ביזיון בית משפט לעניינים מנהליים

מהי סמכות בית משפט לעניינים מנהליים בנושא ביזיון בית משפט ?

סמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי בנושא ביזיון בית משפט נגררות גם לבית משפט לעניינים מנהליים, שהרי אין בית המשפט לעניינים מינהליים אלא בית משפט מחוזי היושב כבית משפט לעניינים מינהליים. מעבר לכך, בית משפט לענינים מנהליים הוא גם בית משפט אזרחי, כהגדרתו בפקודה.

סמכות ביהמ"ש לעניינים מנהליים ליתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט:
סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט קובע כך:
"בית המשפט העליון, בית המשפט לפשעים חמורים, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1922, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לקרקעות ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".
                              
סעיף 2 לפקודה קובע כך:
"בפקודה זו יהא למונח "בית משפט" הפירוש דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
"בית משפט" פירושו כל בית משפט אזרחי, לרבות בית משפט עירוני ובית משפט לקרקעות".

להלן החלטה בנושא ביזיון בית משפט לעניינים מנהליים:

החלטה

הרקע לבקשה וטענות הצדדים:
בפני בקשה למתן צו לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ובה מתבקש ביהמ"ש לעניינים מנהליים לכפות על המשיבים לציית להוראות פסק הדין של בימ"ש זה מיום 26.7.05 וכן להוראות פסק הדין של בית המשפט העליון מיום 13.12.06 בערעור שהגישו המשיבים על פסק הדין של בימ"ש זה. אפרט להלן בקצרה את ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניין זה.

העותרת/מבקשת הינה מוסד המנהל תוכניות ללימוד טניס לילדים ונוער, הפועל ללא כוונת רווח והמקים מרכזים להוראת ספורט הטניס במקומות שונים בארץ. העותרת הגישה עתירה כנגד המשיבים בטענה כי המועצה המקומית סאג'ור וראש המועצה מונעים את השלמתו, הקמתו ופתיחתו של מרכז הטניס שנבנה במקום תוך מניעת העברת תקציבים ייעודיים למטרה זו ממשרד השיכון אל העותרת ואינם מאפשרים גם את השלמת סלילת הכביש אל האתר. ביום 2.6.05 ניתן פסק דין חלקי על ידי בימ"ש זה אשר הסדיר את העברת הכספים ממשרד השיכון לידי העותרת באמצעות המועצה האיזורית. פסק הדין החלקי אימץ הסכמות שגובשו בדיון לפיהן יועברו כספים המוחזקים במשרד השיכון לחשבון הפיתוח עבור מרכז הטניס, בהתאם להוראות סעיף 31 ד' לחוק יסודות התקציב. המועצה התחייבה לחתום על כל המסמכים הרלוונטיים כדי לאפשר את העברת הכספים.

לאחר שניתן פסק הדין החלקי הגישה העותרת בקשה למתן צו לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (בש"א 31045/05) ובה נטען כי המועצה האיזורית אינה מעבירה את המסמכים הרלוונטיים למשרד השיכון באופן שיאפשר את העברת הכספים לעותרת, בהתאם לפסק הדין החלקי. ביום הדיון בבקשה טען ב"כ המועצה כי המסמכים נחתמו בהתאם להחלטת בית המשפט והועברו למשרד השיכון, שדרש מהמועצה חתימה על מסמכים נוספים. חתימה זו התעכבה עקב בעיות בריאות של ראש המועצה, אך ב"כ המועצה התחייב כי המסמכים ייחתמו. ביהמ"ש קבע כי הבקשה תיוותר תלויה ועומדת כדי לבדוק אם המסמכים נחתמים עד ליום 13.7.05.

בדיון שהתקיים בפני בימ"ש זה הציעו העותרת/המבקשת והקבלן המבצע שיקבע מנגנון לפיו יועברו כספים מהמדינה ישירות אליו, באמצעות מע"צ ולא דרך חשבונות המועצה המקומית, שתמשיך לפקח על הפרוייקט ותאשר שהעבודות בוצעו באופן שיהווה אישור גם לתשלום כספים. זאת כדי למנוע מצב בו יבלעו הכספים בין כלל חובות הרשות לגורמים שונים. המועצה המקומית התנגדה לחוזה משולש שכזה ועמדה על כך שהכספים ימשיכו לזרום דרך קופת המועצה.

בפסק דין שניתן על ידי בימ"ש זה מיום 26.7.05 נקבע כי המשיבים לא העלו כל טעם סביר להתנגדות להסדר הנ"ל וזאת מאחר שאין לרשות המקומית כל סמכות לעשות כל שימוש בכספי הפיתוח, למעט העברתם לפרוייקט שלשמו יועדו. כל פעולה אחרת היא אסורה ואף מהווה עבירה. עם זאת, נקבע כי אין מקום ליתן צו שיחייב את המועצה המקומית לחתום על ההסכם המשולש מאחר שאם מובטחת העברת הכספים בדרך אחרת, כי אז אין הכרח בחתימתו של אותו הסכם. בפסק הדין של בימ"ש זה ניתן צו המורה למועצה המקומית סאג'ור לבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי להבטיח את סיום בניית הכביש והעברות הכספים לקבלן המבצע. נקבע כי ימונה מטעם מע"צ מפקח נוסף שישמש כמפקח על פעולות הבנייה וזאת בנוסף ובמקביל לפיקוח מטעם המועצה. כן ניתן צו המורה למשיבים לאפשר לאלתר לקבלן המבצע להתחיל בביצוע העבודות להשלמת סלילתו של הכביש המוליך אל מרכז הטניס ולאפשר את חיבורו של מרכז הטניס לרשת המים ולהבטיח הספקה סדירה של מים למרכז הטניס וזאת עד לחיבורו בחיבור קבע לרשת המים, לאחר שיושלמו עבודות הבניה.

על פסק דינו של בימ"ש זה הוגש ערעור על ידי המשיבים לבית המשפט העליון בו נטען כי בימ"ש זה דן בעתירה בחוסר סמכות עניינית מאחר שמדובר בעתירה העוסקת ביחסים החוזיים בין העותרת למשיבים ומקומה בבימ"ש אזרחי. כן נטען כי העותרת השתהתה בהגשת העתירה, כי אין יריבות בין המשיבים לעותרת בכל הנוגע לתנאי סלילת הכביש, נטען כי הטענה בדבר העברת הכספים מתבררת בהליך האזרחי וכן נטען כי בימ"ש זה ייחס למשיבה/מערערת שם שיקולים זרים בכל הקשור למערכת היחסים שבינה לבין הקבלן על סמך הבנה לא נכונה של דברי המשיבה בפני בית המשפט. ביהמ"ש העליון בפסק דינו מיום 13.12.06 דחה את טענות המשיבה/המערערת שם ואת ערעורה וקבע כי אין מקום לעיכובו של סלילת הכביש על ידי המשיבה/המערערת שם וכפועל יוצא מכך עיכוב פתיחתו של מרכז הטניס. כן נקבע כי יש מקום לחיבור המרכז לרשת המים בחיבור ארעי, כפי שקבע בימ"ש זה.

בבקשה זו שבפני טוענת המבקשת כי למרות שני פסקי הדין המורים למשיבים לבצע ללא דיחוי את עבודות סלילת הכביש והתשתיות הנלוות לסלילה, המשיבים אינם נוקטים ולו ראשית פעולה הדרושה לשם ביצוע העבודות, כגון פניה למע"צ. המבקשת מציינת כי המשיבים אף לא חיברו את המרכז לרשת המים, למרות שביהמ"ש זה וביהמ"ש העליון הורו להם לעשות כן.

המשיבים טוענים כי ביהמ"ש לעניינים מנהליים אינו מוסמך על פי סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש לכוף אדם לציית לצו שניתן על ידו שכן ביהמ"ש לעניינים מנהליים אינו נמנה על בתי המשפט המפורטים בסעיף זה.

כן טוענים המשיבים כי משלא צורפה משיבה מס' 7 בעתירה (הקבלן המבצע) שהיא למעשה הצד הטבעי והישיר להליך בעניין הכביש ולעניין הוראות ביהמ"ש, דין הבקשה להדחות.

עוד טוענים המשיבים כי המבקשת מנסה ליצור יש מאין ולשנות את שנקבע בפסק הדין. לטענת המשיבים, הצו היחיד שכוון למשיבים הוא רק מה שנקבע בפסק דינו של בימ"ש זה ובביהמ"ש העליון לא ניתן כל צו מעבר למה שנקבע בפסק הדין של בימ"ש זה.

המשיבים טוענים כי הבקשה לא הוגשה כהלכה ולכן דינה להדחות על הסף, זאת מאחר שלא צורפה הזמנה ואף לא צורף הצו וההליך שאמור להינקט באופן עצמאי מהדיון בעתירה ולא כבקשה זמנית, פגום.

לטענת המשיבים, מאחר שהצו שניתן על ידי בימ"ש זה הוא צו לביצוע כל הפעולות הנדרשות כדי להבטיח את סיום בניית הכביש והעברות הכספים לקבלן המבצע, אין מדובר בצו אופרטיבי ספציפי המחייב לעשות מעשה מסוים ספציפי ולכן לא ניתן לאוכפו על פי פקודת בזיון בימ"ש. המשיבים טוענים כי הפעולות הדרושות להבטחת סיום בניית הכביש אינן פעולות שעל המשיבים לבצע וכי המשיבים עמדו בהתחייבותם והעבירו את הכספים שהועברו באמצעות אוצר השלטון המקומי לחשבון המבקשת.



המשיבים מציינים כי זימנו ישיבות רבות לצורך קידום השלמת הכביש על ידי הקבלן המבצע, בהשתתפות נציגי המבקשת; מהנדס המועצה דרש מהקבלן המבצע להתחיל באופן מיידי בביצוע גמר הכביש ללא הפסקה; הקבלן המבצע הוא זה שסירב לבצע את העבודות והדבר ידוע למבקשת; המשיבים חתמו על הסדר פשרה שגובש בין הצדדים במסגרת הליכים בביהמ"ש העליון; הקבלן המבצע נמצא בהליכי פירוק. על כן, טוענים המשיבים, כי הם קיימו את פסק הדין ולא מנעו מהקבלן המבצע לבצע את השלמת הכביש.

בעניין החיבור הארעי לקו המים טוענים המשיבים כי אין כל מקום לאכיפת צו זה כנגד המשיבים שכן החיבור הארעי מיועד אך ורק לצורך ביצוע עבודות הבניה במרכז הטניס ואין מחלוקת כי עבודות אלו הסתיימו ולכן אין עוד מקום לחיבור ארעי לרשת המים.

המבקשת טוענת מנגד כי הסכסוך בין המשיבים לקבלן המבצע איננו טעם לעיכוב העבודות ואין חובה כי פסק הדין יבוצע באמצעות קבלן מבצע זה או אחר. כן טוענת המבקשת כי למרות פסקי הדין שניתנו המשיבים לא הקימו מנגנון להעברת הכספים הנוספים לטובת הפרויקט בעתיד.

דיון:

סמכות ביהמ"ש לעניינים מנהליים ליתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט:
סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט קובע כך:
"בית המשפט העליון, בית המשפט לפשעים חמורים, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1922, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לקרקעות ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".
                              (ההדגשות שלי - ר.ש.).

סעיף 2 לפקודה קובע כך:
"בפקודה זו יהא למונח "בית משפט" הפירוש דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
"בית משפט" פירושו כל בית משפט אזרחי, לרבות בית משפט עירוני ובית משפט לקרקעות".
                              (ההדגשות שלי - ר.ש.).

סמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי בנושא ביזיון בית משפט נגררות גם לבית משפט לעניינים מנהליים, שהרי אין בית המשפט לעניינים מינהליים אלא בית משפט מחוזי היושב כבית משפט לעניינים מינהליים. מעבר לכך, בית משפט לענינים מנהליים הוא גם בית משפט אזרחי, כהגדרתו בפקודה.
ראה:
סעיף 1 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000;
משה קשת, ביזיון בית משפט, (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ב - 2002), בעמ' 91 (להלן: "משה קשת").

אוסיף עוד כי הפרשנות לה טוען ב"כ המשיב מובילה לתוצאה לפיהה לא ניתן יהיה לאכוף במסגרת פקודת בזיון בית משפט צוים של בתי משפט לעניינים מנהליים, כמו גם של בית המשפט הגבוהה לצדק. תוצאה פרשנית זו בלתי סבירה ובלתי ראויה. על כן אני קובע , ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך על פי סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש לכוף אדם לציית לצו שניתן על ידו.

הפגמים שנפלו בהגשת הבקשה:
כאמור, המשיבים טוענים כי הבקשה לא הוגשה כהלכה ולכן דינה להדחות על הסף, זאת מאחר שלא צורפה הזמנה ואף לא צורף הצו וההליך שאמור להינקט באופן עצמאי מהדיון בעתירה ולא כבקשה זמנית, פגום.

לא מצאתי כי נפל בהליך פגם המצדיק דחייתו על הסף ועל כן אינני מקבל טענה זו.

הצדדים הרלוונטיים לבקשה:
אינני מקבל את טענת המשיבים כי הקבלן המבצע צריך היה להיות מצורף כצד לבקשה. המדובר בהליך זה בחוזה שנכרת בין המבקשת למועצה ובו התחייבה המועצה לבנות את מכלול התשתיות למרכז ובהחלטות המועצה המונעות את השלמת סלילתו של כביש הגישה למרכז.

בימ"ש זה כבר קבע בפסק דינו, אשר אושר על ידי ביהמ"ש העליון, כי העניין נשוא העתירה הוא עניין מנהלי - התחייבויותיה של המועצה כלפי המבקשת ולכן אין מקום כעת להעלות שוב טענות המתייחסות לסכסוך שבין המועצה לקבלן המבצע.

הצו שניתן בפסק דינו של בימ"ש זה ואכיפתו על ידי פקודת בזיון בית משפט:
מתן סעד המבוסס על סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט מותנה בכך שהעותר יעמוד בכמה תנאים. ראשון שבהם הוא התנאי כי הצו שלא קוים, אשר אכיפתו מבוקשת, ניתן בידי בית משפט מוסמך. כפי שקבעתי לעיל, תנאי זה מתקיים. התנאי השני מתקיים בהתייחסות לצו השיפוטי שאכיפתו מבוקשת. אין צו שיפוטי מזכה עותר בסעד של ביזיון בית משפט, אלא אם כן נכנס צו כזה לגדר הצווים המפורשים בסעיף 6 לפקודה, כפי שנתפרשו בפסיקה. התנאי השלישי הוא הוכחת הפרת הצו השיפוטי. בהתקיים התנאים הללו מתקיימת האפשרות לקיים את התנאי האחרון שהוא נקיטת ההליכים הנכונים וסדרי הדין הראויים לקבלת הסעד המבוקש.
ראה:
משה קשת, בעמ' 101.

על פי סעיף 6 לפקודה, לבתי המשפט המנויים בסעיף תהיה "הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה". כלומר, ישנה דרישה שיהיה מדובר בצו המצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה. הצו הוא הוראת ביצוע או הימנעות מביצוע שבפסק הדין של ביהמ"ש. הצו השיפוטי משמר זכות משפטית, משנה אותה, מקים אותה או מבטלה. הצו השיפוטי מגדיר זכויות וחובות, שיש להן תוקף משפטי מחייב ואשר על כן ראוי לו, למשפט, לדאוג לאכיפתן. פסק דינו של השופט הוא הפרטה של הנורמה הכללית, או, בעצם, ההפרטה של הנורמה הכללית באה לידי ביטוי בצו השיפוטי. רק החלק שבפסק הדין או החלטה אחרת של השופט המגדיר את הזכות המשפטית, על מי מוטלת חובת קיומה ומי זכאי ליהנות ממנה, הוא הצו השיפוטי.
ראה:
משה קשת, בעמ' 103.

על כן, הצו הוא החלק בהחלטה השיפוטית הטעון אכיפה והוא אמור להיות אופרטיבי. בנוסף, על הצו לצוות במילים חד משמעיות את אשר חייב להיעשות.
ראה:
רע"א 4231/90 אתת טכנולוגיות (1985) נ' מכ"ש - מפסקי כרם, פ"ד מה(1), 617, עמ' 618-619;
בר"מ 4717/06 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת ואח' נ' עירית קרית אתא ואח', תק-על 2006(3), 2176, עמ' 2179.
הצו שניתן בפסק דינו של בימ"ש זה ואושר בפסק דינו של ביהמ"ש העליון הינו צו לקיום התחייבויותיה של המועצה על פי ההסכם שנכרת בינה ובין המבקשת. קיום צו זה דורש ביצוע כל הפעולות הנדרשות מצד המועצה כדי להבטיח את סיום בניית הכביש והעברות הכספים לקבלן המבצע. כן נקבע כי יש לאפשר את חיבורו של מרכז הטניס לרשת המים ולהבטיח הספקה סדירה של מים למרכז הטניס וזאת עד לחיבורו בחיבור קבע לרשת המים, לאחר שיושלמו עבודות הבניה.

לעניין הצו המורה לחבר את מרכז הטניס לרשת המים עד לחיבורו בחיבור קבע - אין ספק כי מדובר בצו אופרטיבי ספציפי וכי צו זה הופר. הצו מורה במפורש כי תובטח הספקה סדירה של מים למרכז הטניס "וזאת עד לחיבורו בחיבור קבע לרשת המים, לאחר שיושלמו עבודות הבניה". עצם הטענה כי עבודות הבניה הסתיימו אך חיבור הקבע טרם בוצע אינה מהווה נימוק מדוע לא קוים הצו המורה לחבר את המרכז לרשת המים "וזאת עד לחיבורו בחיבור קבע לרשת המים". על כן, המדובר בהפרת צו אופרטיבי ספציפי שניתן על ידי בימ"ש זה ויש להפעיל את סמכותו של בימ"ש זה ליתן צו על פי פקודת בזיון בית משפט בעניין זה.

לעניין הצו המורה למועצה לבצע את כל הפעולות הדרושות מצדה לשם הבטחת סיום בניית הכביש והעברת הכספים לקבלן המבצע, אין המדובר בצו אופרטיבי הקובע מעשים מסוימים שיש לעשותם ומעשים מסוימים שיש להימנע מעשותם, אלא המדובר בהצהרה כללית על זכותה של המבקשת כי המשיבה תקיים את התחייבויותיה על פי החוזה ותאפשר סיום בניית הכביש. כלומר, הצו אינו מפורט בעניין זה. על כן, סבורני כי אין המדובר בסעד שניתן לאוכפו באמצעות פקודת ביזיון בית משפט. עם זאת, צו של בג"צ, ועל כן גם צו של בימ"ש לעניינים מנהליים, מופנה לרשות מרשויות המדינה ומצווה עליהן כי יכבדו את ההכרעה השיפוטית, גם אם אינה בת - אכיפה לצרכי הוצאה לפועל או ביזיון בית משפט.
ראה:
משה קשת, בעמ' 117.
סיכום וסעדים:
אשר על כן, לאור המפורט לעיל, אני קובע כי המשיבים הפרו את צו ביהמ"ש לעניינים מנהליים בנוגע לחיבור המרכז לרשת המים בחיבור ארעי וזאת עד לחיבור של קבע וניתן לאכוף את ביצוע הצו לעניין חיבור המרכז לרשת המים על פי פקודת בזיון בית משפט. בהתאם, ועל פי פקודת בזיון בית משפט, אני מטיל על המשיבים, כל אחד מהם בנפרד, קנס בסך 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו (בהתייחס למשיב 2). הקנס ישולם עד ליום 1/4/07 שאם לא כן יהיה על משיב 2, ראש המועצה המקומית, לרצות 90 ימי מאסר תמורתו.

כפי שפורט לעיל, לא ניתן לכפות על המשיבים ביצוע הצו בנוגע לביצוע פעולות להבטחת סיום סלילת הכביש על פי פקודת ביזיון בית משפט, אך מאחר שמדובר בצו שניתן על ידי ביהמ"ש לעניינים מנהליים, אושר ע"י בג"צ והוא מופנה לרשות מרשויות המדינה, על הרשות לכבד את הצו ולקיימו גם אם לא ניתן לאוכפו על פי פקודת בזיון בית משפט.

אוסיף עוד בשולי האמור לעיל כי אי קיום צוי בית משפט מהוה, לכאורה, הפרה של חובת הרשות המקומית למילוי תפקידה כדין. נראה כי לכאורה קמה במקרה של אי קיום צוים שיפוטיים הסמכות המוקנה לממונה על המחוז במשרד הפנים לבחון האם נתמלאו התנאים להפעלת סמכותו בהתאם להוראות סעיף 36 ו-38 לפקודת המועצות המקומיות. מצאתי לנכון להעיר זאת כדי שהמשיבים ישקלו את המשך סירובם למלא אחר צוי בית משפט זה ובית המשפט הגבוהה לצדק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פקודת בזיון בית משפט

  2. ביזיון בית משפט

  3. בקשת ביזיון בית משפט

  4. ביזיון בית הדין לעבודה

  5. קנס על ביזיון בית משפט

  6. מטרת פקודת בזיון בית המשפט

  7. ביזיון בית המשפט: היסוד הנפשי

  8. סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט

  9. ביזיון בית משפט לעניינים מנהליים

  10. אי גילוי מסמכים - ביזיון בית המשפט

  11. אכיפת פסק דין לפי פקודת ביזיון בית המשפט

  12. עיכוב ביצוע החלטה במסגרת ביזיון בית המשפט

  13. האם סחבת ברישום נכס מהווה ביזיון בית המשפט

  14. תקנות בזיון בית המשפט (סדרי-דין בשיקול נוסף), תשכ''ט-1969

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון