פיצוי על הפסקות חשמל

להלן פסק דין בנושא פיצוי על הפסקות חשמל: פסק דין השאלה בקליפת אגוז - מתי בדיוק תפצה חברת חשמל עבור נזק שנגרם ללקוחותיה? 1. במקרה שלפנינו, מדובר בתקלה באספקת חשמל אשר גרמה לנזק במכשירי חשמל. אחריות חברת החשמל נקבעת ע"פ קריטריונים הכתובים ב"ספר אמות המידה" כך שתיאורטית השאלה ברורה. 2. הבעיה היא שהחוק קובע קריטריונים שבעטיים מפוצה הצרכן, וקריטריונים שבעטיים איננו מפוצה הצרכן. השאלה שלפנינו היא מה דינו של נזק שלא מופיע בקריטריונים שבספר אמות המידה? נזק שאיננו מופיע בקריטריונים עבורם מפוצה הצרכן, אך גם איננו מופיע בקריטריונים שבעטיים איננו מפוצה? 3. והתשובה בתמצית היא שבמקרה כזה יש לפרשן את ההליך כנגד הגוף החזק (חברת חשמל בענייננו) ולכן מגיעים פיצויים לתובע, הכל כפי שיפורט. הנזק והסיבה לנזק 4. התובע , הינו בעל עסק למוצרי אינסטלציה וחומרי בניין בבית"ר עילית . חברת החשמל (להלן: "הנתבעת") מספקת חשמל לכל רחבי הארץ ובכללם לעסקו של התובע . 5. בתאריך 27/11/06 (להלן: "יום האירוע"), אירעה הפרעה בו מתח גבוה לביתר עלית. בעקבות ההפרעות, ניתקה וחיברה הנתבעת את הקו מס' פעמים לשם בדיקת מהות התקלה. הפסקות אלה ("מיתוגים"), גרמו לתובע לתקלות. התובע פנה אל הנתבעת ביום האירוע, בעניין הנזקים שנגרמו לו. כמו כן, פנה התובע למחוז ירושלים ובשנית לנתבעת, אל נציבות תלונות הציבור. 6. טענת התובע היא כי כתוצאה מהתקלות באספקת החשמל, ניזוקו מכשירים חשמליים בעסקו ובהם מכשיר פקס מדגם פנסוניק UF321 וקופה רושמת מדגם "נורית" 2050. התובע, זימן את נציג החברה ממנה נקנו המכשירים דלעיל, זה נתן חוות דעתו אשר קבעה כי המכשירים האמורים נשרפו כתוצאה מהפסקת החשמל והמתח הגבוה והם אינם שמישים יותר. כמו כן, צירף הצעת מחיר, עבור שני המכשירים, בסכום של 4350 ₪. יתרה מזאת, נציג החברה האמורה, הוסיף כי, לתקע החשמל היה מחובר מגן הנועד למנוע ו/או להגן על המכשירים במקרה של מתח גבוה או הפסקת חשמל ואותו מגן נשרף גם הוא. 7. הנתבעת הכחישה כי הנזק נגרם עקב הפסקות חשמל אלו, אך טענה עובדתית זו נדחית על ידי. לאחר ששמעתי את התובע והתרשמתי מהופעתו לפני, אני קובע כי אכן נזקים אלו נגרמו עקב הפסקת החשמל. השאלה היחידה שנותר לדון בה היא האם חברת החשמל אחראית לנזקים אלו ואם לאוו. המבחן - ספר אמות המידה 8. חברת החשמל אחראית על שירות חיוני לציבור, וברור שאם התרשלה, מן הראוי והצודק יהיה כי תשלם על רשלנות זאת. מאידך גיסא, ברור גם כי לא ייתכן שחברת החשמל תישא בכל נזק עקיף שייגרם עקב תקלה באספקת החשמל. לא הגיוני למשל שחב' חשמל תישא בהוצאות סטודנט שנכשל בבחינה משום שבלילה הקודם לא הייתה אספקת חשמל, וכו'. 9. המחוקק היה ער לכך שלא ניתן להתייחס לכל הנזקים והתקלות באותה צורה ובנה הסדר חוקי לכך על פיו הרשות לענינים ציבוריים - חשמל (להלן: "הרשות"), שהוקמה מכח חוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק") תדאג ליצור מסגרת התייחסות לתקלות. 10. על פי נוסח הסעיף: " 30. ואלה תפקידי הרשות: (2) קביעת אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רשיון ספק שירות חיוני (להלן - אמות מידה) ופיקוח על מילוי חובותיו על פי אמות המידה; " . " 33. (א) הרשות תקבע אמות מידה, בכפוף לתכנית הפיתוח שאישר השר לפי סעיף 19; אמות המידה יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו בדרך שיקבע השר " . 11. הרשות אכן הוציאה את ספר אמות המידה מכח סמכותה שהוקנתה לה בחוק, בסעיפים 30(2) ו-33 שצוטטו למעלה. ספר אמות המידה לכן הינו מקבץ של כללים, הוראות, נהלים אשר קובעים בין היתר את רמת, טיב ואיכות השירות הניתן ע"י בעל רישיון ספק שירות חיוני. עקרונית ניתן לראות בספר אמות המידה מעין חקיקת משנה , תקנות, אותן אישר השר. והשאלה שלפנינו, איך לסווג את התקלה שלפנינו? התקלה שלפנינו - איננה תקלה מזכה בפיצוי, ואיננה תקלה שאיננה מזכה בפיצוי 12. במקרה שלפנינו קוראת הנתבעת למה שאירע "פעולת מיתוג". עוד טוענה היא כי פעולות מיתוג ברשת החשמל הם "חלק מהמציאות התפעולית היומיומית הנהוגה ע"י כל חברות החשמל בעולם.." שבלעדיהם לא ניתן לקיים אספקה שוטפת של חשמל . כמו כן, טוענת הנתבעת כי פעולות מיתוג דומות במהותן להפסקת חשמל בדירת מגורים שהינה בשל שריפת נתיך, נפילת מפסק, עומס יתר של נתיך וכיוצ"ב . 13. נסביר במילים פשוטות כי פעולת מיתוג זאת נעשתה בעקבות תקלה בקו המתח הגבוה המזין את הביתר. אשר לכן, לשם איתור ובידוד התקלה ביצע מחוז ירושלים מספר מיתוגים ברשת החשמל. קרי, הפעולה הייתה רצונית על ידי חברת החשמל וזו הייתה צריכה להיות מודעת כי ייתכן ופעולה כזו גורמת נזק. 14. בהתייחס לכך, הרי התובע לא נכנס בגדרי סעיף 5.1.2 (ב) לספר אמות המידה היות ולא אירעו 3 מיתוגים בטווח של 5 דקות ומשכך אין לפצותו. אלא שלאחר שעיינתי, ברור גם כי אירוע זה איננו נופל בגדרי ד.3.1.5 אשר עוסק באירועים שאינם מזכים בפיצוי. 15. על העניין חל גם סעיף ד.5.1.5 קובע כי, במקרים שאינם נופלים במסגרת הסעיפים דלעיל, יוכרע הנושא לגופו על ידי הממונה על פניות הציבור ברשות. התובע פנה לממונה על פניות הציבור ברשות וזה בהחלטה קצרה ולא מנומקת קבע כי איננו מוצא עילה להתערב בהחלטת מחוז ירושלים. אציין כי אין סמכות זו גורעת מסמכות בית המשפט ולדעתי איננה אלא נותנת כתובת לאזרח להתלונן לגביה. על פרשנות ספר המידה ונגישותו לאזרח הרגיל 16. עיינתי בספר אמות המידה צר לי לומר כי שפתו של זה איננה ברורה. האזרח הפשוט, ע"פ רוב, הינו הדיוט בכל הקשור למונחים מתחום החשמל. אם המטרה שעמדה לנגד עיני הרשות, בפרסומו של הספר הייתה להבהיר לציבור הלקוחות כללים ונוהלים בשירותה, הרי שמטרה זו כשלה בלשון המעטה. מן הראוי היה שאמות המידה הללו יפורשו באופן ברור, חד-משמעי, כך שאדם מן היישוב יבינם. 17. עוד אציין כי לי אישית נראה שקיים תת סעיף בסעיף ד.5.1.2 התואם את נסיבות נשוא מקרה זה (סעיף קטן ו' העוסק בתקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה). אך כמובן בית משפט זה איננו מומחה בעניינים כגון אלה. 18. עוד אוסיף כי הנתבעת טענה כי התובע הוא המתלונן היחיד. המתלונן לעומת זאת טען כי עוד בעלי עסקים רבים נפגעו אלא שאלו התייאשו ולא שקלו להגיש תלונות. נושא זה חשוב בעיקר ע"פ הקריטריונים לפיצויי שבספר אמות המידה. על פי אלו במצב שיש 5 תלונות ומעלה על הנתבעת לפצות. 19. ניסיון החיים מלמד כי מעטים האנשים שלוקחים את הזמן לדווח ולהתריע בפני גופים נותני שירות על כל תקלה ו/או נזק שנגרם. לו רק בשל כך, שגופים גדולים, מספקי שירותים לא ממהרים (בלשון המעטה), לפצות לקוחות שניזוקו (דבר שאושש גם במקרה הנוכחי). 20. לעניין זה, מקובלים עלי דבריה של כבוד השופטת מלכה אביב בת"ק (ירושלים) 1649/03 - ערוסי יחיאל נ' חברת החשמל מחוז ירושלים ועיקרם כדלהלן : "..עמדתי היא כי על הנתבעת מוטלת החובה לספק לצרכנים את השירות האופטימלי האפשרי. בכלל זה מחוייבת הנתבעת לבצע כל פעולה אפשרית, למצות כל דרך ולהצטייד בכל מכשור - כדי למנוע את הנזקים כתוצאה מנחשולי המתח " ( כאמור נחשולי מתח, היו אחד הגורמים, אותם העלתה הנתבעת בכתב הגנתה להסביר מדוע מכשירי התובע ניזוקו ) . " ...מקבלת אני את דבריה ש...מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות.... 'האחריות על איכות החשמל הינה בראש ובראשונה של חברת החשמל, והצרכן הביתי המשלם עבור החשמל זכאי לקבל אותו ברציפות וללא גרימת נזקים, והוא יוצא ידי חובתו אם הוא משתמש במוצרי חשמל תקינים ועבודות החשמל בביתו מתבצעות בציוד תיקני ' . הנתבעת קובעת ...כי: 'אין זה כלכלי (אף אם אפשרי מבחינה טכנית) לתכנן את המתקנים או המכשירים כך, שלעולם לא ייפגעו מנחשול מתח והפרעות חשמליות אחרות' . עולה מן האמור כי מניעת נחשולי מתח הינו דבר אפשרי אלא שאיננו כלכלי לנתבעת. בשקלה את השיקולים הכלכליים על הנתבעת לקחת בחשבון כי מול החיסכון בהוצאות למניעת הנזקים עומדת ההוצאה. לפיצוי הצרכנים אשר ניזוקו. במילים אחרות - אם עושה הנתבעת שיקול כלכלי, יתכן והיא צודקת בכך שההשקעה על אמצעים למניעת הנזקים היא השקעה גבוהה. אך את עלות ההשקעה, על הנתבעת להעמיד מול הסיכוי לנזקים ועלות הפיצוי בגין הנזקים. השיקול הכלכלי אינו יכול לפטור את הנתבעת מאחריותה לנזקים " . 21. לסיכומו של סעיף זה אציין כי הלשון איננה ברורה וכי בכל פרשנות מעין זו, ידה של הנתבעת על התחתונה. פסיקה קודמת 22. הנתבעת בכתב הגנתה הביאה פסיקה התומכת בקשת טענותיה. לאחר עיון בפסיקה הנוגעת לקריטריונים לפיצוי (בר"ע 313/07 חברת החשמל נ' יובל מלכא, ת"ק 1041/04 (תק י-ם) אבלס נ' חברת החשמל - שם דובר על קריטריונים שאינם מזכים בפיצוי) לא מצאתי נסיבות אשר תאמו המקרה הנוכחי. 23. נהפוך הוא, הפסיקה לרוב ציינה מקרים אשר נפלו לקריטריונים שאינם מזכים בפיצוי. במקרים כאלו אין ספק שהצדק הוא עם הנתבעת. אלא שאין התייחסות בפסיקה שהובאה למקרים בהם התקלה איננה נכנסת לשום קריטריון. לכן, אין עניינם של אלה רלוונטי לעניינינו. סוף דבר 24. לאחר ששמעתי את הראיות, התרשמתי מטענות הצדדים ועיינתי בחוק ובפסיקה הרלוונטיים, נוכחתי לדעת כי הנתבעת פועלת ע"פ קריטריונים שבספר אמות המידה שהם בגדר חקיקת משנה. כפי שתיארתי לעיל, קיימת בעיתיות מהותית בהבנת הכללים ובשל כך גם בהתמודדות מולם, על אחת כמה וכמה שהעומד מולם הוא האזרח הפשוט, לרוב, אינו בקיא בתחום. 25. הואיל ופרשנות הקריטריונים באמות המידה לוטה בערפל והואיל וניתנת לכמה פרשנויות סובייקטיבית התלויות בעין הקורא, מצאתי לנכון, לקבל את הפרשנות שתומכת בתובע ומחמירה עם הנתבעת . 26. אוסיף לפני סיום כי, עיינתי בפרסומים ועלונים אותם מפרסמת הנתבעת לקהל לקוחותיה, התרשמתי ממאמציה להקנות ידע וכללים להתנהלות נכונה עם חשמל ומניעת נזקים, עם זאת, התרשמתי שהתובע במקרה הנוכחי לא עשה דבר הנופל מהדרישות אותם דורשת הנתבעת מהציבור . 27. לנוכח האמור לעיל מחייב אני את הנתבעת כדלקמן : עבור רכישת קופה רושמת מדגם "נורית" 2050 - סך של 3000 ₪ . עבור רכישת מכונת פקס מדגם פנאסוניק UF321 - סך של 800 ₪ . למפורט לעיל יש להוסיף ביקור טכנאי ועבודה - סך של 550 ₪ . כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 2500 ₪ עבור הוצאות משפט ועו"ד, עוגמת נפש והוצאות נלוות נוספות . סה"כ תשלם הנתבעת סכום של 6850 ₪ שישולם לתובע תוך 30 יום מהיום . לא ישולם ישא ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל . זכות בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין לבית משפט המחוזי . פיצוייםחשמל