קצאת קרקע ע''י העירייה לגוף פרטי ללא מכרז וללא תמורה

בבג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות, פ"ד נד(4) 220, נפסק כי על הרשות המינהלית לבדוק את מהות צרכי הציבור באזור בו נמצא המקרקעין, ואז לבחור מיהו הגוף המתאים ביותר שימלא את הצורך הציבורי באופן הטוב ביותר:

הקצאת משאבי ציבור לצורכי ציבור נועדה לקדם פעילות לטובת הציבור, ועל הרשות לבדוק את צורכי הציבור בטרם מוקצים על-ידיה משאבים לגופים אלה או אחרים (בג"ץ 175/71 פסטיבל למוסיקה אבו-גוש קרית-יערים נ' שר החינוך והתרבות [13], בעמ' 830-829).

כך בדרך-כלל, וכך - מקל וחומר - לעניין הקצאת קרקע לצורכי ציבור על-ידי העירייה לגוף פרטי ללא מכרז וללא תמורה. ברי, כי על הרשות לברר מה הם צורכי הציבור באזור שבו מצויה הקרקע להקצאה ולבחור בגוף המתאים ביותר למילוי הצרכים הציבוריים על הצד הטוב ביותר.

להלן החלטה בנושא קצאת קרקע ע''י העירייה לגוף פרטי ללא מכרז וללא תמורה:

החלטה

רקע עובדתי
1.     הליבה של המחלוקת בתיק שלפני היא בשאלה מי יחזיק במבנה בית כנסת ומי יתפעל אותו. מן הצד האחד של המתרס, עומדת קבוצה של תושבי השכונה שבו נמצא בית הכנסת, תושבים חילוניים ברובם, אשר עשו שימוש שהלם את צרכיהם, בבית הכנסת מזה כ-30 שנה. תושבי השכונה, שהתאגדו כעמותה, טוענים, שלאחרונה פלשו למבנה קבוצה של חסידי ברסלב (קבוצת "במעמקים", המשתייכת לזרם זה), והיא עושה בו שימוש של כולל וישיבה ואינה מאפשרת להמשיך ולהשתמש במבנה, כבימים ימימה, לצרכי בית כנסת של שכונה שרובה חילונית או שומרת מסורת.
מן הצד האחר של המתרס, עומדת אגודה, שנמחקה מפנקס רשם האגודות (אם כי בעודי כותבת החלטה זו, התקבלה הודעה מטעמה, שבינתיים חודש רישומה), והיא תומכת או מאפשרת את השימוש שעושים במבנה עתה חסידי ברסלב. האגודה אף טוענת שיש להכריז עליה כנאמנה על פי הקדש, על בית הכנסת וכי הקדש זה תקף גם עתה.

זה אומר על מבנה בית הכנסת ועל הפעילות שתתבצע בו, כולם שלי, וזה אומר כולם שלי. זוהי המריבה שהביאה את הצדדים לפתחו של בית המשפט.

2.     הבקשה לפני היא לצו מניעה זמני, על פיו יהיה על המשיבה 2 (להלן - "עיריית חיפה) "להימנע מלדון בכל בקשה להקצאת מקרקעין ככול שהוגשה ו/או להימנע מלפרסם את דבר הגשת הבקשה להקצאת חלק מהמקרקעין המצויים ברחוב הצלפים 5 בשכונת רוממה הישנה בחיפה". המקרקעין, שלגביהם נתבקש צו המניעה הזמני הוא מגרש הידוע כחלקה 128 גוש 11191, שעליו בנוי מבנה המשמש כבית כנסת ומקלט (ומנוהל בו, ככל הנראה, בנוסף לבית הכנסת, גם גן ילדים, לגביו לא נתבקש כל צו).

משיב נוסף על עיריית חיפה היה "רשם ההקדשות". שני משיבים אלה היו המשיבים היחידים בבקשה כפי שהוגשה.

3.     המרצת הפתיחה, אליה מעוגנת הבקשה למתן הצו הזמני, הוגשה ביום 15/7/07. הבקשה למתן הצו הזמני (להלן - "הבקשה") הוגשה ביום 2/8/07. על אף שהעותרת ביקשה כי הצו יינתן במעמד צד אחד, הוריתי ביום 2/8/07 (יום ה' בשבוע בשעות אחר הצהריים) על שמיעת הבקשה במעמד כל הצדדים, ליום 5/8/07 (יום א' בשעות הבוקר).

4.     ביום הקבוע לשמיעת הבקשה, הופיעו נציגות העיריה וכן הופיעו נציגים ובא-כוחה המשפטי של עמותה שנקראת עמותת רוממה הישנה (להלן - "עמותת רוממה"), שטענה כי היא מייצגת את האינטרסים של תושבי רוממה או את רובם וביקשה לצרפה כמשיבה בתיק. בקשתה נעתרה בשל העניין הבלתי אמצעי שיש לה בתוצאות ההתדיינות.

בשל הזמן הקצר מאז שהוגשה הבקשה ועד לקביעתה לדיון לפני, ומאחר שהעיריה קיבלה את ההזמנה לדין והבקשה אמנם ביום ה', אולם נציגתה קיבלה אותן רק בבוקר הדיון ביום א', ומאחר שאף עמותת רוממה, באמצעות בא-כוחה, עו"ד דנה, קיבלו הודעה על הבקשה רק בבוקר הדיון, נתקיים הדיון ללא תצהירים מטעם המשיבות ועמותת רוממה, מה גם שהיו להן טענות מקדמיות, המתבססות על טענות משפטיות.

בהחלטתי זו אני באה לדון בטענות המקדמיות של המשיבות, שאפרטן בהמשך, לאחר שאביא את תמצית הנטען בבקשה.

5.     המבקשת (להלן גם - "האגודה") טוענת, כי היא בעלת זכויות הקדש ציבורי לצרכי דת במבנה בית הכנסת, ואו כי יש לה זכות שימוש בלתי הדירה בו. לעמדתה, זכויות אלה הוענקו לה ללא תמורה בשנת 1973 לפני כ-34 שנים, והן כוללות את זכות החזקה הבלעדית, זכות לבנות במבנה, לתחזקו ולהפעיל את בית הכנסת. לטענתה, היא בנתה את בית הכנסת בעזרת תרומות מכל העולם, תחילה את המקלט בקומה התחתונה, ובשנת 1978 - את קומת בית הכנסת. מאז נוהל בית הכנסת ותוחזק על ידי המבקשת, ותמיד כבית כנסת אורתודוקסי.

6.     בבקשה נטען, כי עם חלוף השנים, עקב זיקנה ומוות, התמעטו מספר המתפללים ובהכרח אף מספר חברי האגודה, עד כדי כך שלא נמצא מניין בבית הכנסת (סעיף 14 לבקשה). ככל הנראה, עם מות הרב חיים פישמן, שהיה הרב של בית הכנסת, הפעילות בו צומצמה בשנה האחרונה עד למזעריות. לטענת האגודה, הצטרפו מחודש ינואר שנה זו למתפללים וללומדים בשיעורים היומיים בבית הכנסת, חברי "מעמקים", שהם זרם מחסידי ברסלב ומתפללים נוספים מהאזור "ששמעו על דעיכת בית הכנסת ופעילותו" (ס' 17 לבקשה) ושמשתייכים לזרם ברסלב. עולה מהבקשה, כי האגודה אינה מתנגדת לפעילות החסידים, אלא תומכת בה ומעודדת אותה, שכן היא מאפשרת לה להמשיך ולקיים את הפעילות בבית הכנסת.

7.     לטענת המבקשת, התארגנו תושבים מתושבי שכונת רוממה הישנה, חילוניים באורח חייהם, וניסו להשתלט על בית הכנסת, לעשות בו שימוש כבמועדון חברים ובהמשך אף לשנותו לבית כנסת של התנועה הרפורמית.
     אקדים ואומר, כי בדיון לפני הכחיש בא-כוחם של התושבים, המאורגנים בעמותת רוממה, את הטענה שיש בכוונתם להפוך את בית הכנסת לבית כנסת רפורמי. עמדתם היא שחסידי ברסלב, בעידודו של מי שהיה הגבאי בפועל בבית הכנסת, מר מרדכי הוניג, שהיה אף פעיל באגודה, השתלטו על הבניין. הם הקימו שם כולל או ישיבה, כאשר החסידים נמצאים בבניין כל היום כולו, אוכלים שם ארוחת צהרים, מתפללים ולומדים. הם אף ניסו להקים במקום מקווה באמצעות הצבת מיכל לאגירת מי גשם, ובדירה בתוך השכונה הפעילו מטבח להכנת ארוחות ללומדים בבית הכנסת. במעשיהם אלה, אף עושים החסידים שימוש חורג בניגוד לחוקי התכנון והבניה ולייעודם של המקרקעין. החסידים מונעים מהתושבים האחרים של רוממה, להתפלל בבית הכנסת ולעשות בו שימוש כפי שנעשה בו מימים ימימה.

8.     המבקשת טענה בבקשה, שהעיריה וראש העיר מתכוונים לקיים הליך של הקצאה, וכפי שהצהיר ראש העיר ברדיו (בראיון ברשת ב' ביום 29/7/07), להקצות את המבנה לעמותת רוממה תוך התעלמות מזכות ההקדש שיש לה, לטענתה.

9.     אוסיף, כי המבקשת הודתה שהיא נמחקה מפנקס רשם האגודות מזה מספר שנים (ככל הנראה משנת 2001), אולם לטענתה היה זה עקב טעות בתום לב של הועד המנהל, אשר לא הגיש את הדוחות. האגודה הגישה, בסמוך להגשת המרצת הפתיחה, בקשה לחדש את הרישום. עדיין לא ניתנה החלטה בבקשתה.

עוד אתייחס לכך, שלא פורט בבקשה, מדוע יש למרדכי הוניג סמכות לייצג את האגודה ומי הם אלה שחתמו לעורכי הדין שהופיעו בשמה, להגיש את הבקשה ואת המרצת הפתיחה.

טענות מקדמיות של המבקשים
10.     למשיבים מספר טענות מקדמיות, שכל אחת מהן יש בה לטענתם, לדחות את הבקשה על הסף.
     הראשונה: המבקשת שלא בתום לב, לא צירפה את עמותת רוממה על אף שהיא בעלת האינטרס הישיר בתוצאות ההתדיינות.
     השניה: המבקשת, בהעדרם של תום לב ונקיון כפיים, לא הזכירה בבקשתה כי התקיים דיון בעתירה שהגישה אגודת רוממה לבית המשפט המחוזי בחיפה, המתבררת לפני כב' השופט ר' שפירא (עת"מ 4250/07), שהיא ביקשה להצטרף לאותה עתירה, ושהשופט שפירא קבע בהחלטתו מיום 26/7/07 (עמ' 3 לפ' העתירה), שעל אף שאין האגודה אישיות משפטית, היא תקבל כתבי טענות והיא תוכל להגיש כתב תגובה, אולם יהיה עליה להגיש אישור על רישום חידושה לקראת הישיבה הבאה.
עוד לא גילתה המבקשת, ושלא כדין, כי השופט שפירא קבע שהמשך הדיון לפניו יהיה ביום 22/8/07.
     השלישית: אותן פלוגתאות יוכרעו גם בעתירה.
הרביעית: התובענה היא מוקדמת, שכן עדיין לא ניתנה החלטתה של ועדת ההקצאות ברשותו של שר הפנים. אם החלטתה של ועדת ההקצאות לא תמצא חן בעיני המבקשת, היא תוכל לפנות בכל הליך משפטי שתמצא לנכון.
החמישית: מאחר ששמה של האגודה נמחק מפנקס האגודות, הרי שאין היא אישיות משפטית היכולה לתבוע ולהתבע.

דיון והחלטות
11.     הלכה היא כי סעד זמני, הוא סעד שבשיקול דעת, כאשר העדר נקיון כפיים, עלול להביא לדחיית הבקשה לסעד זמני. על המבקש סעד זמני, לבוא בידיים נקיות, כשכל העובדות הרלוונטיות גולו לבית המשפט הדן בבקשה (וראו רע"א 3779/00 עמרם בירס ואח' נ' נאום ולסון ואח', תק-על 2000(3) 1229; בר"מ 8820/05 המועצה המקומית יבנאל נ' הרב אריה פרקש ואח' [ ניתן ביום 06/10/2005]). ההקפדה על גילוי מלא של כל הפרטים, צריכה להשמר באופן מוגבר כאשר הבקשה היא לסעד זמני במעמד צד אחד, שכן העדר הגילוי עלול להביא את בית המשפט ליתן החלטה על סמך עובדות מוטעות או חסרות (וראו רע"א 850/97 יהושע רוזנצוויג ואח' נ' חיים אהרון ואח', פורסם באתר נבו, ניתן ביום 05/03/1997).

12.     מהדיון לפני עלה כי האגודה ציינה אמנם בבקשתה שעמותת רוממה הגישה עתירה (והעתירה, משום מה, לא צורפה להמרצת הפתיחה אף לא לבקשה לסעד זמני), אולם היא לא צרפה את העמותה כמשיבה, על אף שלמעשה היריבות היא בין האגודה לבין העמותה. העדר צירוף זה, שנעשה בחוסר תום לב, אמנם ניתן לריפוי עם התייצבותה של עמותת רוממה ובקשתה להצטרף להליך לפני, אולם אין בידי להתעלם מהתנהלות המבקשת בהגשתה את הבקשה, דהיינו העדר התייחסות בבקשה לסעד זמני לעובדות הבאות: שהמבקשת קיבלה הודעה על הדיון לפני השופט שפירא מאת בא-כוחה של המשיבה, שהיא אכן הופיעה לפניו בישיבה ביום 26/07/2007, ובהחלטתו מאותו יום, אף התאפשר לה להיות צד להליכים בעתירה ולהביא את עמדתה בכתב לפני בית המשפט, על כך שהמשך הדיון לפניו נקבע למועד קרוב, 22/08/2007. כל זאת, כאשר הסעד המבוקש בשתי התובענות, זו שלפני נובע מאותה מחלוקת: למי צריכה להיות זכות השימוש במבנה בית הכנסת, כאשה המבקשת טוענת כי הזכויות הן לה, ולפיכך יש לאסור על העיריה להקצות את המבנה מחדש ואילו העמותה טענה, כי אין למבקשת זכויות ולפיכך, יש להורות לעיריה לפתוח בהליכי הקצאה, ובינתיים ליתן צו האוסר את פעילות החסידים במבנה.
     כל אלה ביחד עם אי צירוף העמותה כמשיבה בהמרצת הפתיחה ובבקשה לסעד זמני, מצביעים בעיני על התנהלות שלא בתום לב, המגיעה לכדי העדר נקיון כפיים, המצדיקה דחיית הבקשה.

13.     גם על פי הכלל של "הליך תלוי ועומד" (lis alibi pendens), דינה של הבקשה למתן סעד זמני להדחות על הסף בשלב זה.
הכלל של "הליך תלוי ועומד" יחול במצבים שבהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי-המשפט בשל אותה עילה. לנתבע עומדת במסגרת התובענה השניה הטענה של 'הליך תלוי ועומד' לפני בימ"ש אחר, ובכך בכוחו לגרום לעיכוב הדיון בה עד למתן הכרעה בתובענה הראשונה (וראו ע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח בע"מ (בניהול מורשה) נ' דורי נחום, ניתן ביום 02/01/2006).
מצב דברים זה נדון בספרה של ד"ר נ' זלצמן "מעשה בית דין בהליך אזרחי" (1991), וכך נאמר שם בעניין זה (בעמ' 105-106):

     "הכלל של 'הליך תלוי ועומד' (lis alibi pendens) הוא פרי יצירת ההלכה הפסוקה. תחולתו בכל אותם מצבים שבהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי המשפט בשל אותה עילה. לבעל הדין, הנתבע במקרה שלנו, עומדת במסגרת התובענה השניה הטענה של 'הליך תלוי ועומד' לפני בית משפט אחר, ובכך בכוחו לגרום לעיכוב הדיון בתובענה השניה עד למתן הכרעה בתובענה הראשונה. אם לא טען הנתבע טענה זו, אלא אפשר המשכת ההליך בתובענה השניה, הרי שגם אם ניתן כבר פסק דין בתובענה הראשונה, אין הנתבע יכול עוד להשתיק את התובע בתובענה השניה בטענת מעשה בית דין. משלא טען טענה לעיכוב ההליך השני, החמיץ הנתבע את ההזדמנות לטעון להשתק עילה. בע"א 421/54 עטיה נ' ברדה, אומר מ"מ הנשיא (חשין): "אמנם כן, הנתבע יהיה מנוע מלטעון טענת מעשה בית דין לפי שהחמיץ את השעה: עוד בצעדיו הראשונים בתביעה השניה היה בידו להשיג עיכוב הדיונים באותה תביעה בטענת 'העניין תלוי ועומד' (lis pendens), שכן הרעיון הטבוע בשני העקרונות - עקרון 'מעשה בית דין' ועקרון 'העניין תלוי ועומד' - אחד הוא".
     בהגדרת "עניין" בביטוי "העניין תלוי ועומד") נקבע, כי יש לעכב הליכים רק כאשר עומדות לדיון בשני ההליכים סוגיות זהות מבחינה מהותית (ראו: ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477 (להלן: עניין אל-עוקבי).

סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (וראו עניין אל-עוקבי)

14.     משבחנתי את העתירה לפני כב' השופט שפירא, עלה, כפי שאף כתבתי לעיל, כי עמותת תושבי רוממה טוענת, שאין מי שמחזיק כדין במבנה ולפיכך על העיריה לפעול על פי נוהל ההקצאות של הענקת מקרקעין לשימוש ציבורי ללא תמורה ולהעניק לה את המבנה. המבקשת טענה בבקשתה להצטרף כמשיבה בעתירה, שלה עומדת זכות זו. משמע שהמחלוקת אחת היא: למי יש את הזכות לעשות שימוש בבית הכנסת, האם לתושבי שכונת רוממה או למבקשת (ובעקיפין לקבוצת חסידי ברסלב) או לאחרים. נתבקש בעתירה לחייב את העיריה לפעול בהתאם לנוהל ההקצאות של מקרקעין לצרכי ציבור וללא תמורה, על מנת לקבוע מי יקבל את זכות השימוש במקרקעין. המבקשת טוענת לפני, כי אין זכות לאחר פרט לה למבנה בית הכנסת ולפיכך יש לאסור על העיריה לקיים הליכים של הקצאה ולעצור אותם. אם כך, הסעד המבוקש של האחת - חיוב העיריה להקצות, אל מול השני, איסור על העיריה לפעול בהליכי הקצאה, מעורר את אותן הפלוגתאות: כלום יש להורות לעיריה לקיים הליך של הקצאה, או שיש למנוע זאת ממנה מכל סיבה שהיא. הדיון שהתקיים בעתירה, לפני השופט שפירא, קדם להגשת הבקשה לסעד זמני בענייננו. משכך, הרי שיש להפעיל כאן את דוקטרינת "העניין עומד ותלוי", ועל כן, גם מסיבה זו אני דוחה את הבקשה לסעד זמני.
15.     זאת ועוד: אף מטעמים של תקנת הציבור, סבורה אני שאין ליתן החלטה, שמשמעותה הקפאת ההליך של הקצאה. כעולה גם מהבקשה לפני, האגודה נמחקה מפנקס רשם האגודות מלפני כשש שנים, ולמעשה אף ספק הוא אם היא תפעלה את בית הכנסת או הועד של בית הכנסת או אנשים מקרב התושבים, שאינם קשורים לאגודה מזה כשש שנים. לפיכך, יש סיכויים שאפילו אם יתברר בסופם של ההליכים בהמרצת הפתיחה, כי באיזושהי תקופה בציר הזמן היתה לאגודה זכות להחזיק או להפעיל את המקום, בין על פי הקדש ובין על פי הסכם מפורש או בהתנהגות, הרי יש לדון אם זכויות אלה עדיין עומדות למבקשת. זוהי אחת המחלוקת שיהיה על ועדת ההקצאות לדון בה. בבג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות, פ"ד נד(4) 220, נפסק כי על הרשות המינהלית לבדוק את מהות צרכי הציבור באזור בו נמצא המקרקעין, ואז לבחור מיהו הגוף המתאים ביותר שימלא את הצורך הציבורי באופן הטוב ביותר:

     "הקצאת משאבי ציבור לצורכי ציבור נועדה לקדם פעילות לטובת הציבור, ועל הרשות לבדוק את צורכי הציבור בטרם מוקצים על-ידיה משאבים לגופים אלה או אחרים (בג"ץ 175/71 פסטיבל למוסיקה אבו-גוש קרית-יערים נ' שר החינוך והתרבות [13], בעמ' 830-829). כך בדרך-כלל, וכך - מקל וחומר - לעניין הקצאת קרקע לצורכי ציבור על-ידי העירייה לגוף פרטי ללא מכרז וללא תמורה. ברי, כי על הרשות לברר מה הם צורכי הציבור באזור שבו מצויה הקרקע להקצאה ולבחור בגוף המתאים ביותר למילוי הצרכים הציבוריים על הצד הטוב ביותר".
בוודאי שאין מקום, כבקשת האגודה שלא לפרסם את דבר ההקצאה, באשר:
"... יוכל שישנם מעוניינים נוספים שבידם להציע הצעות לשימושים שונים בקרקע לצורכי ציבור או קרקע אחרת לצורך הפרוייקט המוצע, יש לפרסם את עניין ההקצאה ולאפשר להם להשמיע את דברם.. על ידי מתן זכות טיעון נשמר אמון הציבור בנבחריו; מתאפשרת הבאת תשתית עובדתית מלאה בפני הרשות ומובטחת קבלתן של החלטות ראויות .." (שם בבג"ץ בלומנטל עמ' 230 ז').

16.     מובן שלאגודה תהיה הזכות להביא דבריה לפני ועדת ההקצאות ואף לבקש ביטול החלטתה של הועדה, אם זו לא תספקה, בהליכים משפטיים. בינתיים, לא יתמהמהו הליכי ההקצאה, כך שהציבור לא ייצא נפסד, ואם תידחה הבקשה בהמרצת הפתיחה או תינתן החלטה בעניין זה בהליכי עתירה על החלטת ועדת ההקצאות, לא יווצר חלל ריק לעניין הממשיכה של האגודה.
אוסיף, מבלי לקבוע מסמרות לעניין זה, שאם ועדת ההקצאות תחליט שלא להקצות את המבנה לאגודה, תוכל האגודה לחזור בבקשה גם בתיק זה, שלא לבצע את ההחלטה של ועדת ההקצאות, עד למתן פסק דין בהמרצת הפתיחה. בינתיים, כאמור, יצא הציבור נשכר, שכן אם פסק הדין בהמרצת הפתיחה יקבע שאין למבקשת זכות בנכס, תעמוד לביצוע מיד החלטתה של ועדת ההקצאות, שתינתן, כך יש להניח, על פי צרכי הציבור לאחר בירורם הנאות.

17.     המבקשת העלתה לפני טענה, שראש העיר הביע עמדה בהתבטאויות ברדיו או בראיונות, שהוא אינו מתכוון להשאיר את חסידי ברסלב במקום אלא להקצות את המבנה לעמותת רוממה. נראה, כי טענה זו הובאה על ידי המבקשת, על מנת להראות שדעתה של העיריה מוטה מראש לטובת עמותת תושבי רוממה. על כך יש להשיב, שראש העיר אינו אותה אישיות כמו ועדת ההקצאות, ועל כל פנים עומדות למבקשת תרופות בתחום המינהלי כנגד התנהלות ועדת ההקצאות אם, לעמדתה, יפלו פגמים כלשהם בהתנהלותה או בהרכבה.

18.     באשר לזכותה של המבקשת לתבוע ולהתבע כל עוד היא מחוקה, ובאשר לזכאותו של מר הוניג לייצג את האגודה, לא נזקקתי לסוגיות אלה, הן מתוך הנחה שעד מהרה תתקבל ההחלטה בבקשתה של המבקשת להחייאה לפני רשם האגודות, כפי שאכן קרה, והן משום שהבקשה לסעד זמני נדחתה מטעמים אחרים.

19.     לפיכך, אני מקבלת את עמדתן של המשיבות ומורה על דחיית הבקשה לסעד זמני על הסף. בהתחשב בכך שהמשיבות, וכוונתי לעיריה ולעמותת רוממה, לא הספיקו להגיש תגובה בכתב, אני פוסקת להן הוצאות מופחתות בסכום של 1,500 ₪ + מע"מ לכל אחת מהן.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצול מכרז

  2. פיצול מכרזים

  3. מכרז של המשטרה

  4. "תנאי סף" במכרז

  5. מצג כוזב במכרז

  6. פטור מחובת מכרז

  7. הצעות זהות במכרז

  8. ביטול מכרז משותף

  9. קריסת זוכה במכרז

  10. פיצול זכיה במכרז

  11. ביטול מכרז פנימי

  12. תיקון הצעה במכרז

  13. הצעות פגומות במכרז

  14. עתירה לביטול מכרז

  15. מכרז הסעות עובדים

  16. דרישת ניסיון במכרז

  17. פסק דין זכיה במכרז

  18. הימנעות מביטול מכרז

  19. מכרז להפעלת מדחנים

  20. השכלה כתנאי סף במכרז

  21. בחירת מועמדים במכרז

  22. תיחור בין זוכי מכרז

  23. דמי היתר זוכה במכרז

  24. ביטול מכרז בשלב השני

  25. דיני מכרזים ציבוריים

  26. תכסיסנות פסולה במכרז

  27. עורך דין דיני מכרזים

  28. פטור מחובת מכרז פומבי

  29. כרייה וחציבה ללא מכרז

  30. ביקורת שיפוטית מכרזים

  31. מכרז פנימי למשרת מנהל

  32. פגם בניסוח מסמכי המכרז

  33. ביטול מכרז חניה מוסדרת

  34. נוסח ערבות מחייב במכרז

  35. מכרזים משותפים - עתירה

  36. מכרז לניהול מחלקת גביה

  37. מכרז שמירה נמל תל אביב

  38. מכרז מנהל בית ספר חרדי

  39. תנאי סף במכרז מיקור חוץ

  40. מכרז מינוי קצינים במשטרה

  41. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  42. דרישת ניסיון קודם במכרז

  43. חובת השוויון במכרז פרטי

  44. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. פיטורים לאחר מכרז חיצוני

  46. קרבה משפחתית בהליכי מכרז

  47. טענת ניגוד עניינים במכרז

  48. ביטול הדחה מועדת המכרזים

  49. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  50. עתירה לביטול זכייה במכרז

  51. סמכות ראש העיר לבטל מכרז

  52. הגבלת מספר המשתתפים במכרז

  53. תנאי סף מונע השתתפות המכרז

  54. קרבה משפחתית למועמדים במכרז

  55. גזר דין נגד המכרז של המדינה

  56. ביטול מכרז מיחזור אשפה ביתית

  57. פיצוי בגין אי קבלת הצע במכרז

  58. עתירה לבטל החלטת ועדת מכרזים

  59. איחור של 15 דקות בהצעה למכרז

  60. ועדת מכרז פנימי להעסקת עובדים

  61. חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992

  62. סמכות דיון בתביעה שעילתה מכרז

  63. מכרז לאספקת תאי שירותים ניידים

  64. מכרז להפעלת מרכז לטיפול בילדים

  65. בחירת נציגי ציבור לועדת המכרזים

  66. השתתפות במכרזים של חברה ממשלתית

  67. מכרז פנימי לתפקיד מנהל קול ישראל

  68. תקנות חובת המכרזים, התשנ''ג-1993

  69. דחיית מועד הגשת הצעות למכרז פומבי

  70. ראש העיר חייב להפעיל שיקול דעת מכרז

  71. תקנות העיריות (מכרזים), התשמ''ח-1987

  72. פגם בהחלטת ועדת המכרזים על ביטול מכרז

  73. עתירה כנגד תנאי סף המגביל השתתפות במכרז

  74. פגם במכרז לקבלת עובד רשות ציבורית לעבודה

  75. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של המינהל

  76. האינטרס הציבורי מול האינטרס הכלכלי במכרז

  77. תביעה מנהלית לפיצויים בשל ביטול זכיה במכרז

  78. תקנות מילווה המדינה (מכרזים), התשמ''ד-1984

  79. סעיף בהסכם הקובע במפורש מה יחשב "הפרה יסודית"

  80. פטור ממכרז למחזיק במקרקעין באופן רצוף 10 שנים

  81. תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש''ם-1979

  82. קצאת קרקע ע''י העירייה לגוף פרטי ללא מכרז וללא תמורה

  83. מחזיק במקרקעין מעל 10 שנים בהסכמת המינהל - פטור ממכרז

  84. תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ''ג-1993

  85. הודעה על החלטה בדבר מגרשי בנייה בכפרי מיעוטים - פטור ממכרז

  86. נטען כי פרסום המכרז, כפי שנעשה, היה בו כדי להטעות וליצור מצג כוזב

  87. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ''ה-1995

  88. תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ''ח-1998

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון