התנפצות חלון ראווה בחנות

להלן פסק דין בנושא התנפצות חלון ראווה בחנות:

פסק דין

מבוא
1.     מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בשל תאונת עבודה שארעה לתובע, (להלן: "התובע"), ביום 2.12.00 (להלן: "התאונה").
לטענת התובע, במהלך עבודתו כעובד שכיר, בעסק בשם "הפתיליה" (להלן: "הפתיליה" או "העסק"), ניגש לחנות סמוכה אשר שימשה כמחסן (להלן: "החנות"), על מנת להעביר מוצרים לעסק וכאשר סגר את דלת החנות, התנפץ חלון הראווה של החנות וקרס על ידו.

2.     התביעה הוגשה כנגד הנתבע מס' 1, בריגה רפאל (להלן:"בריגה"), אשר על פי הנטען, שימש כמעסיקו של התובע, הנתבעת מס' 2, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון"), אשר על פי הנטען, ביטחה את הנתבע מס' 1 ו/או את העסק, בפוליסה לביטוח חבות מעבידים וכנגד הנתבע מס' 3, ז'ק אלקובי (להלן: "אלקובי"), בעל החנות האמורה.

אלקובי הגיש הודעת צד ג' כנגד בריגה אשר שכר ממנו את החנות בהתאם להסכם שכירות מיום 24.2.00.

יצויין כי כתב התביעה, לא נמסר לבריגה ולמרות ארכות חוזרות שניתנו לצורך ביצוע המסירה, הודיע ב"כ התובע, בישיבת קדם המשפט, מיום 28.5.03 כי לא בוצעה מסירה לבריגה ולפיכך הוא מבקש למחוק את התביעה כנגדו. בהתאם למבוקש, הורתה כב' השופטת דודקביץ, על מחיקת התביעה כנגד בריגה, ללא צו להוצאות.
על משמעות מחיקת התביעה כנגד בריגה, כמו גם אי זימונו לעדות, אעמוד בשלב מאוחר יותר אך ראוי לציין כבר עתה כי ההודעה לצד ג', נמסרה לבריגה ובהעדר כתב הגנה, ניתן כנגדו, פסק דין מותנה בהתייחס להודעה לצד ג' (החלטת כב' השופטת דודקביץ, מיום 20.6.02).

התביעה נגד איילון

טענות הצדדים
3.     לטענת התובע, על איילון מוטלת החובה לפצותו, בגין נזקי התאונה, מכח פוליסה לביטוח "הכל-בה" לעסקים, נ/1 (להלן: "הפוליסה"), הכוללת כיסוי בגין חבות מעבידים.
התובע טוען כי הועסק כעובד שכיר, בבית העסק "הפתיליה" ומש"העסק", התרשל בשמירת כללי הבטיחות, יש לקבוע כי איילון חבה בפיצויו מכח פוליסת חבות מעבידים.

4.     לטענת איילון, המבוטחים על פי הפוליסה, הינם: "הפתיליה - שמש אורן ו/או בריגה רפאל" ומשהתובע הינו אחד מבעלי העסק ואחד המבוטחים, על פי הפוליסה, אין לראותו כ"עובד" בעסק. עוד טוענת איילון כי "הפתיליה", אינה גוף משפטי וכי המבוטחים על פי הפוליסה הינם התובע ובריגה כך שהפוליסה מכסה את אחריותם כלפי עובדי העסק ואינה מכסה חבות כלפי התובע שכן מדובר בפוליסה לביטוח חבות מעבידים ולא בפוליסה לביטוח תאונות אישיות.
עוד מוסיפה איילון וטוענת כי משהתביעה כנגד בריגה נמחקה אף אין מקום לדון באפשרות קיומו של ביטוח המכסה אחריותו של שותף אחד כלפי משנהו שכן במחיקת התביעה כנגד בריגה ויתר התובע על כל תביעה או טענה כלפיו.

מעמדו של התובע - עובד או שותף
5.     בתצהירו, ציין התובע: "כאשר התחלתי לעבוד בעסק (בחודש 3/00), דיברתי עם רפי בריגה כי אהיה שותף שלו בעסק אם יהיה לי כסף להשקיע נכנסתי למו"מ לגבי שותפות בעסק אך במועד ארוע התאונה, לא הייתי שותף בעסק. במועד ארוע התאונה הייתי שכיר של העסק, שכרי שולם לי על ידי תלוש שכר, והייתי מדווח לביטוח לאומי כשכיר" (ראה סעיפים 3 ו-4 לתצהיר התובע).
את גירסתו זו, מבקש התובע לתמוך בעדות אחיו, ארז שמש, אשר העיד כי התובע לא היה שותף בעסק וכי הוא כמו גם אחיו- התובע, הועסקו על ידי בריגה שהיה בעל העסק.

6.     עדותו זו של התובע, נסתרת על פניה, מעיון במסמכי חשבון הבנק, ת/3, מהם עולה כי כבר ב-16.2.00, כחודש לפני המועד הנקוב בתצהירו של התובע כמועד תחילת עבודתו בעסק וכעשרה חודשים עובר לתאונה, נפתח חשבון בנק ע"ש "הפתיליה- בריגה איריס ואורן שמש". התובע אישר בחקירתו הנגדית כי הינו חתום על מסמכי פתיחת החשבון וכי החשבון היה פעיל לרבות תשלום שכ"ד לאלקובי, בהמחאות שנמשכו מחשבון זה ונושאות את חתימת ידו של התובע (נספח נ-4 לתיק המוצגים מטעם הנתבעת).
     כן הודה התובע כי הינו חתום על טופס ההצעה לביטוח שנתקבלה באיילון ב-28.3.00 (נספח נ-1 לתיק המוצגים), בה נרשם כי שם המבוטח הינו: "שמש אורן ו/או בריגה רפאל". בנוסף, אישר התובע את חתימתו על ההסכם למכירת העסק, מיום 14.8.01 (נספח נ-5 לתיק המוצגים), בו מצויין כי העסק מצוי בבעלותם של התובע ובריגה.

עדותו של התובע, בחקירתו הנגדית, כי התכוון להיכנס כשותף בעסק, אבל לאחר שנעשו פעולות כגון; הוצאת ביטוח ופתיחת חשבון בנק, נודע לו כי בריגה היה לקוח מוגבל בבנק ולכן הוחלט כי לא יכנס כשותף בעסק וכי: "פתחתי חשבון עם איריס בריגה שזאת אשתו, פתחנו את החשבון וסיכמנו שאני אשאר כשכיר בעסק וכשביקשתי את כספי לא היה לו להחזיר לי. מתי שהוא רצה להכניס אותו כשותף לא ידעתי שהוא הולך למכור אותו, עבדתי כשכיר והוא הוציא לי תלושי שכר, השארתי את פוליסת הביטוח על השם שלי כדי לאבטח את הכסף שלי" (עמ' 8 לפרוטוקול) לא זו בלבד שעומדת היא בניגוד למסמכי חשבון הבנק, פוליסת הביטוח וההסכם למכירת העסק אלא שהתובע אף לא טרח לצרף לתצהירו את אותם תלושי שכר שלטענתו הוצאו לו על ידי בריגה ואשר על פי עדותו, מצויים ברשותו (עמ' 6 לפרוטוקול) ולא זו בלבד שויתר על התביעה כנגד בריגה שנטען להיות מעסיקו אלא שאף לא דאג לזמנו לעדות, על מנת שיאשר את גירסתו.
הלכה היא כי בעל דין הנמנע מלהביא ראיות או עדויות שהיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, מטבע הדברים, קמה הנחה לרעתו כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו. ראה לעניין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 603-602 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 615-614. על אחת כמה וכמה, תמוהה הימנעותו של התובע מלצרף תלושי שכר ולזמן את בריגה לעדות, על מנת שיעיד לגבי מעמדו בעסק לאור העובדה שטענות איילון, בעניין היות התובע בגדר המבוטח על פי הפוליסה ושותף בעסק, פורטו בהרחבה בסיכומים שהוגשו במסגרת בקשה למחיקת התביעה על הסף בהעדר עילה, כך שהתובע ידע, ידוע היטב כי עליו להוכיח את גירסתו, בעניין זה.

7.     בנסיבות אלה, משגירסת התובע בדבר היותו "עובד" בעסק, נסתרה על פניה, ראיתי לקבוע כי התובע היה שותף ביחד עם בריגה, בניהול העסק.

     שאלת הכיסוי הביטוחי
8.     צודק ב"כ איילון בטענתו כי "הפתיליה", אינה גוף בעל אישיות משפטית הכשיר לזכויות וחובות אלא מדובר בשם מסחרי בלבד. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת התובע כי היה הוא בגדר "עובד" ב"בית העסק" וכי "בית העסק", התרשל בשמירת כללי הבטיחות שהרי "בית העסק", אינו בגדר אישיות משפטית. מעבר לצורך יצויין כי טענתו של התובע כי עבד בעסק, אין בה כדי להקנות לו מעמד של "עובד" ולו טענתו כי עבד בעסק, כעובד שכיר, היתה נכונה, תמוהה שבעתיים, בקשתו למחוק את התביעה כנגד בריגה לו הוא מבקש, למעשה, לייחס חובות של מעביד כלפי עובדו.
עוד ראוי לציין כי בישיבת קדם המשפט מיום 23.10.03, טען אלקובי כי בריגה מנהל בית מאפה בשם "התנור", הממוקם ברח' מרטין בובר באשדוד, בו מצוי גם עיסקו של התובע והתובע עצמו, הודה בחקירתו הנגדית כי ראה את בריגה, לפני מספר חודשים באשדוד וכי הוא מכיר עסק בשם "התנור" ואף קונה בו מידי פעם אך לידיעתו, אין מדובר בעסק של בריגה אלא של אחיו. יחד עם זאת, הודה התובע כי לא ניסה לאתר את בריגה, דרך אחיו, לצורך מסירת התביעה (עמ' 12 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, מחיקת התביעה כנגד בריגה והמנעותו הבוטה של התובע, מלזמנו לעדות, יש בהם כדי להטיל צל כבד על אמינות התביעה בכללותה.

9.     הסתמכותו של התובע, על פסק הדין בע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450, אין בה כדי לסייע לו בטענתו בדבר חבותה של איילון כמבטחת של בית העסק "הפתיליה" שכן שם דובר בשאלת אחריותה של חברה כלפי בעל מניות ומנהל, אשר נפגע בתאונת עבודה במהלך עבודתו בחברה. אשר לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה ואחריותה בנזיקין, בין היתר, כלפי אורגניה ומנהליה, ראה ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ ואח' נ' תנעמי ואח', תק-על 2003(3), 1694: "מושכלות ראשונים הם, כי האורגן אחראי אישית למעשיו שלו והתאגיד אחראי אישית למעשה האורגן, וכל אחד מהם מהווה אישיות משפטית נפרדת מרעותה", כן ראה ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן, פ"ד לה (4) 258, 253, ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח (5) 694. להבדיל מאחריותה של חברה כלפי מנהליה הרי בענייננו, "הפתיליה", לא התאגדה כחברה ואין מדובר בגוף משפטי שניתן לייחס לו חובות או אחריות בנזיקין, כלפי עובדיו או מנהליו. האחריות לניהול העסק, מיוחסת, בנסיבות אלה, לבעליו ולמנהליו ובהתאם, הפוליסה מכסה את אחריותם האישית של המבוטחים, המצויינים בה במפורש - התובע ובריגה.

10.     מהמקובץ עולה כי הפוליסה הכוללת כיסוי בגין חבות מעבידים, מכסה את אחריותם של התובע ושל בריגה כבעלי העסק המכונה "הפתיליה", כלפי העובדים בעסק. הפוליסה אינה מכסה, חבות כלשהי כלפי התובע כעובד בעסק שהרי אין אדם יכול להיחשב כעובד של עצמו ובהעדר תביעה כנגד בריגה, לא מתעוררת, בנסיבות העניין, כל טענה בעניין חבותו של בריגה כלפי התובע כשותפו לניהול העסק. בנסיבות אלה, דין התביעה כנגד איילון להידחות, בהעדר כיסוי ביטוחי.

התביעה כנגד אלקובי

טענות הצדדים
11.     התובע טוען כי על אלקובי מוטלת אחריות כבעל החנות אשר הושכרה לבריגה לצורך ניהול העסק, בשל היותה של שמשת חלון הראווה, בלתי בטיחותית ובלתי תקנית.
התובע תמך טענתו זו, בחוות דעתו של אדריכל קובי ברבן, ת/4, אשר ביקר במקום, על פי בקשת התובע, יומיים לאחר התאונה ומצא כי בוצעה התקנה לא תקנית ובלתי יציבה של מלבן חלון הראווה וכי בחלון הראווה, הותקנה זכוכית שטוחה בעובי 5.5 מ"מ שהינו קטן מהנדרש בתקן וכי אין מדובר בזכוכית בטיחותית כנדרש בתקן 1099, לגבי שמשה באזור מסוכן.

12.     בנקודה זו יצויין כי אלקובי, ייצג את עצמו והגיש סיכומיו במועד ובטרם הוגשו סיכומים מטעם התובע.
אלקובי הכחיש את נסיבות ארוע התאונה ואת חבותו כלפי התובע וטען כי האחריות לתאונה הנטענת, מוטלת על בריגה הן מכח הסכם השכירות במסגרתו התחייב בריגה לבטח את החנות והן בשל התקנת חלון הראווה שנטען כי נשבר ופגע בתובע.
אלקובי ציין בתצהירו כי החנות הושכרה לבריגה אך לאחר זמן מה, פנה אליו בריגה והציג את התובע כשותפו לעסק. כן ציין אלקובי כי בחודש ינואר 2000, ארעה שריפה בחנות ובעקבותיה, התנפצו הויטרינות בחנות. אלקובי ציין כי פנה לבריגה על מנת שיתקן את נזקי השריפה לרבות החלפת הויטרינות וכי הזכוכית שהתנפצה ופגעה בתובע, הינה זכוכית שהותקנה על ידי התובע ושותפו בריגה, לאחר השריפה.

13.     אין בידי לקבל את טענת התובע כי הטענה על פיה הזכוכית הוחלפה, לאחר השריפה שהתרחשה בחנות, מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן מעבר להכחשה הכללית בכתב ההגנה הרי במסגרת ההודעה לצד ג' שהוגשה בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, טען אלקובי מפורשות כי בשריפה שארעה בחנות, במהלך תקופת השכירות, ניזוקה החנות לרבות חלון הראווה וכי בריגה הוא שתיקן את נזקי החנות, לרבות החלפת חלון הראוה.

נסיבות ארוע התאונה ושאלת האחריות
14.     לאחר שחזרתי ועיינתי בעדויות ובטענות הצדדים, סבורה אני כי דין התביעה להידחות באשר התובע לא עמד בנטל הראיה המוטל עליו להוכיח את נסיבות ארוע התאונה בכלל ואת אחריות אלקובי, בגין הזכוכית שנשברה, בפרט.

15.     כשנשאל התובע באשר לנסיבות ארוע התאונה, השיב: "...המפתח היה בדלת, סגרתי את הדלת לנעול אותה ונפלה כל הויטרינה ופגעה בי באצבע ונגרם לי נזק. לא נתתי בעיטה בדלת. סגרתי את הדלת בעדינות" (עמ' 9 לפרוטוקול). התובע אישר כי הזכוכית שנשברה, היתה זכוכית חלון הראווה ולא זכוכית הדלת ועדותו זו כי זכוכית חלון הראווה, נשברה לאחר שסגר את הדלת, בעדינות, נותרה כעדות יחידה שכן עובד המטבח שעבד בעסק, פואד אבו סנין, ואשר על פי עדותו של התובע, ראה את התאונה (עמ' 9 לפרוטוקול), לא זומן לעדות.

16.     עוד יש לציין כי בחוו"ד האדריכל ברבן נאמר כי צולמו תמונות המהוות חלק בלתי נפרד מחוות הדעת. לחוות הדעת שהוגשה לתיק בית המשפט, לא צורפו תמונות כלשהן. כשנשאל לגבי התמונות, השיב ברבן כי מסר אותן, ביחד עם חוות הדעת, לתובע או לבא כוחו וכי התמונות אינן מצויות ברשותו. ב"כ התובע, הצהיר לפרוטוקול כי אין ברשותו תמונות (עמ' 15-14 לפרוטוקול). העדרן של התמונות, מעורר תמיהה ואומר דרשני במיוחד לאור המסכת הראייתית החסרה והעובדה שהן ברבן והן התובע ואחיו, לא זיהו את החנות וחלון הראוה הרלבנטי, בתמונות שהוצגו על ידי הנתבעים.

17.     אשר לטענה בדבר אחריותו של אלקובי לתקינות ובטיחות הזכוכית בחלון הראווה, הרי שזו לא הוכחה.
יצויין כי התובע, ביקש להשלים את עדותו הראשית ולהתייחס לטענה בדבר השריפה שארעה בחנות. התובע העיד כי לא עבד בעסק בתקופת השריפה אך כשנכנס לעסק, שמע שהיתה שריפה. התובע העיד כי החל לעבוד בעסק, בשנת 2000 וכי כשהצטרף לעסק, כבר לא היו, סימני שריפה (עמ' 5 לפרוטוקול). מאידך, התובע לא ידע לאמר מהו המועד המדוייק בו החל לעבוד בעסק (עמ' 5 לפרוטוקול). נוכח העובדה שב-16.2.00, פתח התובע חשבון בנק משותף עם איריס בריגה, לצורך הפעלת העסק ובהתחשב בעדותו כי החל לעבוד בעסק, כחודשיים טרם פתיחת חשבון הבנק המשותף (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 28), עדותו כי לא ראה סימני שריפה שהתרחשה בינואר 2000 ואינו יודע פרטים אודותיה, מוטלת בספק. יתרה מזאת, נוכח הטענה בדבר נזקי השריפה והחלפת או תיקון הויטרינות בעקבותיה, המנעותו הזועקת של התובע, מלזמן את בריגה לעדות, עומדת לחובתו, שהרי בריגה, יכול היה להעיד, בדבר נזקי השריפה והאם בעקבותיה, הוחלפה הויטרינה שנשברה ומתי נעשה הדבר, לפני או אחרי הצטרפותו של התובע כשותף בעסק.

18.     מאידך, עדותו של אלקובי כי בינואר 2000, התרחשה שריפה בחנות, בעקבותיה התנפצו הויטרינות, לא נסתרה ומוצאת היא תימוכין במכתבו של אלקובי לבריגה, מיום 13.1.00, בו נאמר: "כתוצאה מהשריפה ניזוקו ויטרינות המקום והקיור (כך במקור-ב.ט.) מבקש לתקן בחודש ינואר" (נספח 7 לתיק המוצגים מטעם איילון).

לא ראיתי לקבל טענת התובע כי על אלקובי, היה להוכיח, באופן פוזיטיבי את החלפת הזכוכית, בעקבות נזקי השריפה. מעבר לכך שעל התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו כלפי אלקובי, יש לחזור ולציין כי אלקובי, ניהל הגנתו ללא יצוג (למעט כתבי הטענות שהוגשו על ידי עו"ד מטעמו) וכשמדובר בעסק שנוהל על ידי התובע, בשותפות עם בריגה הרי כל המידע והמסמכים הנוגעים לשיפוצים והעבודות שבוצעו בחנות, לאחר השריפה, היו מצויים ברשותו ו/או בשליטתו של התובע ולמצער יכול היה התובע, לתמוך גירסתו, בדבר אחריותו של אלקובי לתקינות חלון הראוה שנשבר, בעדותו של בריגה.

19.     עדותו של התובע, בדבר נסיבות ארוע התאונה, נותרה, סופו של יום, עדות יחידה של בעל דין. בהתחשב בחוסר האמינות שהתגלה בעדותו של התובע, בכל הנוגע למעמדו בעסק ובדרך ניהול תביעתו, לרבות מחיקת התביעה כנגד בריגה ואי זימונו לעדות, לא ניתן לבסס ממצאים או קביעות כלשהן, באשר לנסיבות ארוע התאונה, על בסיס עדותו היחידה של התובע כי בעת שסגר בעדינות את דלת החנות, נשברה זכוכית חלון הראווה, הנמצא בסמוך לדלת. לפיכך, ראיתי לקבוע כי התובע לא עמד בנטל הראיה להוכיח את נסיבות ארוע התאונה. זאת ועוד, נוכח נזקי השריפה שארעה בחנות ואשר התובע עצמו אישר כי היה ידוע לו עליה, לא עמד התובע בנטל הראיה להוכיח את טענתו כי האחריות להתקנה הלקויה של זכוכית חלון הראוה שנשבר, מוטלת על אלקובי כבעלי החנות ומאזן ההסתברויות נוטה לגירסת אלקובי כי מדובר בזכוכית שהותקנה לאחר השריפה, ובמהלך תקופת השכירות. מהמקובץ עולה כי דין התביעה כנגד אלקובי להדחות.

סוף דבר
20.     סופו של יום, ראיתי כאמור לקבוע כי דין התביעה הן כנגד איילון והן כנגד אלקובי, להדחות.
     בנסיבות אלה, מתייתר הצורך בדיון בשאלת גובה הנזק.
התביעה נדחית.
במסגרת פסיקת ההוצאות, ראיתי להתחשב באיחור בהגשת סיכומי התובע והעובדה כי אלה הוגשו, לאחר הגשת סיכומים על ידי אלקובי.
התובע ישא בהוצאות הנתבעים, איילון ואלקובי, בסך כולל של 5,000 ₪ לכל אחד מהם.
הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בחנות

  2. החלקה בחנות

  3. ביטוח תכולת חנות

  4. הכנסה רעיונית מחנות

  5. ביטוח נזקי מים בחנות

  6. תביעה נגד חנות בגדים

  7. איחוד חנויות בקומת קרקע

  8. איחור בפינוי חנות בשכירות

  9. הסכם למכירת זכויות בחנות

  10. חסימת חלון ראווה של חנות

  11. התנפצות חלון ראווה בחנות

  12. העברת זכויות שכירות בחנות

  13. תביעה נגד איקאה - נפילה בחנות

  14. שימוש בשטח מחוץ לחנות שלא כדין

  15. פיצוי לקוח על צפצוף ביציאה מחנות

  16. עתירת המערערים לעניין חיבור החנויות למים

  17. היתר להגדלת דירה בקומת קרקע בצמידות לחנות קיימת

  18. שיטת קונסיגנציה - החזרת סחורה בחנות לצורך מכירתה

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון