להלן פסק דין בנושא היטל סלילת כבישים רמת גן: פסק דין השאלה הניצבת להכרעה בתיק זה הינה היקף תחולתו של חוק עזר לעיריית רמת גן (להלן: "העירייה" או "הנתבעת"), בדבר היטל סלילת כבישים. הצדדים ויתרו על שלב הבאת הראיות וצמצמו את המחלוקת לשאלה אחת ויחידה והיא, האם בהתאם לחוק העזר האמור היתה העירייה רשאית לגבות מהתובעת היטל סלילת כביש עבור בניינים שבנתה בתחומה של הרשות, הגובלים ברחובות, שנסללו שנים לפני בניית הבניינים. העובדות הנוגעות לעניין הינן פשוטות בתכלית. במהלך השנים 1999 - 2000 בנתה התובעת, על פי היתרי בניה, חמישה בניינים בתחומה של העירייה. כתנאי להוצאת היתרי הבנייה נדרשה התובעת לשלם, בין היתר, היטל סלילת כביש ומדרכה ועל מנת שלא לעכב את הבנייה היא שילמה את ההיטלים שהוטלו עליה. התובעת טוענת כי היטל סלילת הכביש, שחויבה בו נעשה שלא כדין. לטענתה, במועד התחלת הבנייה הרחובות הגובלים בבניינים היו סלולים זה מכבר, חלקם נסללו במהלך שנות השישים וחלק נסללו במהלך שנות השבעים ועל כן לא היה זה מן הדין לחייב אותה בהיטל האמור. הנתבעת טוענת כי חוק העזר, שעוד יפורט להלן, מאפשר לה גבייה רטרואקטיבית לגבי כביש שסלילתו הסתיימה מזמן. הנתבעת סומכת טענותיה הן על סעיפי חוק העזר והן על סעיף 260 לפקודת העיריות (נוסח חדש). בנוסף ולחלופין טוענת הנתבעת כי גם אם ההיטל נכפה על התובעת שלא כדין הרי שמכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט ומכוח תורת הבטלות היחסית אין להורות לה להשיב את הסכומים ששילמה התובעת עבור היטל סלילת הכביש. דיון: סעיפים 250 ו- 251 מהווים את מקור סמכות העירייה להתקין תקנות וחוקי עזר לגביית אגרות, היטלים או דמי השתתפות עבור השתתפות במימון עבודות שהעירייה נדרשת או מוסמכת לעשות על פי פקודת העיריות או על פי כל דין אחר. מכוח סעיפים אלה התקינה העירייה חוק עזר לסלילת כבישים, אשר נועד לחייב את בעלי הנכסים הגובלים ברחוב שנסלל בהיטל סלילת כביש. וזו לשונו של סעיף 4 לחוק עזר לרמת גן (סלילת רחובות), התשנ"ז - 1997 (להלן: "חוק העזר"): "א. בעל נכס גובל ברחוב שנסלל, אשר היה בעלו של הנכס בעת התחלת הסלילה, ישלם היטל סלילה כמפורט להלן, לפי התעריפים שבתוספת בסכומם המעודכן ליום התשלום בפועל (להלן: היטל סלילה או היטל)" (הדגשה שלי ש.א) סעיף 4 (א) לחוק העזר מלמדנו, איפוא, כי מכוח חובתה של העירייה לסלול כבישים ומדרכות בתחומה היא מטילה היטל סלילה על בעלי הנכסים הגובלים ברחוב שנסלל. כאן מתעוררת השאלה האם משמעות המילים "רחוב שנסלל" פירושן מתן אפשרות לרשות המקומית לגבות היטל סלילה כתנאי למתן היתר בנייה, יהא מועד הבנייה אשר יהא, גם אם חלפו שנים רבות מיום שהסתיימה סלילתו של הכביש. אם שאלה זו נותרה פתוחה ובלתי פתורה עד לפני זמן לא רב, באה הפסיקה האחרונה, שיצאה מלפני בית המשפט העליון וקבעה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי גבייתו של היטל סלילה חייב לקיים זיקה בין הוצאות ביצוע סלילת הכביש לבין הטלתו על בעלי הנכסים הגובלים בו. קיימת, אומנם, אבחנה בין השיטה שנהגו בעבר הרשויות לפיה חויבו בעלי הנכסים הגובלים ברחוב ב"דמי השתתפות", לבין השיטה הנוהגת כיום המבוססת על הטלת היטל סלילת כביש אולם לגבי שתי השיטות יש צורך בקיומה של זיקת מימון בין ההיטל שהוטל על בעלי הנכסים לבין עלויות הסלילה. על פי שיטת גביית "דמי השתתפות" קיים צורך בזיקה ישירה יותר בין עלויות סלילת הכביש לבין הטלת דמי ההשתתפות על בעלי הנכסים הגובלים, בעוד שעל פי שיטת ההיטל אין צורך בחפיפה או זהות כמעט מוחלטת בין גובה הוצאות הסלילה לבין גובה ההיטל (ראה "אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות", כרך א', 1998, עורך דין עופר שפיר, עמ' 295. כן ראה ע"א 4435/92, עיריית ראשון לציון נ' חב' מאיר סדי בע"מ נב' (3) , 321). יחד עם זאת שתי השיטות מבוססות על העיקרון, שחיוב בעלי הנכסים הגובלים הינו לכיסוי העלויות הספציפיות הנדרשות לצורך סלילת הכביש בו גובלים נכסיהם. ציון דרך ראשון להלכה בדבר יצירת הקשר האמור נדון בע"א 7316/97, 7450/97 עיריית ראשון לציון נ' חברת לוינשטיין משולם הנדסה וקבלנות בע"מ תק - על 99 (3), 117 שם נקבע מפי השופטת דליה דורנר כי בניין שנבנה לאחר השלמת הסלילה אינו מקים חובה לתשלום נוסף. בית המשפט העליון בע"א 889/01 עיריית ירושלים נ' אל עמי יזום השקעות ובנייה בע"מ, נז' (1), 340 דן בהרחבה בשאלת חלותו של היטל סלילת כביש שנסלל זה מכבר על בניית בניינים חדשים או תוספת לבניינים קיימים, אשר נבנו שנים לאחר תום סלילתו של הכביש. נפסק כי סמכות העירייה מכוח סעיף 251 לפקודת העיריות להטיל אגרה, היטל או דמי השתתפות מצומצמת לתשלומי חובה המשתלמים מתוך זיקה לשירות שהרשות מגישה לאזרח, זאת להבדיל מהטלת מס אשר אין צורך כי יקים את הזיקה האמורה. בית המשפט העליון סוקר את הפסיקה הקודמת ומגיע למסקנה כי יש חובה שהוראות חוק העזר בדבר הטלת היטל סלילה יעמדו בזיקה להוצאות הסלילה. גם אם אין מדובר בהוצאות השתתפות הזהות להוצאות הסלילה ושנועדו לכסות הוצאות אלה יש הכרח שתשלום ההיטל יכנס לגדרם של תשלומי חובה, שאינם בבחינת מס. כלומר, חייבת להתקיים הזיקה הדרושה בין תשלום החובה לבין הוצאות הסלילה. אשר למועד החיוב של היטל סלילת כביש נפסק כי משמעות המילים, המופיעות בחוק העזר, "לאחר מועד תחילת הסלילה" אינן טומנות בחובן כוח לחול עד אין סוף: " איני חייב להדרש לשאלת חוקיות חוק העזר, משום שדי בנימוקיו של בית המשפט המחוזי כדי להשמיט את הבסיס, בנסיבות העניין, מדרישת החיוב. כאמור, נקודת המוצא של בית המשפט המחוזי היתה פרשנותו של חוק העזר. בית המשפט מצא כי אין חוק העזר מסמיך את העירייה לגבות היטל אחר היטל מקום שהסלילה הסתיימה בו זה מכבר. ואומנם, גם בהנחה שהעירייה היתה מוסמכת לקבוע בחוק העזר תשלום היטל אחר היטל - דבר שכאמור מוטל בספק רב - צדק בית המשפט המחוזי בסברו כי מן ההכרח שחוק העזר יאמר זאת במפורש. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הדיבור' לאחר מועד תחילת הסלילה' אינו עוצר כוח לחול עד סוף כל הימים, דהיינו לחייב בעל חדש של נכס בתשלום היטל סלילה שנים לאחר תום פעולת הסלילה. לכן צדק בית המשפט המחוזי כשפסל את החיוב בהיטל בנסיבות שבהן הסלילה הסתיימה שנים רבות לפני הבקשה למתן היתר בנייה. ואומנם, מסקנה זו תואמת את ההלכה שנפסקה בבית משפט זה בפרשת לוינשטיין. " (עמ' 362 לפסק הדין הדגשה שלי ש.א ) על הלכה זו חזר בית המשפט העליון בע"א 2062/02, 1711/02 ארגון הקבלנים והבונים חולון נ' עיריית חולון ומועצת עיריית חולון, תק - על 2004 (2) , 1991. בעניין זה נדונה, אומנם, שאלת סבירותו של גובה היטל סלילת כביש אולם בית המשפט, מפי השופטת א. חיות, חוזר על ההלכה בדבר סמכותן של הרשויות המקומיות להטיל תשלומי חובה מכוח סעיף 251 לפקודת העיריות, העומדים בזיקה לעלויות הצפויות לביצוע עבודות התשתית (קרי: סלילה) (סעיף 6 לפסק הדין). מן האמור לעיל נובע כי סעיף 4 (א) לחוק העזר אוצר בחובו סמכות הנתונה לעירייה לגבות היטל סלילת כביש מבעלי הנכסים הגובלים בו רק ואך ורק ברחוב שנסלל. משמעות המילים "רחוב שנסלל" הינו מועד ביצוע סלילת הכביש, הוא מועד התרחשות האירוע המחייב את בעלי הנכסים הגובלים ברחוב בתשלום היטל סלילה. הנתבעת מבססת את הגנתה על האמור בסעיף 6 (ג) לחוק העזר שזו לשונו: "שולמו בעבר דמי השתתפות לפי חוק עזר לרמת גן (סלילת רחובות) התשכ"א - 1960 (להלן: "חוק עזר קודם"), או שולם היטל סלילה לגבי נכס פלוני ונבנתה בו תוספת בנייה או הוקם בו בניין חדש במקום בניין שנהרס, ישלם בעל הנכס, בעת הוספת בנייה או בניית בניין חדש כאמור, היטל סלילה לפי התעריפים שבתוספת בעד השטח של תוספת הבנייה או הבניין החדש, לפי העניין, בהתאם לסכומם המעודכן ביום התשלום. " סעיף מקביל מצוי, בסעיף 8 (3) (ו) לחוק העזר המתקן, חוק עזר לרמת גן (סלילת רחובות) (תיקון), התש"ס - 2000 אשר פורסם ביום 24.8.2000 (להלן: "החוק המתקן"). אינני מקבלת טענה זו מהנימוקים כדלקמן: א. סעיפים 6 (ג) לחוק העזר ו- 8 (3) (ו) לחוק העזר המתקן אינם יכולים לעמוד בסתירה להלכה הפסוקה, כפי שנסקרה לעיל, לפיה אין לחייב בעל נכס גובל, הבונה בניין חדש, היטל סלילה עבור סלילת רחוב שסלילתו הסתיימה זה מכבר. ב. על כן יש לפרש את האמור בסעיף 6 (ג) באופן מצמצם ובהקשר הכולל שבו הוא נמצא. ואפרט: הכלל הוא כאמור בסעיף 4 (א) לחוק העזר ועל פיו בעל נכס גובל יחויב בהיטל סלילת רחוב עבור רחוב שנסלל. "נסלל", כאמור, במשמעות של מועד סלילת הכביש ולא שנים לאחר סלילתו. סעיף 6 (ג), אשר ממוקם בסעיף 6, שכותרתו "חישוב ההיטל" נועד למקרים מיוחדים בהם שולמו בעבר דמי השתתפות או היטל סלילה אך כתוצאה מתוספת הבנייה או הבניין החדש שהוקם יוטל היטל נוסף רק אם וכאשר יש צורך בסלילה נוספת של הכביש שנסלל בעבר ושבעבורו שילם בעל הנכס היטל או דמי השתתפות. לא יהיה זה נכון להשמיט את הקרקע מהעקרון בדבר הזיקה הדרושה בין מימון הוצאות הסלילה לבין שיעור ההיטל כפי שבאה לידי ביטוי - בין היתר - בסעיף המרכזי, הוא סעיף 4 (א) לחוק העזר, באמצעות סעיף משנה הבא בהקשר של חישובי ההיטל. על כן יש לתת לסעיף 6 (ג) פרשנות מצמצמת כך שההיטל הנוסף שיוטל על בעל נכס גובל יוטל עליו בעת תוספת בנייה או הקמת בניין חדש רק מקום שאלה גררו אחריהם או נדרשה בעקבותיהם סלילה מחודשת או תוספת סלילה. לפיכך גם מכוח פרשנות חוק העזר עצמו אין לקבל את עמדת העירייה על כי יש בכוחו של סעיף 6 (ג) לשנות את העיקרון הקבוע בסעיף 4(א) לחוק העזר או לשנות את ההלכה הפסוקה. עוד נטען מפי העירייה כי מכוח סעיף 260 לפקודת העיריות ניתנה לעירייה הסמכות והכוח להחיל היטלים ותשלומי חובה אחרים באופן רטרואקטיבי ובלבד שיש על כך הוראה מפורשת בחוק העזר. לטענתה, החוק המתקן ביטל את סעיף 17 לחוק העזר הקובע כי: "הוראות חוק עזר זה יחולו על רחובות שסלילתם החלה לאחר 1 באוקטובר 1996." בסעיף 4 לחוק המתקן נקבע כי תחילתו מיום 18.9.97 ולפיכך, כך נטען, החיל החוק המתקן באופן רטרואקטיבי את היטל הסלילה גם על הבניינים שנבנו על ידי התובעים בשנים 1999 - 2000. אין לקבל טענה זו. הכלל הקבוע בסעיף 260 לפקודת העיריות הוא כי היטל או דמי השתתפות יוטלו ממועד פרסום חוק העזר, אלא במקרים חריגים שחוק העזר יורה במפורש. אולם, ארוע ההיטל הוא מועד הסלילה ולא מועד הבנייה דהיינו, סעיף 260 מאפשר, במקרים מיוחדים, החלה רטרואקטיבית של היטל סלילה מקום שחוק העזר נכנס לתוקף אחרי סלילת הכביש אך טרם הוטל היטל כלשהו בגין סלילתו. הוראות סעיף 17 לחוק העזר מגלמות, אם כן, את הרעיון הקבוע בסעיף 260 לפקודת העיריות לפיו חוק עזר זה יחול על רחובות שסלילתם החלה מעט לפני כניסתו לתוקף של חוק זה. אולם אין לראות בסעיף 260 כמי שמאפשר החלה רטרואקטיבית, שלא על אירוע הסלילה ולהרחיקו אל עבר אירוע בנייה, אשר יכול ויתרחש שנים רבות לאחר אירוע הסלילה. לפיכך, אין בסעיף 260 כדי לסייע לעירייה בעמדתה לחיוב היטל סלילה על התובעים. בהקשר זה אני רואה לנכון להעיר כי פסק הדין שיצא מלפני בית המשפט בראשון לציון ביום 25.8.04, אליו הפנתה העירייה, אינו מקובל עלי, אין בו התייחסות להלכה הפסוקה ואני חולקת על הפרשנות הרחבה שניתנה בו לסעיף 260 לפקודת העיריות. בטענות הנתבעת לקיומן של נסיבות השוללות השבה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט ומכוח תורת הבטלות היחסית, אין ממש. דרישות התשלום יצאו על ידי העירייה לאחר שיצא מלפני בית המשפט, פסק הדין בעניין עיריית ראשון לציון - חברת לוינשטיין, שם כבר נפסק העיקרון בדבר הצורך בקיומה של זיקה בין הוצאות הסלילה לבין החיוב בהיטל ונקבע כבר שם כי לא ניתן לחייב בהיטל נוסף לאחר שהושלמה הסלילה. על כן לא ראיתי, ואף לא הוכח כי דרישת ההיטל נעשתה בתום לב. אשר לשאלת הבטלות היחסית, לא הוכח איזו תוצאה מרחיקת לכת עלולה להיגרם לקופת העירייה עקב החיוב להשיב לתובעת את כספי ההיטל ששילמה. ויודגש, התובעת אינה מבקשת לבטל את חוק העזר או להצהיר על בטלותו, אלא היא מבקשת ליישמו באופן הנכון כלפי המקרה הספציפי שלה. על כן, ובהעדר ראייה לסתור, אין מקום להפעלת עקרון החוקיות היחסית. מן הטעמים האמורים לעיל אני מורה לעיריה להשיב לתובעת את סכומי היטל הסלילה ששילמה עבור הבניינים נשוא התביעה. סכום זה נכון ליום הגשת התביעה הינו בסך 900,000 ש"ח ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל ובצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך השווה ל- 10% מהסכום הפסוק בצירוף מס ערך מוסף . היטל סלילהכבישאגרות והיטלי פיתוח