכן שתמורת הזכות לרכוש דלתות חסם ללא התקנה שילמו התובעים למנחם "דמי תיווך" של 4,650 ₪? באשר לחשבונית עליה מתבסס מנחם ושצורפה לראשונה לכתב ההגנה, מדובר במסמך שהוכן ונערך על ידי הנתבע עצמו ואינו מלמד על כוונת הצדדים. בחינת מכלול הנסיבות מטה את הכף בעניין זה לצד התובעים והמסקנה היא, שההתקשרות כללה גם את ההתקנה. האיחור בהספקת הדלתות אין מחלוקת באשר לאיחור בהספקת הדלתות ולסיבות שהביאו לאיחור. לטענת מנחם, האיחור נגרם בשל מחסור בפח בצבע המבוקש ועקב שביתת נמלים. גרסת מנחם נתמכת על ידי דניאל אמגר, שהעיד, כי היה חוסר בפחים ואחר כך היתה שביתה בנמלים (עמ' 35 לפרוטוקול): "היה חוסר בפחים ואחר כך היתה שביתה בנמלים, זה גם עניין של מידות, היו פחים במידות יותר קטנות. החוסר היה חודשיים שלושה. היתה בעיה ידועה במפעל. הפחים מגיעים בדוגמא מסוימת ובמספר גוונים, מה שהיה במלאי היה אפשר לייצר, פחים חדשים לא הגיעו". המחלוקת היא באשר לחובתו של מנחם לפצות את התובעים בגין הנזק שנגרם להם עקב המגורים בבית ללא דלתות במשך 5 חודשי איחור. שאלה נוספת עליה חלוקים הצדדים היא, האם היתה לתובעים אפשרות לבטל את ההזמנה. לטענת מנחם, ניתנה לתובעים אפשרות לבטל את ההזמנה אולם הם סירבו וביקשו להמתין לדלתות. מאידך טוענים התובעים, שמנחם לא הציע להם לבטל את ההזמנה בשום שלב, לא בפעם הראשונה כשהודיע להם שהצבע המבוקש על ידם אזל מהמלאי וגם לא בפעם השנייה, כאשר גם הצבע השני שביקשו להזמין אזל מהמלאי. גם כאשר הגיע הפח לארץ ועוכב בנמל עקב שביתת הנמלים, לא הציע להם מנחם לבטל את ההזמנה. אין בפנינו תיעוד בכתב באשר לגירסאות הצדדים והתובעים, מטבע הדברים, ידעו על האיחור ויכלו לבטל את ההזמנה מיוזמתם, גם אם הדבר לא הוצע להם על ידי מנחם, אך הם בחרו שלא לעשות כן ובחרו להמתין לדלתות. לשאלה מדוע לא ביטל את ההזמנה לאחר העיכוב ענה תובע 2 (עמ' 10 לפרוטוקול מיום 6/6/06): "כי מנחם הבטיח לי כל פעם להמתין עוד שבוע. כל פעם מצא סיבה אחרת ומשך אותי". בנסיבות אלה ומשהתובעים הסכימו, במפורש או מכללא, להמתין 5 חודשים לדלתות שהוזמנו על ידם, יש לראות בכך הסכמה וויתור על טענת האיחור. לאור זאת, אני דוחה את התביעה ברכיב זה. האחריות בגין הליקויים בדלתות לטענת התובעים, הליקויים בהתאמת הדלתות לפתחים נבעו מכך, שמנחם לא לקח מידות נכונות. מאידך טוען מנחם, כי האשמה נעוצה בתובעים, שערכו שינוי בגודל הפתחים לאחר שלקח את המידות שכן אין זה הגיוני שאיש מקצוע כמוהו יטעה באשר למידות של 8 מתוך 11 דלתות. התובעים הכחישו, שעשו שינוי בפתחים בביתם מאז לקח מנחם את המידות לדלתות ועד שהגיע על מנת להרכיבן. המומחה מטעם התובעים, מהנדס ברכה מאיר, הגיש חוות דעת בה צוין, בין היתר, כי התקנת הדלתות בוצעה בצורה גרועה ולא מקצועית ובניגוד לתקן. עוד ציין, כי הדלתות שהוזמנו לא מתאימות לפתחים, בוצעו חציבות ונזקים לקירות ולקרמיקה כגון בחדר רחצה נועה ובחדר רחצה כללי. עוד ציין, כי המלבנים לא תואמים את עובי הקירות, לא מעוגנים כנדרש בתקן לקירות וחלק ממנעולי הדלתות לא תקינים. לסיכום ציין: "מעולם לא נתקלתי בעבודה גרועה כזו של התקנת דלתות פנים. יש לפרק את הדלתות הקיימות ולהחזירם לספק, לבצע תיקוני קירות לפתחים, להזמין דלתות חדשות מספק מקצועי כולל התאמה למידות הפתחים ולעובי הקירות... עלות התיקון מוערכת ב- 20,000 ₪ כולל מע"מ." המומחה מטעם נתבע 1, מהנדס גיא יוסף, הגיש חוות דעת בה צוין בין היתר, כי עקב איחור בהגעתו לבית התובעים ודרישת התובע 2 לסיים את בדיקתו תוך 20 דקות, נאלץ לעבור בזריזות על כל הדלתות ולצלם תמונות של הדלתות ובהתבסס על כך ערך את חוות דעתו. בחוות הדעת ציין, כי מלבני הדלתות רחבים יותר מרוחב הקיר אולם הוא שואל : "מדוע זה קרה? האם מזמן לקיחת המידות של הפתחים ועד למועד הרכבתם בוצעו שינויים? אולי היו סיבות אחרות בלתי תלויות בספק הדלתות?" הוא אינו עונה על שאלה זו מאחר ולטענתו מדובר בשאלה משפטית, אולם הוא מציין, כי מדובר בפגם אסתטי. עוד ציין בחוות דעתו, כי לא ניתן להרכיב דלת ללא טיפול בקיר ולכן לעיתים נדרשת חציבה על מנת להתאים את הקיר לרוחב מלבן הדלת. עוד הוא קובע, כי "ביצוע חציבות אינו מהווה שום חריגה מהמקובל בענף". אין המתקין מתקן את הקירות עד לרמת גמר ועליו לסתום את הפתחים בטיט על מנת לצאת ידי חובה כלפי המזמין. באשר לנזק, שלטענת התובעים נגרם לקירות ולקרמיקה, הוא מציין, כי הוא קובע באופן חד משמעי שלא נגרמו שום נזקים לקירות במובן ההנדסי ולאחר תיקונים פשוטים של טיט וטיח לא יהיה שום זכר לנזק. על השאלה מי צריך לבצע את התיקונים הסופיים הוא עונה, שמקובל בענף כי החובה לכך על המזמין. באשר לנזק שנגרם לאריחי הקרמיקה מציין המהנדס, כי תובע 2 הודה בפניו, כי לא נגרם נזק לקרמיקה בחדר רחצה נועה, בניגוד לנאמר בחוות דעת המומחה והנזק שנגרם בפועל הוא לאריח אחד על פני הרצפה בחדר הרחצה הכללי. לסיכום ציין, כי המהנדס מטעם התובעים הגזים בתיאורו, אכן קיימת סטייה של הדלתות אולם הוא שואל "האם הקיר עקום או הדלת עקומה?" מסקנתו היא, כי אין צורך להחזיר דלתות לספק "כי הדלתות הם בסדר גמור. אין בהם שום פגם או אי התאמה לדרישות התקנים ומפרטים ...נדרש לבצע תיקוני קירות סביב המלבן של הדלתות- טיח וצבע כמקובל.." ראשית יאמר, שאין מחלוקת בין המומחים שחלק מהדלתות אינן מתאימות לפתחים וקיימים ליקויים בדלתות. מאחר והגעתי למסקנה, שמנחם אחראי גם להתקנה ולא רק לרכישה הרי שהוא אחראי גם לליקויים. זאת ועוד, מאחר וישנם ליקויים בדלתות ובהתקנתן, הרי שהנטל להוכיח, שהליקויים נבעו משינוי הפתחים לאחר המדידה מוטל על מנחם והוא לא השכיל לעמוד בנטל זה. מנחם לא הציג את טופס המדידה וטען בדיון שהתקיים ביום 18/9/2006, כי בדרך כלל הוא ממלא טופס הזמנה מסודר הכולל מדידות אולם הפעם נהג באופן שונה (עמ' 27 לפרוטוקול): ש. מתי ביצעת את המדידות? ת. באותו יום אחרי שהם היו בחנות. ש.בדרך כלל אתה מבצע את המדידות בטפסים מסוימים? ת. בדרך כלל יש לי טופס הזמנה מסודר שאני מעלה את כל הפרטים. אבל במקרה הזה של יוסי שהוא רצה את הקשרים שלי בענף ועל מנת להוזיל את המוצר, במקרה הזה לא היה טופס מדידה כי לא הייתי צריך לעשות שום מדידה. הוא רצה את הקשרים כדי לקבל את הדלת במחיר מוזל ללא התקנה. מדידה עשיתי, העליתי את זה על טופס הזמנה שאני צריך להזמין דלתות מול דני ולא על טופס הזמנה של לקוח... ... ש. איפה רשמת את המידות כשהיית אצל יוסי? ת. בדף אחר של דלתות שאני ממלא כשאני מזמין דלתות כי היית אמור רק להזמין לו את הדלתות והוא יטפל בעצמו. (הדגשה הוספה). אף שמנחם ציין, כי קיים טופס הזמנה, עליו כתב את המידות, טופס זה לא צורף לכתב ההגנה או לתצהיר העדות הראשית. תמוה הדבר שמנחם לא צירף מסמך מהותי זה, שיכול היה לסייע להגנתו. טענתו, כי לא ערך במקרה זה טופס מדידה, מאחר וביקש לתת הנחה לתובעים, דינה להידחות מאחר ואין קשר בין מתן הנחה לבין עריכת טופס מדידה, שנועד על מנת שבעל המקצוע יוכל לעבוד על פי מדידות אלה ולהוכיח, בעת שיידרש לכך כמו במקרה דנן, כי המידות שלקח הן מידות נכונות. ייתכן, שההבדלים בין חוות הדעת של שני המהנדסים נובעים מכך, שהמהנדס מטעם התובעים ביקר בבית ביום 17/12/2004 בעוד שהמהנדס מטעם מנחם ביקר בבית כשנתיים לאחר מכן, ביום 31/3/2006. אולם, אין בכך כדי לשנות את מצב הדברים שכן, אף אם חלק מהליקויים תוקנו על ידי התובעים במהלך השנים, אין בכך כדי להפחית מחובתו של מנחם לספק דלתות תקינות המתאימות לפתחי הבית ואין התובעים צריכים להסתפק בדלתות שהותאמו בכוח לפתחים, על כך הנובע מכך. מבין חוות הדעת אני מעדיף את חוות דעתו של המהנדס מטעם התובעים, שביקר בבית סמוך יותר למועד התקנת הדלתות על ידי מנחם. המהנדס מטעם הנתבע 1 הודה, שהיה בדירה 20 דקות בלבד ולא בדק את הדלתות באופן יסודי. ככל שהתובע לא נתן למהנדס מטעם נתבע 1 זמן מספיק להיות בדירה, היה על ב"כ הנתבע 1 לפנות לבית המשפט ולבקש להורות לתובעים לאפשר למהנדס מטעמם לבחון את הדלתות באופן יסודי ולא להסתפק בביקור של 20 דקות ובתצלומים. מסקנתי מתחזקת מעיון בתמונות שצורפו על ידי התובעים, מהם עולה, כי ללא ספק התקנת הדלתות בוצעה באופן רשלני והתובעים, שביקשו לקבל דלתות מאיכות טובה ושילמו על כך במיטב כספם, נאלצו להתפשר בקבלת דלתות במידות שאינן תואמות את הפתחים בביתם ולהתאים את הפתחים על ידי פעולות חציבה שגרמו נזקים לקירות הבית. בחקירתו הנגדית בעמ' 17 לפרוטוקול, פירט המהנדס מטעם התובעים את אופן עריכת תחשיב עלות התיקון והחלפת הדלתות: ש. מדוע בסעיף 4.4 אתה טוען שיש צורך לפרק את הדלתות הקיימות וצריך להחזיר אותן לספק אם הכל בסדר עם הדלתות? ת.כל המלבנים פגומים. דלת מגיעה במקשה אחת צבועה בתנור, גם המלבן וגם אגף הדלת. מאחר והמלבנים פגומים עם חורים שקדחו בהם וחיבורים לא מדויקים בין המשקוף למזוזות, צריך להחליף את כל הדלתות. אי אפשר להחליף רק את המלבנים. ש. מחוו"ד שלך לא ברור לי איך חושב אומדן העלויות, אין פירוט? ת.אני ערכתי עלות של דלת 1,400 ₪ בצרוף מע"מ ולקחתי בחשבון משהו כמו 2,000 ₪ שזה פירוק הדלתות הקיימות והובלתן לספק והגעתי לסכום זה. מקובלת עלי חוות דעתו של המהנדס בכך, שהדלתות פגומות ויש להחליפן. אף אם 2 דלתות מתוך ה- 11 שהוזמנו, כן מתאימות לפתחים, הרי שהתובעים מבקשים שכל הדלתות בבית יהיו זהות ולכן נדרש להחליף את כל 11 הדלתות. עם זאת, איני מקבל את חוות דעתו של המהנדס מטעם התובעים באשר לעלות התיקון. התחשיב שערך המהנדס מטעם התובעים התבסס על מחיר דלת בסך 1,400 ₪ אולם בפועל שילמו התובעים סך של 1,268 ₪ לכל דלת ולכן אינם יכולים לקבל חזרה יותר ממה ששילמו. אני מקבל את חוות דעתו של המהנדס מטעם התובעים שעלות הפירוק היא 2,000 ₪, שכן סכום זה אינו רחוק מהסכום של 150 ₪ לדלת בו נקב המהנדס מטעם הנתבע 1. לאור כל האמור, אני מחייב את נתבע 1 לשלם לתובעים סך של 13,950 ₪ בגין הדלתות ו- 2,000 ₪ עבור פירוקן ובסך הכל סך של 15,950 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 1/9/04 ועד לתשלום בפועל. נתבע 1 ישלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. התביעה נגד נתבעת 2, נדחית, ללא צו להוצאות. פיצוייםדלתות (תביעות)