עתירה לבג''צ להדיח אדם מתפקידו

האם ניתן לפנות לבג"צ בקשה להדיח אדם מתפקידו ?

נפסק כי העותר לא מיצה את הסעד החלופי המוגדר בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ונמנע מלפנות בערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את תיק החקירה. לא הועלה כל טעם לחרוג מהכלל לפיו לא יזקק בית משפט זה לעתירה כל עוד לא מיצה העותר את הסעד החלופי העומד לרשותו.

להלן פסק דין בנושא עתירה לבג''צ להדיח אדם מתפקידו:

פסק-דין     
                    

השופטת א' פרוקצ'יה:

     עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות למשיבים להדיח את מנכ"ל בי"ח "אסותא" וכן להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית סביב הפרשה הנטענת הבאה:

הרקע לעתירה

1.     העותר הינו מטופל במכון למיפוי לב הפועל בבית החולים אסותא (להלן: המכון). לטענתו, נודעו לו עובדות מצפייה בתוכנית תחקירים ששודרה בערוץ מסחרי בטלוויזיה, ועל פיהן, מנהל בית החולים הורה על הצבת מצלמה בחדר ההלבשה של המכון, שצילמה את עובדי המכון ולקוחותיו בעת שהחליפו בגדים, והיו בעירום חלקי. נטען, כי צילומים אלה נעשו מבלי שהמצולמים ידעו על כך, ומבלי שנתנו את הסכמתם לכך. כן נטען, כי בתוכנית התחקירים הכחיש מנהל בית החולים את מעורבותו בהתקנת המצלמה, והודה בכך רק לאחר שהוצגו בפניו ראיות נוספות. העותר טוען, כי בהצבת המצלמה וצילום המטופלים והעובדים בלא הסכמתם הופרה זכותם לפרטיות, המוגנת בשורה של חוקים, וכן הוא מאשים את מנהל בית החולים, שבהכחשותיו פגע בכבוד המקצוע הרפואי. לאור זאת, הוא דורש את הדחתו ממשרתו.

2.     העותר העלה את טענותיו כנגד התנהלות מנהל בית החולים בפרשה בפני מספר גורמים. בתחילה, פנה העותר למנהל בית החולים בדרישה לפצותו, ולפצות את אשתו, שגם היא מטופלת במכון, בטענה שבני הזוג צולמו במצלמה הנסתרת, ושבכך נפגעה פרטיותם. מנהל בית החולים בדק את הבקשה ודחה אותה, בנימוק שאין קשר בין מועדי הבדיקות שבני הזוג ביצעו במכון, לבין התקופה שבה פעלה המצלמה במכון. מיד לאחר מכן, העותר הגיש תלונה למשטרת ישראל, שהחליטה לסגור את תיק החקירה מחוסר ענין לציבור. ביום ה-25.10.07, פנה העותר לשר הבריאות (להלן: השר) ולמנכ"ל משרדו, וביקש את הדחתו לאלתר של מנהל בית החולים מתפקידו. העותר שלח עותק מפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה. עד למתן תשובה סופית בעניינו, הודיע משרד הבריאות לעותר בשתי הודעות נפרדות, כי עניינו הועבר לטיפולו של מנכ"ל מכבי שירותי בריאות (להלן: מנהל קופת החולים), אשר בית החולים אסותא מצוי בבעלותה. העותר לא המתין לתשובת מנהל קופת החולים, וכעבור מספר ימים מקבלת ההודעה, הגיש עתירה זו.


3.     במקביל להגשת העתירה, העלה מנהל קופת חולים את תגובתו לטענות העותר במכתב לשר. על פי המכתב, ובעקבות בירור שנערך, המצלמה הוצבה במטרה לברר תלונות של לקוחות על כך שנלקחו מהם כספים מתוך ארנקים שהושארו בחדר ההלבשה. מנהל הקופה הוסיף, כי התקנת המצלמה אושרה רק לאחר שאמצעים אחרים לא הועילו בחשיפת זהותו של הגנב, ולאחר שניתנו הנחיות מפורשות למתקינים בדבר מיקום המצלמה ואופן השימוש המותר בה, וזאת מתוך עירנות לגורם צנעת הפרט.

טענות הצדדים

4.     בעתירה טוען העותר כי בהצבת המצלמות הופרו באופן גס חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1984, וחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה), וכי התנהלותו של מנהל בית החולים ראויה להוקעה. מכאן הבקשה להורות על הדחתו של מנהל בית החולים, ועל פתיחה מחדש של תיק החקירה המשטרתי בפרשה, שנסגר זה מכבר.

5.     המשיבים טוענים שהעתירה לוקה במספר פגמים, המצדיקים את דחייתה על הסף.

ראשית, העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, משהוגשה ימים ספורים לאחר קבלת תשובת הביניים של שר הבריאות ומנכ"ל המשרד, ואף לפני שהמשיבים הספיקו להגיב לפנייתו.

שנית, המדובר בעתירה מוקדמת משהוגשה בטרם היה סיפק למשיבים לבחון את החשדות לעומקם, בעניין שטיבו מחייב בדיקה רצינית. לטענתם, הדחה של מנהל מכהן היא צעד קיצוני, החייב להתבצע על סמך ראיות כבדות משקל, ולאחר שניתנה לאותו מנהל הזדמנות להשמיע את עמדתו. אין די בטענותיו של העותר, המתבססות על תחקיר טלוויזיוני, כדי להביא לנקיטת הליכי הדחה, בין משמעתיים ובין משפטיים, ואלה יכולות רק לשמש עילה לפתיחתה של חקירה עצמאית שתבחן את העניין. גם אם יימצא כי כל האמור בתחקיר אמת, עדיין תידרש בחינה עניינית של השאלה האם מוצדק לנקוט צעד קיצוני של הדחת מנהל בית החולים בנסיבות העניין, אל מול שיקולים אחרים. רק לאחר השלמת הליך הבירור אל מול הגורמים הרלוונטיים, ולאחר שתתקבל החלטת הגורמים המוסמכים, ניתן יהיה להעמיד את ההחלטה במבחן הביקורת.

שלישית, העותר לא צירף את מנהל בית החולים והנהלת קופת החולים כמשיבים לעתירה, חרף היותם בעלי דין נדרשים, ובעלי נגיעה מהותית לסעדים המבוקשים בעתירה, ואין להכריע בעניין זה מבלי לשמוע את טענותיהם.

רביעית, נטען שאין להידרש בבית משפט זה לשאלת פתיחתו מחדש של תיק החקירה המשטרתי, משהעותר לא מיצה את הסעד החלופי העומד לרשותו להגיש ערר לפרקליטות המדינה על החלטת המשטרה לסגור את תיק החקירה.

6.     לאחר שלב הגשת הטענות המקדמיות, הוחלט ביום 27.10.09 כי המשיבים יגישו הודעות עידכון בדבר התפתחויות חדשות בחקירת הפרשה מטעמם, וניתנה רשות תגובה לעותר. העותר התבקש גם להגיב לטענה כי אין קשר בין מועדי הבדיקות שלו ושל רעייתו במכון הרפואי, לבין התקופה הקצרה בה פעלה המצלמה במכון.

ביום ה-30.11.09 עדכנה המדינה בדבר התפתחויות נוספות בבדיקת הפרשה. מהבהרות נוספות ששלח מנהל קופת החולים למשרד הבריאות, עלה כי גורמי הביטחון בבית החולים התקינו מספר מצלמות בניגוד להנחיה מפורשת שנתן מנהל בית החולים, לפיה יש להציב מצלמה אחת בלבד. כן הובהר, שבהצבת המצלמות הופרה הנחיה נוספת שניתנה, אשר על פיה יש לכוון את המצלמה לעבר ארונות איחסון, באופן שאינו פוגע בצנעת הפרט. באת כוח המשיבים סיכמה, כי מאחר ומדובר בתקלה שהתרחשה בניגוד להנחיות מפורשות של מנהל בית החולים, מאחר והליקוי תוקן מיד עם גילויו, נוכח העובדה כי מנהל בית החולים התנצל בפני כל מי שנפגע, ונוכח ההנחיה מטעם בית החולים וקופת החולים להדק מעתה ואילך את הפיקוח למניעת הישנות תקלות כאמור בעתיד, אין לדעת המשיבים מקום לבצע חקירות נוספות או לנקוט בצעדים כלשהם כנגד מנהל בית החולים.

העותר ביקש לדחות את עמדת המשיבים על כל חלקיה, וטען כי החקירה הפנימית שבוצעה לא היתה רצינית, וכמוה גם ההחלטה לסגור את תיק החקירה, וכי יש להיענות למתן הסעדים המבוקשים בעתירה.

דיון והכרעה

7.     דין העתירה להידחות על הסף.

ראשית, העתירה בעת הגשתה היתה מוקדמת באופן מובהק, שכן העותר לא מיצה את האפשרויות לבירורה בהליכים המינהליים שהיו פתוחים בפניו. העותר פנה לבית המשפט ימים מספר לאחר שפנה בתלונה לבית החולים, אשר הודיע לו כי הטיפול בתלונה מועבר למנהל קופת חולים לבדיקה. עוד בטרם נתקבלה תשובה, הוא נחפז להגיש עתירה. בכך, העותר הביא להכרעת בית המשפט ענין שהמחלוקת בו טרם התבררה בידי הרשות המוסמכת, ואשר עשויה היתה להתייתר. העובדה כי במהלך הטיפול המיקדמי בעתירה הושלם בירור העובדות ונתקבלו תוצאות הליכי החקירה בעקבות יוזמת בית המשפט אינה מרפאה את הפגם שנפל בעתירה, אשר הוגשה בחפזון, ובלא תשתית עובדתית ומשפטית נאותה.

יתר על כן, העותר לא מיצה את הסעד החלופי המוגדר בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ונמנע מלפנות בערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את תיק החקירה. לא הועלה כל טעם לחרוג מהכלל לפיו לא יזקק בית משפט זה לעתירה כל עוד לא מיצה העותר את הסעד החלופי העומד לרשותו (בג"צ 4551/01 פרויס נ' משטרת אשקלון (לא פורסם, 13.2.2002); בג"צ 7190/05 לובל נ' ממשלת ישראל, פס' 11 (לא פורסם, 18.1.2006); השוו: א' שרגא ור' שחר המשפט המינהלי - עילות הסף, כרך 2, 230 (2008), להלן: המשפט המינהלי).

ועוד, אין להידרש לעתירה מאחר שלא צורפו לעתירה בעלי דין העלולים להיפגע ממתן הסעדים המבוקשים. כך, לא צורף לעתירה מנהל בית החולים שעלול היה להיפגע באופן ישיר מדיון והכרעה בעתירה הנוגעת במישרין אליו, והוא הדין בגורמים בקופת חולים המוסמכים לקבל החלטה בענין (בג"צ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4) 403, 415-416 (1994); בג"צ 353/67 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' שר התחבורה, פ"ד כב(1) 332, 336 (1968); המשפט המינהלי, בעמ' 303-304).

     מצבור הפגמים בהגשת העתירה, כלליות טענותיו של העותר והעדר תשתית עובדתית מפורטת, כמו גם העדר ביסוס לטענה כי העותר ורעייתו נפגעו ישירות מהצבת המצלמות, כל אלה מצדיקים את דחיית העתירה על הסף.

8.     מעבר לנדרש אציין, כי גם לגופו של ענין, נראית לי החלטת הגורמים המוסמכים לסיים את הפרשה בדרך של מתן הנחיות לגורמים הנוגעים בדבר למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד, כהחלטה סבירה על פניה.

     אכן, מוסד המשרת את הציבור, ובכלל זה בית חולים המספק שירותים רפואיים לציבור, אמור לפעול תוך רגישות מירבית לזכויות אדם, ובכלל זה, זכות האדם לפרטיות, וזכויות מטופלים לצנעת הפרט (סעיפים 1 ו-10 לחוק זכויות החולה). במקרה זה, נראה כי ההנחייה להציב מצלמה היתה מכוונת להגן על רכושם של עובדיו ולקוחותיו של המכון עקב תלונות שהועלו בדבר גניבות המתרחשות במקום. מנהל בית החולים ביקש בהנחיותיו להתמודד עם בעית גניבות הרכוש, תוך צמצום מירבי של סכנת הפגיעה בפרטיות באמצעות הצבת מצלמה אחת המכוונת לארונות, בדרך שלא תקלוט את העובדים והנבדקים. הנחייתו ברוח זו לא כובדה הן ביחס למספר המצלמות שהוצבו, והן ביחס לכיוונן, וכאן נפל הפגם, שאינו מיוחס לו באופן ישיר. מיד כשהתגלתה התקלה היא הוסרה. התוצאה מכך היא כי היקף הפגיעה בפרטיות שנגרם היה מצומצם, ונמשך פרק זמן קצר. גילוי התקלה לווה בהבהרת הנהלים המתחייבים לגבי העתיד, והתנצלות אישית של המנהל לאלה שנפגעו.

9.     על רקע זה, התנהלות הגורמים המוסמכים בפרשה זו והחלטתם בדבר אופן סיומה מצויים במתחם הסבירות, ואין עילה להתערב בכך.

     דין העתירה להידחות.

     אין צו להוצאות.

                                         ש ו פ ט ת

השופט ס' ג'ובראן:

     אני מסכים.

                                               ש ו פ ט


השופט א' רובינשטיין:

מסכים אני לחוות דעתה של חברתי השופטת פרוקצ'יה. אבקש להוסיף לאמור על-ידיה בפסקה 8 בדבר רגישותו של נושא צנעת הפרט, כי גם המשפט העברי מכיר - אף אולי ביתר שאת מן המשפט הישראלי - בהגנה על הפרטיות, על יסוד הציווי "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח); ראו נ' רקובר, ההגנה על צנעת הפרט (תשס"ו-2006) המביא (עמ' 42) מפי הרב יצחק זילברשטיין איסור על צילום אדם בנסיבות מביכות; כן ראו איתמר ורהפטיג, צנעת אדם, הזכות לפרטיות לאור ההלכה (תשס"ט-2009) פרק ה' בעמ' 126-115 לדיון בשאלה זו והמקורות המובאים שם, לרבות השוואה בין המשפט העברי למשפט הישראלי. בין היתר אומר המחבר (עמ' 126) "יפה עושים בעלי חנויות גדולות שמודיעים לכול על קיומה של מצלמה נסתרת במקום".

                                             ש ו פ ט





     לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה.
                              





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בג''צ עיר עמים

  2. קווי מהדרין בג''ץ

  3. בג''צ תארים מלטביה

  4. עתירה לבג''צ גלעד שליט

  5. העדר עילה בעתירה לבג''ץ

  6. עתירה לבג''צ לתיקון נוהל

  7. עיכוב פסק דין עתירה לבג''צ

  8. מצעד הדגלים - עתירה לבג''צ

  9. עתירה לבג''צ נגד מצעד הגאווה

  10. עתירה לבג''צ - חוק חופש המידע

  11. עתירה לבג''צ להדיח אדם מתפקידו

  12. בקשה לפסיקת הוצאות עתירה לבג''צ

  13. דחיית עתירה בגין קיום סעד חלופי

  14. עתירה לבג''צ - ביטול סלילת כביש

  15. פגיעה באיכות החיים - עתירה לבג''צ

  16. עתירה לבג''צ על פסק דין פלילי חלוט

  17. עתירה לבג''צ לביטול צו פיקוח מיוחד

  18. עתירה לבג''צ לפתיחת תיק חקירה מחדש

  19. חובת אזכור פסקי דין קודמים עתירה לבג''צ

  20. התערבות בג''צ בפסיקות בית הדין הארצי לעבודה

  21. עתירה לבג"ץ: היתר כניסה למרחב התפר כדי לעבד אדמות

  22. התקבלה בקשה בהסכמה למחיקת עתירה לבג"ץ ללא צו להוצאות

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון