עמלה על שיחות בינלאומיות מטלפון ציבורי

להלן פסק דין בנושא עמלה על שיחות בינלאומיות מטלפון ציבורי:

פסק דין

ערעור זה מופנה כנגד החלטת שר התקשורת מיום 04.01.06 בעניין תשלום "עמלת גבייה" בשיחות בינלאומיות מטלפונים ציבוריים, המופעלים באמצעות כרטיסים (טלפון מופעל כרטיס, להלן: "טמ"כ").

הרקע העובדתי:

המערערת (להלן: "המערערת" או "בזק") היא בעלת רישיון כללי למתן שירותי תקשורת פנים-ארציים נייחים, שהוענק לה על ידי שר התקשורת בתוקף סמכותו לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת") ופקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש] התשל"ב-1972, ובעלת מונופולין מוכרז בתחום זה.

על פי סעיף 24 לרישיון מחוייבת המערערת לאפשר חיבור של הרשת הציבורית שלה למערכות התקשורת של בעלי רישיונות כלליים למתן שירותי תקשורת (קישור גומלין), ובהם בעלי רישיונות כלליים לאספקת שירותי תקשורת בין-לאומית, כולל משיבות 3 (012 קווי זהב בע"מ להלן: "קווי זהב") ו- 4 (ברק אי.טי.אס 1995 - החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ, להלן: "ברק").
קישור הגומלין דרוש כדי לאפשר לכל צרכן, המבקש להתקשר לחו"ל מקו "בזק" פרטי או ציבורי, גישה חופשית לכל אחד מהמפעילים הבינלאומיים, באופן שיוכל להתקשר לחו"ל באמצעות מפעיל על פי בחירתו.
בין יתר השירותים שסיפקה בזק על פי חובתה להבטחת נגישות שיוויונית לצרכני קצה, ניתנה לצרכנים אפשרות לחייג לחו"ל באמצעות ברק וקווי זהב מטמ"כ, הן באמצעות כרטיס "טלכרט" המשולם מראש (pre paid) והן באמצעות "בזקכרט" המשולם בדיעבד (post paid).
על שיחות המבוצעות מטמ"כים משלמות ברק וקווי זהב לבזק עבור כל דקת שיחה וכן תשלום נוסף של 0.28 ₪ עבור כל שיחה.

אין חולק כי בין בזק לברק וקווי זהב נחתמו הסכמי קישור גומלין, אלא שנושא הגישה מטמ"כים לא הוסדר באותם הסכמים.

במקביל לשירותי קישור גומלין, שמעניקה בזק לברק וקווי זהב, מקבלת בזק מהחברות הנ"ל שירותי בזק בינלאומיים עבור לקוחותיה העושים שימוש בטמ"כ.
המחלוקת נשוא הדיון שבפני עניינה ניכוי חד צדדי שביצעה בזק מתשלומים אותם היה עליה לשלם לברק וקווי זהב בגין שירותי בזק בינלאומיים, בהתבסס על דרישתה לתשלום אותו ביקשה להשית עליהן בגין פערים שנתגלו בין יחידות המניה שהחברה מכרה אמצעות כרטיסי טלכרט, לבין יחידות המניה בהן נעשה שימוש בפועל לשם ביצוע שיחות לחו"ל באמצעות טמ"כים, באופן שלטענתה כמות יחידות המניה שבוצעו בפועל עלתה על כמות היחידות שנמכרו ובכך נגרם לה חסרון כיס.
דהיינו, החל מחודש ינואר 2002 קיזזה בזק מהתשלומים אותם היה עליה לשלם לברק וקווי זהב, עבור שירותים שסופקו על ידן, את התמורה הנוספת לה היא זכאית, לגרסתה, עבור השירותים אותם סיפקה להן.
התשלום אותו דרשה וקיבלה בזק, כמתואר לעיל, הוגדר על ידה כ"עמלת גבייה" ששיעורה 5.72%.

בחודש ספטמבר 2003 הודיעה בזק לקווי זהב וברק על דרישה לתשלום עמלת גבייה רטרואקטיבית לתקופה שתחילתה יוני 1997 ועד דצמבר 2001.
קווי זהב לא השלימה עם דרישה זו ופנתה למשרד התקשורת, אשר החל לבחון את הסוגייה במסגרת הליכים לפי סעיף 5 לחוק התקשורת.
בחודש יוני 2004, בטרם הושלם הליך הבירור, ביצעה בזק קיזוז בשעור עמלת הגבייה הרטרואקטיבית אותה דרשה, למרות הוראת משרד התקשורת לפיה על בזק להימנע מצעדים חד צדדיים בטרם תוכרע המחלוקת.

בהחלטת שר התקשורת נשוא הערעור שבפני, התקבלה עמדת ברק וקווי זהב לפיה בזק מחוייבת במתן שירותי גישה מהרשת שלה אל שירותיהם של המפעילים הבינלאומיים. עבור שירות גישה זה על המפעילים לשלם לבזק בהתאם לתעריפי קישור-גומלין הקבועים בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור גומלין), התש"ס-2000, תשלומים אלה ממצים את התשלומים שעל המפעילים הבינ"ל לשלם עבור שירותי הגישה, ואין להוסיף עליהם. משכך, אין בזק רשאית לנכות מתשלומי ההעברה שהיא משלמת למפעילים הבינלאומיים בגין שיחות בין-לאומיות המתבצעות בטמ"כים באמצעות כרטיסי טלכרט כל סכום בגין "פערי הגבייה" הנטענים.

בהמשך למסקנה זו הורה השר לבזק לחדול לאלתר מכל קיזוז בגין "עמלת גבייה" ולהחזיר לברק וקווי זהב את הסכומים אותם קיזזה מתשלומי ההעברה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

בכתב הערעור נטען, כי ההחלטה הנ"ל לוקה בחוסר סבירות והיא כוללת הוראות החורגות מסמכותו של השר.
המשיבים - משרד התקשורת, בזק וקווי זהב, אשר חולקים מכל וכל על עמדת המערערת לגופה, טוענים טענה מקדמית לפיה יש לסלק את הערעור על הסף מן הטעם שבית המשפט מחוסר סמכות לדון בו.

המחלוקת בין הצדדים בשאלת הסמכות:

במבוא לכתב הערעור מדגישה המערערת, כי הערעור הוגש בהתאם לסעיף 5(ד) לחוק התקשורת המקנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי וזאת, בהנחה שההחלטה נשוא הערעור ניתנה על פי הסמכות הנתונה לשר על פי אותו סעיף.

לעומתה טוענים המשיבים, כי השר פעל בעניין זה על פי הסמכות הנתונה לו בסעיף 5(ג) לחוק התקשורת ותקיפתה של החלטה זו היא באמצעות עתירה לבג"צ בלבד.
מאחר שההחלטה אינה מתייחסת למקור הסמכות מוטל עלי לבחון סוגיה זו על פי נושא ההחלטה בראי סעיפי המשנה של סעיף 5.

דיון:

סמכות:

על מנת להקים זכות ערעור דרושה הוראה מפורשת של החוק, כפי שנקבע בבג"צ 87/85 ג'מאל אחמד ג'אבר ארג'וב ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ואח' פ"ד מב(1) 353, 362-361 ע"י כב' הנשיא מ' שמגר:

     "... זכות הערעור אינה נמנית על זכויות היסוד המוכרות במשפטנו, אשר יונקות את חיותן וקיומן מתפיסות היסוד המשפטיות המקובלות שהן חלק מהותי מן המשפט החל אצלנו, כדוגמת חופש הביטוי או חופש העיסוק... כדי להקים זכות זו דרושה הוראה של החוק החרות, ובהיעדרה של הוראת חוק, אין הזכות קיימת. כפועל יוצא מן המובא לעיל עולה ממילא, כי אי-חקיקתה של הוראת חוק כאמור איננה, כשלעצמה, בגדר פגיעה בחוק יסוד;"

הלכה זו עומדת בתוקפה, ועל אף העובדה שלא אחת הביע בית המשפט את מורת רוחו ממניעתה של הזכות לערער נמנע עד כה ממעשה של של "חקיקה שיפוטית".

כך נקבע בבר"מ 3186/03 מדינת ישראל נ' שולמית עין דור פ"ד נח(4) 754, 765-766, כי שעה שהמחוקק נמנע מלהחיל את ההסדר בדבר ערעורים מינהליים על סעיף 55 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] כפי שנהג לגבי חיקוקים אחרים אין להתעלם מלשונו המפורשת של החוק.

     "אכן, המבקשת צודקת בטענתה כי קשה להצביע על טעם מיוחד המצדיק הבחנה, לעניין אפשרות הגשה של בקשת רשות ערעור, בין הסוגיה נושא דיוננו לבין עניינים אחרים, הנדונים כערעורים מינהליים בפני בית-המשפט לעניינים מינהליים, כן מקובלת עלינו הטענה כי יש להעדיף פרשנות המקיימת את זכות הערעור על פני פרשנות השוללת אותה... עם זאת אין להתעלם מכך שהלשון המפורשת של סעיף 55(ג) לפקודת התעבורה היא חד משמעית באשר לשלילתה של זכות הערעור בענייננו".

ויפים דברים אלה מקל וחומר בסוגיה שבפני, מאחר שבשונה מעניין עין דור, בו נראה לכאורה שמדובר בשגגה שיצאה תחת ידי המחוקק, אשר הורה על שילובו של סעיף 55 הנ"ל בתוספת השניה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים מבלי לתקן במקביל את החוק, באופן שיחיל לגביו גם את ההסדר בדבר ערעורים מינהליים; בענייננו מדובר בסעיפי חוק עוקבים, אשר על פי האחד הוענקה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיף 5(ד) לחוק התקשורת), בעוד סעיף 5(ג) לאותו חוק אינו כולל הוראה זהה.

מקובלים עלי דברי כב' השופטת מרים מזרחי בבש"א 2659/03 ע"ש 2065/03 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שר התקשורת ואחרים כי:

     "... המחוקק קבע זכות ערעור לבית המשפט המחוזי רק כאשר מקור הסמכות שהופעלה הוא ס"ק (ד), והטעון לפיו אין הגיון בכך, נהדף למול חפצו הברור להבדיל בהקשר זה בין שני הסעיפים. המחוקק ראה לנכון לאפשר ערעור רק לגבי הפעלת סמכות מכח סעיף 5(ד)... בהעדר הוראה חוקית הקובעת זכות ערעור לבית-משפט זה, אין לבית-משפט זה סמכות עניינית לדון בערעור".

לנוכח דברים ברורים וחד משמעיים אלה, מוטל עלי להכריע באשר למקור הסמכות שביסוד ההחלטה נשוא הערעור.

סעיף 5 לחוק התקשורת דן בקישור גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר והוראותיו הנוגעות לענייננו הן כדלקמן:

     "(ב) השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר -
     (1) לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור-גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור-גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור-גומלין לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי העניין;
     (2) לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור-גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
(ג) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור-גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
(ד) נקבעה חובת קישור-גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור-גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בהתבסס על עלות קישור-הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר, ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית.
בסעיף קטן זה,
"השר" - לרבות מי שהשר הסמיכו;" (ההדגשות שלי, ש.ד.)

מהאמור בסעיף 5(ב)-(ד) עולה, כי במחלוקות בנושאים המנויים בגדרו של ס"ק (ב)(1) מפעיל השר את סמכותו על פי סעיף 5(ג), אשר אינו כולל הוראה בדבר ערעור. לעומת זאת, במחלוקות בנושאים המנויים בס"ק (ב)(2) מכריע השר בתוקף סמכותו על פי סעיף 5(ד) המעניק זכות ערעור לבית משפט זה.

לנוכח אבחנה זו טוענת המערערת, כי החלטת השר נוגעת לתשלומים בעד קישור גומלין והוראות בדבר דרכים לחישובם על פי הוראת ס"ק ב(2) ומכאן שמקור הסמכות הוא סעיף 5(ד).
מנגד טוענים המשיבים, כי שרות לשיחות מטמ"כים באמצעות כרטיסי חיוב אינו מהווה "קישור גומלין" כהגדרתו בסעיף 5(א), אלא "שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין" המוסדרים בס"ק ב(1).
"קישור גומלין" מוגדר כ:

"חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רישיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רישיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המינויים של בעלי הרישיון, או מתן שירותים בידי בעל רישיון אחד למינוייו של בעל רישיון אחר;".

ואילו "רשת בזק ציבורית" מוגדרת כ:

     "מערכת של מתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור השירות, הכולללת מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה". (ההדגשה שלי, ש.ד.)

מכאן מבקשת ב"כ המשיבים 1-2 להסיק כי קישור גומלין משמעותו חיבור בין רשת התקשורת של חברת בזק לאלה של המפעילים הסלולריים באופן המאפשר ביצוע שיחה בין מנוי של חברת בזק למנוי של מפעיל סלולרי וכן חיבור של חברת בזק ורשתות התקשורת של המפעילים הסלולריים אל מערכת התקשורת של המפעילים הבינלאומיים. שיחות מטמ"כים באמצעות כרטיסי חיוב אינם נכללים בהגדרה זו.
ומסקנתה מקובלת עלי.

עמלת הגבייה, נשוא המחלוקת בין הצדדים, נדרשה על ידי חברת בזק לאור טענתה כי כמות יחידות המניה שבוצעו בפועל באמצעות הטמ"כים עלתה על כמות יחידות המניה שנמכרו על ידה באמצעות כרטיסי טלכרט.
מאחר שמתן שרותי בזק באמצעות טמ"כים המפועלים על ידי כרטיסי טלכרט אינה עונה על הגדרת "קישור גומלין", כאמור לעיל, נראה לכאורה כי החלטת השר עניינה "הסדר נלווה למימוש קישור גומלין" על פי סעיף 5(ב)(1) לחוק ומכאן, שההחלטה ניתנה בהתאם לסמכותו על פי סעיף 5(ג) לחוק.

טוענת המערערת כי ס"ק ב(1) עוסק בעצם חיובו של בעל רישיון לאפשר קישור-גומלין ואילו סעיף קטן ב(2) עניינו תשלומים שס"ק ב(1) אינו דן בהם ומכיוון שההחלטה עוסקת בתשלומים ואופן חישובם, יש לראותה כהחלטה במסגרת ס"ק ב(2) על פי הסמכות שבסעיף 5(ד).
טענה זו אינה מתיישבת עם לשון סעיף 5(ג), הקובע "לא נקבעו הוראות לפי סעיף (ב)(1) בין בכלל ובין לגבי עניין מסויים...", אשר על פי תוכנו והגיונו מוליך למסקנה לפיה "עניין מסוים" כולל גם תשלום עבור שירותים נלווים למימוש קישור-הגומלין.
לעומת זאת, ס"ק ב(2) מתייחס ל"תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור גומלין..." בלבד, ולא מעבר לכך.
נראה שגם ב"כ המערערת היו ערים לאבחנה זו, ובסעיף 47 סיפא להודעת הערעור טענו כי על פי הגדרת המחלוקת מוטל היה על השר להכריע בדבר שעור המחיר הסביר בתוספת הרווח שהמערערת זכאית לו, משלא עשה כן והתייחס לנושאים נוספים מתבקשת המסקנה כי טעה לחשוב כי הוא פועל במסגרת הסמכות המוקנית לו בסעיף 5(ב)(1) לחוק התקשורת. דהיינו, החלטת השר על כל היביטיה מתיחסת, גם לגרסת המערערת, לנושאים המנויים בסעיף 5(ב)(1) והעובדה שעל החלטה זו אין למערערת זכות ערעור אינה מצדיקה אקרובטיקה לשונית ומשפטית, שמטרתה הכנסתו של הדיון לדלת אמותיו של סעיף 5(ב)(2).

לאור האמור לעיל החלטתי לקבל את בקשת המשיבים ולהורות על סילוקו של הערעור על הסף מחוסר סמכות עניינית.

מעבר לדרוש יאמר, כי גם לגופו של עניין לא מצאתי ממש בטענות המערערת.
עיון בהחלטת השר מעלה, כי נבחנו באופן יסודי ומקצועי כל הטענות לעניין עלויות, חובות אבודים ודרך תפעולה של המערערת.
המסקנה שהסיק השר לאחר בחינת עלויותיה הנטענות של בזק הייתה, כי באמצאות "עמלת הגבייה" מנסה בזק לפצות עצמה בגין חסרון כיס הנגרם לה בשל שימוש שלא כדין בטמ"כים, אלא שחסרון כיס זה נכלל בהוצאותיה לתפעול מערכת הטמ"כים והיא מפוצה על כך בתעריפיה, לרבות באמצעות "עמלת הטמ"כים" הקבועה בתקנות התשלומים לפי סעיף 15 לחוק התקשורת והדרך לעדכן עמלה זו אינה בהטלת תשלום על המפעילים הבינ"ל, אלא באמצעות עדכון העמלה האמורה (סעיף (ד) להחלטה בעמ' 3).
מכאן, שדרישת בזק לתשלום עמלת גבייה משמעותה תשלום כפול עבור תפעול הטמ"כים.

עוד נאמר בהחלטה, כי המפעיל הבינלאומי מבצע הליכי גבייה כלפי מינויו אשר בחרו לקבל ממנו את החיוב באופן ישיר ובמקביל מבצע המפעיל הפנים-ארצי (בזק) את החיוב והגבייה כלפי כל הלקוחות המזדמנים של המפעילים הבינלאומים.
עמדה זו מבוססת על המלצות הוועדה הציבורית להסדרת תעריפי בזק - וועדת גרונאו אשר ראתה בבזק ספק הרוכש תשומות מהספק משלים השיחה, וככזו אחראית לתשלום עבור השלמת השיחה ודחתה את הגישה לפיה יש לראותה כגובה תשלום עבור המשיבים.
לפיכך, המסקנה לפיה סוגיית החובות האבודים מצאה פתרונה בסעיף 15(א)(1) לחוק, מעוגנת בחוק ובעובדות.

באשר לטענה לפיה השר חרג מסמכותו בכך שלא הסתפק בהחלטה עקרונית, באשר לדרך החישוב, והוסיף והורה על השבת הסכומים שקוזזו - סבורה אני, כי התנהלות המערערת אשר עשתה דין לעצמה תוך שימוש בעמדת הכוח בה היא מצויה וביצעה קיזוז חד צדדי, תוך התעלמות מהנחיה מפורשת שלא לעשות כן כל עוד מתנהלים דיוני הוועדה, מהווה ראיה ניצחת לכך שמניעת הסמכות להורות על השבה עלולה לרוקן מתוכן את סמכויות השר להורות על דרך החישוב.
אילו התקבלה עמדת בזק, היה נפתח פתח לכל מפעיל לבצע ניכויים וקיזוזים שרירותיים בתקופת הביניים, עד להחלטת השר במחלוקת שהובאה להכרעתו; ולפיכך, מתבקשת המסקנה כי סמכותו של השר ליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור הגומלין ופעולות שירותים נלווים למימוש קישור גומלין, כוללת בחובה את הסמכות להורות על השבת כספים שנגבו בניגוד להוראות אלה.

לסיכום:

הערעור נדחה.
המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק לכ"א מהמשיבים (לעניין זה יראו את משיבים 1 ו- 2 כמשיב אחד).
התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום, ממועד זה ואילך ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב טלפון נייד

  2. פירוט שיחות בזק

  3. אי ניתוק קו טלפון

  4. הפצת רשימת טלפונים

  5. השאלת טלפון סלולרי

  6. עמוד של בזק בשטח פרטי

  7. תשתית אלחוטית של בזק

  8. ניוד מכשיר טלפון נייד

  9. צו חיפוש בטלפון סלולרי

  10. תביעה של בזק נגד דפי זהב

  11. פגיעה בכבל טלפון תת קרקעי

  12. שיחה לחו''ל מטלפון ציבורי

  13. ניתוק שירותי חירום בטלפון

  14. אישור ועדת הכלכלה חוק הבזק

  15. תביעה לתשלום על שירותי בזק

  16. תקלה במקלדת עברית טלפון נייד

  17. שידורי בזק פנים ארציים נייחים

  18. חוב על שיחות טלפון בינלאומיות

  19. חסימת קווי טלפון לשירותי מידע

  20. שיחות טלפון פרטיות בזמן העבודה

  21. נזקים בגלל ניתוק קו טלפון סלולרי

  22. תביעה בנושא דקות חינם בטלפון נייד

  23. תביעה בגין בהתנהלות בזק בטיפול באירוע

  24. עמלה על שיחות בינלאומיות מטלפון ציבורי

  25. תביעה נגד 013 נטוויז'ן בגין שיחות לחו''ל

  26. תביעה נגד סלקום תקלה בטלפון סלולרי בחו''ל

  27. חוק הגנת הצרכן סעיף 18 ב - שירות טלפוני חינם

  28. קרן מחקר לבחינת בטיחות השימוש בטלפונים סלולריים

  29. תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס''ב-2002

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון