זכאות לטיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון

השאלה המשותפת בערעורים שבפנינו היא האם זכאים המערערים לטיפול רפואי על-חשבון משרד הבטחון:

להלן פסק דין בנושא זכאות לטיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון:

פסק דין

בפני חמישה ערעורים שאוחדו לאחד על החלטותיהן של ועדות הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים") כדלקמן: החלטות מיום 10.9.03 בע"נ (ראשל"צ) 224/03 (נושא ע"א 2811/03) ומיום 18.9.03 בע"נ (ראשל"צ) 111/03 (נושא ע"א 3083/03), שקבעו שהמערערים אינם זכאים לטיפול רפואי על-חשבון קצין התגמולים; והחלטות מיום 9.9.04 בתיק ו"ע (ת"א) 259/04 (נושא ע"א 3653/04), מיום 9.9.04 בתיק ו"ע (ת"א) 1039/03 (נושא ע"א 3680/04) ומיום 3.4.06 בתיק ו"ע (ת"א) 136/05 (נושא ע"א 2109/06), שקבעו שהמשיבים זכאים לטיפול רפואי על-חשבון קצין התגמולים.

1.     רקע

(א)     המערערים בע"א 2811/03 ובע"א 3083/03 והמשיבים בע"א 3653/04, בע"א 3680/04 ובע"א 2109/06 (שיכונו להלן: "המערערים") הוכרו כנכים (כהגדרם בסעיף 1 לחוק הנכים) על-ידי קצין התגמולים (להלן: "המשיב"), ונקבעו להם נכויות זמניות בשיעורים שנעים בין 10% ל-19%.

השאלה המשותפת בערעורים שבפנינו היא האם זכאים המערערים לטיפול רפואי על-חשבון המשיב, אם לאו.

(ב)     בתיקי ע"נ 224/03 ו-ע"נ 111/03 קבעה הוועדה (בראשות כב' השופט אהרן ד' גולדס) שהמערערים אינם זכאים לטיפול רפואי על-חשבון המשיב, ובתיקים האחרים קבעה הוועדה (בראשות כב' השופטת עינת רביד) שהמערערים זכאים לו על חשבון המשיב ומכאן הערעורים שבפנינו.

2.     התשתית הנורמטיבית וטענות הצדדים

טרם שנפרט את טענות הצדדים, נסקור את התשתית הנורמטיבית הצריכה לעניין.



(א)     סעיף 5 לחוק הנכים קובע מיהו נכה הזכאי לתגמולים, וזו לשונו:

"נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו."

סעיף 4 לחוק הנכים קובע שלנכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10%, ואינה עולה על 19%, ישולמו תגמולים בדרך של מענק חד פעמי, שהדרך לחישובו קבועה באותו סעיף.

סעיף 4ג(א) לחוק הנכים קובע שכל עוד לא נקבעה נכותו הצמיתה של הנכה, ונכותו הזמנית היא בשיעור שבין 10% ל-19% רשאי קצין התגמולים להורות שתשולם לו מקדמה על חשבון המענק, וזו לשון הסעיף:

"נכה שדרגת נכותו מ-10% עד 19% ולא נקבע שדרגת נכותו קבועה, רשאי קצין התגמולים להורות כי תשולם לו מקדמה על חשבון המענק לפי סעיף 4; סכום המקדמה לא יעלה על סכום השווה למכפלת התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שיחלפו עד למועד שנקבע לבדיקת הנכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש." [ההדגשות שלנו]

לגבי השאלה שבמחלוקת, דהיינו, הזכאות לקבלת טיפול רפואי על-חשבון המשיב, קובע סעיף 43(א) לחוק הנכים כי כל נכה זכאי לקבל טיפול רפואי על-חשבון המדינה, כדלקמן:

"(א)      כל נכה יקבל על חשבון המדינה, בתנאים שייקבעו בתקנות, טיפול במחלה שחלה בה או בחבלה שנחבל או במחלה שהחמירה בתקופת שירותו עקב שירותו בכל עת שיתגלה צורך בטיפול כאמור.

סעיף 43(א1) קובע סייגים לזכאות זו, כדלקמן:

(א1)      על אף האמור בסעיף קטן (א), על נכה שדרגת נכותו פחותה מ-10% וכן על נכה שזכאי למענק לפי חוק זה יחול חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, והטיפול הרפואי יינתן לו באמצעות קופות חולים."

סעיף 43ב(א) לחוק הנכים קובע מפורשות את הדין בתקופת הביניים שבין מועד הגשת התביעה להכרה כנכה לבין המועד שהוכר כנכה, וזו לשון הסעיף:

"חייל משוחרר יקבל, במשך התקופה שבין הגשת תביעתו לבין הכרתו כנכה, טיפול רפואי על חשבון המדינה."

(ב)     נוכח הוראות החוק האמורות לעיל חלוקים הצדדים בטענותיהם:

המערערים טוענים שהם אינם נכים הזכאים למענק לפי החוק, שכן כל עוד שיעור נכותם הוא זמני - לא קמה להם זכאות למענק, ולכל היותר רשאי המשיב לשלם להם מקדמה.

עוד טוענים המערערים שהמקדמה המשולמת להם מכוח סעיף
43(א1) לחוק הנכים אינה גבוהה, ומקשה עליהם להשתלב בחיים האזרחיים בשל נכותם. לכן, מן הראוי לקבוע שהמשיב ישא במימון הטיפול הרפואי הדרוש להם בשל נכותם. תוצאה זו מתיישבת גם עם תכליתו הסוציאלית של חוק הנכים, ועם השאיפה לקיים רצף טיפולי מרגע שהנכה מסיים את שירותו הסדיר בצה"ל ועד שנקבע שיעור נכותו הסופי.

המשיב גורס שסעיף 43(א1) לחוק הנכים אינו מבחין בין נכה שנקבעה לו נכות צמיתה לבין נכה שנקבעה לו נכות זמנית. משמוציא הסעיף מתחולתו נכים שזכאים למענק לפי החוק, ומשסעיף 4 קובע כי מי ששיעור נכותו בין 10% ל-19% זכאי למענק - יש לקבוע שהמערערים באים בגדר תחולתו, והם אינם זכאים לטיפול רפואי על-חשבון המשיב. המשיב טוען גם שהפרשנות לה הוא טוען עולה בקנה אחד עם תכלית החוק שהיא להעביר את הטיפול הרפואי בנכים בעלי דרגות נכות נמוכות יחסית לקופות החולים, כדי להקל על העומס המערכתי באגף השיקום, מבלי שיהיה בכך כדי לגרום לפגיעה ביכולם של אותם נכים לקבל טיפולים רפואיים כנדרש, נוכח החלתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 כאמור בסעיף 43(א1) לחוק הנכים.





3.     דיון והכרעה
לאחר שעיינו בטענות הצדדים, שוכנענו שהדין עם המערערים, באופן שהם זכאים לטיפול רפואי על-חשבון המשיב, ואלה נימוקינו:

(א)     הטעם הראשון לפרשנות זו היא לשונו הברורה של החוק.
"כלל יסוד בתורת הפרשנות הוא כי בראש ובראשונה יש לתת לדבר החוק את המשמעות המתבקשת מהלשון שנקט המחוקק." (רע"פ 1782/03 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, משגב נ' סועאד, פ"ד נט(3) 652, 660-659 (2004)). ". . . נקודת המוצא לכל בחינה פרשנית היא לשון החוק . היא קובעת את המסגרת אשר בתוכה תפעל התכלית החקיקתית." (פרופ' אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ב - פרשנות החקיקה 97 (1993)).
קביעת המשמעות הלשונית של החוק פירושה גם קביעת היקף המשמעויות שלשון החוק סובלת תוך בחירת האפשרות המתאימה, הנותנת את המשמעות המשפטית לחוק. ממיתחם האפשרויות כאמור תיבחר המשמעות המגשימה בדרך הנכונה ביותר את תכלית החוק. (פרופ' ברק בספרו הנ"ל, עמ' 98; ע"א 77/88 צימרמן נ' שרת הבריאות, פ"ד מג(4) 63, 72 (1989); בג"ץ 428/86 ברזילי נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 505, 591 (1986); ד"נ 40/80 קניג נ' כהן, פ"ד לו(3) 701, 715 (1982) ובג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749, 763-766 (1993)).

לשון סעיף 43(א) לחוק הנכים קובעת שככלל זכאי כל נכה, על-חשבון המדינה, לטיפול רפואי במחלה שחלה בה או שהחמירה עקב שירותו הצבאי כפי שייקבע בתקנות. סעיף 43(א1) מוציא מן הכלל נכה שדרגת נכותו פחותה מ-10% וכן נכה שזכאי למענק לפי החוק. ודוק: סעיף 43(א1) אינו מוציא מן הכלל נכה שנקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 10% עד 19%, כפי שנקבעה למערערים. כדי שהמערערים יבואו בגדרו של סעיף 43(א1) יש לבחון אם הם זכאים למענק לפי החוק. סעיף 4 לחוק הנכים קובע שנכה הזכאי למענק הוא נכה שנקבעה לו דרגת נכות שאינה פחותה מ-10% ואינה עולה על 19% והוא אינו מבחין בין נכות צמיתה לבין נכות זמנית, כך שלכאורה גם נכה בעל דרגת נכות זמנית ששיעורה נע בין 10% ל-19% זכאי למענק. אלא, שסעיף 4ג(א) מלמדנו שלא זה המצב, שכן הוא מקנה לקצין התגמולים שיקול-דעת (בהיותו נוקט במונח "רשאי") אם לשלם לנכה בעל דרגת נכות זמנית מקדמה על חשבון המענק. לשון ברורה זו היא הנותנת שהמערערים אינם זכאים למענק, ומכאן שאינם באים בגדרו של החריג לכלל הקבוע בסעיף 43(א1) לחוק הנכים.

(ב)     ב"כ המשיב טוענת שבמסגרת הליך חקיקת סעיף 4ג(א) לחוק הנכים עמדה נציגת המשיב על הפרשנות שיש לתת למילה "רשאי" בהקשר של סעיף זה, ובדיון שנערך בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, טרם אישור הסעיף בקריאה ראשונה, הסבירה נציגת המשיב כי "הרשאי כאן הוא במובן חייב, אנחנו נפרש זאת בצורה ליבראלית ויקבלו מקדמה." (פרוטוקול הוועדה אשר צורף כנספח "א" לסיכומים, בעמ' 13).
אין בטענה זו כדי לסייע למשיב, שכן חזקה פרשנית היא שהמחוקק אינו משחית מילותיו לריק, ואפילו אם הפרשנות הראויה לתיבה "רשאי" היא שבדרך כלל ישלם המשיב מקדמה, אין בכך כדי לשלול את שיקול הדעת שמקנה לו הסעיף, ואין להוציא מכלל אפשרות שבנסיבות מסוימות יסרב המשיב לשלם לנכה מקדמה, וסירובו יהיה כדין (השוו: בג"צ 4540/00 אבו-עפאש נ' שר הבריאות, פדאור 06(10) 221 בסע' ו(3) לחוות דעתו של השופט רובינשטיין (2006)).

(ג)     הלכה פסוקה היא שיש לפרש דבר חקיקה בהתאם לתכלית שהוא נועד להגשים (בג"צ 5131/03 ליצמן נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד נט(1) 577, 587 (2004); רע"א 3527/96 צ'צ'קס אקסלברד נ' מנהל מס רכוש, פ"ד נב(5) 385; דנ"פ 1558/03 מדינת ישראל נ' אסד, פ"ד
נח(5) 547, 557 (2004); וספרו של פרופ' אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני - פרשנות החקיקה 85 (1993)).

אנו סבורים שהפרשנות לפיה המערערים זכאים למימון הטיפול הרפואי על חשבון המשיב עולה בקנה אחד גם עם תכליתו של החוק שכן עסקינן בחוק סוציאלי, שנועד להיטיב עם הנכה (ראו למשל ע"א 712/86 פסי נ' קצין התגמולים, פ"ד מג(4) 414, 423 (1989)).
מימון הטיפול הרפואי על-ידי המשיב יסייע לשיקומו של הנכה בתקופה שבה טרם נקבע שיעור נכותו הצמיתה והוא לא קיבל תגמול מלא, אלא לכל היותר מקדמה על חשבון המענק.

תוצאה זו מתיישבת גם עם הרציונל של סעיף 43ב(א) לחוק הנכים הקובע שבמשך התקופה שבין הגשת התביעה לבין הכרתו כנכה, זכאי חייל משוחרר לטיפול רפואי על חשבון המדינה. תכלית הוראה זו היא לאפשר לחייל המשוחרר ליהנות מטיפול רפואי ומטובות הנאה אחרות המוענקות לו על-פי חוק הנכים בתקופה שעד תום בירור תביעתו (ראו דברי ההסבר להצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 9), התשל"ה-1975, ה"ח 406, 408-407).
בענייננו, מדובר בנכים שבירור דרגת נכותם טרם הסתיים, והם גם לא קיבלו מענק, אלא מקדמה חלקית על החשבון. כך שניתן לגזור גזירה שווה בין המקרים.

(ד)     ב"כ המשיב מבקשת לסמוך טענתה על תקנה 1 לתקנות הנכים (מענק לנכים שדרגת נכותם 10 עד 19 אחוזים), התשנ"ו-1996, הקובעת:

"בתקנות אלה, 'נכה' - נכה שדרגת נכותו מ-10% עד 19% הזכאי לתגמולים בדרך של מענק, לפי סעיפים 4 עד 4ג לחוק."

אין בלשון התקנה, הנמצאת במדרג נורמטיבי נמוך מהוראות החוק, כדי להטות את הכף לכיוון פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו המפורשת של החוק. משקבע חוק הנכים שהמשיב רשאי לשלם לנכה מקדמה על-חשבון המענק, יש להסיק מכך שאותו נכה אינו זכאי למענק, שכן זכותו כפופה לשיקול דעתו של המשיב בכל מקרה נתון.

(ה)     אכן, עיון בדברי ההסבר להצעת החוק לתיקונים מס' 19-17 לחוק הנכים מעלה שהתכלית שעמדה בבסיס הוספת סעיף 43(א1) הייתה להפחית את העומס המוטל על מרפאות אגף השיקום במשרד הביטחון. דא עקא, הפרשנות שמציע המשיב אינה מתיישבת עם לשון החוק ובמצב דברים זה, רואים אנו להעדיף את הפירוש המקל עם הנכה.

4.     סוף דבר

אנו מקבלים את הערעורים בע"א 2811/03 וע"א 3083/03.
אנו דוחים את הערעורים בע"א 3653/04, ע"א 3680/04 וע"א 2109/06.
     אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כאבי גב תחתון בצבא

  2. שייטת 13 - פציעה בגב

  3. כאבי גב כרוניים בצבא

  4. הטבות לפנים משורת הדין

  5. תביעות נגד משרד הביטחון

  6. הפרת הבטחה של משרד הביטחון

  7. פיטורי עובד במשרד הביטחון

  8. ועדת התעסוקה במשרד הביטחון

  9. התנהגות רעה חמורה - סעיף 9

  10. עורכי דין מול משרד הביטחון

  11. ביטול חוזה עם משרד הביטחון

  12. פגיעה בגב עקב שירות בשב''ס

  13. זכויות רופאים משרד הביטחון

  14. עורך דין לתביעות משרד הביטחון

  15. קצבה מביטוח לאומי וגם ממשרד הביטחון

  16. זכאות לטיפול רפואי על חשבון משרד הביטחון

  17. צו חופש המידע (יחידות במשרד הבטחון שהחוק לא יחול עליהן), התשנ"ט-1999

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון