האם מכתב השמצה מהווה לשון הרע

להלן פסק דין בנושא האם מכתב השמצה מהווה לשון הרע:

פסק דין

1.     בפני תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 על סך של 50,000 ₪.
הנסיבות מהוות את הרקע ללשון הרע הנטען הם כי התובע, עורך דין במקצועו, ייצג חברה שעסקה בבניה ושיווק דירות בשם: "חברת יהונתן ודניאל בע"מ" (להלן: "הקבלן"). הנתבע רכש מהקבלן את דירה מס' 8 ברחוב העצמאות 89 בעיר אשדוד, בבנין שנבנה ע"י הקבלן ושווק על ידו.
     מחמת מחלוקות בין הנתבע לקבלן בהקשר לאותה עסקה ולבניה נכרת ביום 29.03.01 הסכם בין הקבלן לנתבע כאשר עליו חתומים רק עוה"ד, התובע בשם הקבלן ועו"ד בר-חן בשם הנתבע. ההסכם בא לסיים את המחלוקות של הנתבע והקבלן בהקשר לליקויי בניה וירידת ערך של הדירה.

     על פי ההסכם, שצורף לתצהיר התובע, הוסכם למנות מהנדס שהוא גם שמאי ליתן חוות דעת וכנראה גם כבורר והוסכם על המהנדס צבי רון. היה על המהנדס לבדוק הדירה ולהמציא חוות דעת. הוסכם גם שהמהנדס ייתן חוו"ד משלימה לאחר התיקונים. הוסכם כי 30 יום לאחר חווה"ד המשלימה הקבלן ישלם לקונים, הנתבע ואשתו את הסכום שיקבע מהמהנדס בגין ליקויים שלא תוקנו וירידת ערך. באותו הסכם יש הסדר כספי של קיזוז, שאינו רלבנטי וכן פיצוי על איחור במסירת החזקה (סעיף 11 להסכם).

על פי התביעה, לאחר קבלת חוות הדעת, החל הנתבע בניסיון להתנער מההליך והוא פיטר את בא כוחו דאז, עו"ד אבנר בר חן והחליפו בעו"ד נצר.

לשון הרע
2.     האירוע הראשון - במסגרת חילופי הדברים בין עוה"ד, הוחלפו מכתבים בין התובע, בשם הקבלן, ועו"ד נצר בשם הנתבע. על מכתב של עו"ד נצר השיב התובע לעו"ד נצר. בהמשך לאותה התכתבות שתוכנה אינה רלבנטית למחלוקת בפני שלח הנתבע לתובע מכתב במישרין שתוכנו מהווה, לטענת התובע, לשון הרע. על פי כתב התביעה במכתבו של הנתבע לתובע, מיום 05.09.02, כותב הנתבע לתובע את הדברים הבאים (בתיקון המהווה התאמה למקור - מ' ו'):

"אתה פשוט עושה צחוק מעצמך, אתה מומחה לשקרים" ובהמשך: ".. והנך מומחה לתחבולות..." כמו כן הנתבע מוסיף באותו מכתב את האמירות והטענות הבאות, בזה הלשון: "ידוע לך היטב שמעולם לא הסכמתי לבוררות. אתה אישית עשית את הכל עם מר בר-חן בכדי לא להביא את החברה בפני בית-משפט". "כיצד ייתכן שהחברה משלמת פי חמישה את שכרו של צבי רון על המקובל בכדי להביא שיפסוק לטובתכם..." "עשית את מר צבי רון לבורר מוסכם - האמת שלא".

המכתב נשלח למשרד עוה"ד ארז ישראל, התובע, עם העתק לעו"ג גיא נצר. העתק המכתב צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "המכתב המשמיץ").

האירוע השני - בחודש יוני 2003 פנה בכתב, בשם הנתבע, עו"ד מאיר כהן. למכתב שעו"ד כהן שלח לתובע הוא צירף את המכתב המשמיץ. מכתבו של עו"ד כהן נשלח לקבלן.
(להלן: "האירוע השני").

דרישת התובע מהנתבע שיחזור בו מדברי הבלע ויפצה אותו ב- 5,000 ₪ הניב דחיה נחרצת מצד הנתבע (נספחים ג' ו- ד' לכתב התביעה).

3.     התביעה הוגשה במקור בביהמ"ש השלום בת"א והועברה לביהמ"ש השלום באשדוד. עו"ד כהן ייצג את הנתבע. בכתב הגנתו פירוט עו"ד כהן את תסכולו של הנתבע לנוכח התנהלות הקבלן כלפיו הן לפני הבוררות והן אחרי הבוררות. עו"ד כהן טוען גם כי המכתב המשמיץ מהווה תשובה של הנתבע להשמצות של התובע את הנתבע במכתבו לעו"ד נצר (סעיף 10 (ב) לכתב ההגנה). על תוכן משמיץ זה חזר התובע בהזדמנות אחרת בתשובה לתלונת הנתבע על מסכת ייסוריו מול הקבלן אצל מר יגאל אסף סגן מנהל אגף נכסים ודיור במשב"ש.

הנתבע טוען להעדר פרסום. הנתבע טוען להגנה לפי סעיף 15 (10) לחוק איסור לשון הרע הקובע כהגנה אם הפרסום נעשה בתום לב אך ורק "כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן". באשר לאירוע השני טוען בא כוח הנתבע כי הוא עשה כן בתום לב ושלא לפגוע בתובע אלא רק כדי לחדד את הבעייתיות במערכת היחסים בין הקבלן לנתבע. עו"ד כהן מעלה עוד שורה של טיעונים שתוכנם המחלוקת בין הנתבע לקבלן וחלוקת האשם בסכסוך בכללותו.

4.     בשלב שמיעת ההוכחות הוחלף עו"ד כהן בעו"ד רמי מור לאור המינוי של עו"ד כהן כעורך דין בלשכת הסיוע המשפטי. בהליך המוקדם לישיבת ההוכחות הסביר עו"ד כהן כי לא התכוון לפגוע בתובע בעת ששלח את המכתב. כמו כן העיד עו"ד כהן כי בשיחה מחוץ לאולם הנתבע ביקש סליחה, יותר מפעם אחת. באולם אמר הנתבע: "אני ביקשתי סליחה אף על פי שאני לא אשם. אני פנסיונר ואין לי כסף. אני מקבל סך הכל 4,000 ₪. יותר מסליחה אין לי לשלם" (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 07.06.06 מול שורות 22 - 23). בכתב ההגנה מציין עו"ד כהן כי הנתבע בן 77 שנים (סעיף 18 ב' לכתב הגנה משנת 2004).


הגנת לפי סעיף 15 (10) לחוק
5.     הטענה של הנתבע היא שהמכתב המשמיץ הוא תגובה ללשון הרע שהתובע פרסם נגדו.
המכתב המשמיץ הוא מיום 05.09.02 והוא תגובה למכתבו של התובע לעו"ד גיא נצר, ב"כ הנתבע, מיום 1/7/02 . אך על פי הראיות עניין לנו עם מספר מכתבים של התובע שבהם ישנם אמירות כלפי הנתבע. אפתח במכתבו של התובע למר יגאל אסף מיום 18.02.98 (להלן: "מכתב התובע הראשון"). מכתב התובע הראשון הוא תשובה לתלונותיו של הנתבע. הנתבע כתב למר אסף כי הוא אזרח ותושב צרפת שרכש בשנת 1995 דירה מהקבלן עם מועד מסירה שהיה 31.03.97 אך למועד כתיבת המכתב, טרם בוצעה מסירה של הדירה. הנתבע מלין על הפיגור, על הצורך לשכור שירותי עורך דין, על מועדים שלא כובדו, ועל אי קיום תנית פיצוי על איחור. התייחסותו ה"מכפישה" של הנתבע במכתבו למר אסף שהיוותה עילה למכתב התובע הראשון , היא הבאה:
"8. יצוין כי התנהגותה של החברה ו/או מי מטעמה לכל אורך הדרך גבלה בחוסר תום לב בולט". "כן נבקשכם להעמיד את החברה האמורה על חומרת מעשיה ועל היות התנהגותה הבלתי הולמת". (נספח ד' לכתב ההגנה). במכתב זה אין התייחסות לתובע אישית והטענה היא שהקבלן פועל בהתנהלות הגובלת על "חוסר תום לב בולט;" ובהמשך "התנהלות בלתי הולמת".

     על כך משיב התובע שהוא בא כוח הקבלן, במכתב התובע הראשון, שכאמור נשלח למר אסף, כי הנתבע הפר את החוזה, כי הקבלן בא לקראת הנתבע, כי הנתבע נמנע במכוון מלקבל חזקה. בהמשך, הסגנון הוא הבא: "5. מכתבו של מר אמויאל נכתב בחוסר תום לב קיצוני והוא רצוף הכפשות ושקרים. כך למשל, טוען מר אמויאל כי מרשתי מתעלמת מפניותיו ונמנעת מלמסור לעורך דינו הסברים ותשובות. טענה זו הינה על פניה שקר" ובהמשך: "9. מר אמויאל בפניותו אליך אינו דובר אמת, מכפיש את שם מרשתי והמסמכים שצורפו יעידו על כך. מרשתי היא שנפגעת מהתנהגותו של ה"ה אמויאל ואציין כי מרשתי שוקלת לנקוט באמצעים כנגד ה"ה אמויאל בגין הפגיעה בשמה הטוב והנזקים שנגרמו לה על יד ה"ה אמואיל". העתקים של מכתב התובע הראשון נשלחו לב"כ הנתבע דאז, עו"ד עמיאור, לארגון הקבלנים והבונים בישראל ולקבלן. כמו כן, בנוסף למכתב התובע הראשון , כותב התובע ביום 05.04.98 לעו"ד עמיאור את הדברים הבאים: "למרבה הצער ממשיכים מרשיך להשמיץ ולהכפיש את שם מרשתי אצל גורמים שונים, כאשר גם בסוף מכתבם טורחים מרשיך להתנצל על סגנון מכתבם המשמיץ" (פסקה ראשונה) עם העתק לקבלן. מכתב זה מהווה כנראה תגובה למכתב הנתבע למר אסף כתשובה למכתבו של עו"ד ארז ישראל מיום 18.02.98 (כתוב בטעות 1997 - מ' ו') שבו מאשים הנתבע את הקבלן בחיובים כספיים שלא כדין (להלן: "מכתב התובע השני").

התכתובת של הנתבע למר אסף היא כנגד הקבלן, החברה. תשובת התובע, במכתב התובע הראשון, היא אישית כנגד הנתבע, וכך גם מכתב התובע השני כאשר בשני המקרים התובע שולח עותקים מהמכתבים לצדדים שלישיים.

6.     בשנת 2003 הגיש הנתבע תביעה כספית נגד הקבלן על ליקויי בניה בממכר, פיצוי על איחור מסירת הדירה, ועגמת נפש. הפיצוי על הליקויים הועמד על 54,908 ₪, ירידת ערך והאיחור הועמדו על 6,000 $. סך הכול נתבע הסכום של 82,360 ₪ (ת.א. 2001/03 ביהמ"ש השלום אשדוד - נספח א' לכתב ההגנה).
     ביום 02.03.04 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד לפיו הנתבעת, הקבלן, תשלם לתובע, הנתבע בתיק זה, 25,000 ₪ (פרוטוקול מיום 02.03.04 ת.א. 2001/03 נספח ב' לכתב ההגנה).

     בכתב התביעה בפני טוען בא כוח התובע כי המכתב המשמיץ בא בהקשר להתכתבות בין עוה"ד בהקשר לניסיונו של הנתבע להשתחרר מחוות דעתו של המהנדס צבי רון, כי הוא קבע כי בדירת הנתבע: "מצויים ליקויים ספורים בלבד וגם בגין אלה לא נפסק פיצוי כספי כי אם חובת תיקון" (סעיף 13 לכתב התביעה). העתק חוות הדעת של צבי רון לא צורף לכתב התביעה. העתק צורף לכתב התביעה בת.א. 2001/03 אך לא לעותק שהוגש בתיק זה.

     מתוך כתב התביעה בת.א. 2001/03 (נספח א' לכתב ההגנה), עולה כי לכאורה מירב סכום הפיצוי נשוא הפשרה הוא בגין ליקויי בניה שקבע המהנדס צבי רון. אם תאמר אחרת, תקבל את האפשרות שהסכום בא לכסות פיצוי מטעמי אחור ועגמת נפש.

7.     אשוב לתכתובת שהובילה למכתב המשמיץ.
     התובע מספר כי המכתב הוא המשך למכתב שהוא שלח לעו"ד נצר בא כוחו דאז של הנתבע (סעיף 11 לתצהיר עדותו הראשית).
     התובע לא צירף בין לכתב התביעה ובין לתצהירו עותק ממכתבו של עו"ד נצר ותשובתו לעו"ד נצר. למרבה הצער הציטוטים של התובע מתוך המכתב המשמיץ, בין בכתב התביעה ובין בתצהיר עדות ראשית לא דייקו בסדר הדברים ונאלצתי לצטט את הקטעים הרלבנטיים ברישא לפסק הדין לאחר תיקון הנוסח המופיע בכתב התביעה (סעיף 11 לכתב התביעה ולתצהיר עדות ראשית). ההתכתבות החסרה צורפה ע"י הנתבע בתיק המוצגים מטעמו.

     במכתב מיום 23.06.02 פונה עו"ד גיא נצר (ולא עמוס נצר - מ' ו') לתובע כבא כוח הקבלן על מנת לנסות לסיים את המחלוקת בהקשר לליקויי הבניה ופיצוי על ירידת ערך.
     בתשובה פותח התובע בזה הלשון "תמהתי לקרוא מכתבך שבנדון אשר בלשון המעטה אינו עולה בקנה אחד עם האמת, בין היתר כמפורט להלן:... " (מכתב מיום 1/7/02. להלן: "מכתב התובע השלישי").
     המכתב נשלח לעו"ד נצר עם העתק לקבלן ולמר גלעד פרימק, להבדיל ממכתבו של עו"ד נצר שנשלח רק לתובע.
     בתשובה על מכתב התובע השלישי, שנשלח למשרד בא כוחו השלישי של הנתבע שטיפל בעניינו, שלח הנתבע את המכתב המשמיץ עם העתק לבא כוחו, עו"ד נצר.

8.     מכאן אפנה למכתב המשמיץ. המכתב אינו ארוך והוא מצוטט בשלמותו.
     "היום 05.09.02, קיבלת את תשובתך למכתב של עורך הדין שלי נצר גיא. הנך כותב כי תמהת לקרוא את המכתב שבנידון. אתה פשוט עושה צחוק מעצמך, אתה מומחה לשקרים. לא חברתך או מישהו אחר מן החברה לא פנה אלי לא במכתב ולא אישית בנוגע לתיקונים אצלי בביתי. הנך יודע שלא תוכל להוכיח את ההפך ממה שאני אומר. ידוע לך היטב שמעולם לא הסכמתי לבוררות. אתה אישית עשית את הכל עם מר בר חן בכדי לא להביא את החברה בפני בית המשפט. אם היה פונה לבית משפט, הפסדכם היה גדול יותר; כרגע לא אפרט מדוע. אפילו שאתה שקרן גדול, שאלתי אליך היא כזו: כיצד ייתכן שהחברה משלמת פי חמישה את שכרו של צבי רון על המקובל בכדי להביא שיפסוק לטובתכם, איך ייתכן שהחברה משלמת לצבי רון את מלוא השכר בלי לחייב אותו בשום חלק כדי שיפסוק לטובתכם.

     רצוני היה להביא את החברה בפני בית משפט, אך אתה ומר בר חן גרמתם לכך שמר צבי רון יופיע בביתי בתור מהנדס לליקויים עבור חברת "יהונתן ודניאל" (הקבלן - מ' ו'). היות והנך מומחה לתחבולות, לאחר מכן עשית את מר צבי רון לבורר מוסכם - האמת שלא. את יתר הדברים אסיים עם מר נצר גיא בנידון".

     עיקרו של מכתב התובע השלישי, שהכעיס את הנתבע, היה כי מרשתו ביקשה לבצע תיקונים פעם אחר פעם והיא נדחתה. במכתב המשמיץ הנתבע חלק על נתון זה.

     מכתב התובע השלישי פותח בכך שעו"ד נצר כתב מכתב עם נתונים שאינם אמת. הגם שעו"ד נצר לא התייחס במכתבו לסוגיה של אי ביצוע התיקונים. עו"ד נצר מתייחס לכך שהנתבע לא היה שותף להסדר של מינוי של מהנדס לבדיקת הליקויים (דהיינו המהנדס צבי רון - מ'ו').
     על כך משיב התובע כי עו"ד נצר אינו כותב אמת מפני שהנתבע (מרשו של עו"ד נצר) אינו מתאם מועד ביצוע של התיקונים וכן כי הקבלן אינו נכנס למערכת היחסים בין עו"ד ללקוח.

     למה התכוון אפוא התובע כשהוא כותב לעו"ד עמוס נצר, כי "מכתבך שבנדון אשר בלשון המעטה אינו עולה בקנה אחד עם האמת...". לכאורה כי הנתבע, מרשו של עו"ד נצר, לא הסכים למינוי המהנדס, וחתימת ההסכם. בצדק משיב התובע שהוא לא נכנס למערכת היחסים בין הנתבע לעו"ד אבנר בר-חן. אך התשובה המתבקשת לטענת עו"ד נצר באשר לאי ההסכמה על הבוררות או מינוי המהנדס, אינה ש"אי ההסכמה היא שקר" אלא כי על הלקוח לברר זאת במישור שבינו לבין בא כוחו לשעבר. הא ותו לא.

9.     העולה מהמקובץ עד כה הוא שהתובע בחר בשלוש הזדמנויות שונות לפגוע בנתבע ולא לשמור על כבודו, ותוכן דבריו עונים על ההגדרה של לשון הרע ,לצורך ההגנה לפי סעיף 15(10) לחוק לפי החלופות בסעיף 1 סעיפי משנה (1) ו- (2) לחוק הקובעים כי לשון הרע הוא בין היתר דבר שפרסומו עלול :


"(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או       ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; "


     מכתבי התובע הראשון והשני היו אגב סכסוך שעיקרו במועד מסירת החזקה. בסופו של יום בהסכם משנת 2001 שהנתבע אמנם מסתייג ממנו, הקבלן הסכים לפצות על האחור. מכתב התובע השלישי נכתב בהקשר לביצוע תיקונים ו/או פיצוי על ליקויים ובהקשר לכך יצא המכתב המשמיץ בשנת 2002. מכתב התובע השלישי הוא לעו"ד עמוס נצר הגם שהפונה אליו בשם הנתבע היה עו"ד גיא נצר. בסופו של יום בביהמ"ש פוצה הנתבע כאשר תביעתו כללה ליקויים, ירידת ערך ופיצויים.

     השתכנעתי כי את הסגנון הפוגעני, ברמה האישית, הכניס לראשונה דווקא התובע, שלא לצורך, והוא אף פרסם את הפגיעות כאשר בדיעבד נקבע בהסכם פשרה כי הסכסוך היה אמיתי ולא חסר כל ביסוס.

     אכן סגנונו של הנתבע במכתב המשמיץ היה חריף יותר וכעוס יותר ומיותר אולם קשה להתעלם מהעובדה שהנתבע קנה מהקבלן דירה בשנת 1995. גם אם הוא היה קצת קשה, בעייתי ואפילו אם הייתה עימו איזו שהיא מחלוקת כספית, קשה להצדיק הימשכות המחלוקת כ- 7 שנים ממועד מסירת החזקה המוסכם ועד לפסה"ד המאשר את הסכם הפשרה. אם לא די בכך, תביעה זו הוגשה במקור בביהמ"ש השלום בתל-אביב-יפו ביום 04.07.04, כ- 4 חודשים אחרי הסכם הפשרה, על מכתב משנת 2002.

ניתן לתמוהה על העיתוי של הגשת התביעה הנוכחית ועל הצעת פשרה שהועלתה בשלבים מוקדמים של התיק לקזז את הפיצוי המוסכם נשוא הסכם הפשרה שהנתבע זכה בו לאחר שנים של מאבקים אל מול התביעה הנוכחית, הגם שלכאורה הקבלן והתובע הם אישיות משפטיות נפרדות.

10.     לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות אני מקבלת את טענת ההגנה של הנתבע כי המכתב המשמיץ בא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסם נגדו קודם לכן ע"י התובע.
     
באשר לפרסום הנטען ע"י התובע בהקשר לאירוע הראשון - אני גם בספק אם משלוח העתק המכתב המשמיץ לעו"ד נצר, שהיה אז בא כוח הנתבע, מהווה פרסום - אך הדבר לא הועלה כטענת הגנה.

11.     באשר למשלוח המכתב המשמיץ לקבלן - מעשה זה לא נעשה ע"י הנתבע. יש להצטער על כך שעו"ד כהן שלח את המכתב לקבלן, אך אני מקבלת את התנצלותו ומקבלת את תום לבו על טעות בשיקול דעת שנעשה בתום לב.

     מעבר לנדרש, לאור מכלול הסכסוך בהתחשב בכך שהתובע תרם לא מעט לליבוי הסכסוך כעולה ממכתביו שפורסמו לעיל - מן הראוי היה שיקבל את התנצלויות הנתבע שהועלו יותר מפעם אחת ולא יעמוד על פיצוי כספי.

12.     סוף דבר, התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.


ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת לשון הרע

  2. מה נחשב לשון הרע ?

  3. לשון הרע עיקול

  4. לשון הרע בבלוג

  5. לשון הרע באימייל

  6. מהו עניין ציבורי

  7. לשון הרע על מוצרים

  8. הגנות בחוק לשון הרע

  9. לשון הרע במכתב אישי

  10. לשון הרע במכתב התראה

  11. לשון הרע בין בני זוג

  12. לשון הרע בהליך משפטי

  13. מכתב ללקוחות לשון הרע

  14. פרסום לשון הרע הפייסבוק

  15. טעות בזיהוי - לשון הרע

  16. לשון הרע שחיתות מכרזים

  17. לשון הרע נגד גוף ציבורי

  18. לשון הרע נגד איש ציבור

  19. תביעת לשון הרע של רופא

  20. לשון הרע בעידנא דריתחא

  21. ביקורת פנים - לשון הרע

  22. ציטוטים כתבה - לשון הרע

  23. אמירות המהוות לשון הרע

  24. עורך דין לשון הרע המלצה

  25. תביעת סרק בגין לשון הרע

  26. עד אופי בתביעת לשון הרע

  27. צו מניעה בתביעת לשון הרע

  28. תביעת לשון הרע נגד רופא

  29. לשון הרע בית הדין לעבודה

  30. תביעת לשון הרע נגד מעסיק

  31. לשון הרע באולם בית המשפט

  32. מבחן אובייקטיבי לשון הרע

  33. לשון הרע במייל או הבעת דעה

  34. מכתב לעורך דין - לשון הרע

  35. תביעת לשון הרע נגד ערוץ 1

  36. תביעה נגד בנק בגין לשון הרע

  37. תביעת לשון הרע נגד עיתונאית

  38. לשון הרע פרסום תמונה במגזין

  39. פרסום מותר לפי חוק לשון הרע

  40. לשון הרע במסדרונות בית המשפט

  41. פיצויים על לשון הרע בגין מכתב

  42. האם מכתב השמצה מהווה לשון הרע

  43. האם מכתב מעליב מהווה לשון הרע

  44. תביעת לשון הרע - אישיות משפטית

  45. האם המילה ''מטומטם'' לשון הרע

  46. תביעה של בני סלע בגין לשון הרע

  47. תביעה נגד עיתונאי בגין לשון הרע

  48. לשון הרע בבית משפט לענייני משפחה

  49. תביעת לשון הרע של עובד נגד מעביד

  50. ביקורת ציבורית מותרת או לשון הרע

  51. שקר בקורות החיים - תביעת לשון הרע

  52. לשון הרע בין עורכי דין במהלך דיון

  53. תביעה נגד YNET בגין פרסום לשון הרע

  54. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל - לשון הרע

  55. כתובות נאצה על קיר - תביעת לשון הרע

  56. דוגמא לתביעה לשון הרע ופגיעה בפרטיות

  57. האם תלונה על עורך דין מהווה לשון הרע

  58. פרסום שמקום ''לא כשר'' - תביעת לשון הרע

  59. הגדרת ''עניין ציבורי'' בתביעות לשון הרע

  60. האם הבעת דעה בכתבה בעיתון מהווה לשון הרע

  61. האם חוות דעת שלילית על עובד מהווה לשון הרע

  62. חובת פירוט הפרסום בכתב תביעה בגין לשון הרע

  63. תביעה נגד עיתון ידיעות אחרונות בגין לשון הרע

  64. האם דברי גידוף מהווים לשון הרע שוקל בית המשפט ?

  65. תביעה בגין לשון הרע של מעסיק כנגד עובדים לשעבר

  66. הוציאה לשון הרע אודות התובעות בפרסומים לאחר אסון ורסאי

  67. תביעה של מנהל כוח אדם במועצה מקומית בגין הוצאת לשון הרע

  68. סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע: 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק

  69. לשון הרע במכתבי התראה הקשורים להליך המשפטי ולמשא ומתן המשפטי ?

  70. תביעה בגין לשון הרע - טוען כי הנתבעת פרסמה אודותיו ברשת החברתית פייסבוק.

  71. פיצוי בעילת לשון הרע עקב עיקולים שלא כדין על חשבון הבנק בגין חובות ארנונה

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון