ניכוי שכר רופא ע''י קופת חולים

להלן פסק דין בנושא ניכוי שכר רופא ע''י קופת חולים:

פסק דין

1.     בפני תובענה שהגיש התובע, רופא ילדים אשר הועסק אצל הנתבעת, כנגד הנתבעת, בה הוא עותר להשבת הסך של 35,367 ₪ אשר מורכב מסכומים אותם ניכתה הנתבעת משכרו של התובע במשך מספר חודשים ואשר לטענת התובע נוכו שלא כדין.

2. העובדות הצריכות לעניין :
(א)     (א) התובע הועסק אצל הנתבעת כרופא שכיר במרפאה בשוהם וכרופא עצמאי במרפאת הדר גנים בפתח תקווה. התביעה שבפני מתייחסת להתקשרותו של התובע עם הנתבעת כנותן שירות עצמאי.
(ב)     (ב) בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה, טענה הנתבעת כי במסגרת עבודתו של התובע כרופא עצמאי בשירותיה, לא נתקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד והוסכם על דעת בית הדין לעבודה, כי המחלוקות ידונו בבית משפט השלום.
(ג)     (ג) תמורת עבודתו כעצמאי, קיבל התובע מהנתבעת תשלום על פי תעריף שנקבע בין הצדדים. התשלום בוצע אחת לחודש כנגד הצגת חשבוניות מס שהנפיק התובע לנתבעת.
(ד)     (ד) בחודשים יולי 2003 ועד יוני 2005, ניכתה הנתבעת מהכספים שהגיעו לתובע עבור שירותיו כרופא עצמאי, סכומי כסף תחת הכותרת "הסכם התייעלות 2003".

3.      עיקרי טענות הצדדים:
(א) לטענת התובע, כספים אלו נוכו משכרו שלא כדין ועל הנתבעת להשיבם. התובע טוען עוד, כי לא נתן הסכמתו לניכוי סכומים אלה ולא היה מודע לכך שסכומים אלו ניטלים ממנו שלא כדין.
(ב)     (ב) מאידך, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי בהיותה 'גוף נתמך' כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985, חלות עליה הוראות חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית להשגת התקציב לשנות הכספים 2003 ו-2004) תשס"ג 2003 (להלן: "החוק להבראת כלכלת ישראל") ומתוקף חוק זה ניכתה הנתבעת כספים לכלל עובדיה לרבות הרופאים עצמאיים.
(ג)     (ג) הנתבעת טוענת עוד, כי התובע קיבל מידי חודש פירוט של התשלומים ששולמו לו בו צויין מפורשות כי הניכוי הינו מכח הסכם ההתייעלות. כמו כן, עובר לניכוי הסכומים האמורים, נשלחה לרופאים העצמאיים המועסקים אצל הנתבעת הודעה על כך באמצעות מכתב מאת המנהל הרפואי במחוז. התובע לא פנה להנהלת המחוז לגבי הניכוי ולא הביע התנגדותו לניכוי האמור. זאת ועוד, בהליך שניהל התובע כנגד הנתבעת בבית הדין לעבודה לא העלה התובע כל טענה ביחס לניכוי. בכך יש ללמד לטענת הנתבעת, כי התובע הסכים לניכויים ויש בכך כדי להוות ויתור ומניעות להעלאת הטענה כעת.

דיון והכרעה:
4. המחלוקת העיקרית נשוא תביעה זו נסבה כאמור על השאלה, האם הנתבעת ניכתה הסכומים האמורים משכרו של התובע כדין?
לטענת הנתבעת, הכספים האמורים נוכו משכרו של התובע מכח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית להשגת התקציב לשנות הכספים 2003 ו-2004) תשס"ג 2003 (להלן: "החוק להבראת כלכלת ישראל").
המחלוקת העיקרית שבין הצדדים אם כן, הינה בשאלת חלות החוק להבראת כלכלת ישראל על התובע.

תחולת החוק להבראת כלכלת ישראל
5(א) התשתית הנורמטיבית לשאלה שבנדון מונחת היא בחוק להבראת כלכלת ישראל ובהסכם לעידוד הצמיחה במשק (להלן-"הסכם ההבראה"):
בסעיף 75 לחוק הוגדר "מעביד" באופן הבא:
"מעביד" - כל אחד מאלה:
(1) המדינה;
(2) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
(3) תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(4) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב";

הנתבעת טוענת כי בהיותה 'גוף נתמך' ו/או 'גוף מתוקצב' כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985, חלות עליה הוראות החוק להבראת כלכלת ישראל. בע"ב (ת"א) 3378/02 מינצר נ' כללית שירותי בריאות נקבע כי הנתבעת הינה גוף מתוקצב כמשמעותו בחוק התקציב ומכאן שהחוק להבראת כלכלת ישראל חל עליה לרבות פרק ט"ו שבו הרלוונטי לענייננו.
פרק ט"ו לחוק להבראת כלכלת ישראל עוסק בהפחתת משכורתם של העובדים ונושאי המשרה בשירות הציבורי (הוראת שעה). הוראת סעיף 76 לחוק להבראת כלכלת ישראל קובעת כהאי לישנא:
"(א) בתקופה הקובעת או בעדה תפחת משכורתו של עובד או יידחו תשלומים שלהם הוא זכאי לפי ההסכם, בהתאם להוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו המסדיר, בין היתר, עניינים אלה ואשר אושר בידי שר האוצר.
(ב) לא חל על עובד הסכם קיבוצי כאמור בסעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות ההסכם לעידוד הצמיחה במשק." (ההדגשה אינה במקור-א.ד.ג).

(ב) הנה כי כן, הוראת הסעיף קובעת, כי בתקופה הקובעת או בעדה, תפחת משכורתו של עובד או ידחו תשלומים שלהם הוא זכאי לפי הסכם בהתאם להוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו המסדיר עניינים אלה ואשר אושר בידי שר האוצר. במידה ולא חל על העובד הסכם קיבוצי כאמור בחלופה הראשונה נקבעה חלופה שניה על פיה, יחולו לגביו הוראות הסכם ההבראה, שהוא הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ביום 22.5.03.
(ג) התובע מפנה בסיכומיו לסעיף 2(א), שבהסכם הקיבוצי לעידוד הצמיחה במשק מיום 22.5.03 הקובע כי ההסכם יחול, על מי שמשכורתו מחושבת לפי הסכם קיבוצי בלבד בשל העובדה כי עבודתו אצל הנתבעת היתה כעצמאי , ומשכורתו המחושבת לא נעשתה לפי הסכמים קיבוציים כדרישת הסעיף. לפיכך,לשיטתו , הסכם ההבראה אינו חל עליו. טענה זו אין בידי לקבלה. פרשנות התובע לסעיף מרוקנת אותו מתוכן ויוצרת מצב שלא היה בכוונתם של המחוקק והצדדים להסכם ההבראה, המונע אפשרות לביצוע הניכויים האמורים לגבי עובד שאינו מועסק מכח הסכם קיבוצי.

ודוק, סעיף 2 להסכם לעידוד הצמיחה במשק, שהינו סעיף התחולה של ההסדר, מונה 4 סעיפים קטנים והרלוונטי לענייננו הוא דווקא סעיף קטן ד' הקובע לאמור:
"2ד. כתוצאה מהוראות החוק האמור בסעיף 1ב., יחול האמור בחוזר זה גם על עובדים המועסקים בחוזה אישי (לרבות חוזה בכירים) ועל נושאי משרה כהגדרתם בחוק האמור". (ההדגשה אינה במקור-א.ד.ג)
בסעיף 83 לחוק להבראת כלכלת ישראל נקבע:
"לענין פרק זה, יראו נושא משרה כעובד, אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עובד ומעביד".

(ד) מכאן , שעל פי סעיף 2ד להסכם לעידוד הצמיחה במשק קיימת תחולה של ההסדר גם על התובע המועסק בחוזה אישי. היינו, בענייננו חלה החלופה השניה בסעיף 67 לחוק להבראת כלכלת ישראל לפיה יחולו לגבי התובע הוראות הסכם ההבראה. ומכאן שהניכוי נעשה כדין.

6. טענתו הנוספת של התובע כנגד תחולת החוק להבראת כלכלת ישראל הינה שעל פי הוראות ההסכם שנחתם בין התובע לנתבעת שכותרתו 'הסכם למתן שירותי רפואה כעצמאי', הוצאה בסעיף 53.1 שבו האפשרות להחיל הסכמים קיבוציים על היחסים בין הצדדים ונקבע כי הוראות ההסכם קובעים באופן בלעדי את תנאי העסקתו של התובע, על כן לטענתו, אין תחולה לכל הסכם קיבוצי בעניין-
"....מוסכם בזאת בין הצדדים במפורש, כי על היחסים ביניהם יחולו אך ורק הוראות הסכם זה, וכי בכל מקרה, לא יחולו כל הסכם קיבוצי ו/או הסדר קיבוצי על היחסים בין הצדדים.."
נתון זה בדבר אי חלותם של ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי הנתבעת על התובע, אינו שנוי במחלוקת והנתבעת אינה טוענת כי קיים בעניינו של התובע הסכם קיבוצי. אלא שהחוק קבע מפורשות כי מי שתנאי עבודתו אינם מוסדרים בהסכם קיבוצי יחולו לגביו הוראות ההסכם לעידוד הצמיחה במשק.
זאת ועוד, סעיף 86(א) לחוק ההבראה קובע מפורשות כי הוראות הפרק המתייחס להפחתת משכורות העובדים בשירות הציבורי יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם. מכאן שקיים בסיס חוקי לניכויים שעשתה הנתבעת ולפיכך דין התביעה להידחות.

7. משקבעתי כי הניכויים משכרו של התובע נעשו כדין מתייתר הצורך לדון בשאלה האם התובע הסכים בשתיקתו לניכויים האמורים.ואולם למעלה מן הצורך אציין כי במסמכי הפירוט שקיבל התובע מדי חודש צויין הניכוי האמור תחת הכותרת "הסכם התייעלות 2003" כך שהתובע יכול היה לבחון את הדברים מדי חודש בחודשו עם קבלת תלושי השכר.

8. הנתבע העלה בתצהירו טענה לגבי שיעור הניכויים. טענה זו לא בא זכרה בכתב התביעה והיא הועלתה לראשונה בתצהיר התובע על אף שכבר בכתב התביעה פירט התובע את שיעור הניכויים. מאחר והעלאת הטענה בשלב שהועלתה מהווה הרחבת חזית אסורה אינני נדרש לה.

סוף דבר,
9. לאור כל המבואר לעיל , התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיטורי עובד בקופת חולים

  2. זכות ההשבה של קופת חולים

  3. ניכוי שכר רופא ע''י קופת חולים

  4. האם לקופות החולים יש דין של עוסק ?

  5. זכויות רופא עובד קופת חולים כללית

  6. הצעת חוק תשלום קופות החולים על תרופות

  7. התנגדות לפתיחת קופת חולים בלב אזור תעשייה

  8. מימון טיפול רפואי בחו''ל ע''י קופת חולים

  9. חוק קופת-חולים (איסור הגבלות), התשנ"ג-1993

  10. תקנות מס מקביל (חלוקה לקופות חולים), התשנ''ג-1993

  11. מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה בקופת חולים במצוקה

  12. פניה לבית משפט לגבי החלטת קופת חולים שלא לממן תרופה

  13. החלטת קופת חולים שלא לממן תרופה שאינה כלולה בסל התרופות

  14. תקנות מעונות יום שיקומיים (קביעת הסכום שבו תישא קופת חולים) התשס''ח-2007

  15. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון