החזר כספי מחברת אבטחה לאחר פריצה

להלן פסק דין בנושא החזר כספי מחברת אבטחה לאחר פריצה:

פסק דין
     
בתיק זה מתעוררת (בעיקר) השאלה אם זכאית הנתבעת לדמי המנוי שגבתה מהתובעת מראש עבור שירותי מוקד וסיור, לאחר שבאירוע פריצה הושחתה מערכת האזעקה בגינה ניתנו השירותים, ויצאה מכלל שימוש.

כללי
1.     לפניי תביעה כספית בסך 50,000 ₪ שהוגשה בסדר דין מהיר.

2.     הצדדים חתמו ביום 19/6/03 על הסכם לשדרוג של מערכת אזעקה, ולמתן שירותי סיור ומוקד למשך 36 חודשים. סכום החיוב בעבור כל אלה הוא 200 ₪ X 36 חודשים (בצירוף מע"מ), אשר ישולמו ב- 15 תשלומים שווים באמצעות כרטיס אשראי.      
(ראו הזמנת האזעקה והשירות, נספח ג1 לתצהיר המשלים של הנתבעת, להלן: "ההסכם"; וחשבונית מס' 37480 על סך 8496 ₪, שבוצעה כתשלום עבור ההזמנה, נספח ג1 לתצהיר התומך בכתב ההגנה, להלן: "החשבונית").

3.     ביום 25/3/04 אירעה פריצה לבית התובעת. נגנב רכוש שנאמד לפי כתב התביעה, בסך של 115,200₪. התביעה הועמדה על סך של 50,000 ₪ בלבד, גבולות סדר הדין המהיר. מערכת האזעקה נתלשה מהקיר, נזרקה לכיור ויצאה מכלל שימוש. לאחרי הפריצה ביקשה התובעת להפסיק את יתרת התשלומים, שבוצעו באמצעות כרטיס האשראי, אך בקשתה סורבה.

4.     התביעה המקורית הוגשה כנגד שתי נתבעות נוספות - סוכנות הביטוח אשר באמצעותה הוצאה לתובעת פוליסת ביטוח הרכוש וחברת הביטוח שביטחה את התובעת בביטוח רכוש. התביעה כנגדן נדחתה בהסכמה שניתן לה תוקף של החלטה מיום 23/12/07, לאחר הגיעו הצדדים להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

5.     נותרה, אפוא, תביעת התובעת כנגד הנתבעת בלבד. סכום התביעה נותר על כנו, ללא שינוי. לא נערך כל שינוי אחר בכתב התביעה.

6.     לתביעה כנגד הנתבעת שני ראשים: האחד, תביעה לפיצוי בגין הרכוש שנגנב, לפי הטענה, בשל רשלנות הנתבעת והשני, תביעה להשבת יתרת התשלומים שבהם חויבה התובעת בגין מערכת האזעקה, שירותי הסיור והמוקד, לתקופה שלאחר הפריצה. אדון בדברים כסדרם.

7.     מטעם התובעת הוגש תצהיר בנה, עו"ד רועי בר. הוגש גם תצהירו של בן נוסף של התובעת, דורון בר, אולם הלה לא התייצב לחקירה, והתוצאה היא שתצהירו לא הוגש. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר מנהלה, מר בבאי (התצהיר התומך בכתב ההגנה על נספחיו וכן תצהיר משלים). המצהירים נחקרו על תצהיריהם וב"כ הצדדים סיכמו בע"פ.     

דיון והכרעה

התביעה בגין הרכוש שנגנב
8.     לכאורה, השאלה המתעוררת היא האם קיימה הנתבעת את התחייבויותיה עפ"י ההסכמים שנחתמו בינה לבין התובעת או שמא התרשלה במתן השירות, ואם התרשלה, מהו גובה הנזק שנגרם לתובעת ומהו הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובעת בגין.

9.     הצדדים הכבירו מילים לרוב בשאלת התרשלותה הנטענת של הנתבעת. אלא שבנסיבות העניין, אין צורך להידרש לשאלה זו כלל.

10.     כאמור, לאחר הגשת התביעה, פוצתה התובעת בגין נזקי הגניבה על ידי חברת הביטוח וסוכנות הביטוח. לא הוגשה כל הודעה מפורטת לעניין הסכומים שהתקבלו, ובגין מה התקבלו. הוגשה הודעה מוסכמת, שהתבקש ליתן לה תוקף של החלטה, לפיה לאור זאת שהצדדים הגיעו להסדר ביניהם תידחה התביעה כנגדם. בחקירתו הנגדית הבהיר עו"ד בר, בנה של התובעת, כי התקבל פיצוי בסך 8300 ₪ מחברת הביטוח ופיצוי בסך 15,000 ₪ מסוכנות הביטוח. לדבריו, לא היה צורך לשנות את סכום התביעה, משום שהנזק הריאלי הוא 120,000 ₪ והתביעה הוגשה על סך 50,000 ₪ בלבד (עמ' 5 ש' 16-23).

11.     הנתבעת טענה, כי בקבלת הפיצוי מיצתה התובעת את זכות התביעה.

12.     אני מקבלת את טענת הנתבעת. התובעת לא הוכיחה, כי נותרה יתרת נזק לפיצוי, שלא כוסתה על ידי הפיצוי שהתקבל מחברת הביטוח ומסוכנות הביטוח. לפיכך, גם בהנחה שתוכח התרשלות הנתבעת וגם בהנחה שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזקי הגניבה - לא הוכיחה התובעת את הנזק שיש לפצות בגינו. די בכך על מנת לדחות את התביעה בראש נזק זה.

13.     התובעת צירפה לתביעה "חוו"ד שמאית" של חברת הביטוח בגין נזקי הגניבה, ממנה עולה כי קיימים נזקים מוכחים שיש להם "תימוכין", בסך של 6,333 ₪ בערכי כינון ו- 6,027 ₪ בערכי שיפוי. כאמור, מחקירתו של עו"ד בר עולה כי התובעת קיבלה סך של 8300 ₪ מחברת הביטוח וסך של 15,000 מסוכנות הביטוח. לא ברור אם הסכומים שולמו רק בגין שווי הרכוש שנתמך במסמכים והוכח לכאורה להנחת דעת חברת הביטוח לפי חוות הדעת, או גם בגין רכיבים נוספים. סכום הפיצוי, מכל מקום, עולה על הסכום המומלץ לפי חוות הדעת. התובעת קיבלה גם סך נוסף של 15,000 ₪ כפיצוי מסוכנות הביטוח, לדברי עו"ד בר, בשל טענות התובעת להתרשלותה כפי שפורטו בכתב התביעה.

14.     למותר לציין, כי בכלל הנזקים שהומלץ להכיר בהם על ידי חברת הביטוח מצויה גם מערכת האזעקה עצמה, המהווה לפי חוות הדעת, חלק מהמבנה. מובן, שאין התובעת זכאית לפיצוי כפל בגין רכיב זה. לא ניתן להסתפק בהצהרת ב"כ התובעת לפרוטוקול כי לא קיבלו מחברת הביטוח החזר בגין מערכת האזעקה שניזוקה (עמ' 1 ש' 5-6 לפרוטוקול מיום 6/5/08).

15.     התובעת לא הגישה תצהיר שלה עצמה או ראיות אחרות כלשהן ביחס לשווי הרכוש שנגנב. כל שצורף הוא חוו"ד חברת הביטוח, שבה, כאמור, מצוין נזק שמומלץ להכיר בו בסכום של כ- 6000 ₪ בלבד, שהוא נזק שנמצאו לו "תימוכין", כלשון חוות הדעת. הנתבעת התנגדה להגשת חוות הדעת, ובדין התנגדה, שכן זו לא נערכה כחוו"ד לפי דיני הראיות, אלא כמסמך פנימי של חברת הביטוח ועבורה, ביחסיה עם המבוטחת (התובעת). לא הובאה כל ראיה אחרת להוכחת הנזקים, בכלל, והנזקים שמעבר לפיצוי שהתקבל, בפרט. כאמור, גם לא הוגש תצהיר התובעת לעניין הרכוש שנגנב. הוגש תצהיר בנה, עו"ד בר, בלבד, שאף הוא אינו כולל מידע מפורט בעניין זה (סעיף 5). אין די, לצורך העניין, בתלונה למשטרה, שגם בה מפורט רק חלק מהרכוש בגינו נתבע הפיצוי.

16.     למותר לציין כי הנתבעת חשופה לתביעת שיבוב של חברת הביטוח. זאת ועוד. תקרת הפיצוי לפי ההסכם, עומדת על סך מקסימאלי של 60 פעמים סכום דמי המנוי החודשיים. התובעת טוענת כי יש להגדיל את התקרה ל- 100 פעמים סכום המנוי החודשי לפי פסיקת בין הדין לחוזים אחידים בעניין איתוראן איתור ושליטה בע"מ (וע (י-ם) 2030/10 מיום 27/1/04). במקרה המקסימאלי, אפוא, בהנחה שדמי המנוי הם בסך 120 ₪ לחודש, ולפי 100 פעמים דמי המנוי החודשיים - מדובר בפיצוי של 12,000 ₪. לזה יש לצרף, לפי טענת התובעת, פיצוי בשיעור של כפל עלות האזעקה בסך כולל של 5760 ₪. הסכום המקסימאלי לפיצוי, אפוא, לפי טענת התובעת הוא 17,760 ש"ח נומינלי (ראו עמ' 15 ש' 1 ואילך לסיכומי התובעת). כאמור, התקבל בידה פיצוי בסך כולל של 23,300 ₪ מחברת הביטוח ומסוכנות הביטוח.

17.     בנסיבות אלה, משלא הוכיחה התובעת כי נותרה יתרת נזק לפיצוי מעבר לפיצוי שקיבלה מחברת הביטוח ומסוכנות הביטוח - לא הוכיחה התובעת את נזקה, ויש לדחות תביעתה בעניין זה.

18.     לאור מסקנה זו, לא מצאתי להידרש לשאלות האחרות שעוררו הצדדים בעניין תביעת הפיצוי בגין הרכוש שנגנב, לרבות שאלת התרשלותה הנטענת של הנתבעת והקשר הסיבתי בין ההתרשלות, אם תוכח, לנזק.

התביעה להשבת דמי המנוי החודשיים שנגבו ממועד האירוע שבו הושחתה מערכת האזעקה
19.     השאלה השנייה היא האם בדין חייבה הנתבעת את התובעת ביתרת התשלומים עבור מערכת האזעקה, שירותי הסיור והמוקד, בתקופה שלאחר הפריצה, שבה הושחתה מערכת האזעקה ויצאה מכלל שימוש.

20.     יש להפריד לעניין זה, בין יתרת התשלומים עבור מערכת האזעקה שסופקה והותקנה קודם לאירוע, לבין התשלומים בגין שירותי סיור ומוקד, שהם עתידיים ביחס למועד האירוע. לעניין מערכת האזעקה, אין בטענות כנגד המשך החיוב בתשלומים כל ממש. החובה, אם קיימת, להשיב את התשלומים, יכולה לקום במסגרת חובת הפיצוי בנזיקין, שנדחתה על ידי לעיל.

21.     אשר לגביית דמי המנוי עבור שירותי הסיור והמוקד - ההסכם אינו עורך אבחנה בין תשלום עבור מערכת האזעקה לבין התשלום עבור שירותי הסיור והמוקד, וקובע מחיר כולל של 200 ₪ עבור 36 חודשים, היא תקופת המנוי לשירותי הסיור והמוקד. הנתבעת ציינה בכתב ההגנה וכן בעדות מנהלה, כי מתוך הסך הכולל של 200 ₪ לחודש, 120 ₪ הם עבור שירותי סיור ומוקד (עמ' 13 ש' 19-21). כך הניחה גם התובעת בסיכומיה (עמ' 15 ש' 4-6). כך אניח, אפוא, גם אני לצורך הדיון.

22.     השאלה היא כאמור, אם בדין גבתה הנתבעת את התשלומים גם לאחר אירוע הפריצה שבו הושחתה מערכת האזעקה, או שמא היה עליה להפסיק גבייתם ממועד זה, לאחר שהתקבלה אצלה דרישת התובעת להפסקת ההתקשרות.

23.     אני דוחה את טענת הנתבעת, כי לא התבקשה על ידי התובעת להפסיק את מתן שירותי המוקד והסיור לאחר הפריצה (סעיף 9 לתצהיר המשלים). עו"ד בר, בנה של התובעת, הצהיר כי פנה לנתבעת על מנת שתפסיק את החיובים בכרטיס האשראי וזו סירבה ואף הציעה כי הנתבעת תתקין מערכת אזעקה חדשה. משסירבה הנתבעת, פנה עו"ד בר בבקשה לחברת האשראי, על מנת להפסיק את החיובים (סעיף 6 לתצהיר). תצהירו של עו"ד בר לא נסתר (עו"ד בר כלל לא נחקר על כך) וגרסתו מתיישבת עם שאר הראיות ונסיבות העניין. הנתבעת כתבה לתובעת מכתב מיום 4/5/04, שברישא לו נאמר כי הוא בא "בהמשך לבקשתכם הנוגעת לאירוע שבנדון..", ובו הציעה הנתבעת, לאחר דחיית טענות התובעת ביחס להתרשלותה, כי התובעת תרכוש ממנה מערכת אזעקה חדשה לפי הצעתה המצורפת. משמע, נעשתה פניה לנתבעת לאחר מועד הפריצה ובטרם תאריך מכתב זה. כמו כן, צורף מכתבו של עו"ד בר מיום 21/4/04 לישראכרט (שהתקבל אצל חברת האשראי, לפי החותמת ביום 5/5/04, דהיינו: לאחר מכתבה הנ"ל של הנתבעת). עו"ד בר ביקש מישראכרט לבטל את המשך החיובים בכרטיס האשראי. ישראכרט פנתה לברור הטענות לנתבעת, במכתב מיום 5/5/04, והנתבעת השיבה לישראכרט, במכתב מיום 18/5/04, שאין מקום לביטול החיובים (כל התכתובות הללו צורפו לרשימת המסמכים מטעם הנתבעת, שהוגשה עם כתב ההגנה של הנתבעת לפי התקנות בסדר דין מהיר). יתר על כן, גם אם אניח שלא נעשתה פניה לתובעת, יש לראות בפניה לחברת האשראי לחדול מכיבוד החיובים, שהועברה להתייחסות הנתבעת, משום הודעה כאמור.

24.     הסכמי הנתבעת אינם כוללים הסדר כלשהו למקרה שבו לא ניתן יהא עוד לספק את השירותים בהעדר מערכת אזעקה, אם ניזוקה, כפי שהיה במקרה זה, עקב אירוע פריצה.
25.     אני סבורה, כי יש לפרש את ההסכם כך שניתן להשתחרר מן ההתחייבות לשירותי סיור ומוקד, משעה שלא ניתן ליתן שירותים אלה עבור מערכת האזעקה, שניזוקה ויצאה מכלל שימוש עקב הפריצה, וזאת מייד עם קבלת ההודעה על השחתת המערכת באירוע הפריצה והבקשה להפסיק את ההתקשרות. וודאי שכך בהעדר הסדר מפורש בעניין זה בהסכם. מדובר בחוזים אחידים שהנתבעת מחתימה עליהם את לקוחותיה. פרשנות סבירה של ההסכם בנסיבות אלה, גורסת כי אין מקום להמשיך ולחייב בתשלומים חודשיים בגין שירותי סיור ומוקד, גם כאשר השירות לא ניתן ואין אפשרות לספקו מבחינה מעשית עם השחתת מערכת האזעקה, רק משום ההתחייבות מראש לרכישת השירותים האמורים מהנתבעת. אמנם, הנתבעת הציעה לתובעת לרכוש מערכת אזעקה חדשה בסך של כ- 5300 ₪. אילו הסכימה להצעה, ניתן היה לכאורה להמשיך במתן שירותי הסיור והמוקד של הנתבעת. אולם, ברי כי אין התובעת מחויבת ברכישת מערכת אזעקה חדשה מהנתבעת, ולא ניתן להשתמש בקיומה של הצעה כאמור, שנדחתה על ידי התובעת, כעילה להמשיך ולחייבה בדמי המנוי החודשיים עבור שירותי סיור ומוקד, עד לתום תקופת ההתחייבות מראש. יהא זה מרחיק לכת לקבוע שחובה על התובעת (או כל לקוח אחר) לרכוש מערכת אזעקה חדשה, בכלל ומערכת אזעקה חדשה מהנתבעת, בפרט כדי לאפשר לנתבעת להמשיך ולספק לתובעת שירותי סיור ומוקד. יש לאפשר במקרה כזה, בין היתר, התקשרות עם חברה אחרת, שממש כמו הנתבעת, מספקת כ"חבילה" מערכת אזעקה יחד עם שירותי סיור ומוקד.

26.     יש לציין כי במערך ההסכמים של הנתבעת מצוי הסדר כללי לפיו על הלקוח להודיע בכתב 60 יום מראש על רצונו לסיים את ההתקשרות, ואם לא יעשה כן, יוארך ההסכם אוטומטית (ראו הרישא למסמך שכותרתו "אישור התקנה ותנאי הרחבה להסכם", סומן ג2 לתצהיר המשלים של הנתבעת). ב"כ הנתבעת ניסה ללמוד מכך, שיש צורך בהודעה של 60 יום מראש לגבי הודעה על הפסקת התקשרות בענייננו. הוראה זו לא רלבנטית, והיא מתייחסת להארכת החוזה לתקופות נוספות מעבר לתקופה המוסכמת, ולא לביטולו או לפקיעתו בטרם תום תקופת החוזה, במקרה של אירוע גניבה והשחתה של מערכת האזעקה.

27.     בנוסף, יש להפעיל לרעת הנתבעת את כלל הפרשנות נגד הנסח. אין לנתבעת אלא להלין על עצמה, על שלא קבעה בעניין זה כל הסדר מפורש. מדובר בסוגיה צפויה כשעסקינן בהתקנת מערכת אזעקה ומתן שירותי מוקד וסיור. אך סביר הוא שיימצא לה הסדר בהסכם.

28.     עוד אציין כי אילו היה הסדר מפורש שמחייב המשך ההיזקקות לשירותי הנתבעת או תשלום בעבור שירות זה, במקרה זה של השחתת המערכת באירוע פריצה, אזי היה לכאורה מקום לקבוע כי מדובר תנאי מקפח בחוזה אחיד. כך גם ביחס להוראה הדורשת הודעה של 60 ימים מראש על הפסקת ההתקשרות. על פני הדברים, אין צורך בהתראה כאמור לביטול ההתקשרות במקרה כגון זה שלפניי. לא הוצג כל אינטרס לגיטימי של הנתבעת שיכול להצדיק תקופת התארגנות כזו. סביר להניח שבידי הנתבעת נתונים סטטיסטיים לגבי אירועי פריצה והשחתה של מערכות אזעקה לפיהם היא פועלת ומכלכלת את צעדיה, לרבות מניין הסיירים שהיא מעסיקה ומכל מקום, ביכולתה של הנתבעת לאסוף מידע כזה מניהול עסקיה.     
(ראו, בהתאמה, בין היתר: חזקת הקיפוח שבסעיף 4(5) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982: "תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר"; והחלטת בית הדין לחוזים אחידים בתיק ח.א 9005/03 הי"מ נ' שח"ל טלרפואה בע"מ מיום 30/4/07 ס' 36, שם נקבע, כי אין מקום להוראת החוזה שלפיה ביטול ההסכם במקרה של פטירת המנוי, נכנס לתוקף תוך 15 ימים ממועד הפטירה, בהיות ההוראה מקפחת. נקבע כי "פטירת המנוי מפקיעה את החוזה לאלתר". ההסכם יבוא לכדי סיום והתקופה הלא-מנוצלת תחל מיד עם מתן הודעה בכתב לחברה על הפטירה או בתוך חודש ממועד הפטירה, לפי מוקדם).

29.     על כן, אני סבורה כי יש להורות על השבת הסכומים שנגבו בגין שירותי סיור ומוקד לתקופה שלאחר הפריצה, החל מאפריל 2004 (כולל).

30.     בכמה חודשי החזר מדובר? מנהל הנתבעת הבהיר כי לתובעת היו שירותי מוקד בשל עסקה קודמת מפברואר 2003, עד מרץ 2005. לכן, לשיטתו, העסקה נשוא ענייננו מיום 16/3/03, התייחסה למנוי על שירותי סיור ומוקד, לתקופה של 36 חודשים, שתחילתה בתום תקופת המנוי הקודמת שעד לחודש מרץ 2005 (סעיפים 4 ו- 5 לתצהיר המשלים של הנתבעת וכן מסמכי ההתקשרות הקודמת שצורפו). קרי: בהתקשרות נשוא ענייננו לפי ההסכם מיום 19/6/03 והחשבונית כהגדרתם לעיל, התובעת שילמה מראש עבור שירותי סיור ומוקד מאפריל 2005 ועד אפריל 2008. בעסקה קודמת, שילמה עבור שירותי סיור ומוקד עד אפריל 2005.

31.     מניין התקופה להשבה חל ממועד הפריצה שהייתה בסוף מרץ 2004, החל מאפריל 2004. התוצאה היא שיש להורות, כדרישת התובעת, על השבת התשלומים בגין שירותי סיור ומוקד למשך 4 שנים, מאפריל 2004 ועד לאפריל 2008 בסך של 120 ₪ X 48 (עמ' 15 ש' 19-21), ובסך הכל - 5760 ש"ח.

32.     עוד חויבה התובעת בסך של 1097 ₪ עבור ביטוח תיקונים על פי חשבונית מיום 7/11/06 (צורפה כנספח ב4 לתצהיר דורון בר, אליו התייחס מנהל הנתבע בתצהירו בס' 6). אין חולק שבמועד זה, התובעת הייתה מחוברת כבר לחברה אחרת, "מוקד אמון". לטענת הנתבעת, התובעת הזמינה את שירותיה פעמיים, לאחר שכבר הייתה מחוברת ל"מוקד אמון". טכנאי מטעמה של התובעת היה במקום ביום 9/11/06 וביום 29/11/06. בפעם הראשונה בדק את המערכת ובפעם השנייה התברר שהייתה תקלה בקו בין המערכת לבין "מוקד אמון", וטכנאי הנתבעת סידר את התקלה (עמ' 11 ש' 26-33). כשהגיעה בפעם השנייה, ערכו לתובעת ביטוח תיקונים עם חלפים למשך שנה (עמ' 12 ש' 12 ואילך). התובעת איננה חתומה על דו"ח התיקונים ולא הוצג כל הסכם התקשרות אחר. לא ברור לי מה הגיון בכך שתרכוש ביטוח תיקונים מהנתבעת כאשר היא מחוברת למוקד של חברה אחרת. עוד לא ברור לי מדוע צריך היה להציע לתובעת במקרה זה, ביטוח תיקונים למשך שנה, במקום לחייב על שני ביקורים בודדים. יחד עם זאת, התובעת לא הוכיחה כיצד ובאילו נסיבות בוצעו ההתקשרות בביטוח התיקונים, והתשלום עבור ביטוח זה. התובעת כאמור, לא הגישה תצהיר. אם שילמה, יש להניח שקיבלה תמורה ומכל מקום, לא הוכח אחרת במידה הדרושה במשפט האזרחי. הטענה שהנתבעת ניצלה את חולשתה של התובעת, שהיא אישה מבוגרת וחולה, לא הוכחה. על כן, ולמרות שלא נחה דעתי מהתנהלותה של הנתבעת בעניין זה ומהסבריה, אני דוחה דרישה זו להחזר התשלום עבור ביטוח תיקונים.

33.     לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5760 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. הסכום נכון ליום ראשון לאפריל 2004 ויש להוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום המלא בפועל.

34.     בשים לב לסכום שנפסק ביחס לסכום התביעה, מחד כמו גם להתנהלות הנתבעת כמפורט בפסק הדין, מאידך אני מורה שהנתבעת תשלם לתובעת החזר אגרה חלקי בשיעור 40% מהאגרה ששולמה. כמו כן, תשלם הנתבעת הוצאות לתובעת, בסך 2500 ₪ + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פריצה לכספת במלון

  2. ניסיון פריצה לבית

  3. החזקת כלי פריצה לרכב

  4. עבירת התפרצות לדירה

  5. עונש על פריצה לדירה

  6. אזעקה לא פעלה בזמן פריצה

  7. מעצר על פריצה לבית מגורים

  8. נזק לרכב בגין נסיון פריצה

  9. פריצה לדירה גניבת מפתחות רכב

  10. גזר דין בעבירת התפרצות לבניין

  11. מעצר בגין גניבה והתפרצות לבית

  12. פריצת דלת מהמרתף לרכוש המשותף

  13. מעצר על התפרצות בנסיבות מחמירות

  14. החזר כספי מחברת אבטחה לאחר פריצה

  15. התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים

  16. חזקת מסוכנות: ההבדל בין פריצה לעסק לבין פריצה לבית מגורים

  17. תביעה בגין פריצה לרכב בחניון עירוני המצוי בבעלות ו/או בחזקת העירייה

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון