מה התנאים לקיומו של השתק פלוגתא

בספרו של כב' השופט קדמי, על הראיות, חלק שלישי בעמ' 1172 סוכמו המרכיבים הבסיסיים של "השתק פלוגתא" כפי שהובאו בפסה"ד בע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פד"י כ"ב (2) 561, 579 - 595.

ואלו הם המרכיבים הדרושים לצורך קיומו של "השתק פלוגתא":
א)     האם במשפט הראשון - שבו ניתן פסה"ד שעליו נסמכת הטענה - הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת.

ב)     שהיתה חיונית לתוצאה הסופית.

ג)     והיא הוכרעה שם , בפירוש או מכללא.

ד)     כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם.

ה)     מושתקים מלהתדין לגביה במשפט השני, חרף אי הזהות בין שתי העילות.



בע"א 1041/97 סררו אבי נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נד (1) 642 התייחס כב' השופט אילן בהרחבה לסוגיית השתק הפלוגתא ומציין ארבעה תנאים, שכאשר הם מתקיימים, ניתן לקבוע, כי קיים השתק פלוגתא.

התנאים הם:

  1.      הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
  2.      קויים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השניה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.
  3.      ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהעדר הוכחה.
  4.      ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.


כמו כן מצוין בפסק הדין, כי יש מקרים שבעל דין הוא חליפו של בעל דין בהליך הראשון או כעין חליפו או שיש "קירבה משפטית" וכן צוין "אני מציע שלא לסטות מהלכה זו שפירושה כי גם מי שלא היה צד להליך שבו נוצר השתק פלוגתא יוכל להעלות את הטענה כטענת הגנה נגד מי שהיה צד לאותו הליך. דעה זו אושרה שוב מפי השופטת שטרסברג בע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי (פד"י מח (3) 846, 850) והסכימו עמה השופטים ש לוין ות' אור".

לעניין זה ראה גם החלטתה של כב' השופטת מארק - הורנצ'יק מיום 23/4/07 בבש"א 173478/06 עו"ד דרורי יעקב נ' סגל ואח', אשר הזכירה גם את ע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי פ"ד מח (3) 848, 850.

להלן החלטה בנושא מה התנאים לקיומו של השתק פלוגתא:

החלטה

1.     המשיב הגיש בשנת 2005 תביעה נגד המבקשים והמשיבים הנוספים. (המשיבים הנוספים צורפו בשלב מאוחר יותר).
התביעה לגבי המבקשים היא תביעת לשון הרע על סך 1,000,000 ₪ וזאת בגין כתבה שפורסמה ביום 24/11/04 בעיתון "מעריב" שכותרתה: "ד"ר, הפציינטים ברחו" (להלן: "הכתבה").

2.     בכתבה שפורסמה על ידי המבקשים (או חלקם) נכתב בין היתר, כי בחודש אוגוסט החליטה וועדת המשמעת של קופת חולים הכללית לפטר את המשיב, (שהיה רופא במרפאת רוטשילד בפ"ת), בין היתר בשל גל עזיבות מסיבית של מטופליו וכן צוינו סיבות נוספות לפיטורים.

3.     למשיב יש טענות שונות לגבי הכתבה ובין היתר טוען טענות לגבי אופן הצגת הדברים בניסוח בלתי מאוזן ופוגעני ויש לו טענות גם לגבי מועד פרסום הכתבה אשר כשלעצמו, גרם לו, לטענתו, נזק כבד.

4.     המבקשים וכן המשיבים הפורמליים טענו טענות שונות ובין היתר טענת הגנת "אמת בפרסום" על פי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965.

5.     הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית בתיק.
ב"כ התובע ביקש לזמן גם את ד"ר בירקנפלד שהיה נציג ארגון הרופאים של שירותי בריאות כללית בוועדת המשמעת.
ב"כ המבקשים ביקשה לזמן מטעמה חמישה עדים שכבר העידו במסגרת ההליך המשמעתי וזאת במידה ובית המשפט יקבע כי החלטות ועדת המשמעת, אין בהן משום השתק פלוגתא בענייננו.

6.     הבקשה שבפני היא בקשה שכותרתה: "בקשה לפיצול דיון".
בבקשה, מבקשת ב"כ המבקשים לפצל את הדיון באופן שבשלב הראשון יציגו הצדדים טענותיהם ותידון ותוכרע השאלה, האם הכרעת הדין שניתנה במסגרת ההליך המשמעתי שהתנהל כנגד התובע, המהווה פסק בורר לכל דבר ועניין, ואשר יש בה כדי להוות "השתק פלוגתא" בין הצדדים, די בי כדי להקים למבקשות הגנת "אמת הפרסום".
ב"כ המשיב הגיב לבקשה וב"כ המבקשות המשיבים לתגובה, ולאחר שעיינתי בטעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה ניתן להכריע כבר בשלב זה, כי החלטת וועדת המשמעת אשר אושרה ע"י הרשות השיפוט הארצית של ההסתדרות הכללית, היא פסק בוררות וממצאיה העובדתיים מהווים השתק פלוגתא בין הצדדים שבפני.

יודגש, כי ההכרעה בעניין זה מתאפשרת ללא צורך בשמיעת עדויות שכן מדובר בעניין משפטי טהור ולא בעניין עובדתי.


המסמכים הרלוונטיים שהם: הכתבה, החלטות וועדת המשמעת והחלטת רשות השיפוט הארצית, הם מסמכים שאין צורך לחקור עליהם, ניתן לעיין בהם ולראות, אם הכתבה מתייחסת לעובדות שנבדקו והוכרעו בועדת המשמעת ו/או החלטת רשות השיפוט הארצית.
יש לבדוק, אם באופן משפטי ניתן להגיע למסקנה ולפיה החלטות וועדת המשמעת והחלטת רשות השיפוט הארצית מהווים השתק פלוגתא בתביעה שבפנינו לגבי נושא "אמת בפרסום".
כיוון, שכפי שיבואר בהמשך, ניתן כבר היום להגיע למסקנה זו, אין מקום לדחות את ההכרעה בעניין זה לשלב מאוחר יותר, ולשמוע ללא צורך עדים נוספים ומיותרים, כאשר ברור שהכרעה עובדתית פוזיטיבית נקבעה כבר ע"י ועדת המשמעת.

7.     רקע עובדתי:
א)     הכתבה פורסמה בעיתון "מעריב" ביום 24/11/04.
בהחלטה מאוזכרת החלטת וועדת המשמעת של קופת חולים כללית לפטר את ד"ר לנדאו.
החלטת ועדת המשמעת מיום 19/8/04 (נספח 6 לבקשה) קובעת כדלקמן:
"ד"ר לנדאו לא השכיל לנצל את ההזדמנות הנוספת שניתנה לו לשפר דרכו במרפאת רוטשילד הן כלפי מטופלים והן כלפי עמיתיו לעבודה.
ד"ר לנדאו גם לא ראה פסול במעשיו ובמחדליו ואף לא הביע כל חרטה.
בנסיבות אלה אנו מחליטים לפטר אותו מן העבודה.
למרות האמור לעיל, בשלב זה, לא יותר הסכם רופא עצמאי שנעשה עמו ולא תוגבל ההרשמה אליו, בתום שנה יהיה רשאי כל צד לפנות אל ועדת המשמעת לצורך בחינה מחדש של העסקתו".
(-)                    (-)                    (-)



ד"ר וורבר גיורא               עו"ד יצחק לוי - יו"ר      ד"ר שלמה בירקנפלד"

ב)     המשיב ערער על החלטה זו בפני רשות השיפוט הארצית של הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "רשות השיפוט הארצית) אשר החליטה להחזיר את הדיון אל וועדת המשמעת והורתה לה לנמק את החלטתה. (החלטה זו צורפה כנספח 7 לבקשה).
ועדת המשמעת נתנה החלטה מנומקת ביום 21/12/04. (נספח 8 לבקשה).

בהחלטה נכתב בין היתר:
"לאחר שעיינו במסמכי הקבלנה, בחנו את הראיות ואת העדויות , הוכח לנו מעבר לכל ספק סביר כי ציבור מטופליו של הנקבל, אשר קטן לכדי 1/5 במשך תקופה של פחות משנה, הצביע ברגליו נגד הנקבל ובחר שלא להזדקק לשירותיו, ואין לו להלין בעניין תסכולו וחוסר תעסוקה מספקת, אלא על עצמו, כפי שיובאר להלן...".
בהחלטה נכתב בין היתר, כי המשיב נהג לצעוק על מטופליו, סירב לעזור לעמיתיו, נהג באופן שיטתי בדרך בוטה ושאינה הולמת הן כלפי ציבור המטופלים והן כלפי עמיתיו לעבודה, ניתנה לו על דעתו ובהסכמת ב"כ עו"ד קייזמן הזדמנות לשפר את דרכיו אך הוא "לא השכיל לנצל הזדמנות זו ואף פעל במכוון לשיבושה, ולא ראה פסול במעשיו ובמחדליו המכוונים ואף לא הביע כל חרטה".
ועדת המשמעת קבעה בין היתר כי הוא יפוטר מהעבודה.

ג)     המשיב ערער בפני רשות השיפוט הארצית וביום 21/3/05 ניתנה החלטה אשר ביקרה את מלאכתה של וועדת המשמעת (ראה עמ' 1 להחלטה).
בסעיף 2 להחלטה נכתב:
"אכן, החלטתה המתקנת של ועדת המשמעת מנומקת כדבעי לעומת החלטתה הראשונה האף שאין בה כאמור התייחסות מספקת. לדעתנו, לנסיבותיו האישיות של המשיב, במיוחד לעניין התסכול שחש וטענתו בדבר התנכלות מצד המשיבה. עם זאת, מבהירה ההחלטה מהם הממצאים העובדתיים שהביאו למסקנה כי יש להפסיק את עבודת המערער. כך, גם נותנת ועדת המשמעת בהחלטתה המתקנת הסבר להחלטתה הקודמת בנושא המשך העסקת המשיב כרופא עצמאי בשרות המשיבה ומסבירה את ההגיון שביסוד החלטתה בנושא".

ד)     בהחלטת רשות השיפוט הארצית הובע חוסר שביעות רצון מהנמקות ועדת המשמעת בחלק מהנושאים ונקבע, כי אין מקום להתייחס לנושא הקשר שבין התנהגות משיב לבין
עזיבה רצונית של לקוחות שהיו בטיפולו (סעיף 4 להחלטה נספח 9 המתבססת בין היתר גם על סעיף 17 להחלטה בנספח 7).

ה)     בסעיף 6 להחלטה נקבע, כי אין אפשרות לומר, שהחלטת ועדת המשמעת חורגת ממתחם הסבירות ואין אפשרות לקבוע, כי היא חסרת כל היגיון וסבירות ולכן לא ניתן שלא לאשרה.
בסיכומו של דבר, ערעורו של המשיב - נדחה.

8.     תמצית טענות המבקשים:
א)     המבקשים טוענים, כי בכתבה פורסמה ידיעה על הליכים משמעתיים שהתקיימו בעניינו של המשיב ובסופם התקבלה החלטה של ועדת המשמעת אשר קבעה, כי יש להדיח את המשיב משורות קופת החולים, בין היתר בשל התנהגות בלתי הולמת כלפי מטופלים ועמיתים.

ב)     המבקשים טוענים, כי החלטות ועדת המשמעת אשר מהוות פסק בוררות לכל דבר ועניין, קבעו קביעות עובדתיות ברורות וחד משמעיות בנושא, ועל כן, קיים השתק פלוגתא והמשיב מנוע מלהעלות כל טענה נגד החלטות ועדת המשמעת והקביעות שנקבעו במסגרתן.

9.     תמצית טענות המשיב:
א)     ב"כ המשיב טען, כי הוא לא מנסה לשנות את החלטת רשות השיפוט ולא מבקש מבית משפט זה לשים עצמו כערכאת ערעור על החלטת בית הדין המשמעתי.

ב)     ב"כ המשיב טען, כי טענה של קיום "השתק פלוגתא" בעניין זה נטענה בעבר


ונדחתה ע"י כב' השופטת דסקין ב-ק"פ 102/05 שהגיש המשיב כנגד מר מאיר און.

ג)     ב"כ המשיב טען, כי החלטת ועדת המשמעת אינה מהווה פסק דין לעניין השתק פלוגתא.
היא לא מהווה פסק בורר כיוון שהיא ניתנה לערעור בזכות, ולחלופין, גם אם היא יוצרת השתק פלוגתא, הרי החלק המחייב, הוא החלק שנותר לאחר הגשת הערעור.

10.     כאמור, מקובלת עלי גישת ב"כ המבקשים.
א)     בספרו של כב' השופט קדמי, על הראיות, חלק שלישי בעמ' 1172 סוכמו המרכיבים הבסיסיים של "השתק פלוגתא" כפי שהובאו בפסה"ד בע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פד"י כ"ב (2) 561, 579 - 595.
ואלו הם המרכיבים הדרושים לצורך קיומו של "השתק פלוגתא":
ו)     האם במשפט הראשון - שבו ניתן פסה"ד שעליו נסמכת הטענה - הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת.

ז)     שהיתה חיונית לתוצאה הסופית.

ח)     והיא הוכרעה שם , בפירוש או מכללא.

ט)     כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם.

י)     מושתקים מלהתדין לגביה במשפט השני, חרף אי הזהות בין שתי העילות.



ב)     בע"א 1041/97 סררו אבי נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נד (1) 642 התייחס כב' השופט אילן בהרחבה לסוגיית השתק הפלוגתא ומציין ארבעה תנאים, שכאשר הם מתקיימים, ניתן לקבוע, כי קיים השתק פלוגתא.
התנאים הם:
"א. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב. קויים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השניה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.
ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהעדר הוכחה.
ד. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה".

כמו כן מצוין בפסק הדין, כי יש מקרים שבעל דין הוא חליפו של בעל דין בהליך הראשון או כעין חליפו או שיש "קירבה משפטית" וכן צוין "אני מציע שלא לסטות מהלכה זו שפירושה כי גם מי שלא היה צד להליך שבו נוצר השתק פלוגתא יוכל להעלות את הטענה כטענת הגנה נגד מי שהיה צד לאותו הליך. דעה זו אושרה שוב מפי השופטת שטרסברג בע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי (פד"י מח (3) 846, 850) והסכימו עמה השופטים ש לוין ות' אור".

לעניין זה ראה גם החלטתה של כב' השופטת מארק - הורנצ'יק מיום 23/4/07 בבש"א 173478/06 עו"ד דרורי יעקב נ' סגל ואח', אשר הזכירה גם את ע"א 2590/90 ניסים נ' דניאלי פ"ד מח (3) 848, 850.

ג)     במקרה דנן, אין בפרוטוקולים של ועדת המשמעת משום השתק פלוגתא בענייננו, אך יש לראות בהחלטה המנומקת של ועדת המשמעת, שממצאיה העובדתיים לא נהפכו ע"י רשות השיפוט הארצית, כהשתק פלוגתא בענייננו.


ד)     כפי שציינה בצדק ב"כ המבקשים, החלטת ועדת המשמעת מהווה הליך בוררות לכל דבר ועניין.
ראה לעניין זה סעיף 16 לפרק 21 לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, לה כפופים ההליכים בפני ועדת המשמעת ורשות השיפוט (נספח 10 לבקשה).
כמו כן ציינה, ובצדק, ב"כ המבקשים בתשובתה, כי בניגוד לאמור בתגובת ב"כ המשיב, אין לטעון כי יש זכות ערעור אוטומטית על החלטות ועדת המשמעת. (ראה למשל, החלטת רשות השיפוט הארצית בתיק מספר 2/07 שצורפה לתשובת ב"כ המבקשות).

ה)     במקרה דנן, התקיים הליך בפני ועדת המשמעת ורשות השיפוט הארצית הותירה את ההחלטה על כנה.
בהחלטת רשות השיפוט הראשונה (נספח 7) צוין במפורש, כי לא היתה מחלוקת על כך שדיוני ועדת המשמעת היו באופן ראוי ושמרו על כללי הצדק הטבעי, ובעמ' 4 להחלטה, פרק ו' 2 נכתב במפורש, כי "בסוגיות אלה קיימת הסכמה בין הצדדים כי הועדה עשתה עבודתה כהלכה...".
גם אם ביקרה רשות השיפוט הארצית חלק מעבודתה של ועדת המשמעת, אין מחלוקת על כך, שהיא הגיעה למסקנה ולפיה דין הערעור - להידחות, והממצאים העובדתיים שנקבעו באופן פוזיטיבי ע"י ועדת המשמעת לא נהפכו ע"י רשות השיפוט הארצית.

ו)     המבקשים (והמשיבים הפורמליים) לא היו צד לאותה התדיינות.
אך הם מקבלים את ממצאי ועדת המשמעת למרות שהם לא היו חלק מאותו הליך.
לו אאפשר קיום דיון לגופו של עניין בשאלות עובדתיות שכבר הוכרעו ע"י ועדת המשמעת, כי אז באופן מעשי וענייני אצטרך לנהל מחדש את ההליך המשמעתי.
הצדדים מבקשים להשמיע עדויות, הנוגעות ישירות לשאלות העובדתיות שנדונו בפני ועדת המשמעת והוכרעו על ידה.

ז)     אין מקום לאפשר זאת.


לו היתה מחליטה ועדת המשמעת לקבל את טיעוני המשיב, כי אז יכלו המבקשים והמשיבים הפורמליים לטעון, כי הם לא היו צד לאותו הליך וזכותם לבקש קיום דיון לגופו של עניין על מנת להוכיח את טענת "אמת בפרסום".
אך במקרה דנן, ועדת המשמעת לא קיבלה את הטיעונים העובדתיים של המשיב המבקשים והמשיבים הפורמליים כן מקבלים את ממצאי ועדת המשמעת למרות שלא היו חלק מאותו הליך, וזכותם לעשות כן.
לפיכך, המבקשים נכנסים לגדר "חליפו של בעל דין" בהליך הראשון שהתקיים בין המשיב לבין בעל דינו בפני ועדת המשמעת.

ח)     אשר על כן, ניתן כבר בשלב זה להגיע למסקנה ולפיה אין מקום לאפשר השמעת עדויות באשר לתוכן הכתבה, על מנת להוכיח "אמת בפרסום".
ניתן להתבסס על החלטות ועדת המשמעת והחלטות רשות השיפוט ביחס לתוכן הכתבה.
אין מקום בהליך שבפני לאפשר מחדש שמיעת עדויות שנשמעו כבר במסגרת ההליך המשמעתי, ולפיכך הבקשה מתקבלת.

11.     החלטה זו מתייחסת רק להיבט של "אמת בפרסום" עפ"י סעיף 14 לחוק ואינני מתייחסת לחלקו השני של סעיף 14 לגבי הדרישה, כי בפרסום היה עניין ציבורי.
     הבקשה שבפני היא לא בקשה לדחיית תביעה על הסף.
     התיק קבוע לשמיעת הוכחות ואאפשר לב"כ הצדדים להתייחס לעניין זה לגופו של עניין בשלב הסיכומים. (השאלה אם יש או אין "עניין ציבורי" בכתבה מעין זו, היא שאלה, שהתשובה עליה בנסיבות העניין לא מצריכה שמיעת עדים נוספים מעבר לבעלי הדין עצמם).

12.     לסיכום:
א)     הממצאים העובדתיים של החלטות ועדת המשמעת שהערעור לגביהם נדחה ע"י רשות השיפוט הארצית מהווים השתק פלוגתא בתיק שבפני.


ב)     המשיב ישא בהוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תורת ההשתק

  2. השתק פלוגתא

  3. מניעות והשתק

  4. "פלוגתא פסוקה"

  5. טענת השתק שיפוטי

  6. השתק מחמת רשלנות

  7. מה זה השתק שיפוטי ?

  8. השתק פלוגתא כתב אישום

  9. השתק עילה השתק פלוגתא

  10. חילופי עמדות בעלי הדין

  11. השתק פלוגתא שימוש חורג

  12. השתק עילה מעשה בית דין

  13. מעשה בית דין השתק פלוגתא

  14. דחיה על הסף מחמת השתק עילה

  15. השתק עילה - הודעה לצד שלישי

  16. נתבע שהפך לתובע - השתק פלוגתא

  17. מה התנאים לקיומו של השתק פלוגתא

  18. הבחנה בין השתק עילה להשתק פלוגתא

  19. טענת השתק פלוגתא בהכרעה לפי סעיף 79א'

  20. הגדרת ''ממצא פוזיטיבי'' בהשתק פלוגתא

  21. האם פסק דין תביעות קטנות יוצר השתק פלוגתא

  22. השתק פלוגתא על מי שלא היה בעל דין בהליך קודם

  23. סילוק על הסף מחמת התיישנות ומעשה בית דין - השתק פלוגתא

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון