נפילה של עץ על רכב חונה

ביום 11.4.05 החנתה אשת התובע את כלי הרכב, במקום חניה ברחוב פני הגבעה ברמת גן, סמוך לבית מספר 24. עץ שהיה נטוע בחצר הבית נפל, ופגע בחלקו ברכב.

להלן פסק דין בנושא נפילה של עץ על רכב חונה:

פסק דין

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

התובעת 1, חברת הביטוח AIG ביטוח זהב בע"מ (להלן - AIG), ביטחה את רכב הטויוטה (להלן - כלי הרכב), השייך לתובע 2, מר אלון פרדקין (להלן - פרדקין).
הנתבעת 1, נציגות הבית המשותף (להלן - נציגות הבית המשותף), הינה המחזיקה/הבעלים של חצר הבית ברחוב פני הגבעה 24, רמת גן.
הנתבעת 2, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן - איילון), היא המבטחת של עיריית רמת גן, האחראית לתחזוקת פני העיר בשטחים הציבוריים שבתחום רמת גן.

אין מחלוקת, כי ביום 11.4.05 החנתה אשת התובע 2 את כלי הרכב, במקום חניה ברחוב פני הגבעה ברמת גן, סמוך לבית מספר 24. עץ שהיה נטוע בחצר הבית נפל, ופגע בחלקו ברכב של פרדקין.

AIG שילמה לתובע 2 בגין נזקי הרכב וירידת ערך סך של 32,939 ₪. בנוסף, נתבע סכום של 9,250 ₪, בגין אבדן 30 שעות עבודה של אשת התובע 2, שטיפלה בכל עניני תיקון הנזק, ונזקיו העקיפים של התובע בשל הפעלת הפוליסה (3,588 ₪). בסה"כ הועמדה התביעה על סך של 45,777 ₪.
אין מחלוקת לעניין הנזק שנגרם לרכב של פרדקין.
קיימת מחלוקת לגבי ההפסד הקשור בשעות העבודה של אשת התובע 2.

טענות התובעים

AIG טוענת כי המקרה נגרם עקב נפילת עץ, שהיה נטוע בתחומי חצר בית משותף ברחוב פני הגבעה 24, ברמת גן, ולפיכך הוא התרחש בשל רשלנותם של הנתבעים.

לטענת התובעים, נציגות הבית המשותף הייתה הבעלים/המחזיקה של חצר הבית שבו היה נטוע העץ ובאחריותם. מר אליהו יצחק העיד מטעם נציגות הבית המשותף, ואמר בצורה מפורשת כי מדובר בעץ מבוגר בן 50, וגנן מטעמם טיפל בעץ.

עוד טענו, שענפיו של העץ נמצאים מעבר לשטח הבניין ועל המדרכה ועל כן נמצאים באחריות העירייה. מר פנחס בנהאל, נציג העירייה, העיד כי לא קיבל תלונה או קריאה בנוגע לעץ, אך ישנו מפקח לכל אזור שבודק את העצים המסוכנים.

לטענת התובעים, אין מדובר בכוח עליון, אלא ביום שמש אביבי, ללא רוחות וגשמים, נתון המחזק את הטענה שהתאונה אירעה כתוצאה מכך שלא טיפלו בעץ באופן שוטף. בנוסף, הנתבעים לא נקטו באמצעי הזהירות הדרושים, ולא ביצעו עבודות טיפול ואחזקה כנדרש במקרים מעין אלה.

בת.א 1108/01 (חי') נפומניאשיץ נ' עיריית חיפה נקבע כי על העירייה מוטלת האחריות לנזק גוף שנגרם במקרה מעין זה, קל וחומר שבנזק רכוש, כפי שנגרם בתאונה נשוא תיק זה.

טענות הנתבעת 1

לטענת נציגות הבית המשותף, העץ הקיים בשטח הבניין הינו עץ תמיר, ירוק ובריא, אשר לא הראה כל סימנים, שיש בהם כדי להביא מאן דהוא לחשש או חשד כי עלול לגרום לנזקים.

התובעים לא הביאו חוות דעת, אשר ממנה עולה כי הטיפול בעץ היה לקוי ולא סתרו את הטענות בדבר גורמים שלישיים אשר גרמו לנפילת העץ.

התובעים לא הרימו את הנטל להראות כי יש להחיל במקרה זה את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". לא הוכרה בפסיקה חבותה של נציגות בית משותף בנסיבות הדומות למקרה דנן. בת.א (כ"ס) 5455/03 ביטוח ישיר נ' פשטיין, סעיף 27-29, (ניתן ביום 11.9.05), נקבע כי "חובת זהירות קונקרטית נבחנת בנסיבות כל מקרה ומקרה... ואינני סבורה כי קמה חובה כאמור בנסיבות המקרה שבפני, כאשר נגרם נזק לרכוש, בשל קריסתו של עץ אשר לא הובאה כל ראיה בדבר שכיחות קריסתו, או היותו מועד לקריסה, עץ עמיד, המתאים לתנאי סביבתו, ואשר לא היה כל סימן מקדים שיכול היה להוות תמרור אזהרה מפני אפשרות קריסתו, להוציא הידיעה הערטילאית כי לעיתים, בימי חורף, בקיומן של רוחות, יש ועצים קורסים או ענפים ניתקים מהם".

בנוסף, נציגות הבית המשותף העסיקה גנן שטיפל בגינה באופן קבוע וגזם את העץ ולא התקבלה התראה מצידו לגבי מסוכנות העץ. בפס"ד בענין פשטיין נקבע כי מקום שהטיפול בגינה הופקד בידי גנן, לא יכלו הנתבעים לדעת על קיומה של סכנה כלשהי. זאת ועוד, בת.א (ת"א) 44949/04 אילון חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית נווה מונסון, לא הוכרה חבות נציגות בית משותף ונקבע כי טענה לפיה יש לחייב ועד בית בהעסקת אגרונום לביצוע בדיקות תקופתיות לכל עץ ועץ, הגם שאין כל סימנים מקדימים המעידים על סכנה אפשרית מעץ מסוים, הינה טענה המהווה "חכמה לאחר מעשה" ואין לקבלה.

לכן, טוענת הנתבעת 1, איש לא התרשל במקרה זה.

לחילופין, טוענת נציגות הבית המשותף, העץ נפל בסמוך למדרכה שבצידה חנה רכב התובעת, בשטח שבאחריות העירייה. לכן, אם היתה רשלנות - הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות העירייה, הנתבעת 2, שכן חוק העזר לרמת גן (עצים מסוכנים), תש"ל-1970 (להלן-"חוק העזר") בסעיף 3, מסמיך את העירייה לנקוט פעולות למניעת סכנה מעץ, ובין היתר לדרוש בכתב מבעלי הנכסים לגדום או לגזום עץ שנמצא בתחומם, אם העץ "בולט לרחוב, או עלול ליפול ולסכן חיי אדם או בריאותו" (סעיף 2 לחוק העזר).

העירייה לא פנתה למי מדיירי/נציגי הבית המשותף בנוגע לגיזום העץ. בנוסף, מוטלת על העירייה החובה לדאוג לשלום הציבור מכוח חובותיה על פי סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש].

סעיף 11 בחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, בעלות במקרקעין משתרעת גם על "חלל הרום". רכב התובע נפגע בהיותו סמוך למדרכה, הרי שחלל הרום שמעל אותו הרכב היה באחריותה ובשליטתה של עיריית רמת גן, ובכל מקרה לא בשליטה של הנתבעת.

עוד טוענת נציגות הבית המשותף, כי חוקי עזר מהווים אינדיקציה לרמת זהירות הנדרשת, באנלוגיה לחובה חקוקה, ומלמדנו על אחריות העירייה בקשר עם העצים המצויים בתחומה (נקבע בפס"ד בעניין נפומניאשיץ).

טענות הנתבעת 2

לטענת איילון, היא אינה צד לתביעה אלא העירייה. חבותה של איילון לשיפוי התובעים היא מכח פרק הכיסוי לנזק צד ג', אך בשונה מביטוח רכוש, היא מותנית בהוכחת רשלנות העירייה, שלא נתבעה ישירות.

לטענת איילון, העץ מצוי בשטח פרטי, שבתחומה של נציגות הבית המשותף, והיא האחראית לאחזקתו, הואיל והעץ נמצא מחוץ לתחום השיפוט של העירייה, הרי שאין לעירייה כל אחריות לארוע.

עוד נטען, שלא היתה רשלנות ולא הוכח קשר סיבתי למחדל/מעשה רשלני מצד העירייה. כמו כן אין להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" כלפי העירייה, שלא בידיה היתה השליטה על העץ, (נקבע בפס"ד בעניין פשטיין).

לטענת איילון, העירייה לא היתה יכלה ולא הייתה צריכה לצפות את נפילת העץ, היא לא ידעה על קיומו של עץ המהווה סכנה (בשטח העירייה נטועים אלפי עצים) ולא ניתנה כל הודעה במוקד העירוני לגבי מסוכנות העץ. לכן העירייה אינה חבה בחובת הזהירות הקונקרטית.

העירייה נקטה בכל אמצעי הזהירות הסבירים הדרושים בנסיבות, כאמור - לא התקבלו תלונות במוקד העירוני אודות העץ והפקחים הפועלים מטעם העירייה, אשר בודקים את העצים ברחבי העיר, לא קיבלו התראה לגבי העץ. העדים שהעידו בבית המשפט אמרו כי העץ נראה בריא וירוק.

עוד נטען, כי סמכויות העירייה על פי חוק העזר העירוני להיכנס לחצרים על מנת לבצע עבודות למניעת הסכנה, קמה מקום שהתקבלה הודעה אודות עץ מסוכן או שלמראית עין נראה כמסוכן. הודעה בנוגע לעץ לא התקבלה.

לטענת איילון, יש לאבחן את פס"ד נפומניאשיץ, מנסיבות מקרה דנן, שם דובר בעץ אקליפטוס, והובאה חוות דעת אגרונום, שהיוותה את הבסיס לקביעה כי העץ מסוכן. שם נקבע, כי נפילת העץ מהסוג הספציפי היא תופעה שכיחה, בעוד במקרה הנדון מדובר באירוע חריג ובלתי צפוי.

לטענת איילון, הנזק הנטען שנגרם לפרדקין בשל הפסד של 30 שעות עבודה מוכחש ונטען בעלמא וללא אסמכתאות.

דיון והכרעה

באי כח הצדדים הפנו כל אחד לפסיקה רלוונטית התומכת בטענותיו. עיינתי היטב בסיכומים ובהפניות, אך לא אכביר בציטוטים, הן משום שעסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, ותקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מורה שפסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, והן משום שבסופו של יום, התיק מוכרע על בסיס עובדותיו הקונקרטיות, ולגביהן אפרט.

נטל הראיה

סעיף 41 לפקודת הנזיקין (להלן - "הפקודה"), קובע כדלקמן:
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה."
אני מקבלת את טענת התובעת, כי בנסיבות המקרה הנכס נמצא בשליטת נציגות הבית המשותף, אך לא הגעתי למסקנה שהנתבעים לא נקטו זהירות סבירה.

האם הנתבעים התרשלו?

התובעת השתיתה תביעתה על עוולת הרשלנות. כך קובעים סעיפים 36-35 לפקודה:

"35.     עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."

"36.     החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף."

כיצד תבחן השאלה אם התרשלו הנתבעים? הטלת האחריות לנזקי התובעת על הנתבעים תלויה בהוכחת התגבשותם של יסודות עוולת הרשלנות: קיומה של חובת זהירות, התרשלות ונזק שנגרם בגינה (ראו, למשל: ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 128 (להלן: גורדון)). כדברי כבוד הנשיא ברק בע"א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ' מ"י, פ"ד נט (1), 16, 21-20:
"6.     ...רמת הזהירות הדרושה, שסטייה ממנה מהווה התרשלות, נבחנת על פי סבירות ההתנהגות, בנסיבות אותו מקרה. השאלה הינה, כיצד האדם הסביר, הנתון במצבו של המזיק מתנהג (ראו: ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום (טרם פורסם); ע"א 217/90 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריות נ' ירמיהו עיני, חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(2) 111, 128). שאלה זו היא נורמטיבית ולא תיאורית. סבירות התנהגות המזיק נקבעת על ידי האיזון בין השיקולים הרלבנטיים בהתאם למשקלם (ראו: ע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (להלן: חמד)). עמדתי על כך באחת הפרשות בצייני:
"על בית המשפט לאזן בין האינטרס של הפרט הניזוק..., לבין האינטרס של המזיק לחופש פעולה, וכל זה על רקע האינטרס הציבורי בהמשכה או בהפסקתה של אותה פעילות. על בית המשפט להתחשב בסכנה ובגודלה. עליו להתחשב בחשיבותה החברתית של הפעולה. עליו לשקול את האמצעים הדרושים למניעתה..." (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 131 (להלן: ועקנין)).

7.      מהם השיקולים הרלבנטיים לבחינת סבירות התנהגות המזיק? האינטרסים והערכים הנלקחים בחשבון הם אלה של המזיק, הניזוק והחברה בכללותה (ראו: ע"א 3124/90 סבג נ' אמסלם, פ"ד מט(1) 102, 107-109 (להלן: סבג); ע"א 4025/91 צבי נ' קרול, פ"ד נ(3) 784, 790; J. Fleming, The Law of Torts (9th ed., 1998) 127). ביחס למזיק, יש לבחון את גודל ההוצאות הכרוכות במניעת נזקו של הניזוק.... ביחס לניזוק, נבחנת חומרת הפגיעה ברכושו והסתברותה. ככל שתוחלת הנזק לניזוק גבוהה, כך גם תוחמר חובתו של המזיק לנקוט באמצעי זהירות למניעת הסיכון. לצד שיקולים אלה, עומדים אינטרסים וערכים הנוגעים לחברה כולה (ראו: ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה, פ"ד ל(1) 141, 162; ע"פ 364/78 צור נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 626, 632; פרשת סבג, 107). במסגרת זו, יש להביא בחשבון את החשיבות שמייחסת החברה למניעת הנזק כמו גם לתועלת החברתית הצומחת מפעילות המזיק.

8.     על רקע שיקולים אלה, יש לבחון את סבירות התנהגותו של המזיק. אמת מידה זו מאזנת בין השיקולים המתנגשים, בהתאם למשקלם הראוי. על האיזון לבטא את תפיסת החברה ביחס להתנהגות הראויה שיש לצפות מהאדם הסביר בנסיבות העניין (ראו: פרשת גורדון, 133). על רקע זה נפנה לנסיבות המקרה שלפנינו."

אחריות הנתבעת 1 - נציגות הבית המשותף טוענת שהעץ שנמצא בשטח גינה פרטית השייך לה, מתוחזק באופן קבוע והיה גנן קבוע והעץ לא הראה סימנים המעידים על מסוכנות, אלא להיפך. העידה הגב' פרדקין, אשת התובע 2, שהעץ נראה ירוק, לא היו אינדיקציות לגבי נפילת העץ ולא הייתה סיבה להניח שהעץ עלול ליפול (פרוטוקול הדיון מיום 23.5.06 עמוד 4, שורה 13-20). העיד מר אליהו מנציגות הבית המשותף, כי הגינה היתה מתוחזקת באופן קבוע ויש גנן קבוע, המגיע פעם בחודש. הגנן גוזם את הגדר החיה ומוריד ענפים שבורים, ושותל שתילים. בהמשך העיד כי מדובר בעץ הכי יפה ברחוב, ומלבד הגנן שטיפל בכל הגינה ובעץ בעת הצורך, לא נגעו בעץ ולא ראו בו מטרד או סכנה, ולא נפלו ממנו ענפים בעבר, ופקח שעבר במקום אמר שהחצר מטופחת מאוד (פרוטוקול הדיון מיום 28.2.07 עמוד 8, שורה 8-28).

אחריות הנתבעת 2 - לטענת איילון, העירייה אינה חבה בגין הנזק שנגרם שכן הוא אינו בשטח העירייה ונמצא בשטח פרטי השייך לנתבעת 1. בנוסף, העץ נראה ירוק ובריא, ולא התקבלו הודעות מצד התושבים לגבי העץ (מר אליהו בפרוטוקול הדיון מיום 23.5.06 עמוד 11, שורה 1-5), כך העיד מר בנהאל (מנהל מחלקת גנים בעיריית רמת גן) שעל פי הרישומים לא התקבלו תלונות לגבי העץ (פרוטוקול הדיון מיום 23.5.06 עמוד 11, שורה 27 עד עמוד 12 שורה 7). בהמשך עדותו אמר, שאם עץ נראה בריא לא נוגעים בו. לא מנענעים כל עץ על מנת לבדוק אותו, ומי שנותן אינדיקציה לגבי העצים הם התושבים ומפקחים אזוריים שבודקים אם העץ בריא ובמידת הצורך קורא לאגרונום לבדוק את העץ. (פרוטוקול הדיון מיום 23.5.06 עמוד 12, שורה 8-24).

חובת הזהירות המושגית מוטלת על בעל המקרקעין, הוא נציגות הבית המשותף שבתחומו היה העץ, וזו עשתה את הפעולות הסבירות והנדרשות ממנה, על מנת שארוע דנן לא יארע.

לפיכך - מאחר שהנתבעת 1, אשר טיפחה את הגינה והעץ על בסיס קבוע, ולא ראתה סימנים מוקדמים כלשהם, לא יכלה לצפות את שהתרחש, הרי שלא הפרה כל חובת זהירות ולא התרשלה. בהעדר חוות דעת סותרת, נראה לי שניתן לומר - לאור הצילומים (סומנו נ/1 עד נ/5) והעדויות, כי העץ נראה בריא, ירוק ופורח. לא ניתקו ממנו ענפים בעבר, והגינה בה נמצא העץ תוחזקה באופן קבוע על ידי גנן. לפיכך, מאזן ההסתברויות נוטה יותר לכיוון שלא ניתן היה לצפות התרחשות המקרה ולא ניתן היה למנעו.

לא מצאתי כי הנתבעת 2, שהעץ לא היה בתחום השטח הציבורי שבאחריותה, התרשלה או חדלה בצורה כלשהיא.

סיכום

לאור כל האמור, מסקנתי היא שהנתבעים הוכיחו כי לא התרשלו, בנסיבות הענין, ועל כן אני קובעת שהם אינם אחראים בגין נזקי הארוע נושא תביעה זו.

בהעדר רשלנות - התביעה נדחית.

בנסיבות הענין, ולאור הנזקים שספגו התובעים, על לא עוול בכפם, אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בחניון

  2. נפילה בגלל צינור

  3. נפילה על עצם הזנב

  4. נפילה לבור בעבודה

  5. החלקה בבריכת שחיה

  6. ביטוח נפילה מסוס

  7. נפילת אבנים ברחוב

  8. נפילה לתעלת ניקוז

  9. נפילה באמפיתיאטרון

  10. נפילה של עץ על רכב

  11. החלקה בבריכת השחיה

  12. נפילה בנמל תל אביב

  13. נפילה ברחבת ריקודים

  14. נפילת מנורה על הראש

  15. נפילה בשיעור אירובי

  16. פיצויים על נפילה מסוס

  17. החלקה על שמן על הרצפה

  18. נפילת עץ על רכב חונה

  19. פיצוי בגין נפילה מצוק

  20. נפילה ביציאה מהאמבטיה

  21. פיצוי בגין נפילה לתעלה

  22. החלקה על רצפת שיש רטובה

  23. אחריות על נזק מנפילת עץ

  24. נפילה של עץ על רכב חונה

  25. נפילת חלק מהתקרה על הראש

  26. החלקה על רצפה בגלל פוליש

  27. נפילה בגלל פגם ברצפת בטון

  28. נפילה בגלל ידית דלת שבורה

  29. נפילה לאחר ירידה מהאוטובוס

  30. נפילת גגון לרכב בזמן נסיעה

  31. נפילה ברחבת הריקודים רטובה

  32. נפילת עץ על רכב בזמן נסיעה

  33. נפילה לאחר טיפוס על פלטה מעץ

  34. פיצוי בגין נפילת קרש על הראש

  35. נפילה על שלולית ביציאה מהרכב

  36. נפילת ברזל על הראש באתר בניה

  37. נפילה בגלל הפרשי גובה במדרכה

  38. נפילה תוך כדי ריצה במהלך משחק

  39. אחריות העירייה בגין נפילה לבור

  40. נפילה של ילד במגלשה בגן ציבורי

  41. נפילה בבית - פגיעה אורטופדית ברגל

  42. נפילה על הראש בביצוע עמידת ידיים

  43. נפילה ליד הקופה בסופר (תביעת פיצויים)

  44. נפילה כתוצאה מסחרחורת או התקלות בכסאות

  45. ירד ממדרכה רטובה לכביש, נפל, והברך הסתובבה

  46. תאונת עבודה באתר בניה - נפילת בטון על עובד

  47. החלקה על רצפה רטובה שנשטפה על ידי עובד ניקיון

  48. נפילה מצינור (מנול) עבה שהיה מונח במרכז רצפת הטיילת

  49. תביעה בגין נזקים כתוצאה מהתמוטטות עץ ונפילתו על רכב

  50. החלקה כתוצאה מכתמי שמן על הכביש שנגרמו עקב נפילתם של פירות פיקוס

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון