נפילה באמפיתיאטרון

להלן פסק דין בנושא נפילה באמפיתיאטרון:

פסק דין

1.     רקע עובדתי
     א.      הנתבעת 1 המבוטחת ע"י הנתבעת 2, הינה רשות מקומית כמשמעה עפ"י דין.

     ב.     הנתבעת 1 הינה הבעלים ו/או המחזיקה של אמפיתאטרון הסמוך לחוף סלע בבת ים המשמש מידי פעם למופעים וארועים ציבוריים (להלן: "האמפיתאטרון").

     ג.     ביום 12.10.98 השתתף התובע כצופה במופע זמר שאורגן ע"י הנתבעת 1 והתקיים באמפיתאטרון שהישיבה בו הינה על ספסלי אבן בנויים.

     ד.     לקראת סיום המופע נפל התובע ונחבל (להלן: "התאונה").

     ה.     הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות לנפילת התובע והן לגבי גובה הנזק.

2.     התאונה
     א.     לטענת התובע:
          "... בשלב כלשהוא נעמדתי, אולם ספסל האבן התפרק, התפורר, התנדנד וגרם לי לאבד את שווי משקלי, נפלתי על פני, נחבלתי..." (סעיף 4 לת/1).

     ב.     במהלך חקירתו הסביר התובע כי לפני סיום המופע:
          "וכל האנשים שמה עמדו ורצו לצאת גם אני עמדתי" (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 25.5.06 (להלן: "הפרוטוקול המוקלט" שורות 21-22)

     ג.     התובע לא זמן את בת זוגו בעת הרלבנטית שהיתה עמו במופע כיוון שלטענתו אינו בקשר איתה יותר (מע' 9 לפרוטוקול המוקלט) ועל כן נותרה עדותו, עדות יחידה של תובע כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות הדורשת סיוע.

     ד.     עדותו של התובע היתה אמנם בלתי אמינה בשאלת הנזק כפי שיפורט להלן, אך עדותו בשאלת אופן אירוע התאונה ואחריות הנתבעת 1 נתמכה באופן חד משמעי בתמונות שהוגשו (ת/2 - ת/6) ואפילו בתמונות שהוצגו ע"י הנתבעות (נ/2) המעידות על מצבו המוזנח של האפיתאטרון.

     ה.     מטעם הנתבעת 1 העיד מר אליהו שגיב, סגן מנהל התחזוקה בעיריית בת"ים שנאמנותו למעבידתו גרמה לו להפר חובותיו כעד עד כדי התעלמות מהתמונות (עמ' 60-67 לפרוטוקול המוקלט). גם עדותו המבישה של מר שגיב מהווה, אפוא, סיוע לעדותו של התובע.

     ו.     לא זו בלבד, אלא שבמהלך עדותו של מר שגיב התברר כי יש עובדי עיריה המנהלים את האמפיתאטרון שמתפקידם לדווח למחלקת התחזוקה על כל אירוע חריג (עמ' 69 לפרוטוקול המוקלט) "אם נופלת איזה אבן מאיזה טרסה או משהו, מודיעים לי, מודיעים דרך המוקד... מי שמנהל את האמפיתאטרון צריך להודיע... זה האדם שמנהל את האמפיתאטרון, הוא צריך לבוא ולהודיע למוקד והמוקד צריך לבוא ולהודיע לנו ואנחנו באים לתקן. זה הנוהל.
          ש. ולא יכול להיות מצב שהודיעו ולא באת לתקן?
          ת. אין דבר כזה...
          ש.     אף אחד לא הודיע למוקד?
          ת. לא"
          (עמ' 71 ועמ' 79 לפרוטוקול המוקלט).
          מסתבר כי לאמפיתאטרון היה גם אב בית (עמ' 82 לפרוטוקול המוקלט שורות 6, 19-20) אלא שהוא ומנהל האמפיתאטרון לא הובאו לעדות וכידוע "... הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית תוביל את ביהמ"ש למסקנה, שאילו הובאה היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה" (ע"א 27/91 קבלו נ' בן שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח' פ"ד מ"ט (1) 450, 457).
ראה גם ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מ"ד(4) 595 וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ ואח', פ"ד מ"ד(1) 239, 245).

     ז.     במהלך עדותו של מר שגיב הסתבר גם כי האמפיתאטרון הוקם לאחר התאונה מחדש, החליפו את המושבים והצמחיה:
          "ת. רצו לעשות יותר יפה, יותר אסתטי, יותר יפה.
           ש. אז עשו את זה רק משיקולי יופי? לא משיקולי בטיחות?
           ת. גם יופי, גם בטיחות וגם הכל".
          (ההדגשה שלי - מ.ש. עמ' 73 לפרוטוקול המוקלט שורות 21-23).

     ח.     את האמפיתאטרון הקימה מחדש מחלקת הנדסה (עמ' 73 לפרוטוקול המוקלט שורה 12) אך איש מאנשיה לא הגיע להעיד על השיקולים שבהחלפת מושבי האבן מאבן דבש לבטון. על משמעותה של אי העדת עדות נגישה ורלבנטית כבר
עמדתי לעיל.

     ט.      לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי התובע נפל כשהתמוטט המושב באמפיתאטרון עליו נעמד במסגרת המופע בו השתתף ביום 12.10.98.

3.     האחריות
     א.     כאמור בע"א 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש ואח' פד"י לז' (1) 113, 5-124:
          "... הושוותה אחריות המחזיק לאחריות הבעל ועל שניהם חלה חובה שלא להתרשל" (השופט: כהן בע"א 780/76 בעמ' 636). נמצא כי הבעלות במקרקעין מטילה חובת זהירות מושגית על הבעלים לטובת מבקרים במקרקעין... הבעלות במקרקעין יוצרת זיקה בין הבעלים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין, בתקופה שהמקרקעין היו בשליטתו... בעניין שלפנינו (ולפנינו - מ.ש.), המשיבה 1, כבעלת המקרקעין, חבה חובת זהירות מושגית כלפי המערער (התובע בענייננו - מ.ש.) אם כי, לשם הטלת אחריות, יש לבחון אם מוטלת עליה חובת זהירות קונקרטית".

     ב.     "כמו חובת הזהירות המושגית, כך גם חובת הזהירות הקונקרטית, נקבעת עפ"י מבחן הצפיות, השאלה היא אם אדם סביר (או רשות סבירה - מ.ש.) יכול היה לצפות - בנסיבותיו המיוחדות של המקרה - את התרחשות הנזק. ואם התשובה על כך היא בחיוב, אם אדם סביר צריך היה, כעניין שבמדיניות, לצפות את התרחשותו של אותו נזק. השאלה הראשונה היא טכנית באופיה. תשובה שלילית עליה מסיימת את הבחינה, שכן באין אפשרות צפיה בפועל, אין חובת זהירות... השאלה השניה היא נורמטיבית באופיה וקשורה בהכרעה ערכית באשר למה צריך לצפות בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי" (שם בעמ' 6 - 125).

     ג.     לא יכול להיות ספק, כי הנתבעת 1 יכולה היתה וצריכה היתה לצפות כי במהלך מופע זמר, יעלו הצופים גם על המושבים במיוחד כשמדובר במושבי אבן באמפיתאטרון פתוח.

     ד.     אין מחלוקת כי "חיי היום-יום מלאים סיכונים אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים מבלי שיוצרי הסיכונים ישאו באחריות בנזיקין" (שם בעמ' 126) אלא שאין זה המקרה הנדון בפני.

     ה.     הזנחתו של האמפיתאטרון בכלל ושל המושבים בפרט עולה מהתמונות (ת/2 - ת/6) וגם מר שגיב, אשר ניסה בכל מאודו להיטיב עם מעבידתו, נאלץ להודות כי היו מקומות בהם התדרדרו אבנים מהמושבים (עמ' 60 לפרוטוקול המוקלט שורות
13-19) שחסרה אבן במושבים (עמ' 62 לפרוטוקול המוקלט שורות 14-16, עמ' 65 לפרוטוקול המוקלט שורות 6-8, עמ' 66 לפרוטוקול המוקלט שורה 22) חסר בטון (עמ' 83 לפרוטוקול המוקלט שורה 23) וצמחיה גדלה בין אבני המושבים, משמע במשך זמן רב (עמ' 67 לפרוטוקול המוקלט ות/8 עמ' 72 לפרוטוקול המוקלט) "היה סדקים והיה רעוע אחרי 40 שנה" (עמ' 76 לפרוטוקול המוקלט שורה 1).

     ו.     לטענת מר שגיב לא הודע לו על האירוע, אלא מפי היועץ המשפטי של הנתבעת 1. הפניה לנתבעת 1 היתה ביום 14.12.98 (ת/9) ושוב ב- 4.1.99 (נ/8) אך מר שגיב לא טרח להפגש עם התובע על מנת לברר הדרוש תיקון באמפיתאטרון עד 2/99 (סעיף 4 לנ/7). משמע, גם תקלות ידועות לא טרחה הנתבעת 1 לתקן מידית.

     ז.     "נקבע לא אחת, עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על רשות ציבורית עפ"י אותן אמות מידה החלות על הפרט (ע"א 209/95 עירית קרית אתא ואח' נ. אלנקו בע"מ (פד"י מב' (1) 190, 197).
          "... דין השלטון הנזוק כדין הפרט המזיק" (ע"א 243/83 עירית ירושלים נ. גורדון פד"י, לט (1) 113, 135.
          ומקום שהוכחה הזנחה במקרקעין של העיריה שאחזקתם עליה ושתושביה מוזמנים אליהם והזנחה כזו הוכחה בפני, חבה בגינה הרשות המקומית.

     ח.     לא מצאתי לנכון להטיל על התובע רשלנות תורמת. מושבי אבן לא אמורים להתמוטט תחת משקלו של אדם מן הישוב ומה לי אם ישב או עמד עליהם. מה עוד שגם עמידה על המושבים באמפיתאטרון פתוח במהלך מופע זמר היא חלק בלתי נפרד מתרבות הצפיה במופעים.

4.     נזקים
     א.     הפגיעה
          1)     התובע נפגע בכתף ימין, אובחן קרע בגידי הכתף בגינו נותח ב- 8.8.99, ניתוח שלא צלח.

          2)     לאור פער ניכר בהערכת הנכויות ע"י מומחי שני הצדדים, הוריתי על מינויו של ד"ר אייכנבלט כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה, אשר בדק

               את התובע ביום 26.11.00 והיה בדעה כי:
               "... נסיון לתפירת הקרעים לא עלה יפה.
               הנפגע מתקשה בהפעלת הכתף הימנית בעיקר בהרמת הזרוע וקיימת הגבלה של תנועות בכתף זו. במסמכים הרפואיים אשר עמדו בפני, לא מצאתי עדות לתלונות הקשורות לכתף ימין או מגבלה של תנועות בכתף זו לפני אירוע התאונה הנדונה.
               נכותו הצמיתה מוערכת על ידי ב- 15%… בגלל הגבלה של תנועות הכתף הימנית וזאת עקב וכתוצאה מהתאונה מיום 12.10.98"

          3)     ד"ר אייכנבלט נחקר על חוות דעתו והודה כי "נתתי לתובע להנות מהספק במובן זה שקבעתי נכות כתוצאה מהתאונה למרות שיש אזכור בחומר על תלונה על כאבים בכתף בעבר, לפני התאונה… כיוון שלא היה המשכיות על כאבי כתף נתתי לו להנות מהספק וקבעתי את כל ה- 15% כתוצאה מהתאונה משנת 98" (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 31.1.05 (להלן: "הפרוטוקול") שורות 13-15, 22-23):
               "הנכות שמצאתי בכתף ימין הענקתי בגינה 15% ואמרתי שנתתי לו להנות מהספק כי יש תלונה על כתף ימין משנת 90 ויש קרעים גם בכתף שמאל… אולי טעיתי והיה מקום לזקוף חלק מהנכות על חשבון העבר אך מאחר והיתה תלונה בודדת משנת 90 ללא המשכיות, לפחות עפ"י המסמכים ועד לשנת 98 עד התאונה, נקטתי בעמדה שחברך הזכיר והחלטתי להיטיב עם התובע" (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 25-26, 28-30).

          4)     לאור האמור לעיל, והעובדה כי "ידוע בקבוצת גיל של התובע, קרעים אלה שכיחים מאוד ופעמים רבות הם א-סימפטומטיים, אלה קרעים נוונים במיוחד אצל אנשים שעבדו עבודה פיזית" (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 2-3) מבקש ב"כ הנתבעות לקבוע, כי אין קשר סיבתי בין הנכות לפגיעה בתאונה הנדונה במיוחד לאור חסר מהימנותו של התובע.

          5)     מאידך, ד"ר אייכנבלט חזר והסביר:
               "שייתכן והקרע היה קיים קודם, או שהתרחב כתוצאה מהתאונה ולכן בחרתי לתת לו הנכות לא לפי סעיף ליקוי 42 שמבטא קרע בגיד, אלא לפי סעיף 41 שמבטא מצב תפקודי ולכן קבל 15% לפי מצב תפקודי לקוי ושל כתף ימין, וזאת למרות נוכחות קרע בכתף השניה ולמרות תלונה בשנת 90… וזו אחת הסיבות שייחסתי הנכות לכתף ימין כי אכן היו תלונות מיידיות… אני מצאתי דלדול שרירים בכתף ימין בהשוואה לכתף שמאל" (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 5-8, 15-16, ו- 30): "למה לא קבעתי נכות לפי קרע ובחרתי לקבוע לפי הגבלה של תנועות, כי מצאתי תלונה על כתף ימין בעבר ומצאתי קרע של גידים גם בכתף השניה, לכן העדפתי לא לתת לפי קרע של גידים, כי הסבירות שחלק מהקרע לפחות היה קיים היא גבוהה, הוא עובד כפיים והקרע היה קיים ויתכן שהחמיר בשל התאונה, ולכן בחרתי בחירה אישית שלי להעניק לפי הגבלה תפקודית" (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 15-18).
               "אתה שואל האם אני לא סבור היום שחלק מהנכות יש לייחס למצב קודם -אני עדיין חושב שלא, אמנם יש קרע בכתף שמאל… קשה לומר שכל הקרע בכתף שמאל הוא נווני בלבד…" (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 1-3).

          6)     מאחר והתובע טען להחמרת מצב, נבדק שוב ע"י ד"ר אייכנבלט ביום 20.3.05 שהיה בדעה כי "בבדיקתי האורטופדית מצאתי שנוי קל לטובה בחלק מהתנועות הסבילות בכתף ימין (פישוק וכיפוף) אך נוספה חולשה קלה בכוח הסיבוב הפנימי בכתף ימין ובדיקות ההדמיה מצביעות על החמרה מסויימת רנטגנית וב- U.S .
               נכותו האורטופדית הצמיתה מוערכת על ידי ב- 20% ... בגין נזק של גידי הכתף הימנית בצורה ניכרת. נכות זו באה במקום הנכות של 15% אשר נקבעה בחוות דעתי הקודמת מה- 10.12.00 (ומהווה החמרה בשיעור
של 5%).

          7)     לאחר חוות הדעת השניה לא נשאל ד"ר אייכנבלט שאלות הבהרה בנוגע לכתף ולא נחקר על חוות דעתו ועל כן אני קובעת כי לתובע נגרמה נכות בשעור 20% כתוצאה מפגיעתו בתאונה הנדונה.

     ב.     הפסדי השתכרות
          1)     לטענת התובע עבד כקבלן בניין שלד בבניית פרויקטים מבניית בניינים ועד שיפוצים בהיקפים גדולים כשהוא מבצע יחד עם פועליו עבודות פיזיות.
               לטענתו, הפגיעה בכתף מנעה ממנו לבצע עבודה פיזית, הספקי העבודה ירדו והוא נקלע למצוקה כשנדרש לסיים פרויקטים שהחל בהם עד שהפסיק פעילותו כקבלן ב- 31.12.98 (סעיפים 15-17 לת/1) סגר את תיקו ברשויות המס ונאלץ לעבוד כמתווך.

          2)      בסיכומיו חוזר התובע על האמור לעיל כשהוא מתעלם מחקירתו הנגדית במהלכה נתגלה כי עבד כמתווך גם לפני התאונה (עמ' 16 לפרוטוקול המוקלט שורות 4-21).
               למרות שחזר על טענתו לעבודות קבלניות בהיקף גדול "אני הייתי קבלן שלד הכי גדול בחולון" (עמ' 17 לפרוטוקול המוקלט שורה 11) הסתבר כי מדבר על עשרות שנים לפני התאונה וכי עם תחילת האינתיפדה עבר לעבוד בהיקף מצומצם, לבד או עם פועל אחד בלבד (עמ' 18-19 לפרוטוקול המוקלט) וכשנה לאחר התאונה שב ופתח את תיקיו ברשיות המס, מבלי שטרח לציין זאת בתצהירו ללא כל הסבר (עמ' 3-22 לפרוטוקול המוקלט).
               לא זו בלבד, אלא שהסתבר שהינו בעלים של חנות תבלינים ועובד בה יחד עם בנו כ- 4-6 שעות ביום וגם זכרה לא בא בתצהיר (עמ' 5-24 לפרוטוקול המוקלט). במהלך עבודתו זו גם נפגע בתאונה נוספת, שהסתיר, כשנפל
ב- 2005 מסולם (עמ' 6-35 לפרוטוקול המוקלט). גם במשרד התווך החזיק התובע עוד לפני התאונה (עמ' 26 לפרוטוקול המוקלט שורות 10-12) ולאחר התאונה המשיך לעבוד בו יום שלם (עמ' 27 לפרוטוקול המוקלט).

          3)     לא זו בלבד, אלא שבתביעתו לקצבת נכות כללית למוסד לבטוח לאומי, מצהיר התובע, כי יום לאחר התאונה צומצמו הכנסותיו מעבודה וכ- 3 שבועות לאחריה הפסיק לעבוד לחלוטין כשעובר לתאונה עבד כמתווך וקבלן שיפוצים בהיקף של 20 שעות בשבוע בלבד, כלומר חצאי ימים בלבד (נ/5) עמ' 29-33 לפרוטוקול המוקלט). משמע, עפ"י הצהרתו שלו לא עבד כבר לפני התאונה בהיקף מלא.

          4)     ביום 21.4.02 נקבעה לתובע נכות כללית בשיעור 24% וביום 6.7.05 77% בגין סכרת עם סיבוכים, עודף שומנים, שינויים בעמוד שדרה צווארי ומותני עם הגבלות תנועה והפגיעה בכתף ימין. באופן תמוה טען התובע בחקירתו כי בגין פגיעתו בכתף נקבעה לו נכות בשיעור 15% למרות שעפ"י מסמכי המל"ל נקבעו לו 8% בלבד (נ/5 ועמ' 39-42 לפרוטוקול המוקלט). בתחילת שנת 2006 לקה התובע גם באירוע מוחי (עמ' 45 לפרוטוקול המוקלט שורות 19-20).

          5)     מכל האמור לעיל, ברור שכל האמצעים להאדרת נזקיו כשרים בעיני התובע ולא ניתן לקבוע על עדותו מסמרות. התובע עבד בהיקף מצומצם ביותר גם עובר לתאונה, בשנת 1997, השנה שקדמה לתאונה, לא הרוויח כלל ולאחריה לא שינה מעיסוקיו לאחר תום תקופת אי הכושר, נהפוך הוא, החל לעבוד גם בחנות תבלינים. לתובע בעיות רפואיות קשות שמנעו ומונעות ממנו לעבוד כנטען, כשפגיעתו בתאונה הנדונה בטלה בשישים.

          6)     בסיכומיו חוזר התובע על טענתו להכנסה חודשית של כ- 8,871 ₪ כשהוא מסתמך על אישורי רואה החשבון לאחר שלאורך כל הדיון הוברר כי הגשתם ללא חקירת המומחה אינה קבילה להוכחת תוכנם (עמ' 7-8 לפרוטוקול המוקלט).

          7)     בשנת התאונה הרוויח התובע 65,445 ₪, אך שנה קודם לא היו לו הכנסות כלל ובשנת 1996 26,273 ₪ בלבד. בנסיבות אלה ולאור העובדה כי התובע עצמו ייחס הירידה בהיקף פעילותו לגילו המתקדם ולאינתיפדה (עמ' 18 לפרוטוקול המוקלט) צודק ב"כ הנתבעות המבקש לבסס השתכרותו של התובע על הממוצע החדשי ב- 3 השנים שקדמו לתאונה בסך 2,500 ₪ בלבד.

          8)     התובע הציג תעודות אי כושר עד יום 21.10.99, למעלה משנה מאירוע התאונה. ב"כ הנתבעות מבקש להעדיף הערכת המומחה מטעם ביהמ"ש שבדק התובע לראשונה שנתיים לאחר התאונה. תעודות אי הכושר נתמכו גם באישור המומחה התעסוקתי (נספח ז' לת/1), אך בעוד שהתובע טען לאי כושר מוחלט למשך שנה, קבע הרופא התעסוקתי ביום 8.2.99, פחות מ- 4 חודשים לאחר התאונה, כי התובע אינו מסוגל להמשיך בעבודתו כפועל בנין /טפסן אך "מסוגל לתפקד (עם קשי תפקודי) בעבודות פקידותיות אותן ממשיך לבצע כמיטב יכולתו", כלומר, התובע המשיך בעבודתו וממילא עיסוקו כמתווך לא הוגבל כלל.

          9)     לאור האמור לעיל, ומאחר ולא יכול להיות ספק כי התובע היה באי כושר לאחר התאונה גם בשנת 1999 לאחר הניתוח, נראה לי לנכון לפצותו בסכום גלובלי של 35,000 ₪.

          10)     מיני אז לא פגעה נכותו בכושר השתכרותו המוגבל ממילא בגלל מחלת הסכרת על סיבוכיה, תאונת העבודה בחנות והאירוע המוחי. התובע יליד 1941 וממילא לא יכול היה להמשיך ולעבוד בבניין גם ללא פגיעתו בתאונה הנדונה.

     ג.     עזרת צד ג'
          1)      התובע טוען לצורך בעזרה מסיבית, אלא שעדותו, כאמור, אינה אמינה ואינה נתמכת באישורים ו/או קבלות. התובע אלמן, בניו הבוגרים מתגוררים עמו וממילא נזקק לעזרה בשל בעיותיו הרפואיות המתוארות לעיל.

          2)     לכאורה, מן הראוי היה לדחות דרישתו בראש נזק זה, כלא מוכחת, אך מאחר ופגיעתו של התובע היתה, כאמור, בכתף ימין ויש להניח כי לאחר התאונה ולאחר הנתוח התקשה בביצוע מטלות היומיום ואחזקת הבית, נראה לי לנכון לפצותו בראש נזק זה בסך 10,000 ₪.

     ד.     הוצאות רפואיות
          כדין טוען ב"כ הנתבעים כי נזק מיוחד יש להוכיח.
          אשר למידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי, ההלכה
          היא כי:
          "תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתימטי, ואינה
נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע - התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה... כלומר, באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין...
          על כן, באותם מקרים בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי". (הדגשה שלי - מ.ש.)
          (ציטוט מע"א 355/80 אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד ל"ה (2) 800, 809 בע"א 605/88 תבורי ביח"ר למשקאות קלים בע"מ ואח' נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ ואח', פ"ד מ"ה (2) 10-11).
          
          התובע לא המציא ולו בדל ראיה ו/או אישור ו/או קבלה על הוצאה כלשהיא במשך 8 שנים ועל כן נדחית גם דרישתו בראש נזק זה.

     ה.     הוצאות נסיעה
          התובע לא נפגע בגפיו, נוהג ברכב אוטומטי ללא מגבלות (למעט משקפיים) (עמ' 50 לפרוטוקול המוקלט שורות 20-23 ועמ' 51 שורות 1-2) ובהעדר קבלות נדחית גם הדרישה בראש נזק זה.

     ו.     כאב וסבל
          התובע נותח ללא הצלחה ונותרה לו נכות בשיעור 20% בגין הגבלת תפקוד כתף ימין והנני מעריכה הפיצוי בראש נזק זה בסך 36,000 ₪.

     ז.     ניכויים
          הנתבעות הגישו חוות דעת אקטוארית (נ/1) לפיה קיבל ויקבל התובע קצבאות נכות כללית בסך 45,357 ₪. אין מחלוקת כי הנתבעות זכאיות לנכות רק את הקצבה שמקבל התובע בגין הפגיעה בכתף כאמור ברע"א 3953/01 פרלה עמר נ. אליהו חב' לבטוח בע"מ ואח' פד"י נז (4) 350. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע, אמנם, לתובע נכות בשיעור 20% אך התובע מקבל מהמל"ל לפי נכות בשיעור 8% בלבד מתוך ה- 65% שנקבע לו ועל כן יש לנכות רק ביחס זה בסך 5,582 ₪.

5.     לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע כדלקמן:

     א.     הפסדי השתכרות בעבר     -     35,000     ₪

     ב.     עזרת צד ג'     -     10,000      ₪

     ג.     כאב וסבל     -     36,000     ₪
               -     81,000     ₪
          בניכוי תגמולי מל"ל בגין
          נכות כללית     -     5,582     ₪
          סה"כ     -     75,418     ₪

     בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, הוצאות משפט עפ"י קבלות וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בחניון

  2. נפילה בגלל צינור

  3. נפילה על עצם הזנב

  4. נפילה לבור בעבודה

  5. החלקה בבריכת שחיה

  6. ביטוח נפילה מסוס

  7. נפילת אבנים ברחוב

  8. נפילה לתעלת ניקוז

  9. נפילה באמפיתיאטרון

  10. נפילה של עץ על רכב

  11. החלקה בבריכת השחיה

  12. נפילה בנמל תל אביב

  13. נפילה ברחבת ריקודים

  14. נפילת מנורה על הראש

  15. נפילה בשיעור אירובי

  16. פיצויים על נפילה מסוס

  17. החלקה על שמן על הרצפה

  18. נפילת עץ על רכב חונה

  19. פיצוי בגין נפילה מצוק

  20. נפילה ביציאה מהאמבטיה

  21. פיצוי בגין נפילה לתעלה

  22. החלקה על רצפת שיש רטובה

  23. אחריות על נזק מנפילת עץ

  24. נפילה של עץ על רכב חונה

  25. נפילת חלק מהתקרה על הראש

  26. החלקה על רצפה בגלל פוליש

  27. נפילה בגלל פגם ברצפת בטון

  28. נפילה בגלל ידית דלת שבורה

  29. נפילה לאחר ירידה מהאוטובוס

  30. נפילת גגון לרכב בזמן נסיעה

  31. נפילה ברחבת הריקודים רטובה

  32. נפילת עץ על רכב בזמן נסיעה

  33. נפילה לאחר טיפוס על פלטה מעץ

  34. פיצוי בגין נפילת קרש על הראש

  35. נפילה על שלולית ביציאה מהרכב

  36. נפילת ברזל על הראש באתר בניה

  37. נפילה בגלל הפרשי גובה במדרכה

  38. נפילה תוך כדי ריצה במהלך משחק

  39. אחריות העירייה בגין נפילה לבור

  40. נפילה של ילד במגלשה בגן ציבורי

  41. נפילה בבית - פגיעה אורטופדית ברגל

  42. נפילה על הראש בביצוע עמידת ידיים

  43. נפילה ליד הקופה בסופר (תביעת פיצויים)

  44. נפילה כתוצאה מסחרחורת או התקלות בכסאות

  45. ירד ממדרכה רטובה לכביש, נפל, והברך הסתובבה

  46. תאונת עבודה באתר בניה - נפילת בטון על עובד

  47. החלקה על רצפה רטובה שנשטפה על ידי עובד ניקיון

  48. נפילה מצינור (מנול) עבה שהיה מונח במרכז רצפת הטיילת

  49. תביעה בגין נזקים כתוצאה מהתמוטטות עץ ונפילתו על רכב

  50. החלקה כתוצאה מכתמי שמן על הכביש שנגרמו עקב נפילתם של פירות פיקוס

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון