להלן החלטה בנושא ביטול מינוי מנהל הטלוויזיה בערבית: החלטה ההליך המשפטי 1. זוהי בקשה לצו מניעה זמני וסעד ארעי, שהוגשה ביום 6.11.08. בשל דחיפות הענין נקבע הדיון ליום 10.11.08. עם תום הדיון סיכמו הצדדים. נציין כי הואיל ועיקר השאלה היה משפטי לא התקיימו חקירות והצדדים שטחו טיעוניהם בפני מותב ביה"ד. כב' הנשיאה השופטת פרוז'ינין סברה, מטעמים הקשורים בה, כי מן הראוי שהתיק יועבר לשופט אחר למתן החלטה. הוצע אפוא לצדדים שההחלטה תנתן על ידי מותב ביה"ד בראשו ישב אב"ד אחר. ב"כ הצדדים הסכימו להצעה. ההחלטה דלהלן ניתנת אפוא על ידי המותב כאשר האב"ד הינו השופט הח"מ ולהלן החלטתנו. רקע עובדתי 2. רשות השידור, המשיבה 1 מבקשת למנות מנהל לטלויזיה בערבית, המתנהלת במסגרתה. הטלויזיה בערבית מתנהלת ללא מנהל קבוע מזה כחמש וחצי שנים. עד לפני כשנה וחצי שימש בתפקיד מנהל במינוי בפועל. מזה כשנה וחצי אין מנהל. רשות השידור פרסמה מכרז פנימי. בסופו של דבר לא נבחר מועמד למנהל הטלויזיה בערבית במכרז הפנימי ואף לא במכרז החיצוני שפורסם לאחריו והוקמה ועדת איתור. חלף ועדת האיתור המקורית כונסה ועדת איתור במתכון אחר, שכללה את חברי הוועד המנהל למעט הגב' ענבר דורית. 3. הוועד המנהל קבע ישיבה בקשר לאיתור מנהל הטלויזיה בערבית ליום 11.11.08. ביום 6.11.08 הוגשה כאמור הבקשה דנן, בה מבוקש שלא לקיים הליך הבחירה לעת הזו. נציין כי המבקש הגיש בקשה לסעד זמני בקשר לתפקיד מנהל הטלויזיה בערבית כבר ביום 29.11.07 וזו נדונה בפני כב' השופטת אגסי. בקשה נוספת בקשר לועדת החיפוש, הוגשה ע"י אגודת העיתונאים במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי, שביקשה לפסול מועמדות ד"ר חליל רינאווי. הבקשה נשמעה בפני מותב בראשות האב"ד הח"מ ונדחתה בפסק דין מיום 7.10.08 (להלן:פסק הדין). נציין כי הבקשה כאן שונה בתכלית השינוי מהבקשה שהיתה בפני האב"ד הח"מ בסכסוך הקיבוצי, ובה ניתן פסק דין. שם מדובר היה בפסילה של מועמד מסוים - ד"ר רינאווי ובקשה שלו לדון במועמדתו. ואילו כאן אין מדובר במועמד מסוים אלא בכך, שהוועדה לא תמשיך בהליך החיפוש והבחירה, לאור העובדה שבנתיים נפלה הממשלה ונקבע מועד לבחירות. טענות הצדדים 4. טוען המבקש, כי מינוי בעל גוון ציבורי מובהק, מסוג זה אשר מבקש יו"ר רשות השידור לקדם, כדי להוביל לבחירתו של דר' חליל רינאוי, אינו ראוי בתקופת ממשלת מעבר אשר המשיבים הינם נציגיה. מינוי כאמור מונחה על פי אג'נדה פוליטית-ציבורית של ממשלה, אשר אין לה כל כח חוקי, מוסרי או ציבורי לפעול במישור זה בתקופה הנתונה. המדובר בתפקיד בכיר המעצב את מדיניות ממשלת ישראל, ביחס לערביי ישראל חובותיהם וזכויותיהם. מינויים בעלי ערך ומשקל ציבורי אין זה מן הראוי שיתקיימו בתקופת ממשלת מעבר או בתקופת בחירות. ממשלת ישראל היא אשר המליצה על מינוי חברי הוועד המנהל, ואין כל מקום להעמיד בפני הממשלה שתבחר על ידי הציבור, את מינויו של מנהל מדיה אשר נבחר בתקופת תפר, כעובדה מוגמרת. הטענה בדבר קיומו של צורך דחוף, למינוי לצורך איוש שדרת הניהול במשיבה 1 אינה ברת אחיזה במציאות, שכן משנת 2003 אין מנהל קבוע לטלויזיה הערבית, מה גם שהמשיבה העלתה אותה טענה בדיוק בפני בית הדין שעניינה בדחיפות יוצאת דופן במינוי מנהל קבוע כבר לפני כשנה. חלוף הזמן מצביע על כי אין באמת דחיפות. 5. טוענים המשיבים מנגד כי טעמים כבדי משקל מצדיקים דחיית הבקשה. המשיבה 1 נמצאת בתקופת חירום הקשה בתולדותיה הנמשכת, למצער, מזה למעלה משנה. המבקש חפץ לרתום לטובתו את תקופת התפר ללא הצדק של ממש שכן התפטרותו של ראש הממשלה הייתה עוד בחודש ספטמבר, ולא הועמד כל טעם מדוע לוקה הבקשה בשיהוי של כחודש וחצי כאשר הישיבה לבחירת מנהל הטלויזיה קבועה ליום 11.11.08. אין כל גורם פוליטי היושב בישיבות הוועד המנהל או וועדת האיתור ולא הועמדה בפני בית הדין שמץ של ראיה להשפעה פוליטית אפשרית. בפי המבקש אין אלא טענת קונספירציה ללא כל תשתית לתמוך. המליאה נבחרת על פי החוק ואין כל יסוד לטענה כי עניין לנו במינויים פוליטיים. דרגתו העקרונית של מנהל מדיה היא כשל סמנכ"ל, ומשמעותה המעשית של קבלת הבקשה תהא הלכה למעשה מניעת קיום הליכי מכרז או וועדות איתור לתפקידים בכירים וקידומה של רפורמה במשיבה 1. עסקינן במינוי מקצועי אשר לאור הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אין מקום לעכבו. המבקש לא הוכיח ולו לכאורה כי נתקבלה החלטה למנות את ד"ר רינאווי לתפקיד מנהל הטלויזיה בערבית ואל לו לבית הדין לשים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת. כן טוען ב"כ המשיבים כי מדובר בפסילת מכרז ופסילה כזו תעשה רק במקרים חריגים. עוד טען כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק של ד"ר חליל רינאוי. נאמר כבר כאן כי שתי הטענות האחרונות אינן ממין הענין. אין מדובר בפסילת מכרז אלא במצב דברים בו נטען שלעת הזו - בה מכהנת ממשלת מעבר - אין זה נכון וראוי להשלים הבחירה. ובאשר לחופש העיסוק הרי שאין למי מהמועמדים זכות בתפקיד בשלב הזה, ולכן אין מדובר כלל בחופש העיסוק. דיון והכרעה 6. נקדים ונאמר כי החלטנו לקבל הבקשה. עוד יודגש כי כל הקביעות לעיל ולהלן הינן לכאורה בלבד ולצורך הסעד הזמני בשים לב בין היתר למסגרת ההליך. 7. סעיף 30 (ב)לחוק יסוד הממשלה שעניינו ברציפות הממשלה קובע כדלקמן: "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה.. תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידה עד שתיכון ממשלה חדשה". הוראה זו מהווה עיגון נורמאטיבי לתפיסה על פיה לא תיתכן מדינה בלא רשות מבצעת ותכליתה בהבטחת רציפות ויציבות שלטונית. גרעינו הקשה של העיקרון נועד לקדם מטרות כבדות משקל ויש להקפיד הקפדה יתרה כי השימוש בו על נפקויותיו ייעשה במקרים המתאימים לכך בלבד. 8. מעשה התפטרות של ראש ממשלה בישראל משיב לריבון את האמון שנתבקש ליתן וזאת עד לתקומתה של הממשלה הבאה. מציאות עובדתית ומשפטית בה מכהנת ממשלת מעבר באטמוספירה השלטונית, בלא שזכתה לאמון הציבור ולגיטימציה לפועלה, לגיטימציה אשר הינה אינהרנטית לאותה אטמוספירה, יוצרת צורך בהכפפה לעקרונות של סבירות, מידתיות ומדיניות ריסון, בהפעלת סמכויות השלטון. 9. נקודת המוצא לבחינת היקף השתרעותו של דבר חקיקה בנסיבות המקרה הספציפי והנפקויות האופרטיביות אשר יש להעניק לתחולתו, אינה מנותקת לעולם מתכליתו. אין הערכאה הדנה פטורה מלשים תכלית זו לנגד עיניה אף בהליך מסוג זה הנדון בפנינו. החלל השלטוני אשר אותו ביקש המחוקק למנוע הינו חלל תפקודי בעניינים בהם קיימת דחיפות מיוחדת לפעול אף בתקופת המעבר. הדין אינו מבקש את שיתוק ניהול העניינים השלטוניים אלא את ההקפאה הזמנית מביצוען של פעולות אשר מבחינה מטריאלית מהותית עניינן בעיתות שגרה. תכלית זו היא העומדת ביסוד האיזון הנדרש בין עשייה לאיפוק. בין צורך חיוני לריסון. תכלית זו היא המעניקה מציביונה לסבירות השיקולים הנלקחים בנסיבות העניין ובהינתן האופי המיוחד אשר עוטה השלטון באופן ארעי. 10. מלאכת איזונים אינה עניין למדע מדוייק ואף לא עניין למדען החובב. מלאכה זו קשה היא בקשת רחבה של מקרים הבאים בפני הערכאות השיפוטיות חדשות לבקרים, ובבסיסה שקלול מושכל של טעמים הצריכים לסוג העניין הנדון ולטיב הסעד המתבקש. הרגישות המיוחדת אשר יש לנקוט כלפי מינויים בתקופת בחירות מעצבת שקלול זה ונושאת עימה מטען נורמאטיבי המחייב דקדוק בבחינת קיום דחיפות או כורח במינויים של קבע למשרות בכירות בשירות המדינה, אשר אינם נדרשים במהלך הדברים הרגיל. וכך הובאו הדברים בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר מינויים בתקופת בחירות מיום 26.1.99, שעודכנו ביום 30.11.05: ".. למינויים בתקופת הבחירות נודעת חשיבות מיוחדת... נדרשת איפוא הקפדה כפולה- הן באשר לעצם הצורך במינוי בתקופה זו דווקא והן בנוגע להפעלת שיקול הדעת במינוי על כל פרטיו ודקדוקיו. הדעת נותנת כי רק מינוי שקיים צורך לעשותו בעת הזאת - ייעשה, ונוכח הרגישות הנזכרת מתחייב שהפעלת הסמכות תיעשה במשורה, תוך בחינת הצורך בהתאם לנסיבות הנוגעות למינוי שמבקשים לעשותו ובשים לב לחלופות אפשריות (כגון מינוי בפועל, מינוי ממלא מקום וכיוצא באלה)..... ככל שהמדובר במשרות בכירות בשירות המדינה בתקופה זו ראוי ככלל להימנע מאיושן על דרך מינוי של קבע לתפקיד אלא אם המדובר במינוי מקצועי מובהק הנדרש בעת הזאת במהלך הדברים הרגיל. ... מסקנה בדבר קיומו של צורך לעשות מינוי פלוני מחייבת בדיקה פרטנית והדעת נותנת כי הדבר ייעשה במשורה. ... הכללים דלעיל יפים כל הימים, אולם בימי תקופת הבחירות- שומה עלינו לנהוג שמירה מעולה, בחינת 'והייתם נקיים מה' ומישראל". 11. המשיבים טענו ארוכות בתגובתם לטעמים מטעמים שונים המצדיקים לשיטתם דחיית הבקשה, ואולם לא שוכנעתי בקיומו של טעם איתן בדבר כורח ודחיפות מיוחדת למינוי מנהל הטלויזיה בערבית דווקא בעת זו. אין חולק כי מזה שנים רבות (כחמש וחצי) אין מינוי של קבע לתפקיד זה. המשיבים לא נחפזו לאייש התפקיד עד כה. השידורים בערבית מתנהלים אף ללא מנהל המדיה. המצב של המשיבה 1 לבדו, הינו מצב מתמשך אשר אין כל וודאות לסיומו במועד תחום ומוגדר מראש ואין בו כדי להקים טעם לחריגה מהמדיניות אשר הותוותה בענייננו, מה גם שלא הונחה התשתית המתאימה כדי לקבל טענה זו כאמת צרופה במידת הוודאות בה ביקשו המשיבים לשכנע. 12. מעיני בית הדין לא נעלמה טענת ב"כ המשיבים על פיה לא עלה בידי המבקש לבסס כדבעי את טענתו בדבר ההשפעה הפוליטית בה עשוי המינוי להיות נגוע או פסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 02\1034 . משבחנו את טענות הצדדים מזה ומזה ונתנו דעתנו אף לבגץ 02\1034 נחה דעתנו כי לא זה המצב בענייננו. במקרה זה, כפי שעולה מפסק הדין שניתן בתיק סק' 08\20 (ושהוגש על ידי ב" המשיבים, ובפרט בס' 9-10 לו, המפנה לפרוטוקול ועדת האיתור מיום 15.10.08) אשר צורף כנספח ג לתגובת המשיבים, מיום 7.10.08, הופעלו לחצים כבדים מצד גורמים שונים בנסיון להשפיע על בחירת מועמד זה או אחר הקרוב לליבם, וזאת נאמר אף בהיעדר סטייה של וועדת האיתור ממחוייבותיה לנהוג בנקיון כפיים, בהגינות ובתום לב. הפוליטיזציה של המערכות מובילה להקפצה יתרה . החשש מפני הדחף של גורמים פוליטיים להטביע חותם בשירות הציבורי, בטרם יתחלף הממשל חשש כבד הוא הנושא מטען שלילי במיוחד. די במראית פני הדברים, בהקשר זה, העלולה להעלות חשד או ספק לפגם בהליך המינוי כדי להצדיק בדרך כלל הימנעות ממנו, בתקופת התפר נוכח הפגיעה העלולה להיגרם בכך לאמון הציבור, גם אם לגופו לא דבק בהליך פסול מהותי כאמור בג"צ 05\8815 לנדשטיין נ' שפיגלר, אשר ניתן ביום 26.12.05. אכן, שונות נסיבותיו של המקרה האחרון מהמקרה שבפנינו ואולם עיקרי הדברים והגיונם חלים אף בענייננו מטעמי מדיניות משפטית ראוייה וכאינטרס ציבורי ראוי לקידום, ומקבלים משנה תוקף שעה שנדרשים לחשש כאמור, בסוגיות רגישות ציבורית ופוליטית הנוגעות במגזר הערבי בישראל. 13. לאור התנהלותה המתמשכת של המשיבה 1 לאורך שנים בלא מינוי מנהל קבוע סבורני כי קבלת עמדת המשיבים, עשוייה לפגוע באורח לא מידתי במראית פני הדברים, בעיני הציבור הרחב ולנטוע ספק העשוי לכרסם באמון הציבור ולצרוב בתודעה חותם של פגם . סבורני, כי אף מנקודת ראותה של המשיבה 1 או של המתמנה הפוטנציאלי אין תוצאה זו ראוייה. עקרון המידתיות מחייב את המשיבה 1, כמו את בית הדין, בפרט בתקופה בה מכהנת ממשלת מעבר, וסבורני כי החששות המועלים מפי המשיבים באשר לעתידה והרפורמות אשר מבקשים לקדם בה- עשויים למצוא פתרון על דרך של מינויים בפועל, כפי אשר נהגו בתפקיד נשוא הליך זה שנים רבות. כאן המקום לציין, כי אין מקום לדבר על מינויו של סמנכ"ל ומינוי מנהל לטלויזיה הערבית באותה לשון ונפקות, ואין לגזור דין אחד לשניהם כפי שבקש ב"כ המשיבים לטעון. יש להידרש לאבחנה המהותית בינהם הנוגעת אף לתחומי התפרשותם של תפקידים אלו בראייה ציבורית כוללת כפי שיבואר בהמשך. 14. לצד דברים אלו יוסף, כי הטענה אשר הועלתה בדיון מפי ב"כ המשיבים על פיה המשא ומתן בעניינה של המשיבה, חייב להסתיים עד ליום 31.12.08 מסיבות תקציביות, לא זכתה לשום תימוכין או ביסוס כלשהוא. בכל אופן לא שוכנענו שפתרון בדמות מינוי בפועל לא יכול לתת מענה הולם לצורך הנ"ל (ככל שיש כזה צורך). 15. הבקשה שלפנינו עניינה בסעד זמני למניעת התכנסות ובחירה של וועדת האיתור לעת הזו. בשלב זה נדרש המבקש להוכיח קיומה של זכות לכאורה בלבד, אשר הסעד הזמני נדרש להגנתה, כמו גם קיומה של שאלה רצינית, העומדת ביסוד הדברים שיש לדון בה. כאמור, אלו הוכחו בפנינו, ואין כל ממש בטענות ב"כ המשיבים לעניין רמת ההוכחה החותכת בה על המבקש סעד זמני, לעמוד על מנת שבית דין זה ייעתר לבקשתו. כן, לא שוכנעתי כי במאזן הנוחות נוטה הכף לטובת המשיבים. נהפוך הוא. השלכותיה של דחיית הבקשה של המבקש מקימה קושי של ממש, נוכח מינוי של קבע לתפקיד מנהל הטלויזיה בערבית, וזאת לעומת אי הנוחות העשוייה להיגרם למשיבה 1 למשך פרק זמן מוגבל ותחום מראש. בפני בית דין זה אף לא הועמדו שיקולים כבדי משקל, המניעים בית משפט של יושר שלא לבוא לעזרת המבקש. 16. ויודגש כי התפקיד נשוא הבקשה נוגע בליבת העשייה והסמכות אשר הוענקה למשיבה 1, כמי אשר אמונה ומופקדת על פי הדין (חוק רשות השידור כאמור בו) בין השאר על שיקוף חיי המדינה וקיום שידורים לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה. אין זה מן הראוי, כי מי שמופקד על פי דין על נושא כה חשוב ומרכזי יבחר על ידי ממשלת מעבר, שימיה קצובים. אמון הציבור הינו קניינו של הציבור ומהווה אינטרס שלטוני ראשון במעלה. משקלו במסגרת עיקרון המידתיות, משקל דומיננטי הוא. בנסיבות הראויות, לא יהא זה מרחיק לכת לומר, כי הצורך באמון הציבור עשוי להדק את המדיניות המאופקת שיש לנקוט בה בעת כהונת ממשלת מעבר. אין בטענות שהועלו מפי המשיבים כדי לגרוע ממסקנתי זו. סוף דבר 17. מטעמים אלו וממכלול כל האמור לעיל סבורים אנו כי דין הבקשה להתקבל, באופן בו יינתן צו המורה למשיבים להימנע מלהמשיך בהליכים, לבחירת מנהל הטלויזיה בערבית וזאת עד לאחר שתבחר ממשלה חדשה. המשיבים ישלמו למבקש הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום. טלויזיהרשות השידור