צו מניעה לפי חוק זכות מטפחים של זני צמחים

להלן החלטה בנושא צו מניעה לפי חוק זכות מטפחים של זני צמחים:

החלטה

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב בעצמו ו/או באמצעות ו/או יחד עם כל אדם ו/או גוף אחר במישרין או בעקיפין, לגדל, להרבות, להפיץ, לשווק, לייצא, להציע למכירה, למכור, להעביר, לפרסם ו/או לנצל בכל דרך שהיא, בישראל או מחוץ לישראל, פרחים, שתילים ו/או כל חומר ריבוי ו/או חומר מאוסף אחר באופן שיש בו משום הפרה של זכות המבקשת בגיפסנית מזן "דנגיפמיני" - זן רשום עפ"י חוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג-1973 (להלן: "החוק") הידוע והמשווק תחת סימן המסחר "million stars" (להלן: "מליון סטארס"), לרבות תוך שימוש בשם "הילה" () ו/או כל שם ו/או כינוי אחר בו ייעשה שימוש ע"י המשיב.
כן מבוקש לאסור על המשיב, בעצמו ו/או באמצעות ו/או יחד עם כל אדם ו/או גוף אחר, במישרין או בעקיפין, להעביר חומר ריבוי ו/או חומר מאוסף ו/או כל חומר צמחי אחר המפר את זכויות המבקשת בזן הדנגיפמיני "מליון סטארס" המצויים ברשותו בכל דרך שהיא, בתמורה או שלא בתמורה, לכל אדם ו/או גוף אחר בישראל או מחוץ לישראל וכן מבוקש להעביר דו"חות מכירה ודו"חות באשר להיקפי הגידול ושטחי הגידול לגבי הזן "הילה" וזנים אחרים.
יש לציין שביום 20/7/05 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד כמבוקש בבקשה, ע"י כבוד השופטת רובינשטיין שהותנה בהפקדת ערבון בסך 50,000 ₪, כשהדיון בפני התקיים במעמד הצדדים ביום 10/8/05 ובהסכמת הצדדים צומצם צו המניעה הזמני כדי להקטין את הנזקים, באופן שהמשיב יהיה רשאי לגדל ולמכור את הפרחים שהוא מגדל כיום.

אין מחלוקת שהמבקשת - דנציגר הינה שותפות רשומה העוסקת בגידול, פיתוח, טיפוח, מחקר, ייצור, מכירה, שיווק וניצול של צמחי נוי לשוק המקומי וליצוא כשבין היתר טיפחה דנציגר זן גיפסנית "דנגיפמיני" והיא נרשמה כבעלת הזכויות הבלעדית לזכות המטפחים בספר זכויות מטפחים מכוח החוק בזן הדנגיפמיני - "מליון סטארס" ונרשמו על שמה בשנת 1997 בארץ ובחו"ל זכויות מטפחים וזכויות פטנט בזן האמור וכן נרשם על שמה סימן המסחר "million stars" בארץ ובחו"ל (ראה נספחים א1, א2, ב1, ב2 לבקשה).
אין מחלוקת שהמשיב עוסק בגידול גיפסנית שנים רבות ובין היתר מגדל, משווק ומוכר זן מסוג "הילה" שלגביו הגיש גם בקשה לרישום זכויות מטפחים עפ"י החוק.

