נפילה במדרגות בית משותף בגלל רטיבות

להלן פסק דין בנושא נפילה במדרגות בית משותף בגלל רטיבות: פסק דין מבוא 1. בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1955, בגין תאונה שארעה לה ביום 23.1.05 (להלן: "התאונה"), בחדר המדרגות בבית המשותף שברחוב מתתיהו מנדל 5 ברמת גן (להלן: "הבניין" או "הבית המשותף"). 2. התובעת עבדה כעוזרת בית בביתה של משפחת צוקרמן המתגוררת בבית המשותף. התובעת טוענת כי בצאתה מבית משפחת צוקרמן, בסיום יום העבודה, החליקה על רצפת חדר המדרגות שהיתה רטובה מאוד ועליה שאריות חומר סבוני. כתוצאה מהתאונה, סבלה התובעת משבר ביד ימין. 3. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כתאונת עבודה. 4. התביעה הוגשה נגד נציגות הבית המשותף (להלן: "הנתבעת" או "נציגות הבית המשותף"), אשר מצדה הגישה הודעת צד ג' כנגד החברה לאיכות הדיור בע"מ, אשר סיפקה שרותי נקיון לבית המשותף, ביחד עם שני בתים נוספים במתחם שברחוב מתתיהו מנדל מס' 1, 3 ו- 5. 5. הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות ארוע התאונה, בשאלת האחריות ובשאלת גובה הנזק. נסיבות ארוע התאונה ושאלת האחריות 6. התובעת תארה בתצהירה את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן: "יצאתי מדירת משפחת צוקרמן לחדר המדרגות, החלקתי לפתע על הרצפה שהיתה רטובה ונפגעתי בידי הימנית... לאחר שגב' צוקרמן סייעה לי להתיישב הבחנתי כי על גופי חומר סבוני והרצפה היתה רטובה מאוד... צוות האמבולנס הגיע עד אלי... ובצאתי מהבניין הבחנתי במנקה הבניין, מסיים את עבודת נקיון הבניין וחדר המדרגות" (סעיפים 12-8 לתצהיר, ת/2). בחקירתה הנגדית ציינה התובעת כי התאונה ארעה לאחר שסיימה את עבודתה בין השעות 12:00 ל- 14:00 בצהריים (עמ' 18 לפרוטוקול) וכשעומתה עם טענת הנתבעת וצד ג' כי עבודות הנקיון, בוצעו בשעות הבוקר המוקדמות, העידה: "לא אדוני, היה רטוב ועוד עם חומר כי ניסיתי ליישר את היד והחליק. זה היה עוד עם חומר. הרצפה היתה עוד רטובה. עוד שטפו בשעות כאלה, בצהריים, קמתי עם מכנסיים רטוב... לא ראיתי כלום. היה מבריק ואת לא יכולה להרגיש אם יש מים. הכל מבריק. יש שם שיש. עד שהגעתי לכיוון המעלית. עפתי... כולי הייתי מים, המכנסיים, הנעליים. נגעתי ביד וניסיתי להחזיר אותה ומחליק" (עמ' 19 לפרוטוקול). התובעת הכחישה את הטענה, כי נפלה עקב סחרחורת וכשנתבקשה להסביר את הרישום מיום 14.12.05 בכרטיסה הרפואי אצל רופא המשפחה בקופת החולים מיום 14.12.05 (נספח ג' לתיק המוצגים של הנתבעת מסמך מס' 19), שם נרשם: "… לדבריה לפני שנה נפלה עקב סחרחורות ושברה את רגלה, לפני כחודש עוד פעם נפלה עקב סחרחורות ושברה את יד ימין…". הכחישה כי הדברים נאמרו על ידה לרופא המשפחה (עמ' 15 לפרוטוקול). 7. מעבידתה של התובעת, גב' הילה צוקרמן, ציינה בתצהירה, ת/1, כי לאחר שהתובעת סיימה עבודתה ויצאה מדירתה, שמעה אותה צועקת וכשפתחה את דלת הדירה ראתה את התובעת שרועה על הרצפה בסמוך למעלית. גב' צוקרמן הוסיפה וציינה: "הבחנתי כי הרצפה בחדר המדרגות לחה ובאוויר היה ריח של נקיון והסקתי כי המדרגות נשטפו על ידי המנקה של הבניין בסמוך לנפילתה של מלי כהן" (סעיף 6 לתצהיר, ת/1). בחקירתה הנגדית ציינה גב' צוקרמן, כי ראתה שהרצפה היתה לחה אך לא ראתה שלוליות של מים או הרבה מים (עמ' 11 לפרוטוקול) וכן: "לא ראיתי שלוליות של מים ולא קצף וסבון" (עמ' 13 לפרוטוקול), ובהמשך: "... זה לא היה במצב שראיתי שלוליות מים על הרצפה. השטיפה היתה כמו כל מנקה רגיל לדעתי. שטיפה היתה לדעתי נורמלית אלא אם כן צריך לחייב אדם לנגב בצורה משמעותית ביותר את הרצפה... היתה לחות על הרצפה, אבל אני לא יכולה לקבוע אם זה מזה או לא מזה. לא יודעת. עד עכשיו אף אחד לא החליק וזאת לא היתה שטיפה שונה משטיפות אחרות" (עמ' 14 לפרוטוקול). 8. מטעם הנתבעת העידה גב' מלכה סלע אשר שימשה בתפקיד יו"ר נציגות הבית המשותף וציינה בתצהירה, נ/1, כי נקיון הבניין מבוצע על ידי צד ג', בדרך כלל בשעות הבוקר, עד לשעות 12:00 או 13:00, וזאת לאור דרישה לסיים את העבודות, בטרם חזרת הילדים מבתי הספר והגנים (סעיף 4 לתצהיר, נ/1 ועמ' 24 לפרוטוקול). גב' סלע העידה כי הרצפה מתייבשת מהר מאוד שכן הנקיון מבוצע באמצעות סחבה לחה בלבד, וכדבריה: "הדלי והסחבה נמצאים שם, סוחט, מעביר חדר מדרגות והטענה שלי לארז (מנהל צד ג' - ב.ט.) היא שיש מעט מים במסדרונות משום שהמסדרונות לא מספיק נקיים", בהמשך ציינה גב' סלע כי הרצפה מתייבשת מהר מאוד שכן: "העובד שלו מעביר סחבה לחה שבקושי מנגבת את הרצפה" (עמ' 25 לפרוטוקול). 9. מנהל צד ג', ארז קמינסקי (להלן: "ארז"), העיד כי ביום התאונה, הוא זה שביצע את עבודות הנקיון בבית המשותף שכן העובד שלו שהה בחופשה וכי עבודות הנקיון מסתיימות בדר"כ, בשעות הבוקר. ארז העיד, כי הרצפה מתייבשת מהר מאוד שכן כאשר הדלת הפנימית בחדר המדרגות נשארת פתוחה על מנת לאפשר איוורור מהחלון הנמצא במחצית הקומה וייבוש מהיר של הרצפה. ארז הוסיף והעיד, כי עבודות הנקיון כוללות טיטוא חדר המדרגות ושטיפתו על ידי סמרטוט לח וסחוט באופן שהרצפה הלחה מתייבשת תוך דקות (עמ' 30 לפרוטוקול). 10. עוד העיד מטעם צד ג' מר גבי זיידמן, חבר נציגות הבית המשותף, ברחוב מתתיהו מנדל 3 (הבית השכן במתחם), אשר ציין בתצהירו ובעדותו כי עבודות הנקיון, מבוצעות בשעות הבוקר לפני חזרת התלמידים מבית הספר וכי הנקיון מבוצע על דרך של שטיפת הרצפה באמצעות מטלית לחה וחומר ריחני ולא על דרך של שפיכת מים על הרצפה. 11. לאחר ששבתי ובחנתי העדויות, ראיתי לקבוע כי התובעת החליקה על רצפת חדר המדרגות, בצאתה מבית משפחת צוקרמן וכי אותה עת, הרצפה היתה לחה, כעדותה של גב' צוקרמן, אשר חשה אל התובעת מיד לאחר ארוע התאונה. יחד עם זאת, לא ראיתי לקבל עדותה של התובעת כי הרצפה היתה רטובה מאוד ועם סבון, כתאורה של התובעת: "כולי הייתי מים. המכנסים, הנעליים. נגעתי ביד וניסיתי להחזיר אותה ומחליק". סבורה אני, כי עדותה של התובעת בעניין זה, נגועה בהגזמה והפרזה. מעבר לכך שעדותה של התובעת בכללותה, אינה מעוררת אמינות שכן התובעת טענה בעדותה כי השתכרה מעבודות משק בית כ- 6,000 ₪ בחודש, מה שאינו תואם את הדיווחים למל"ל ואת עצם העובדה שהתובעת הוכרה כנכה בשיעור 74%, במסגרת נכות כללית ומקבלת קצבת נכות כללית. התובעת נשאלה בעניין זה והעידה על עצמה: "רציתי לקבל נכות כי מגיע לי נכות. אני לא זוכרת מה אמרתי. אני עשיתי הכל בכדי לקבל נכות. אמרו לי מה להגיד. רציתי לקבל נכות בכל דרך כי מגיעה לי נכות..." (עמ' 16 לפרוטוקול). עוד יצויין, כי התובעת ציינה בתצהיר תשובות לשאלון כי עבדה אצל גב' צוקרמן, מספר חודשים, שלוש-ארבע פעמים בשבוע (תשובות לשאלות 5-4 לשאלון), בעוד שגב' צוקרמן ציינה כי התובעת עבדה אצלה במשך כחודשיים בלבד, בתדירות של יומיים בשבוע (ראה טופס הודעה על פגיעה בעבודה). התובעת הוסיפה וטענה כי עובר לתאונה, עבדה אצל משפחות נוספות, מעבר למשפחת צוקרמן אך לא היה בידה ליתן פרטים או שמות של מעבידים נוספים. ההפרזה וחוסר האמינות בשאלת היקף העבודה וגובה ההשתכרות, משליכים כאמור על אמינות העדות בכללותה. 12. בנסיבות העניין, כאשר עדותה של התובעת בדבר היות הרצפה רטובה ועם שאריות סבון, באופן שלאחר הנפילה "כולי הייתי מים. המכנסיים הנעליים...", לא נתמכה בעדותה של גב' צוקרמן שהינה עדת ראיה אובייקטיבית וחסרת עניין בתוצאות הדיון, לא ראיתי לקבל הטענה כי הרצפה היתה רטובה ועם שאריות סבון. נוכח עדותה של גב' צוקרמן, כמו גם העדויות בדבר שיטת הנקיון, באמצעות סחבה לחה בלבד, ראיתי לקבוע כי הרצפה היתה לחה בלבד להבדיל מרצפה רטובה מאוד עם שאריות מים וסבון כגרסת התובעת. עוד יצויין, כי ראיתי להעדיף את עדותה של גב' צוקרמן, כי בעת ארוע התאונה, הרצפה היתה לחה ובאוויר היה ריח של ניקיון, על פני העדויות מטעם הנתבעת וצד ג', כי עבודות הניקיון מבוצעות, בדרך כלל, בשעות הבוקר המוקדמות שכן עדותה של גב' צוקרמן הינה עדות קונקרטית של עדת ראייה חסרת עניין בתוצאות המשפט להבדיל מעדותם של נציגי הנתבעת וצד ג', אשר בידם להעיד על הנעשה בדרך כלל אך לא על ארועי יום התאונה, באופן ספציפי. 13. נוכח הקביעה האמורה כי הרצפה היתה לחה ולא רטובה ועם שאריות סבון, סבורה אני כי לא ניתן להטיל אחריות על הנתבעת בגין ארוע התאונה. שטיפת חדרי מדרגות, כמו גם רצפות בדירות מגורים, הינה מעשה של יום ביומו. כל עוד אין בחדר המדרגות שלוליות מים וסבון ומשלא הוכח כי הרצפה לא נוגבה כראוי או כי הושארו במקום שאריות מים וסבון שיצרו סיכון מיוחד, הרי שהותרת הרצפה לחה, במשך פרק זמן קצר שלאחר השטיפה, עד להתייבשותה המלאה של הרצפה, אינה יוצרת סיכון החורג מן הרגיל אשר יש להטיל בגינו אחריות. יצוין כי תאונות של החלקה ונפילה בהעדר נפגע או התרשלות שגרמה לאותה נפילה עלולות להתרחש וגם כשמדובר ביחסי עובד-מעביד או באחריות בעל ומחזיק מקרקעין, לא תוטל אחריות מקום בו לא הוכח קיומו של מפגע היוצר סיכון בלתי סביר, ראה לעניין זה, ע"א 250/64 לוגסי נ' חברת שק"ם בע"מ, פ"ד יט (1) 30, 32: "אפשרות של החלקה או נפילה סתם בעבודה ללא סיבה נראית לעין קיימת תמיד והמעביד אינו נושא באחריות להחלקה או לנפילה כזו. הוא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה העלולה לקרות." כן ראה, ע"א 8263/98 צים חברת השיט הישראלית בע"מ נ' בן מויאל, פ"ד נה (3) 666. בעניינו, מדובר כאמור בהחלקה על רצפה שנשטפה זמן קצר עובר לתאונה באמצעות מטלית לחה ומשלא הוכח כי היו במקום שלוליות מים היוצרות סיכון מיוחד, מדובר בסיכון רגיל וסביר שאין בצידו חובת זהירות קונקרטית המחייבת נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים. 14. אשר לטענה כי בהעדר שלטי אזהרה, התובעת לא הוזהרה מפני היות הרצפה רטובה, נראה כי דרישה להצבת שלטי אזהרה, בחדרי מדרגות בבתים פרטיים, כאשר על פי העדויות מדובר בשטיפה באמצעות מטלית לחה וסחוטה, הינה דרישה מרחיקת לכת ולא הוכח כי זה סטנדרט הזהירות המקובל, בבתים משותפים. יתרה מכך, על פי עדותה של גב' צוקרמן ,כמו גם עדותם של גב' סלע ומר זיידמן, הרצפה נשטפת במטלית לחה תוך שימוש בחומר ניקוי ריחני. גב' צוקרמן אף העידה כי בעת אירוע התאונה עמד באוויר ריח של ניקיון, מכאן שגם התובעת יכלה לחוש בריח ולהסיק כי הרצפה נשטפה לא מזמן. 15. התובעת העידה כי עובר לתאונה, לא הבחינה בהיות הרצפה רטובה ולדבריה: "... היה מבריק ואת לא יכולה להרגיש אם יש מים הכל מבריק. יש שם שיש..." (עמ' 19 לפרוטוקול). אלא שבהעדר חוות דעת של מומחה בטיחות, לא הוכח כי מדובר ברצפת שיש אשר בהיותה לחה, הינה מחליקה מעבר לסביר ובאופן החורג מהתקנים המקובלים בעניין זה. 16. בנסיבות אלה, ראיתי כאמור לקבוע כי היות רצפת חדר המדרגות, לחה בלבד, ללא שאריות מים וסבון, אינה יוצרת סיכון חריג המחייב נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים, לפיכך סבורה אני כי דין התביעה להדחות, מחמת העדר אחריות. חלוקת אחריות וגובה הנזק 17. נוכח מסקנתי האמורה, מתייתר הדיון בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעת לצד ג' ובשאלת גובה הנזק. יחד עם זאת, היה וטעיתי במסקנתי בשאלת האחריות, הרי שבנסיבות העניין, נוכח העובדה שעבודות הניקיון נמסרו לחברה המתמחה בנקיון חדרי מדרגות ואשר ביצעה בפועל את העבודות, תוך שנדרשה לסיימן בשעות הבוקר, דין ההודעה לצד ג' היה להתקבל. בנסיבות העניין, לו הייתי רואה להטיל אחריות על הנתבעת, בגין היות הרצפה לחה, לא היה מקום לחייב את התובעת בתרומת רשלנות כלשהי. 18. אשר לגובה הנזק, התובעת סבלה כאמור משבר בשורש כף יד ימין. התובעת צרפה לתביעתה את חוות דעתו של ד"ר עמית רגב אשר העריך את נכותה בשיעור של 14%.ד"ר קליר מטעם הנתבעת, העריך את נכותה של התובעת, בשיעור של 5%. ב"כ הצדדים הסכימו להגשת חוו"ד המומחים, ללא חקירתם. בנסיבות אלה, ראיתי להעריך את נכותה של התובעת, על דרך המיצוע, בשיעור של 10%. 19. טענת התובעת להשתכרות בשיעור של 6,000 ₪ לחודש, לא הוכחה ולא נתמכה בכל ראיה חיצונית. על פי דו"ח הכנסות של המל"ל (נספח ב' לתיק המוצגים של הנתבעת), התובעת השתכרה מעבודתה אצל משפחת צוקרמן, בחודש 12/04, סך של 1,000 ₪ לחודש ובתקופה מוקדמת יותר, בשנת 2002, השתכרה מעבודתה אצל משפחת בורשן, סך של 18,000 ₪ לשנה, דהיינו סך של 1,500 ₪ לחודש. יצוין כי לא הובאה כל ראיה התומכת בטענת התובעת כי בתקופה הסמוכה עובר לתאונה, עבדה במקומות עבודה נוספים, מלבד משפחת צוקרמן. אין צורך לחזור ולציין כי התובעת קיבלה קצבת נכות כללית, עובר לתאונה וללא קשר לתאונה, לפיכך לא יכלה להשתכר סכומים העולים על התקרה המותרת אשר אינה פוגעת בזכאות לקבלת קצבת נכות כללית. בתקופת אי הכושר לעבודה שלאחר התאונה, קיבלה התובעת דמי פגיעה. מאז ועד היום, התובעת עובדת כמטפלת בילד ומשתכרת על פי עדותה, סך של כ- 2,000 ₪ לחודש. בנסיבות אלה לא הוכח הפסד השתכרות בהשוואה להשתכרותה של התובעת עובר לתאונה. בנסיבות אלה, בהתחשב בגילה של התובעת, שיעור נכותה בגין התאונה (10% נכות), והעובדה כי התובעת סובלת מנכויות שאינן קשורות לתאונה ובהתחשב בשכרה הנמוך של התובעת ובהעדר הפסד מאז חזרתה של התובעת לעבודה ועד היום, הייתי רואה להעריך את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, בסכום גלובלי של 12,000 ₪. את הפיצוי בגין כאב וסבל, הייתי רואה להעריך בסך של כ- 30,000 ₪. יצויין, כי מדובר בתאונת עבודה כך שהתובעת היתה זכאית להחזר בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי ולא הוכחו כל הוצאות שהוצאו בעניין זה. סכום הפיצויים מסתכם בסך של 42,000 ₪. סיכום 20. כאמור ראיתי לקבוע כי בנסיבות העניין לא הוכח מפגע המטיל על הנתבעת אחריות לארוע התאונה. בנסיבות אלה, דין התביעה להדחות וכפועל יוצא, גם דין ההודעה לצד ג' להדחות. נוכח העובדה שהתובעת סבלה פגיעה שהותירה נכות, לא ראיתי לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.נזקי מיםתאונות נפילהבתים משותפיםנפילה במדרגותרטיבותמדרגותנפילה