מה הדין בסוגיית שלילת רישיון נהיגה ע''י משרד הרישוי ? לצורך מלחמה בעברייני תנועה רשאי משרד הרישוי לשנות עמדתו כפי שמצאה ביטוייה בבג"צ 1345/04 התנועה להגינות שלטונית נ' ראש ממשלת ישראל, תק-על 2006 (3) 2595 שאז נטען , כי המסגרת הנכונה לטיפול בנהגים מסוכנים היא פסילת רשיון נהיגה על פי שיטת הניקוד המעוגנת בסעיף 69א לפקודת התעבורה שנכנסה לתוקף בינואר 2003. כיום נראה, כי שיטת הניקוד אינה נותנת מענה מספק, וחלפו 5 שנים מאז שהשיטה נכנסה לתוקפה, ומספר נפגעי תאונות הדרכים לא פחת. רשות הרישוי מבקשת איפוא להפעיל אמצעי מניעה נוסף. להלן החלטה בנושא סמכות רשות הרישוי לפסול רישיון נהיגה: החלטה 1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט לתעבורה תל אביב (כב' השופט איזקסון), בב"ש 802/08, להעמיד פסילת רשיונו של המערער על 18 חודשים (במקום 3 שנים) על פי הוראות סעיף 57(ג) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). טיעוני ב"כ המערער 2. ב"כ המערער יוצא חוצץ כנגד מר ציון מזרחי - סגן בכיר למנהל אגף הרישוי בחולון (להלן: 'פקיד רשות הרישוי') שהפעיל לטענתו את סמכותו בשרירות לב ובאי-סבירות, ומבלי שנאספו נתונים, וגובשו אמות מידה סטה משיטת הנקודות והחליט לפסול את רשיונו של המערער לשלוש שנים. 3. עוד לטענת ב"כ המערער, פקיד רשות הרישוי שם עצמו כ"שופט על", ובחוסר שוויוניות פסל את מרשו מנהיגה לתקופה בת שלוש שנים בעוד שבמקרים דומים וחמורים יותר שלילת הרשיון היתה לתקופות זמן קצרות יותר. 4. ב"כ המערער מציין, כי אמנם מדובר, לכאורה, בהחלטה של ועדה בין-משרדית, אך יוזמה הוא שר התחבורה - מר שאול מופז, שהנחה את חברי הוועדה לשלול בהליך מזורז רשיונות נהיגה לתקופות ארוכות של מי שמוגדר על ידו כ"נהגים בעייתיים". שר התחבורה פעל לטענת ב"כ המערער בניגוד לסעיף 34 לחוק יסוד: הממשלה, וזאת מאחר ונטל לעצמו סמכות בעלת אופי שיפוטי. 5. עוד לדברי ב"כ המערער, ההחלטה המינהלית לפסול את מרשו מנהיגה פוגעת בו מעל לנדרש, ולתימוכין בטענותיו הפנה את בית המשפט לאסופת פסקי דין בהם צויין, כי סמכות על פי סעיף 56 לפקודת התעבורה לא הופעלה במשך שנים ארוכות והיא "כאות מתה" בספר החוקים" (ראה פסק דינה של כב' השופטת אילונה אריאלי מבית המשפט לתעבורה נצרת מדינת ישראל נ' זיידן איידה ואח' מתאריך 12.2.08, וכן ע"פ נצרת 313/08 מדינת ישראל נ' זיידן חילמי איידה (פסק דינו של כב' השופט אברהם אברהם מתאריך 11.3.08) כמו כן הפנה ב"כ המערער לפסק דינו של כב' השופט טננבאום מבית משפט השלום ירושלים בב"ש 232/08 משרד הרישוי-משרד התחבורה נ' רון בראשי מתאריך 17.2.08 ממנו עולה, כי גם אם קיימת סמכות לרשות הרישוי הרי שבפועל הביצוע שלה "אינו צודק ואינו מתאים". וכן לדברי כב' השופט י' ריבלין מבית המשפט לתעבורה ירושלים ב"ש (ירושלים) 180/08 פקיה איסמעיל נ' משרד התחבורה מתאריך 10.3.08, וב"ש (ת"א) 797/08 מ"י נ' יורם סעדה (החלטת כב' השופטת א. שדמי), לפיה יש צורך לקבוע נוהלים לפני השימוש בסעיף 56 לפקודת התעבורה. טענות ב"כ המשיבה 6. לטענת ב"כ המשיבה, על רקע ריבוי תאונות דרכים, בהחלטה משותפת של שר התחבורה ושר המשפטים הוקמה ועדה בין משרדית וזו הונחתה לבחון דרכים חוקיות להתמודדות עם עברייני תאונות דרכים. עפ"י מסמך שהוצג לבימ"ש, בועדה ישבו נציגי משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, משרד התחבורה, משטרת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והוחלט לעשות שימוש בסעיף 56 לפקודת התעבורה לצורך פסילת נהגים שדרך נהיגתם מסכנת את שלום הציבור. החלטתו של בית משפט קמא 7. פקיד רשות הרישוי פסל את המערער מנהיגה למשך 3 שנים, וזאת לאחר שאיפשר לו ולעורך דינו להשמיע טיעוניו בשימוע שהתקיים בתאריך 16.1.08בית משפט קמא לא מצא דופי בדיון שהתנהל בפני פקיד הרישוי, ופסל את המערער מלנהוג לתקופה בת 18 חודשים מכוח סעיף 56 לפקודת התעבורה, לאחר שהשתכנע, כי נהיגת המערער מהווה סכנה למשתמשים בדרך. 8. בימ"ש קמא הוסיף וציין כי עסקינן בנהג שצבר לחובתו מאז קבלת הרשיון בשנת 2002 65 הרשעות קודמות, ובין השאר 7 עבירות חמורות בעלות אופי בטיחותי, כמו-כן היה מעורב בשתי תאונות דרכים, והמערער איפוא אינו שת ליבו, ואינו מתרשם מהעונשים המוטלים עליו. בימ"ש קמא ציין: "סבורתני שהמשיב צריך לעבור טלטלה תודעתית שתשנה מן הקצה אל הקצה את התייחסותו לחוק" וכן: "רק מי שחש באכיפת חוק תופעה בלתי אפקטיבית ירשה לעצמו לעבור מספר כה רב של הרשעות על פני תקופת זמן קצרה כל כך, כשמקצתן חוזרות על עצמן במחזוריות". 9. בשל עקרון המידתיות ונוכח רצון בימ"ש קמא להשאיר פתח תקוה למערער לשוב ולנהוג לאחר תקופת הפסילה, העמיד בימ"ש את פסילת הרשיון על 15 חודשי פסילה. דיון 10. עד לאחרונה עמדת המשיבה היתה, כי יש לפעול נגד נהגים מסוכנים בשיטת הניקוד ועל פיה לפסול רשיונות נהגים, ולא באמצעות שימוש בסעיף 56 לפקודת התעבורה הקובע בזו הלשון: "56. סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים הייתה רשות הרישוי משוכנעת על פי ראיות שהובאו בפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא בהחלטה מנומקת ולאחר שנתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפוסלו מהחזיק ברשיון נהיגה". 11. לבימ"ש סמכות מכוח סעיף 57ג לפקודת התעבורה לאשר פסילה או לבטלה: "שופט תעבורה רשאי לאשר פסילה לצמיתות, לתקופה מסויימת או עד למילוי תנאים שיקבע לשנותה או לבטלה". לבית המשפט, איפוא, סמכות לבחון את שיקול דעתו של הפקיד הממונה, ולשנות את תקופת הפסילה, ואף לבטלה. 12. בהתייחסו לסעיף 56 לפקודת התעבורה ציין בית המשפט קמא, כי: "מהסעיף האמור עולה, כי מדובר בסמכות על הקובעת מסגרת בלבד להפעלת שיקול דעת בהתקיים העילות המנויות בחוק. עילות אלו מנוסחות באופן הניתן לפרשנויות שונות, והסעיף (סעיף 56 לפקודת התעבורה - י.א.) אפילו לא מציין לאיזו תקופה ובאילו תנאים ישלל רשיון הנהיגה. בנסיבות אלה יישום הסעיף ואופן הפעלתו על ידי הרשות המינהלית מעוררים בעיות מורכבות". 13. פקיד הרישוי קיים שימוע למערער ביום 16.1.08, ופירט בפניו את הנימוקים שהביאו אותו לפסילתו לתקופה בת 3 שנים, ובין השאר ציין, כי המערער הינו נהג חדש שצבר לחובתו 65 הרשעות מאז 2002, כאשר 7 מהן חמורות ואף הינן עבירות חוזרות כגון: נהיגה באור אדום, אי ציות לתמרור עצור, חציית קו לבן וכיו"ב, כמו כן נפסל המערער בעבר על ידי בית המשפט 10 פעמים. ב"כ המערער דאז (עו"ד שלום ניר) טען, כי המערער לא הורשע בנהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, ורוב העבירות הינן טכניות הקשורות לאי החזקת מסמכים ונהיגה ללא חגירת חגורת בטיחות. 14. עוד הובא לידיעת המערער, כי על פי סעיף 57 לפקודת התעבורה, הוא רשאי לפנות לבית המשפט לתעבורה ולבקש ביטול הפסילה. 15. גליון הרשעותיו של המערער כולל אי ציות לתמרורים שונים, נהיגה במהירות העולה על המותר (3 עבירות), נהיגה בכיוון הפוך, וכן נהיגה משמאל לקו הפרדה, נהיגה ללא חגורת בטיחות (9 עבירות). המערער נשפט על ידי בית המשפט לתעבורה בתל אביב ונפסל לתקופות שונות בגין נהיגה בחוסר זהירות, ובשנים 2000-2002 נדון בגין נהיגה בקלות ראש, ונהיגה ללא רשיון נהיגה בר-תוקף, וחזר וביצע עבירה זו בשנת 2002, ושלוש עבירות בשנת 2003, וכן שלוש עבירות בשנת 2004, תשע עבירות בשנת 2005 ושתי עבירות בשנת 2006, כמו כן נהג ללא פוליסת ביטוח בת תוקף בשנים 2002 ו-2004. 16. בנסיון להלחם בקטל בדרכים, ונוכח העובדה ששיטת הניקוד לא נתנה מענה לנהגים מסויימים שהמשיכו לנהוג ולסכן את עוברי האורח וציבור המשתמשים בדרך, מונה צוות איתור ממחלקת התנועה אשר איתר נהגים בעלי עבר תעבורתי עשיר במיוחד בשנים 2000 עד 2004, וזאת על פי סוג העבירות - נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, מעורבות בתאונות דרכים, אי ציות לאור אדום ברמזור, ונהיגה בחוסר זהירות ונהיגה במהירות העולה על המותר בחוק. לאחר מיון רשימה בת 500 נהגים נותרו 130 נהגים (ראה מכתבו של ראש אגף התנועה לשר התחבורה, למפכ"ל, לראש מת"ן ולרמ"ד תביעות מתאריך 13.12.07). בתאריך 17.10.07 סוכם על דעת שר התחבורה ושר המשפטים להקים צוות משותף כדי לייעל את הטיפול המשפטי. 17. לצורך מלחמה בעברייני תנועה רשאי משרד הרישוי לשנות עמדתו כפי שמצאה ביטוייה בבג"צ 1345/04 התנועה להגינות שלטונית נ' ראש ממשלת ישראל, תק-על 2006 (3) 2595 שאז נטען , כי המסגרת הנכונה לטיפול בנהגים מסוכנים היא פסילת רשיון נהיגה על פי שיטת הניקוד המעוגנת בסעיף 69א לפקודת התעבורה שנכנסה לתוקף בינואר 2003. כיום נראה, כי שיטת הניקוד אינה נותנת מענה מספק, וחלפו 5 שנים מאז שהשיטה נכנסה לתוקפה, ומספר נפגעי תאונות הדרכים לא פחת. רשות הרישוי מבקשת איפוא להפעיל אמצעי מניעה נוסף. 18. עוד יוער, כי בית המשפט המתבקש לאשר פסילה מינהלית אמור לבחון האם ההחלטה הינה סבירה, ואם התקבלה מטעמים ענייניים וללא שרירות. בעת חקיקת סעיף 69א לפקודת התעבורה לא בוטל סעיף 56, משמע, המחוקק ביקש להוסיף על סמכויות רשות הרישוי, ולא לגרוע מהן. 19. כב' השופטת אריאלי גורסת, כי הפעלת סמכות לאחר שנים שלא הופעלה מבלי שנקבעו קריטריונים לוקה בשרירות ואינה עומדת במבחן הסבירות, ואינני תמימת דעים עמה. גם ללא מחקר מדעי ופילוח העבירות ניתן להגיע למסקנה בדבר סוג העבירות המצביעות על מסוכנות הנהג: נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים; נהיגה במהירות העולה על המותר; וכן נהיגה בזמן פסילה המצביעה על התעלמות מצווי בית המשפט; נהיגה כשאור אדום ברמזור או חציית קו לבן, שימוש בפלאפון תוך כדי נהיגה ברשלנות וחוסר אכפתיות המסכנת יתר המשתמשים בדרך. המיון שערכה הועדה הבין-משרדית לא נעשה באופן אוטומטי עפ"י ריבוי ההרשעות מבלי להתייחס לסוגי העבירות, אלא נבחרו עבירות שהינן חמורות במיוחד, וגם עפ"י שיטת הניקוד "זכו" לניקוד גבוה. 19. המחוקק לא קצב פרק זמן מכסימלי שהרשות המינהלית תהא רשאית לפסול נהג, אך לבתי המשפט הסמכות לפקח ולבחון אם נתמלאו תנאי סעיף 56 לפקודת התעבורה, ועל פי אמות מידה של סבירות ומידתיות להתערב בהחלטת רשות הרישוי, ולהעמיד את תקופת הפסילה על תקופה שונה תוך אבחנה בין נהג רגיל ונהג מקצועי הנזקק לרשיון הנהיגה בשל צרכי פרנסה. 20. דברי ביהמ"ש העליון בבג"צ 1345/04 שאוזכר לעיל, כי הפעלת סעיף 56 לפק' התעבורה מעוררת בעיות מורכבות, אינה מהווה הנחיה לאי-הפעלת הסעיף הנ"ל, אלא להפעלתו תחת ביקורת שיפוטית שתתייחס לשאלות: האם לפסול ולאיזו תקופה תוך הפעלת עקרון המידתיות והסבירות ובחינת מסוכנותו לבטחון הציבור. ראו גם ב"ש 90719/08 יניב ז'נו נ' מ"י (לא פורסם - החלטת כב' השופט נויטל מתאריך 9.4.08). 21. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת, כי החלטתו של בית המשפט קמא לאשר פסילת רשיונו של המערער למשך 15 חודשים הינה מידתית בנסיבות העניין, ואין מקום להתערב בה. אשר על כן, פסילתו של המערער ל-18 חודשים - תשאר על כנה. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגהמשרד הרישוי / משרד התחבורהרישיון נהיגה