נפילה במדרגות ג'קוזי

להלן פסק דין בנושא נפילה במדרגות ג'קוזי: פסק דין 1. בפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף. התובעת, ילידת 1934, הייתה מנויה במועדים הרלוונטיים לתביעה במועדון ספורט בהוד השרון אותו הפעילה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), שהייתה מבוטחת בביטוח אחריות על ידי הנתבעת 2. בהתאם לגרסת התובעת, ביום 12.4.04 בשעה 07:00 בבוקר לערך, עת רצתה להיכנס לג'קוזי שבמועדון, החליקה, נפלה ונגרמו לה נזקי גוף. לטענת התובעת, על גבי מדרגות הג'קוזי לא היה אמצעי מונע החלקה ובנוסף, מעקה הג'קוזי, בו ניסתה להיאחז, היה רופף. המחלוקת בין הצדדים היא הן בנושא האחריות והן בנושא הנזק. בתיק נשמעו ראיות. נדון תחילה בשאלת החבות. 2. בהתאם לתצהיר התובעת נסיבות הארוע היו כדלקמן: "התחלתי לפסוע לתוך הג'קוזי כאשר אני אוחזת בידי השמאלית את המעקה המוביל משפת הג'קוזי אל מרכזו, ופוסעת על גבי גרם המדרגות שבתוך הג'קוזי. לפתע חשתי שהמעקה הינו רופף ומתנדנד ולא מחובר היטב לקרקעית הג'קוזי. בשל תנועת המעקה מעדתי ונפלתי אל תוך הג'קוזי...על גבי המדרגות של הג'קוזי לא הותקן חומר מחוספס או חומר מונע החלקה". לאחר נפילתה הלכה לביתה כי סברה שהכאב יחלוף. לאחר מספר שעות, כאשר הכאב גבר ורגלה התנפחה פונתה לבית החולים בעזרת חברתה. בבדיקתה התברר כי נגרם לה שבר בקרסול רגל ימין ורגלה גובסה. כאשר חזרה מבית החולים התקשרה לנתבעת, שוחחה עם פקידה בשם אורנה ודיווחה לה על הארוע. 3. בחקירתה ציינה כי היא מנויה במועדון הספורט "יותר מעשר שנים". היא נהגה להגיע למועדון שלוש, ארבע פעמים בשבוע בממוצע. היא נהגה לשחות ולהשתמש בסאונה ובג'קוזי. לגבי נסיבות הארוע פרטה: "כשנכנסתי רציתי לשים את הרגל ולא שמתי לב והחלקתי, ובאתי לתפוס את העמוד והוא התנדנד...אני תפסתי את העמוד וחשבתי שהוא חזק והוא לא היה יציב והחלקתי לתוך הג'קוזי כי הוא היה מאד חלק" (עמ' 12). "יש שתי מדרגות, העמוד לא היה יציב והחלקתי לתוך הג'קוזי. המדרכה הייתה חלקה, לא היו הפסים וזה גרם לי לשבירת רגל. התגלגלתי לתוך הג'קוזי עם הטוסיק אחורה" (עמ' 13). היא ציינה כי החליקה במדרגה הראשונה מתוך שתיים (עמ' 14). לא היו עדים לארוע (עמ' 18). 4. מטעם התובעת העידה גם הגב' אביבה לוי, ללא תצהיר. הגב' לוי מכירה את התובעת משחיה משותפת במועדון הנופש של הנתבעת. היא הייתה מנויה במועדון כשלוש שנים, בשנים 2003- 2006 לערך. היא שמעה על הארוע מהתובעת לאחר מספר ימים, כאשר התובעת התקשרה אליה וסיפרה לה על נפילתה. היא נהגה להגיע למועדון לשחות ארבע פעמים בשבוע בשעה 07:00 בבוקר. לאחר השחיה נהגה להיכנס לג'קוזי לכמה דקות. היא העידה כי מעקה הג'קוזי אכן "התנדנד והיה לא יציב" (עמ' 9). היא הרגישה בכך בעיקר בסוף התקופה בה הייתה מנויה. לדבריה, מדובר ב - "מעקה בכניסה שהתנדנד קצת, עמד זקוף והתנדנד...כשנכנסתי, הוא התנדנד כאשר נכנסנו לבריכה כמה פעמים" (עמ' 11). היא ציינה שאינה זוכרת אם היה במקום משטח נגד החלקה (שם) ואף ציינה כי כעסה והתרגזה כאשר הוזמנה לעדות בבית המשפט (עמ' 10). 5. מטעם הנתבעות העיד מר אזולאי יוסי, אשר שימש כעשר שנים, לרבות במועד הארוע, מנהל מועדון הספורט. הוא ציין בתצהירו כי במסגרת תפקידו שהה במקום מידי יום, הסתובב בין המתקנים ופיקח על צוות האחזקה במקום. הוא הציג תמונות של הג'קוזי הרלוונטי אשר צולמו ביום 5.9.04, כחמישה חודשים לאחר הארוע. הוא ציין בתצהירו כי "בשלב כלשהו נמסר לי ע"י פקידה במשרד כי התובעת התקשרה ומסרה על פגיעתה בג'קוזי. לא זכור לי מתי התקבלה ההודעה, אולם זה היה כנראה כמה ימים לאחר התאונה הנטענת. בעקבות ההודעה בדקתי מיד את הג'קוזי ואת המעקה המותקן בו. המתקן היה תקין לחלוטין, המעקה יציב ובטוח לשימוש. לאור העובדה כי המתקן נמצא תקין לא בוצע בו כל תיקון". בחקירתו ציין כי לא היה צורך בפסים מונעי החלקה בכניסה לג'קוזי כי "זה רק כשהקרמיקה חלקה צריך. חוץ מזה ניתן לנו רישיון על ידי העירייה ועוד גופים מבחינה בטיחותית" (עמ' 12). הוא ציין כי במועדון יש צוותי אחזקה. את המים בג'קוזי בודקים שלוש פעמים ביום "אני אמציא על כך דוחות" (עמ' 12) וכן בודקים "כל בעיה שרואים מסביב...אם משהו היה לא תקין, ישר הייתי מקבל תלונה על כך" (עמ' 13). הוא ציין כי "לנו יש יומן תיקונים. זה אומר שאם בא אדם ואומר למשל שמסלול רפוי, רושמים את זה ועושים V אחרי תיקונו, כמובן עם תאריך התלונה ושם המתלונן...אני לא מאמין שנמצא יומן מ - 2004. אני אחפש יומן" (שם). לגבי דווח התובעת על הארוע ציין: "הפקידה אמרה יום אחד שהתקשרה התובעת ואמרה שהחליקה בג'קוזי, היא התקשרה בטלפון. הפקידה לא עדכנה את זה ביומן המפגעים...אוטומטית בדקתי את הג'קוזי והכל היה תקין לחלוטין". הוא השיב כי התלונה לא מופיעה ביומן המפגעים "כי זה היה בטלפון. אני הייתי במקום, כשקראה לי הפקידה ואמרה שהתובעת התקשרה עכשיו, מיד הלכתי לבדוק אם הכל תקין והכל היה תקין" (שם). 6. מטעם הנתבעות העיד גם מר שלום אשתר, ללא תצהיר. הוא עבד כשומר בכניסה למועדון הנתבעת במשך כארבע שנים. הוא ציין כי הכיר את התובעת ושמע ממנה כי נפלה בג'קוזי וגם שמע ממנה כי נפלה מסולם בביתה, זאת כחצי שנה לפני שעזב, בשנת 2006. כמו כן ציין כי לא שמע מאיש תלונות על מעקה הג'קוזי. 7. יצויין כי במסגרת ישיבת קדם המשפט מיום 13.1.08 התייצב מר אביגד, מנהל הנתבעת. הוא ציין כי "בתקופה המדוברת לג'קוזי הזה הייתה בעיה של רשיון עסק והוא נבדק על ידי משרד הבריאות ועיריית הוד השרון - על ידי כל הגופים שנתנו רשיון...הג'קוזי הזה קיים 10 שנים מהיום. אנו דאגנו החל מרמת המבנה הספציפי שהוא מחוספס למניעת החלקה. אני טוען שהמעקה לא היה במצב לא תקין ולא רעד. אנשים מאד כבדים נשענים עליו והוספנו לו תוספת שאפשר להגיע עד המים...הייתי בעשרות משפטים לגבי ג'קוזים כי יש לי מספר מועדוני ספורט...אני מוכן להביא חוו"ד קונסטרוקטור...הייתי במספר משפטים על החלקה בעפולה ואני לא הפסדתי באף משפט...אני אצלם את הברגים למטה". 8. במהלך דיון ההוכחות מיום 13.3.08 התחייבה ב"כ הנתבעות להמציא את רשיון העסק הרלוונטי למועד הארוע בתוך 14 ימים. הרשיון לא הוצג עד היום. למעשה, ויצוין כבר עתה, הנתבעות לא הציגו כל ראיה או מסמך מטעמן, למעט התמונות מספטמבר 2004, למרות שציינו במספר הזדמנויות כי הן תצגנה ראיות נוספות: לא רשיון עסק, לא אישורי בטיחות כלשהם או אישור גורם כלשהו אשר בדק את הג'קוזי והמעקה, לא יומן מפגעים, לא חוות דעת קונסטרוקטור ולא צילום הברגים. 9. לאחר בחינת ראיות התביעה וההגנה החלטתי לקבל את גרסת התביעה כמהימנה. אני מקבלת את עדות התובעת לגבי תאור הארוע. אני מקבלת גרסתה כי בעת שרצתה להיכנס לג'קוזי דרך המדרגות שבתוכו נסתה להיאחז במעקה אך זה היה לא יציב ולכן נפלה לתוך הג'קוזי. התובעת מסרה גרסתה זו עוד מתחילת הדרך, אין למצוא בה סתירות והיא מקובלת עלי כמהימנה. הנתבעת, למעשה, מאשרת את טענת התובעת כי התובעת דווחה לה על התאונה ועל המעקה הרופף בסמוך לארוע, זאת יש ללמוד מעדותו של מר אזולאי על פיה פנה לבדוק את הג'קוזי ואת המעקה עקב תלונת התובעת, ובכך מחזקת את גרסת התובעת לגבי הארוע וסיבתו כגרסה שניתנה עוד בראשית הדרך ולא נבנתה לצרכי המשפט. גרסת התובעת מסתייעת בעדותה של הגב' אביבה לוי, בה אני נותנת אמון מלא. אין מדובר בענייננו בהכרעה על פי עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע אלא בעדות לה קיים סיוע בעל משקל של ממש. התרשמתי כי הגב' לוי היא עדה אובייקטיבית לחלוטין, אשר אין לה כל עניין בתוצאות המשפט. הגב' לוי אף כעסה על זימונה לעדות ולא הסכימה לתת תצהיר. הגב' לוי העידה באופן ברור כי המעקה בצד מדרגות הג'קוזי היה רופף והתנדנד בתקופה מסוימת. הגב' לוי אמנם ציינה כי מדובר היה בתקופה שבסוף תקופת המנוי שלה אך הנתבעת טוענת כי לא תקנה את המעקה ולא שינתה אותו כלל כל השנים, כך שאין משמעות לציון התקופה בעניין זה. 10. הנתבעת, מצדה, הביאה לעדות רק את מר אזולאי, עד בעל אינטרס להעיד לטובת הנתבעת שהרי הוא היה האחראי באותה עת על תיקון מפגעים. הוא אישר כי התקבלה אצלו תלונת התובעת על התאונה שארעה לה אך טען כי הלך לבדוק המקום ולא מצא כל ליקוי. מעדותו לא ברור אם היה מודע לתלונת התובעת המדויקת בדבר המעקה המתנדנד בתוך הג'קוזי או שדווח לו על החלקה סתם באזור הג'קוזי. לכן, גם לא ברור מה בדיוק בדק. עדותו אינה נתמכת בתיעוד כלשהו או בכל ראיה אובייקטיבית. למרות שקיים יומן מפגעים אצל הנתבעת המפגע שדווח על ידי התובעת לא נרשם ביומן, כך העיד מר אזולאי, בשל כך שדווח טלפונית. כך, בהתאמה, גם לא נרשם כי תלונת התובעת נבדקה ונמצאה חסרת בסיס, כטענת הנתבעת. מהתמונות שהוצגו לא ניתן ללמוד דבר. הרי התובעת טוענת כי המעקה לא היה יציב בסמוך למדרגות אשר בתוך הג'קוזי, בתוך המים, ולא מחוץ לו. בתמונות נראה בעיקר המעקה בצד המדרגות שמחוץ לג'קוזי ולא ניתן ללמוד מהן אם המעקה בתוך הג'קוזי ובתוך המים הוא יציב או מתנדנד. הנתבעת ציינה מספר פעמים כי בכוונתה להציג ראיות התומכות בטענותיה בדבר תקינות המעקה וכלל אזור הג'קוזי כמו רישיון העסק ואישורי בטיחות מגופים שונים הניתנים כתנאי לקבלתו. ראיות אלו לא הוצגו. מר אביגד ציין כי באותה התקופה הייתה קיימת בעיית רשיון עסק ועולה השאלה אם אכן התקבלו כל האישורים הנדרשים לפני מועד הארוע. מר אביגד העיר גם כי הנתבעת הוסיפה למעקה "תוספת שאפשר להגיע עד המים" וזהו בדיוק החלק במעקה לגביו נטען שהתנדנד. במסגרת הראיות לא הובהר דבר לגבי "תוספת" זו. גם יומן המפגעים ממנו היה אולי ניתן היה ללמוד אם היו תלונות נוספות בדבר מעקה הג'קוזי - לא הוצג. אי הצגת ראיות אלו גורעת ממשקל גרסת ההגנה ותומכת בגרסת התביעה, על פי ההנחה שאם היו מוצגות ראיות אלו היו הן פועלות כנגד הצד שהביאן. כל גרסת ההגנה מתבססת אך ורק על עדותו של מר אזולאי אשר טען כי במועד בלתי ידוע קיבל תלונה על התאונה, כאשר לא ידוע אם היה ער לכך שהתלונה התמקדה במעקה המצוי בצד המדרגות בתוך הג'קוזי, בדק את התלונה בעצמו, מצא כי לדעתו מדובר בתלונת שווא ולא מצא לנכון כלל לתעד התלונה והבדיקה. גרסה זו אינה נתמכת בראיות כלשהן והיא מנוגדת לעדויות התובעת והגב' לוי, בהן אני נותנת אמון מלא. אציין כי מעדות מר אשתר לא ניתן ללמוד דבר אשר מחזק את גרסת הנתבעת וניתן למצוא בעדותו סיוע דווקא לגרסת התובעת לגבי התרחשות הארוע שהרי התובעת סיפרה לו על הארוע. יתכן והתובעת נפלה בשנת 2006 מסולם בביתה אך אין בכך כדי לגרוע מאמיתות גרסתה לגבי התאונה במועדון בשנת 2004. גם אם לא התלוננו אנשים בפני מר אשתר על המעקה הרופף - אין ללמוד מכך דבר. הגורם אשר ריכז את התלונות הייתה, כפי שעלה מהעדויות, המזכירה אורנה. היא, דווקא, לא הובאה לעדות על ידי הנתבעת. 11. לאור כלל האמור אני קובעת כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי גרסתה מסתברת יותר מגרסת ההגנה וכי התאונה ארעה בעת שהתובעת החליקה ונפלה במדרגות הכניסה לג'קוזי, עת נשענה על המעקה אשר לא היה יציב. 12. אין חולק בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית של מפעילת מועדון ספורט, כלפי המבקרים והמשתמשים במתקני המועדון, לדאוג לבטיחות ולתקינות אותם מתקנים ולתקן ליקויים המתגלים בהם. לטעמי, לא יכולה להיות גם מחלוקת בדבר חובת הזהירות הקונקרטית במקרה זה. מעקה מתנדנד ובלתי יציב במקום רטוב המועד להחלקה כמו מדרגות כניסה לג'קוזי הוא מפגע היוצר סיכון בלתי סביר למשתמשים במקום אשר נזקקים למעקה בעת השימוש הרגיל בג'קוזי. התובעת טוענת גם להעדרם של משטחים נגד החלקה אך בעניין זה איני יכולה להגיע לקביעות חד משמעיות. לא הוצגה בעניין זה חוות דעת מומחה המביאה את הוראות הדין והתקנים הרלוונטיות לעניין מקדם החיכוך הנדרש, לעומת זה שהיה בפועל במקום ובהתייחס לסוג הריצוף שהיה במקום, ואין בפני נתונים אשר יכולים ללמד על החובה להניח באותו מקום אמצעים נגד החלקה. על הנתבעת, אם כן, הייתה חובת זהירות קונקרטית למנוע את המפגע שהיה במעקה. 13. בהתאם לפסיקה, קיומו של מפגע, חרף התגבשות החובה המושגית והקונקרטית, מצביע על רשלנות לכאורה ולכן עובר הנטל הראיתי על הנתבעת להוכיח שלא תחוב בנזיקין. על הנתבעת להוכיח כי נקטה אמצעים סבירים באותן הנסיבות על מנת למנוע נזק למשתמשים בג'קוזי. מבחינת העדויות בענייננו עולה כי הנתבעת לא עמדה בנטל הראיתי המוטל עליה להוכיח כי נקטה אמצעים סבירים ויעילים למניעת המפגע בג'קוזי. הנתבעת לא הציגה את יומני המפגעים שלה המעידים על אופן טיפולה במפגעים ולא הציגה תיעוד על ביקורות שגרתיות יזומות המתבצעות בג'קוזי אשר כוללות גם את בדיקת המעקה לכל ארכו ותחזוקתו השוטפת. מר אזולאי ציין כי בוצעו בדיקות כאלו אך בהעדר תיעוד תומך, אותו ניתן היה להציג ללא כל קושי, איני מקבלת את עדותו. יש לזכור כי התביעה הוגשה בנובמבר 2005, כשנה וחצי לאחר הארוע, והנתבעת ידעה על הארוע עוד משנת 2004, כך שאיני סבורה כי היה קושי רב לאתר חומר רלוונטי, אם היה כזה. עוד יש לציין כי לפי דברי מר אביגד מדובר במעקה אשר היה במקום שנים רבות, עוד מיום הקמת המועדון, אשר עליו נשענו גם אנשים כבדי משקל, אשר הוספה לו אף תוספת. האם אין צורך בתחזוקה יזומה שוטפת למעקה מסוג זה? לטעמי כן. תיעוד לקיום תחזוקה מסוג זה לא הוצג. עוד אציין כי צפוי היה דווקא כי מי שמורגל בעשרות תביעות בענייני ג'קוזי, כמו מנהל הנתבעת, כפי שציין בדבריו בבית המשפט, יקפיד על ניהול רישומים לגבי תחזוקה יזומה של הג'קוזי וטיפול בתלונות לגביו, לא כפי שהיה במקרה זה. 14. אני קובעת, אם כן, כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת. עקב הפרת החובה ואי תיקון הליקוי במעקה נגרמו לתובעת נזקי גוף. בכך התקיימו כל יסודות עוולת הרשלנות ועל הנתבעות לפצות התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. 15. הנתבעות טוענות כי יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת בשיעור ניכר, זאת לאור כך שהכירה את המקום. נטען כי היה עליה לנקוט זהירות רבה בעת הכניסה לג'קוזי. איני סבורה כי ניתן להגיע למסקנה שהתובעת לא נקטה זהירות סבירה ואיני סבורה כי יש לייחס לה אשם תורם לפי מבחן האדם הסביר או לפי מידת האשמה. גם אם התובעת הכירה את המקום וידעה כי עליה להיזהר מהחלקה, מעצם טיבו של המתקן וסביבתו הרטובה, הרי שלא היה עליה לצפות כי המעקה רופף ולא יציב כך שאינה יכולה להיעזר בו. 16. ולשאלת הנזק. לתובעת, כאמור, נגרם שבר ללא תזוזה של הפטישון החיצוני ברגל ימין. הקרסול קובע בגבס. עקב כאבים, נפיחות ולחץ בגבס פנתה פעמיים נוספות לבי"ח מאיר והגבס הוחלף. לאחר כששה שבועות בהם לא דרכה על רגלה ונעזרה בכסא גלגלים הוסר הגבס והתובעת החלה בטיפולי פיזיותרפיה. גם לאחר הסרת הגבס נעזרה בהליכון ולאחר מכן במקל הליכה. במשך שלושה חודשים קבלה עזרה בבית מהמוסד לביטוח לאומי. התובעת היא פנסיונרית של מחלקת משק הבית בבי"ח מאיר. היא טוענת כי לפני התאונה עבדה מפעם לפעם, כפעם בשבוע, בעבודות משק בית. לאחר התאונה, כנטען על ידה, חזרה לעבוד באופן חלקי בלבד. הוצגו אישורים ממעסיקים שונים על אי עבודה במשך ארבעה חודשים בשנת 2004. כמו כן הוצג אישור המוסד לביטוח לאומי על שמות מעסיקיה של התובעת במהלך השנים, לרבות שנת 2004. התובעת סובלת, לטענתה, מקשיים בהליכה, קשיים בעליית מדרגות והרמת משאות. 17. התובעת הגישה מטעמה חוות דעת של ד"ר אליהו טל. בחוות דעתו מיום 29.9.05 קבע המומחה כי נגרמו נזקים לרצועות הקרסול אשר גורמים להפרעות בהליכה, עמידה ממושכת ונשיאת משא. הוא ציין כי עקב גילה המבוגר לא צפויה החלמה של הקרסול אלא קיים סיכוי שאך יחמיר מצבו. ד"ר טל העמיד את נכותה הרפואית על 10% לפי תקנה 48(3)א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ו - 1956, הדן בהגבלה ניכרת בתנועות הקרסול. 18. מטעם הנתבעות בדק את התובעת פרופ' יעקב נרובאי. בחוות דעתו מיום 7.5.06 ציין כי פרט להתעבות מזערית של קרסול ימין אין ממצא, כי התנועתיות מלאה ואין דלדול שרירים. הוא ציין כי אין אפילו הגבלה קלה בתנועות הקרסול ולכן לא נותרה לתובעת נכות רפואית צמיתה כתוצאה מהארוע. 19. לאחר בחינת חוות הדעת ולאור הממצאים בדבר הגבלת תנועות הקרסול המצויים בתיעוד הרפואי החלטתי לקבל באופן חלקי את חוות דעתו של ד"ר טל בדבר המגבלות שנותרו לתובעת ולהעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על 5%. בנסיבות העניין, בהן אין ראיות ברורות על שיעור השתכרות התובעת לפני התאונה ועל גובה הירידה בהכנסות לאחריה, אין צורך בקביעה חדה בדבר נכותה התפקודית. אציין כי אני מקבלת את גרסת התובעת, אשר יש לזכור כי הייתה כבת 70 במועד התאונה, כי נהגה לעבוד מפעם לפעם בעבודות משק בית. גרסה זו נתמכת בראיות שהציגה ממעסיקיה ומהמוסד לביטוח לאומי. עם זאת, גובה השתכרותה לא הוכח. עוד מקובל עלי כי עקב התאונה ופגיעתה לא עבדה מספר חודשים וכי לאחר מכן חזרה לעבוד בהיקף קטן יותר, הן עקב מגבלות שנותרו לה לאחר התאונה והן עקב בעיות בריאות אחרות מהן היא סובלת לאור גילה. בנסיבות אלו, הערכה גלובלית של הפסדי ההשתכרות תתאים. אני מעמידה את הפיצוי לו זכאית התובעת בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד על סכום של 10,000 ₪ נכון להיום. 20. בגין כאב וסבל אני מעמידה את גובה הפיצוי לו זכאית התובעת, בהתחשב בטיב הפגיעה וגילה של התובעת, על סכום של 25,000 ₪ נכון להיום. 21. בגין עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות ונסיעות, לעבר ולעתיד, בהתחשב בכך שהתובעת קיבלה עזרה במסגרת ביטוח סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, אני מעמידה את גובה הפיצוי על סכום של 5000 ₪ נכון להיום. 22. לסכומי הפיצוי יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ והוצאות משפט. 23. כל הסכומים ישולמו בתוך 21 מיום קבלת פסק הדין ולאחר מועד זה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.תאונות נפילהנפילה במדרגותג'קוזימדרגותנפילה