לשר התמ"ת נתונה הסמכות למנות מנהל לענייני חשמל (במקור הוענקה הסמכות לשר העבודה). המנהל מוסמך לפי סעיף 6 לחוק להעניק רישיון לעבודה בחשמל. סעיף 6 לחוק החשמל קובע כי: )א) לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל, אלא אם יש בידו רשיון מאת המנהל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרשיון; תקופת תקפו של הרשיון תיקבע בו. (ב) המנהל יתן רשיון כאמור בסעיף קטן (א), אם נוכח שיש למבקש הרשיון הכשרה מקצועית ראויה ונסיון מעשי מניח את הדעת בכל הנוגע לדרכי השימוש ברשיון.\ להלן פסק דין בנושא רישיון חשמלאי מהנדס: פסק - דין 1. לפנינו ערר על החלטת מנהל לענייני חשמל לפי חוק החשמל, התשי"ד - 1954 (להלן: "החוק"), שלא להעניק לעורר רישיון חשמלאי מהנדס. 2. בשנת 2004 הגיש העורר בקשה לקבלת רישיון חשמלאי-מהנדס, בקשה שנדחתה על-ידי המשיב. ביום 26.12.06 קיבל העורר רישיון מסוג חשמלאי-הנדסאי ובחודש אוגוסט 2007 הגיש בקשה נוספת לקבלת רישיון חשמלאי-מהנדס. בעקבות בקשה זו זומן העורר לוועדה מקצועית. הועדה המליצה שלא להעניק לעורר רישיון חשמלאי-מהנדס אלא להעניק לו רישיון חשמלאי מהנדס (ביצוע) בלבד, כשההבדל בין שני הרישיונות הינו שרישיון חשמלאי מהנדס (ביצוע) מוגבל לביצוע עבודות חשמל ותכנון של מתקנים במתח נמוך, עד 630*3 אמפר בעוד שרישיון חשמלאי-מהנדס אינו מוגבל. 3. נימוקיו של המשיב לסירובו להעניק רישיון חשמלאי-מהנדס היו: העורר רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, במדור "להנדסת חשמל במסלול אנרגטיקה" באופן שאינו עונה על דרישות סעיף 20 לתקנות החשמל (רישיונות) תשמ"ה-1985 (להלן: "התקנות"), כמו כן, בדיון בפני הועדה המקצועית לא הצליח העורר להראות ידע מספק בהוראות חוק החשמל ותקנותיו, לא הצליח להראות ניסיון מספק בתכנון מתקני חשמל במתח גבוה ולא עלה בידו להסביר את מרכיבי התכנית אשר הוא עצמו תכנן והציג לפני הועדה. לאור נימוקים אלה סברו חברי הועדה המקצועית כי אין להעניק לעורר רישיון של חשמלאי-מהנדס בטרם יצבור עוד ניסיון מעשי נוסף בתכנון מתח נמוך וגבוה ובטרם יסדיר רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים. 4. העורר העלה מספר טענות כנגד החלטה זו: א) הן מר בן בשט, המשמש כמנהל, והן הועדה המקצועית פועלים בניגוד לדין ובחוסר סמכות, ומשכך, פעולתם חסרה תוקף משפטי. ב) לפי חוק החשמל ולפי תקנות החשמל סמכות המשיב להעניק רישיון חשמלאי מהנדס הינה סמכות של חובה כאשר עומד אדם בתנאי החוק והתקנות ומאחר שעומד הוא בדרישות החוק והתקנות מחויב היה המשיב להעניק לו רישיון חשמלאי מהנדס בלא מגבלות. ג) החלטת המשיב להעניק לו רישיון עם הגבלות תכנון וביצוע נעדרת כל בסיס משני טעמים: האחד, המשיב הוציא רישיון אשר סוגו אינו מפורט בתקנות ולכן אין סמכות להוציאו. השני, על פי החוק ניתן להגביל רישיון רק כאשר בשימוש בו "יש בו משום סכנה לאדם או לרכוש, או שבעל הרישיון יצא חייב בדין על עבירה בקשר לביצוע עבודות חשמל". לשיטת העורר המשיב לא מציין באיזו אופן מהווה העורר סכנה ומכל מקום לצורך הגבלת רישיון לפי סעיף 6 (ג) לחוק על המשיב היה להעניקו קודם לכן. ד) להחלטת המשיב לא ניתנו נימוקים ולכן היא פסולה. ה. סירובו של המשיב להעניק לו את הרישיון פגע בחופש עיסוקו של העורר וביכולתו לעסוק בו. 5. אבחן ביתר פירוט את טענות העורר. טענתו הראשונה הינה כי מר בן בשט משמש כמנהל לענייני חשמל מבלי שסמכות זו הואצלה לו, וכמו כן לוועדה שדנה בעניינו בראשות מר בן בשט אין סמכות לדון בנושא. דין טענתו להידחות מהטעמים הבאים: 6. לשר התמ"ת נתונה הסמכות למנות מנהל לענייני חשמל (במקור הוענקה הסמכות לשר העבודה). המנהל מוסמך לפי סעיף 6 לחוק להעניק רישיון לעבודה בחשמל. סעיף 6 לחוק החשמל קובע כי: (א) לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל, אלא אם יש בידו רשיון מאת המנהל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרשיון; תקופת תקפו של הרשיון תיקבע בו. (ב) המנהל יתן רשיון כאמור בסעיף קטן (א), אם נוכח שיש למבקש הרשיון הכשרה מקצועית ראויה ונסיון מעשי מניח את הדעת בכל הנוגע לדרכי השימוש ברשיון. 7. מנהל כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות שהותקנו מכוח סעיף 6 לחוק ע"י השר, הינו "מנהל האגף (האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם) או מי שהסמיכו לענייו תקנות אלה", הוא היחיד שבסמכותו להעניק רישיון. כיום, המנהל הוא מר שלום בן משה והמנהלת החתומה על רישיונו של העורר הינה הגב' שרה חורש, כך שמר בן בשט אינו משמש כמנהל לענייני חשמל כפי שטוען העורר והוא אינו גם מי שהנפיק לעורר את הרישיון. מר בן בשט משמש כראש ענף רישוי חשמלאים באגף להכשרה מקצועית, תפקידו כהגדרת המשיב, הינו להביא בפני המנהל את בקשת הרישיון, ולהיות לו לעזר בקבלת ההחלטה בדבר כשרות מבקש הרישיון. מתוקף תפקידו כינס מר בן בשט ועדה מקצועית המורכבת ממספר מהנדסי חשמל בכירים כדי לבחון את המבקשים רישיון. 8. כאמור, העורר תוקף את סמכותו של בן בשט ותוקף סמכותה של ועדת העזר המקצועית בה נעזר המנהל, דין טענותיו להידחות. באת כח המשיב טוענת כי יש ביד המנהל להיעזר בועדת העזר המקצועית ונשענת על סעיף 17 (א) לחוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 הקובע: "17. סמכויות עזר (א) ההסמכה לעשות דבר או לדון בעניין פלוני או להכריע בו - משמעה גם הסמכה לקבוע נוהל עבודה וסדרי דיונים ככל שאלה לא נקבעו בחיקוק" אכן, על יסוד סעיף זה רשאי המנהל לקבוע סדרי עבודה, כדוגמת כינון ועדה מקצועית וכן מינוי אדם שיעמוד בראשה, אשר תדון בכשרותו של מבקש לקבלת רישיון לעבודה בחשמל ושתמליץ לו (למנהל) כיצד לפעול. סמכות זו אף הוכרה בהחלטה וע' 9002/04 מקלר יעקב נ' מנהל ענייני חשמל שקבעה כי : "...טוב ונכון עשה המנהל כשהפנה את העורר, כמו מבקשים אחרים, לבדיקת התאמתו לוועדה המקצועית, המשמשת לו ככלי עזר". 9. טענתו השנייה של העורר היא שהוא עומד בתנאי החוק לקבלת הרישיון ובמקרה כזה סמכות המשיב הינה סמכות של חובה, דינה גם היא להידחות. סמכותו של המנהל הינה סמכות שבשיקול דעת ובגדרה עליו לבחון הכשרתו של מבקש הרישיון. מאחר שהתחוור למנהל שהכשרתו או ידיעותיו של העורר אינן מספקות לא זו בלבד שאין הוא מחויב להעניק לו רישיון אלא שעליו להימנע מלעשות זאת. אפרט: סעיף 6 (ב) לחוק קובע: "6. (ב) המנהל יתן רשיון כאמור בסעיף קטן (א), אם נוכח שיש למבקש הרשיון הכשרה מקצועית ראויה ונסיון מעשי מניח את הדעת בכל הנוגע לדרכי השימוש ברשיון." (ההדגשה אינה במקור) תקנה 20 לתקנות קובעת כי: "המנהל רשאי לתת רשיון חשמלאי-מהנדס אם נתקיימו במבקש שני אלה: (1) הוא מהנדס חשמל בזרם חזק הרשום במדור חשמל, בפנקס המהנדסים; (2) הוא עבד במשך שנתיים בהנדסת חשמל זרם חזק." (ההדגשה אינה במקור) בבג"צ 939/05 ברבי נ' שר התמ"ת (תקדין) הובאה הסמכות הקבועה בסעיף 6 (ב) כדוגמא להסדר המעניק שקול דעת בבחינת הכשרתו וניסיונו לשל מבקש הרישיון. "ההסדר החוקי באותו עניינן העניק למנהל שיקול דעת בבחינת הכשרתו וניסיונו של מבקש הרישיון, כפי שעולה מלשונו המפורשת של סעיף 6 (ב) לחוק החשמל: "המנהל ייתן רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אם נוכח שיש למקש הרישיון הכשרה מקצועית ראויה וניסיון מעשי מניח את הדעת בכל הנוגע לדרכי שימוש ברישיון". בענייננו, ברי כי אין חוק המהנדסים והאדריכלים מקנה סמכות שבשיקול דעת לשר בכל הנוגע למתן הרישיון, לאחר שנתקיימו במועמד שתי הדרישות הבלעדיות המופיעות בחוק" 10. האם עמד העורר בתנאים? לדברי המשיב, העורר אמנם רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, אך לא במדור הדרוש לפי תקנה 20. לעורר תואר בתחום האנרגטיקה והוא רשום במדור "להנדסת חשמל במסלול אנרגטיקה" ולא במדור חשמל כנדרש. עובדה זו לא נסתרה. אכן, למערער אין את ההשכלה הפורמאלית הדרושה. המשיב לא הסתפק בבדיקה הפורמאלית של רישום העורר, אלא גם בחן את תכונות המערער לאור שיקולים מקצועיים ראויים ובאמצעות מומחים לדבר. אין ספק, אפוא, כי מסקנתו ראויה. משנה תוקף מקבלת פרשנות זו, אם לוקחים בחשבון כי תחום העיסוק בחשמל, הינו תחום עתיר סיכונים הן עבור העובדים בו והן עבור הציבור הנזקק לו, ולכן יש לבחון כל בקשה לרישיון לעומקה כך שהמבקש לא יהווה סיכון לא לעצמו ולא לציבור. 11. בכדי לבחון את כישורי העורר הסתייע המשיב בוועדה מקצועית שהציגה בפני העורר מספר שאלות מקצועיות. הוועדה התרשמה כי העורר לא הצליח להראות ידע מספק בהוראות חוק החשמל ותקנותיו, כמו כן, לא הצליח להוכיח ניסיון מספק בתכנון מתקני חשמל במתח גבוה, ואף לא הצליח להסביר את מרכיבי התכנית אשר הוא עצמו תכנן. משכך המלצת הוועדה הייתה שלא להעניק לו את הרישיון המבוקש, המלצה אשר התקבלה ע"י המשיב. אין כל פגם בהליך זה. 12. בנוסף, טען העורר כי החלטת המשיב להעניק לו רישיון עם הגבלות תכנון וביצוע נעדרת כל בסיס. טענה זו דינה גם היא להידחות. סמכותו של המשיב רחבה וכוללת גם הגבלת רישיון מלכתחילה. כך לפי סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981: "ההסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל - משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או ניתנה ההוראה" ובסעיף 3 לאותו החוק מצויה הגדרת המונח "הוראת מנהל": "'הוראת מינהל' - הוראה או מינוי - לרבות הודעה, מודעה, רשיון, היתר וכיוצא באלה - שניתנו בכתב מכוח חוק ואינם בני-פעל תחיקתי;" מסעיפים אלה ניתן ללמוד כי בסמכותו של המנהל להגביל את הרישיון של העורר במועד הענקתו, ואין הוא צריך להעניק קודם לכן את הרישיון בכללותו ואז להגבילו כפי שטוען העורר. וזאת אף מבלי לעשות שימוש בסעיף 6 (ג) שקובע: "6 (ג) נוכח המנהל שהשימוש ברשיון שניתן יש בו משום סכנה לאדם או לרכוש, או שבעל הרשיון יצא חייב בדין על עבירה בקשר לביצוע עבודת חשמל, רשאי הוא בכל עת לבטל את הרשיון או להגביל את היקפו." 13. לא מצאנו שנפגע חופש עיסוקו של העורר בעקבות סירובו של המשיב להעניק לו רישיון. כאשר מצא המשיב כי אין להעניק לעורר רישיון בשל חוסר ידע או חוסר ניסיון מקצועי, גוברים שיקולי שלום הציבור על פני שיקולו הפרטי של המבקש ולכן לא ניתן לטעון לפגיעה בזכות העורר לעסוק כרצונו בתחום זה. 14. באשר לטענת העורר בדבר היעדר נימוקים להחלטת המשיב מקובלת עלינו הטענה כי על המשיב להמציא נימוקים לסירובו להעניק רישיון, וכי המצאת הנימוקים שלושה ימים לאחר הגשת הערר אינה מספקת. עם זאת, אין לומר כי די בפגם זה בכדי להביא להענקת הרישיון המבוקש, כאשר צפויה פגיעה בציבור אם הרישיון יינתן לו חרף העדר כישוריו. 15. העורר העלה גם טענות כנגד הפרוטוקול שנערך בדיוני הועדה, ואולם על המשיב לא מוטלת חובה שבדין לערוך פרוטוקול. הועדה שהוקמה אינה ועדה סטאטוטורית ומכל מקום אין אנו רואים סיבה לקבוע כי הפר' אינו משקף את התנהלותה. 16. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערר. 17. יש לציין כי אין פסק דין זה שולל מהעורר את האפשרות להשיג את הרישיון המבוקש, העורר יוכל להגיש בקשה לרישיון חשמלאי מהנדס בשנית כאשר ימלא את תנאי הועדה לכך, קרי,צבירת ניסיון מעשי נוסף בתכנון מתח נמוך וגבוה והסדרת רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים כך שיתאים לדרישות התקנות. חשמלאיהנדסה / מהנדס