לטענת המבקשת, ה"מליון סטארס" הוא זן חדש יחסית בעל תכונות ייחודיות, פרי פיתוח ארוך והשקעה רבה, שחולל מהפיכה בשוק הגיפסנית שזכה להצלחה רבה ומהווה כיום את זן הגיפסנית השולט בשוק הפרחים בארץ ובעולם שתכונתו העיקרית הינה פרח קטן מלא שמסודר בקבוצות בעלות מספר רב של פרחים.
לטענת המבקשת, המשיב פועל באופן שיש בו הפרה של זכויותיה ב"מליון סטארס", כפי שפעל גם בעבר, כשהבקשה הנוכחית עוסקת בזן גיפסנית שקרוי "הילה" שהמשיב מגדל ומוכר ואגף הגיש בקשה לרישום זכויות מטפחים ב-25/8/03 למועצה לזכויות מטפחים בישראל (בקשה שהמבקשת מתנגדת לה, טרם נידונה וטרם ניתנה בה החלטה).
לטענת המבקשת, לאחר שנודע לה על כך שהמשיב משווק ומוכר פרחים ושתילים של "הילה" בחו"ל הצליחה לרכוש בהולנד ענפי פריחה של ה"הילה" ושלחה אותן לבדיקות גנטיות במעבדת "קיגין" בהולנד כשבדיקות אלו העלו התאמה גנטית גבוהה ביותן בין ה"הילה" ל-"מליון סטארס", כשגם הבדיקות המורפולוגיות שבוצע העלו כי קיים דמיון רב בין ה"הילה" ל"מליון סטארס".
לטענת המבקשת, המשיב מפר בכך את זכויות המבקשת בזן ה"מליון סטארס" בהתאם להוראות סעיף 36 (ה)(2) לחוק, כשלכל הפחות מדובר "בזן נגזר" כמשמעותו והגדרתו בסעיף 36 (ה)(1) לחוק כשנטל הראיה לסתור זאת עובר עפ"י החוק למשיב, שלא עמד בכך.
לטענת המשיב, בשנת 1995 החל לעסוק בטיפול גיפסנית כשבעמל רב ובמשך שנים פיתח את הזן "הילה" (כמו גם זנים אחרים). לטענת המשיב, המבקשת פעלה בשיהוי ובחוסר תום לב.
לטענת המשיב, קיימים הבדלים מהותיים בין הזן "מליון סטארס" לזן "הילה" כשאין התאמה גנטית ביניהם וכן ה"הילה" אינו זן נגזר מ"המליון סטארס".
לטענת המשיב גם מאזן הנוחות נוטה לטובתו כשמדובר בנזקים אדירים שיגרמו לו במידה וצו המניעה יינתן שיחרוץ את גורל הגיפסנית לכליה בעוד נזקה של המבקשת הוא נזק כספי בלבד.

2.     לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה וליתן צו מניעה זמני כמבוקש בבקשה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א.     כללי וראיות לכאורה

אני סבור שמדובר במקרה דנן בהפרה שהפר המשיב את הוראות החוק וזאת במודע ובצורה מתוכננת תוך מודעות לכך שמדובר בזן ה"הילה" בזן שמקורו בהכפלת כרומוזומים של זן ה"מליון סטארס". המשיב אף נהג בחוסר תום לב בנסיונו להסתיר את מעורבותו ופעולותיו לביצוע הנ"ל והצגתו כמי שלא הייתה לו כל נגיעה לזן ה"מליון סטארס" וכן בכך שלא רשם את הדימיון לזן ה"מליון סטארס" בבקשה לרישום הזכויות בפנקס זכויות המטפחים של זן ה"הילה". מדובר בהפרה ברורה של הוראות החוק, כשקיים דמיון קרוב בין הזנים ולכל הפחות מדובר ב"זן נגזר" והמשיב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח שלא מדובר בזן נגזר.

במקרה דנן, אין מחלוקת שהמבקשת היא בעל זכות מטפחים לגבי הזן דנגיפמיני - "מליון סטארס", הרשומה בספר זכויות מטפחים משנת 1997, ולכן מהווה זן מוגן.
לפיכך, ניצול זן רשום טעון לפי סעיף 36 (א) לחוק קבלת רשות של המבקשת, רשות שלא ניתנה כשהמבקשת רשאית לפי סעיף 36 (ב) לחוק למנוע מהמשיב לנצל את הזן שלגביו נרשמה הזכות כשניצול כאמור מהווה הפרה של החוק זכותה של המבקשת כבעל זכות מטפחים חלה גם על זן שנגזר בעיקרו מן הזן המוגן (כשהזן "מליון סטארס" אינו בעצמו זן שנגזר מעיקרו) וזאת עפ"י סעיף 36 (ה) לחוק.
לכן יש לבחון האם ה"הילה" היא זן נגזר של ה"מליון סטארס" עפ"י סעיף 36 (ה) לחוק זן ייחשב כזן נגזר בעיקרו מזן אחר (המקורי) אם נתקיימו בו כל אלה:

"(א) הוא נגזר בצורה בולטת מן הזן המקורי, או מזן שבעצמו נגזר בצורה בולטת מן הזן המקורי, בעודו שומר על ביטוי מאפיינים עיקריים הנובעים מן הגנוטיפ או משילובם של גנוטיפים של הזן המקורי; זן שנגזר בעיקרו יכול שהושג על ידי בחירתו של מוטנט טבעי או מושרה, או של משתנה סומקלונלי, בחירתו של יחיד משתנה מצמחי הזן המקורי, הכלאה חוזרת, השתנות באצמעות הנדסה גנטית או בכל דרך אחרת כיוצא באלה;
(ב) הוא ניתן בבירור לאבחנה מן הזן המקורי;
(ג) למעט הבדלים הנובעים מפעולת הגזירה, הוא תואם את הזן המקורי במאפיינים העיקריים הנובעים מן הגנוטיפ או משילוב גנוטיפים של הזן המקורי;"

כן תחול זכותו של בעל זכות מטפחים גם על זן אשר בהתאם לסעיף 7 לחוק אינו שונה באופן ברור מן הזן המוגן (שזהו תנאי לזן חדש) וגם על זן אשר ייצורו מצריך שימוש חוזר בזן המוגן.
יש לציין שהחוק תוקן ב-1996 כשהוסף נושא ה"זן הנגזר", כשהמטרה של התיקון הנ"ל היתה לשמור על זכויותיו של מטפח הזן החדש וזאת בעקבות תיקון ב-1991 של האמנה הבינלאומית בדבר הגנת זנים חדשים של צמחים שנחתמה בפריס ביום 2/12/62 שישראל הצטרפה אליה ב-12/4/84.
עפ"י האמור בהצעת חוק זכות מטפחים של זני צמחים (תיקון מס' 2) התשנ"ה-1995, הצ"ח 2382, י"ח באדר ב' התשנ"ה 20/3/95, בעמוד 390, התיקון בא להרחיב את היקף זכות המטפחים ולהחיל את הוראות החוק גם על זן שנגזר בעיקרו מזן מוגן ולהגן על האינטרסים הקניינים של המטפח (וראה לגבי מטרת התיקון שבא להגן ולשמור על זכות המטפחים ועל המוטיבציה לייצר ולטפח ידע חדש וזנים חדשים בדברי הכנסת בקריאה השניה והשלישית, בעמודים 4259 - 4260).

במקרה שמדובר ב"זן נגזר" הרי לפי סעיף 62 א' לחוק עובר נטל הראיה לנתבע שעליו מוטלת אז חובת הראיה כי אין הזן נגזר בעיקרו וזאת אם הוכיח התובע אחד מאלה:
(1) "התאמה גנטית בין הזן המקורי המוגן לבין הזן שנטען כי הינו נגזר בעיקרו".
(2) "הזן שנטען כי הינו זן נגזר בעיקרו שומר, למעט הבדלים קלים, על ביטוי מאפיינים עיקריים הנובעים מן הגנוטיפ או משילובים של הגנוטיפים של הזן המקורי המוגן".

דהיינו, עפ"י סעיף 62 א' לחוק מספיק למבקשת להוכיח את אחד מהנ"ל כדי שנטל הראיה יעבור למשיב להראות שלא מדובר בזן נגזר.
לטעמי, מדובר ב"הילה" בלפחות זן נגזר של "המליון סטארס" לפי סעיף 36 (ה) לחוק, כשהמבקשת עמדה בנטל הנדרש והוכיחה את שני התנאים הנקובים בסעיף 62 א' לחוק (למרות שמספיק להוכיח אחד מהם) ולפיכך עבר הנטל למשיב להוכיח שלא מדובר בזן נגזר והמשיב לא עמד בנטל זה.

אני מקבל את חוות דעתו של פרופסור אברהם לוי ת/4 א' (נספח י1 לבקשה) ואת עדותו שמדובר במקרה דנן במקרה שבו קיימת התאמה גנטית בין זן ה"מליון סטארס" וזן ה"הילה", כשקיימת דרגה גבוהה ביותר של קירבה ומדובר לפחות בזן נגזר לאחר שבוצעה הכפלה של הגנום הדיפלואידי של ה"מליון סטארס". דהיינו, הכפלת כרומוזומים שבמהלכה עשויים להיגרם שינויים גנטיים המסבירים את ההבדלים שניתן לראות בין שני הזנים ואת אי הזהות ביניהם כמו ההבדלים בגודל העלים, בגובה, בעובי הענף, במספר עלי הכותרת, אורכן והבדלים נוספים המפורטים בחוו"ד המומחים של המשיב.
אני מקבל את עדותו של פרופסור לוי שהעובדה שמדובר ב-97% התאמה גנטית נובע מהכפלת כרומוזומים של הזן "מליון סטארס" שגורמים לשינויים המורפולוגיים הנ"ל כשניתן לראות את ההכפלה של הד.נ.א. בבדיקות המעבדה של קייגין המעידה על הכפלת הכרומוזומים (כשגם המומחים מטעם המשיב לא מתכחשים לכך שנעשתה הכפלת כרומוזומים וכן לכך שיכולה להיות להכפלת הכרומוזומים השלכה על שינויים בפרחים ורק טוענים שהדבר בוצע באופן טבעי).
יש לציין שהחוק עצמו מדבר בסעיף 36 ו-62 א' על התאמה גנטית ואני דוחה את טענות המשיב והמומחה מטעמו פרופסור יצהר שמאי שכדי להחליט אם משהו הוא זן נגזר צריך ללכת למורפולוגיה בלבד.
אכן, כפי שהעידו המומחים מטעם המשיב ואף המומחים מטעם המבקשת וכפי שניתן לראות בעין ישנם הבדלים מורפולוגים בין הזנים (ראה בחוו"ד לייסט מיכל נ/4 והטבלה והתמונות המצורפות לה) אך אין בכך לגרוע מכך שישנה התאמה גנטית בין הזנים.
אני גם דוחה את הנחת המומחים שלמשיב לא היו אמצעים לעשות הכפלת כרומוזומים ולכן מדובר בהכפלה טבעית שכן מדובר בהשערה בלבד מה גם שהמשיב יכל להיעזר באנשי מקצוע לצורך כך ואף ניתן לעשות זאת גם באמצעים פשוטים (ראה עדות פרופ' לוי). גם אם היה מדובר בהכפלה טבעית של כרומוזומים אין הדבר גורע מכך שמדובר לפחות בזן נגזר. חווה"ד של פרופסור לוי מגובה בנתוני הבדיקה של חברת קייגין (המקובלת הן על מומחי המשיב ואף על המשיב בהצעתו המתחמקת מביצוע בדיקת ה"הורים") שלפיה קיימת התאמה גנטית ודרגה גבוהה ביותר של קירבה (97%).
עפ"י הבדיקה ה"הילה" ו"המליון סטארס" שייכים לאותה קבוצת מוטנטים כשה"הילה" הינו מוטנט שמקורו בהכפלת כרומוזומים של ה"מליון סטארס", כך שבמקרה דנן מתקיימת גם החלופה השניה לסעיף 62 א לחוק שכן הוכח בפני שהזן "הילה" שומר למעט הבדלים קלים, על ביטוי מאפיינים עיקריים הנובעים מן הגנוטיפ של זן ה"מליון סטארס" או משילובים של הגנוטיפים של הזן המוגן ה"מליון סטארס".
אני סבור שבמקרה דנן מדובר לכאורה בזן "הילה" שאינו שונה באופן ברור מזן ה"מליון סטארס" כק שאינו מהווה זן חדש לפי סעיף 7 לחוק, ולכן ישנה לכאורה למבקשת הגנה על זכותה כבעל זכות מטפחים לפי סעיף 36 (ה) (2) לחוק, אך גם בלא להכריע בכך הרי מדובר לכל הפחות בזן נגזר לפי סעיף 36 (ה) (1) לחוק, כשהמבקשת הצליחה להראות ולהוכיח את האמור בסעיפים (1) ו-(2) לסעיף 62 א' לחוק ובעקבות זאת עבר הנטל למשיב להוכיח שאין מדובר בזן הנגזר בעיקרו והמשיב לא הרים נטל זה.
אני סבור שאם לוקחים זן מוגן כמו ה"מליון סטארס" ועושים לו הכפלת כרומוזומים כשיש התאמה גנטית של 97% ושינויים קלים הנובעים מהכפלת הכרומוזומים, מדובר במקרה זה לפחות בזן נגזר.

ההבדלים המורפולוגיים הקיימים בין ה"הילה" ל"מליון סטארס" מקורם בהכפלת הכרומוזומים של ה"מליון סטארס" שנעשתה ע"י המשיב, ויתכן כי בחלקה אף נובעת משוני בתנאי הגידול של הצמחים. קיימת התאמה גנטית בין ה"מליון סטארס" ל"הילה" וכן ה"הילה" שומר על ביטוי המאפיינים העיקריים הנובעים מן הגנוטיפ של "מליון סטארס" למעט הבדלים קלים הנובעים בעיקר מהכפלת הכרומוזומים (ויתכן גם השפעה של שוני בתנאי הגידול). מדובר אם כן בזן ה"הילה" בזן קרוב ביותר לזן ה"מליון סטארס" ולכל הפחות מדובר בזן נגזר.

במקרה דנן לא מצאתי התקיימות של שיהוי מצד המבקשת שפעלה מייד כשהצליחה לשים ידה על זן הגיפסנית "הילה" בחו"ל ורק לאחר שהמשיב החל לשווק בפועל את שתילי פרחי ה"הילה" באופן מסחרי.

אין גם משמעות להחלטה על רישום זן ה"מורין" כזן חדש לפי החוק ו/או לפסה"ד של ביה"ד בהאג לגבי זנים אחרים (כשעל החלטת המועצה לזכות מטפחים לרישום הזן "מורין" תלוי ועומד ערעור וכן טרם נתקיים הדיון בצו המניעה לגבי הזן "מורין" התלוי ועומד בביהמ"ש המחוזי, לאחר שניתן צו מניעה זמני, החלטה שאושרה גם בביהמ"ש העליון).

ב.     התנהגות המשיב וחוסר תום לבו

אני סבור שלא ניתן במקרה זה להתעלם מהתנהגותו של המשיב ומחוסר תום לבו.
בסעיף 8 לתצהירו של המשיב נ/3 פירט המשיב את התהליך הבסיסי שביצע לשם פיתוח זני גיפסנית חדשה לרבות זן ה"הילה" שמבוסס על ביצוע הכלאות בין זני "הורים" פוטנציאליים שונים (נמנו 9 זנים).
בעדותו בביהמ"ש, העיד המשיב שה"הורים" המפורטים בסעיף 8 לתצהירו הם הזנים שמהם בוצעה ההכלאה ושהוא לא השתמש ב"הורים" נוספים ולא השתמש אף פעם בכל דרך שהיא בזן "מליון סטארס" לא נגע בו והוא לא היה בסביבה אצלו כשהוא לא חייב לומר מי ה"הורים" של ה"הילה" מהם נעשתה ההכלאה כי זה סוד מסחרי (עמודים 69 - 71 לפרוטוקול).
תמוה, מדוע אם המשיב אינו יודע מי ה"הורים" של ה"הילה" הוא טען שהוא לא מוכן לגלות מי זוג ה"הורים" כי זה סוד מסחרי ולא העיד בתחילה שהוא לא יכול לגלות זאת כי הוא לא יודע מי זוג ה"הורים" מבין כל הזנים שנקב בשמם.

בשלב מאוחר יותר של הדיון משהצעתי לבצע בדיקת ד.נ.א. של כל ה"הורים" שנטען שמהם נעשתה ההכלאה של ה"הילה" כדי לבחון האם לפחות אחד מה"הורים" הוא מהזן "מליון סטארס". השיב מר מור שהוא לא יודע מי ה"הורים", שההכלאה נעשתה ע"י חרקים וש"ההורים" הם מבין הזנים שנקב בהם בתצהירו.
התרשמתי שהמשיב מתחמק מביצוע הבדיקה שהוצעה על ידי בהסכמת המבקשת תוך העלאת טענות "מן הגורן ומן היקב" בנסיון למנוע בדיקת ד.נ.א. כזו (כמו הערכה מופרזת של מליון דולר לגבי העלות הגבוהה של הבדיקה), תוך הצעה של ניתוח נתונים ובדיקה שלא יכולים לשלול את מעורבות ה"מליון סטארס" כאחד ה"הורים" ב"הילה". אני סבור שמדובר בנסיון של המשיב להתחמק מהבדיקה המוצעת שכן המשיב יודע ידוע היטב שמדובר במקרה שבו בוצעה הכפלת כרומוזומים של זן ה"מליון סטארס" כדי להגיע לזן "הילה".
אני דוחה את היתממות המשיב ונסיונו להרחיק עצמו מזן ה"מליון סטארס" שהוא לא נגע בו, לא השתמש בו ולא היה בסביבתו ודוחה את גירסת המשיב הנ"ל.
אני סבור שלא מדובר במקריות מרחיקת לכת כפי שהמשיב מנסה לטעון שהיתה הכפלת כרומוזומים מקרית בצורה טבעית ושהיתה הכלאה מקרית בין הזנים ע"י דבורים וחרקים שנשאו את צוף האבקנים מספר קילומטרים או נשיאה ברוח וכו'. דברים לא הגיוניים גם מבחינה סטטיסטית וגם מבחינת גירסת המשיב והסתירות שהתגלו כגירסתו.

ניתן לראות גם שלמרות שהמשיב טען שלא נגע, לא השתמש ולא היה בהישג יד לזן "מליון סטארס" הוא בחר לשתול כבר ב-10/04 אצל מגדל אחר, את זן ה"מליון סטארס" ביחד עם ה"הילה" וזאת לפי יעוץ משפטי כדי לראות את ההבדלים ביניהם באותם התנאים ולהראות שיש הבדלים משמעותיים (עמ' 65 לפרוטוקול) ואף הזמין מומחים מטעמו לבדיקת הנ"ל.
דהיינו, המשיב הכין עצמו מראש לאפשרות של תביעה ע"י המבקשת שכן ידע היטב שתביעה כזו תבוא לאור הקשר בין ה"מליון סטארס" ל"הילה" והדמיון הרב ביניהם.
זאת ועוד, המשיב גם לא ציין בבקשה לרישום הזן "הילה" בספר זכות המטפחים שמדובר בזן הדומה ל"מליון סטארס" למרות שהיה עליו לרשום זאת והוא ידע ידוע היטב שיש דמיון רב ביניהם (ראה עמוד 66 לפרוטוקול וראה נספח ז2 לבקשה) וציין בבקשה הנ"ל רק שיש דמיון לזן "מורין" (שלגביו ישנם הליכים משפטיים).
המשיב גם לא ידע להסביר בעצמו את ההבדלים בין ה"הילה" ל"מליון סטארס" (ראה עמוד 81 לפרוטוקול).

ניתן לקבוע, שהמשיב לא רק שלא התרחק מזן ה"מליון סטארס" אלא אף הסתמך עליו תוך הכפלת כרומוזומים שלו במודע, כדי ליצור לפחות זן נגזר (זן ה"הילה"). להתנהגותו של המשיב, מודעותו וחוסר תום לבו בנסיונו להסתיר את הנ"ל יש השלכה על בקשה זו, לפחות בשלב זה שבו הנטל עובר למשיב עפ"י סעיף 62 א לחוק להוכיח שלא מדובר ב"זן נגזר", נטל שלא הורם על ידו בכל מקרה, כשהמשיב לא נתן הסבר של ממש לכך שלא מדובר ב"זן נגזר" וסיפורי הדבורים, החרקים והרוח שהעלה המשיב כהסברים מטעמו הם "סיפורי בדים" ונסיון סרק וחסר תום לב של המשיב להסתיר את מעורבותו ופעולותיו ליצור זן דומה או לפחות זן נגזר לזן ה"מליון סטארס".

ג.     מאזן הנזקים והנוחות

אין ספק שבמקרה דנן מתן צו המניעה הזמני יכול לגרום לנזק כספי למשיב שיצטרך מלחדול לגדל את זן ה"הילה" ולעבור לגידול זנים אחרים (כשהמשיב עצמו מודה שניתן לעשות הסבה שעלותה כ-100,000 ₪ בסעיף 90 לסיכומיו וזאת בהנחה שהמשיב הרוויח מהגידול של זן ה"הילה" שכן חווה"ד שהמציא התייחסה להכנסות ולא להוצאות ו/או לרווח או הפסד).
יחד עם זאת גם למבקשת נגרמים נזקים בעקבות ההפרה, המכירה והשיווק של זן ה"הילה" ע"י המשיב תוך פגיעה בנתח השוק של המבקשת והמוכרים והמשווקים המורשים של ה"מליון סטארס" וכן פגיעה במבקשת שהשקיעה כספים רבים (מליוני ₪) לטיפוח הזן הרשום לשיווקו והחדרתו לשוק, תוך יצירת תחרות בלתי הוגנת, הפקת רווחים שלא כדין, עשיית עושר ולא במשפט וסכנה לפגיעה במוניטין של המבקשת.
במקרה שטיב התביעה וסיכוייה איתנים וכן מדובר בפגיעה בזכות קניינית, כמו במקרה דנן, ניתן גם להקל בדרישה לגבי מאזן הנוחות.
לא ניתן להפר את החוק בריש גלי ובמודע כפי שנעשה כאן ע"י המשיב, ליצור במודע מצב חדש בשטח ע"י גידול, מכירת ושיווק הזן "הילה" ואח"כ לטעון שהפסקת המצב המופר תביא לנזקים גדולים למפר.
כדי להקטין את הנזקים שייגרמו למשיב כתוצאה ממתן צו המניעה הזמני (וכן להקטין את הסיכון של המבקשת לתשלום פיצויים במידה והתביעה תידחה) ובהמשך להסכמת הצדדים להמשך מכירת ושיווק הפרחים ע"י המשיב עד למתן ההחלטה, ובהתחשב בזמן שדרוש למשיב כדי לעבור להסבה ולגידול ושיווק זן אחר של גיפסנית ייכנס צו המניעה הזמני לתוקפו ב-1/12/05, כשעד אז יישאר בתוקפו צו המניעה הארעי בתוספת ובכפוף להסכמה שהושגה בין הצדדים בדיון לגבי המשך גידול ומכירת הפרחים שהמשיב מגדל כיום, עד לכניסת צו המניעה הזמני לתוקף.
לגבי הסעד המבוקש בסעיף 3 לבקשה המשיב הציע בעצמו בתגובתו לנהל רישום מפורט ומדוייק מבוקר ע"י רו"ח לגבי הרווחים משיווק ה"הילה" כשלאור מתן צו המניעה הזמני ימציא המשיב למבקש דו"ח מפורט לגבי מכירות ה"הילה" (וזן זה בלבד) עד לכניסת הצו לתוקף (1/12/05).




ד.     התוצאה

התוצאה הינה שניתן בזאת צו מניעה זמני כמבוקש בבקשה, שייכנס לתוקף ביום1/12/05.
בהתחשב במשמעות הכלכלית של הצו והנזק הצפוי (גם אם המוקטן) למשיב שעלול להיגרם כתוצאה ממתן הצו, אם יבוטל הצו, ובנסיבות תיק זה אני מחייב את המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט, כתנאי למתן הצו, ערבות בנקאית בסך של 200,000 ₪ צמודה למדד, שתופקד כערבות לפי תקנה 364 (א) לתקנות סד"א וכן בנוסף ערבון כספי או ערבות בנקאית צמודה למדד בסך של 100,000 ₪, שתופקד כערבון לפי תקנה 364 (ב) לתקנות סד"א וזאת בהתחשב באמור לעיל המהווה טעם מיוחד להגדלת סכום הערבון כאמור בתקנה 364 (ג) לתקנות סד"א.
אני מחייב את המשיב לשלם למבקשת את הוצאות הבקשה בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנות היערות, 1926

  2. פקודת היערות, 1936

  3. ביטול חוק המועצה לצמחי נוי

  4. הודעה בדבר אזור נפגע וצמח פגיע

  5. צו מניעה לפי חוק זכות מטפחים של זני צמחים

  6. חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973

  7. חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), תשל"ג-1973

  8. תביעה ייצוגית בגין היטלים ממגדלים מועצת הצמחים

  9. אכרזות על אזורים שמורים ליער ואיזורי יער סגור

  10. תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים), התשס''ה-2005

  11. צו היערות (אכרזה על אילנות מוגנים) (מס' 2), התשנ"ז-1997

  12. כללי המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי (היטלים), תש"ם-1980

  13. תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (היטלים), התשס''ז-2007

  14. כללי המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי (הסדר הגידול), תשל"ט-1979

  15. כללי המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי (הקמת קרנות), התשמ"א-1981

  16. צו הגנת הצומח (ביעור נגעים בצמחים באזור הערבה ורמת הנגב), התשנ"ד-1994

  17. תקנות זכות מטפחים של זני צמחים (הארכת תקופת זכות מטפחים), התשנ''ג-1993

  18. תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (סדרי דין בפני ועדת קנסות), התש''ע-2010

  19. תקנות המועצה לצמחי נוי (ייצור ושיווק) (סדרי דין בפני ועדת קנסות), התשמ''א -1980

  20. צו מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דחיית המועד למינוי החברים הראשונים במועצה), התשס"ז-2007

  21. כללי המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי (מסירת נתונים בדבר גידול צמחי נוי ומיקומם), תשל"ט-1979

  22. תקנות מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (דרכי מינוי חברי המועצה וחברי ועדות ענפיות), התשס''ו-2006

  23. צו מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (פיזור מועצת הזיתים והכללת ענף זיתי השמן במועצת הצמחים), התש"ע-2010

  24. תקנות זכות מטפחים של זני צמחים (תשלום הוצאות חברי המועצה על השתתתפותם בפעולות המועצה), התשס''ט-2009

  25. תקנות המועצה לייצור ושיווק צמחי נוי (התאמת הוראות חוק מועצת הפירות ודרכי מינוי חברי המועצה), תשל''ז-1977

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון