אי קיום צו הריסה של בית משפט

להלן החלטה בנושא אי קיום צו הריסה של בית משפט:

החלטה

1.     המערער מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע שניתן במסגרת ת.פ. 4950/04 ביום 12.9.04, ומופנה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין.

2.     עיקרו של הערעור בהרשעת המערער באי קיום צו בית משפט, שעיניינו אי הריסת קירוי חצר מלוחות פח וקונסטרוקציות ברזל בגודל של כ-51 מ"ר ברחוב הדסה 43 בבאר שבע (להלן: "הגג"). בכתב האישום שהוגש כנגד המערער (ביום 22.7.01) נטען, כי בהתאם להסדר טיעון בין המערער למשיבה במסגרת ת.פ. 6015/96 של בית משפט השלום בבאר שבע, ניתן צו הריסה, אשר ביצועו נדחה לתקופה של 24 חודשים. עוד נטען, כי המערער ניסה בדרכים שונות לבטל את הסדר הטיעון שקיבל תוקף של פסק דין והגיש בקשה לביטול החלטה ולביטול פסק הדין, ומשזו נדחתה - הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור החזירה את התיק לבירור בבית משפט השלום, אשר קבע, כי אין סיבה שלא יינתן צו הריסה כאמור בפסק הדין הראשון, ולפיכך קבע, כי על המערער להרוס את הגג עד ליום 31.1.01. גם על החלטה זו הגיש המערער ערעור, אשר גם הוא נדחה. כן נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש לבית המשפט העליון. במקביל הגיש המערער ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז דרום, אשר נדחה, וכן הגיש עתירה מנהלית על החלטת הועדה, עתירה אשר נמחקה לבקשתו. ולפיכך, משלא ביצע את צו ההריסה ולא קיבל היתר לתוספת, הוגש כנגדו כתב האישום נשוא הערעור.
כאמור, בית משפט השלום (כב' השופט י. שפסר) הרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו וזאת לאחר שמיעת ראיות, ומכאן הערעור שבפנינו שעיקרו מופנה כנגד הכרעת הדין.

3.     בכתב הערעור טען המערער, כי בית המשפט שגה בהכרעת דינו בהסתמכו על עדי המאשימה, אשר לשיטתו הוכח, כי כיזבו בעדותם. לטענתו, היה על ביהמ"ש לקבל את עדותו שלו ולא לדחותה, כפי שעשה, ואף טען כנגד עדותה של עדת ההגנה שהביא מטעמו ואשר בדבריה לא תמכה בעדותו, וביהמ"ש קיבל את דבריה כנכונים. עוד טען, כי פסק הדין שניתן סתמי, מגמתי ושגוי ופוגע בזכות הקניין שלו. המערער העלה טענות רבות כנגד צו ההריסה שניתן במסגרת ת.פ. 6015/96 של בית משפט השלום בבאר שבע למרות שהפך חלוט. עוד טען, כי המשיבה הגישה את כתב האישום נגדו מטעמים פסולים שכל מטרתם לשמש ככלי נגדו בתיק אזרחי שהוא מנהל וכי המשיבה פעלה במרמה, כזב, זדון וחוסר תום לב. לפיכך, ביקש המערער לבטל את פסק הדין ולחייב את המשיבה בהוצאות.

4.     כבר עתה יצוין כי המערער יצג את עצמו הן בהליך בפני בית משפט קמא והן בערעור, דבר אשר גרם לסרבול ולהגשת בקשות שונות ומשונות ובין היתר הגיש בקשות לקיום הליכים שאין להם זכר בסדר הדין הפלילי.

5.     ביום 27.9.04 הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור - ב"ש 21184/04 - וביום 14.10.04 ניתן צו המורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה, ללא עיכוב ביצוע ביחס לרכיב הקנס.

6.     ביום 19.10.04 הגיש המערער "בקשה דחופה להציג ראייה" במסגרת ב"ש 21251/04, ובה ביקש שיוגש (על ידי המשיבה) התצהיר המקורי עליו הוא חתם ושימש בסיס להרשעתו (המקורית), כשלטענתו חתימתו על התצהיר זויפה. במסגרת הבקשה הוגשה גם בקשה דחופה, לטענתו בהסכמה, לעיכוב הליכים. המשיבה התנגדה לשתי הבקשות והחלטה בבקשה ניתנה לאחר קיום דיון (להלן).

7.     ביום 14.11.04, בטרם נשמע הערעור גופו, הגיש המערער במסגרת ב"ש 21389/04 "בקשה לקיום ישיבה לבדיקת הראיות בתיק טרם שמיעת הערעור". המשיבה בתגובה לבקשה ביקשה לדחותה על הסף ולקיים את הדיון בערעור כסדרו ובית המשפט הורה על שמיעת הבקשה במסגרת שמיעת הערעור.

8.     ביום 22.2.06 התקיים דיון בערעור. במסגרת הדיון בערעור, שהתקיים בפני מותב בהרכב הנשיא י. פלפל והשופטים נ.הנדל וח.עמר ז"ל, טען המערער גם ביחס לבקשה להצגת ראייה (שהגיש, כאמור, בב"ש 21251/04) וחזר וביקש שהמשיבה תציג לו את התצהיר המקורי עליו חתם. בעקבות בקשה זו ניתנה החלטת מפורטת (החלטה מיום 14.6.06, שניתנה על ידי חברנו המנוח כב' השופט חביב עמר ז"ל ובהסכמת חבריו להרכב), אשר דחתה את הבקשה.
בהחלטה נקבע, כי הן מהפן המשפטי והן מהפן הענייני אין כל שחר לבקשה. נקבע, כי מבחינה משפטית - דיונית הבקשה חסרת כל בסיס, וכי גם אם מתייחסים לבקשה כאל בקשה לעיון בחומר חקירה אין מקום להידרש אליה בשלב הערעור. נקבע עוד, כי גם אם מבחינה עקרונית ניתן להתייחס לבקשה כאל בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור הרי אין מדובר בראיה שהמערער לא ידע עליה או לא יכול היה להביאה בערכאה דלמטה, ולכן גם מן ההיבט הזה מן הדין לדחות את הבקשה. עוד הוסיף כב' השופט עמר ז"ל וציין, כי גם אם נניח שהראיה לא הייתה בידי המערער הרי שיכול היה לדרוש לעיין בה או לדרוש את הגשתה בהליך הקודם, או לפחות להתנגד להגשתה במסגרת ת.פ. 6015/96. כן הועלתה הסברה שהמערער, שניהל את ההליכים עד כה לרוב ללא ייצוג משפטי, עשה זאת בתחכום ונחישות וכי לא סביר שלא שמר לעצמו עותק מהתצהיר. כמו כן נקבע, כי המערער לא הציג מה שונה בין התצהיר עליו, לכאורה, חתם לבין התצהיר שהוגש וכי הבקשה היא חלק ממסע ההתשה המתמשך שמנהל המערער כנגד המשיבה. ולפיכך, דחה ביהמ"ש את הבקשה בקובעו שהיה עדיף שהמערער לא היה מגישה.

9.     ביום 9.5.06 (בב"ש 20768/06) הגיש המערער "בקשה דחופה לביטול החלטה", היינו, בקשה לביטול ההחלטה שעניינה קביעת מועד למתן פסק דין. בבקשתו ביקש המערער לעכב את מתן פסק הדין עד לסיום ההליכים בתיקים האזרחיים הקשורים באותו עניין, ובסופו של דבר מחק בית המשפט את הבקשה לבקשת המערער.

10.     ביום 12.6.06 הגיש המערער "בקשה דחופה שנייה בהסכמה לעיכוב הליכים". בקשה נדחתה ונקבע כי היא תידון ותוחלט בהחלטה שאמורה הייתה להינתן ביום 14.6.06 (החלטת כב' השופט עמר ז"ל שצויינה לעיל), וכך היה.

11.     ביום 18.6.06 הגיש המערער "בקשה לקיום דיון" ובה ביקש לקיים דיון על סמך ההסכמות בינו לבין המשיבה בתיקים האזרחיים, שיש בהם, לטענתו, לייתר את שמיעת הערעור. הבקשה נדחתה.

12.     ביום 14.11.06 הגיש המערער "בקשה לתיקון כתב ערעור ולקביעת שופטים בהרכב". בבקשתו זו טען המערער, בעיקרו, כי כתב האישום נשוא הערעור בגינו הורשע מתבסס על פסק דין בת.פ. 6015/96, שעניינו נכס ברח' החלוץ 96, ואילו בכתב האישום נטען, כי עליו להרוס נכס ברח' הדסה 43 ומשאין מדובר בנכסים זהים יש לזכותו ולמחוק את כתב האישום נגדו. כמו כן ביקש שכב' השופטים הנדל ו-ואגו ידונו בערעורו מאחר והם מכירים את הפרשה ואת נכסיו (מהליכים אחרים).

הבקשה נקבעה לדיון במועד שמיעת הערעור ביום 29.11.06. בדיון דחה כב' הנשיא את בקשת המערער לשינוי הרכב והמערער חזר בו מבקשתו זו.

בדיון חזר המערער על הטענה לפיה הורשע ביחס לנכס הלא נכון, שכן לדבריו פסק הדין בת.פ. 6015/96 מדבר על רח' החלוץ 96 פינת הדסה 45 בבאר שבע, לגביו טען כי קיים את צו ההריסה, ואילו בכתב האישום נשוא הערעור יחסו אי קיום צו הריסה ביחס לנכס ברח' הדסה 43 בבאר שבע. ולפיכך, לטענתו, לא ביצע אף עבירה.

ב"כ המשיבה ביקשה לבדוק את טענות המערער ונקבע מועד לדיון נוסף ליום 16.5.07.

בדיון שנערך ביום 16.5.07 טען ב"כ המשיבה, כי מבחינה מהותית מדובר באותו הנכס. לדבריו, הרישום של הנכס ככתובת הדסה 43 הוסדר רק בשנת 1996, שעד אז הכתובות בעיר העתיקה בבאר שבע לא היו מוסדרות במלואן. כן נטען, בשולי הדברים, כי הנכס שהיה ברשות המערער היה חצר ורק לאחר שבוצע קירוי הוא קיבל את הכתובת "הדסה 43". ב"כ המשיבה הגיש נתוני ארנונה לפיהם הנכס ברח' הדסה 43 הוא בבעלות המערער ואף הגיש את החלטתו של כב' השופט רבי מיום 16.5.91 לפיה הגג ברח' החלוץ 96 פינת הדסה 45 בוצע ללא רישיון כדין (יש לציין כי גם הוגשה הבקשה לביטול הצו, נשוא החלטת כב' השופט רבי).

מנגד חזר המערער על טענתו, כי מדובר בשני נכסים שונים ולכן ביקש לזכותו. המערער הגיש העתק רישיון לבנין, להתקנת גג מחומר קל, מס' 4636 מיום 4.5.70 אלא שבהעתק הנ"ל הכתובת המצוינת היא "החלוץ 94-96 פנת הדסה 43-45". כן, הגיש המערער פסק דין (בה"פ 8043/03 של ביהמ"ש המחוזי) בו נדחתה בקשתו לסעד הצהרתי, שיצהיר על בטלות מחיקת עתירתו המנהלית כנגד החלטת ועדת הערר. בנוסף, הגיש המערער פסק דין בע"פ 205/91 הדוחה את ערעורו על החלטת בית משפט השלום, שלא נעתר לביטול צו ההריסה שהוצא כנגדו ביחס לנכס ברח' הדסה. לבסוף, הגיש המערער את החלטת ועדת הערר המחוזית מיום 11/03/98, שדחתה את בקשתו לאשר את קירוי החצר ברחוב הדסה 43.

יש לציין, כי בשני הדיונים האמורים לא הייתה התייחסות ישירה לבקשה לתיקון כתב הערעור והצדדים הסתפקו במסירת כתב הערעור המתוקן לידי ב"כ המשיבה ובטיעונים לגוף הערעור המתוקן בלבד. למעשה, התיקון נעשה בפועל, גם אם לא היה דיון מפורש בבקשה ולא ניתנה עדיין החלטה בה. משכך, אנו נעתרים לבקשה ומאפשרים למערער, שהדיון בערעורו, למעשה, טרם הסתיים, לתקן את כתב הערעור.

13.     בנוסף הגיש מערער בקשות נוספות כדלהלן:

*ב"ש 20109/07 מיום 16.1.07 - "בקשה למתן פסק דין בערעור" - שהוגשה לאחר הדיון מיום 29.11.06 שבו הוחלט לתת שהות למשיבה לבדוק את טענות המערער כפי שהועלו בבקשת תיקון כתב הערעור (ביחס להבדל בכתובות). היות ובהחלטה מיום 29.11.06 נקבע כי "אנו דוחים את המשך שמיעת הערעור / לשמיעת טענות ב"כ המשיבה, למועד שיקבע במזכירות בעוד חודשיים בקירוב" (עמ' 7 לפרוטוקול) ולאחר שכבר התקיים הדיון הנוסף - אין יותר טעם לבקשה זו, כפי שהוגשה, והיא נמחקת.

*ב"ש 21006/07 מיום 20.5.07 - "בקשה להגשת ראיות ולחיוב המשיבה בהוצאות לדוגמא". בבקשה זו ביקש המערער לקבל את החומר שצורף בטענה, כי המשיבה הגישה מסמכים מזויפים ביודעין, וכי הנכס ברח' הדסה 43 מוכר עוד לפני שנת 1996. לשיטתו הראייה לכך הוא מכתב מחברת חשמל משנת 1991 המודיע על ניתוק החשמל לנכס הנ"ל. עוד ציין המערער, כי הגג ברח' הדסה 43, בגודל של 67 מ"ר, הוא חוקי ואין לגביו צו הריסה, ואילו הגג ברח' החלוץ 96 פינת הדסה, בגודל של כ-51 מ"ר, הוא הנכס לגביו יש צו הריסה.
המערער העלה טענות נוספות בדבר ניגוד העניינים בהם פעל עו"ד וידבסקי וטען, כי עבר, יחד עם העירייה, עבירות פליליות.
המערער השתלח בבקשתו זו הן בב"כ העירייה, הן בעירייה עצמה והן בבתי המשפט על ערכאותיה השונות, וחבל שעשה כן.
לפיכך, כל ההשתלחויות של המערער בבקשה זו - נמחקות על הסף. במידה ויש למערער טענות נוספות באשר למהות הערעור (המתוקן) - יוכל להשמען בדיון שיתקיים. כפוף לכך - גם בקשה זו נמחקת.

*ב"ש 21005/07 מיום 20.5.07 - "בקשה לתיקון פרוטוקול". בבקשה זו ביקש המערער לתקן את פרוטוקול הדיון כך שיהיה כתוב שהנכס ברח' הדסה 43 הוא שלו והנכס והגגות בהדסה 45 הוא של השכנים. הבקשה לא הוגשה בליווי תצהיר לעימות הכתוב בה ועל כן היא נמחקת.

*ב"ש 21292/07 מיום 27.6.07 - "בקשה להוספת ראיות". בבקשה זו טוען המערער, כי יש בכוחו להוכיח, שלא ביצע עבירה ברח' הדסה 43. לדבריו, המשיבה הגישה החלטות שהושגו תוך כדי ביצוע עבירות פליליות דבר שגרם לשיבוש הליכי משפט והטעיית בית המשפט וביקש לצרף את הראיות הבאות: פסק הדין מבר"ע 974/99 שניתן ע"י כב' השופט הנדל ביום 28.1.00. לטענת המערער קבע כב' השופט הנדל, כי הראיות שהוגשו על ידי המשיבה מבוטלות מאחר והושגו תוך ביצוע עבירות פליליות; תלונת עו"ד וידבסקי, כי המערער לא ביצע את פסק הדין ולכן הוגש נגדו כתב האישום נשוא הערעור; פרוטוקול ועדת ערר שבה השתתף עו"ד וידבסקי; פרוטוקול עתירה מנהלית 4053/98 בפני כב' השופטת אבידע - שבה עו"ד וידבסקי השתתף כמייצג השכנים וגם כחבר הועדה המקומית לתכנון ובניה; פרוטוקול ה.פ. 8043/03 בפני כב' השופטת ברקאי - שעו"ד וידבסקי יצג את השכנים המתנגדים;
לשיטת המערער המסמכים שצירף מעידים, כי עו"ד וידבסקי עבר 5 עבירות של ניגוד עניינים וכי הוא עבריין מושחת שדינו מאסר. עוד טען, כי פסק דינו של כב' השופט שפסר שגוי שהרי הוא מתייחס לגג של שכניו ולכן יש לקבל את הראיות ולזכותו .

המשיבה הגיבה לבקשה זו בהוראת ביהמ"ש ובתגובתה טענה, כי הראיות אותן מבקש המערער לצרף קשורות בהליכים אחרים, כי הבקשה אינה רלוונטית והמערער מבזבז זמן שיפוטי יקר ועל כן התבקש ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

המערער הגיש מסמך שכונה על ידו "זכות תגובה" ובו טען, שטענותיו הן אמת ושב וחזר עליהן, בנוסח שונה.

בקשה זו טרם נדונה בנוכחות הצדדים - והיא תידון בדיון הקרוב.

*ב"ש 21617/07 מיום 19.7.07 - "בקשה למתן פסק דין בערעור". בבקשה זו מבקש המערער לזכות אותו עקב אי מתן תגובה מטעם המשיבה בב"ש 21292/07. משתגובת המשיבה הוגשה עוד ביום 18/07/07, כמצויין לעיל, ומשהבקשה נקבעה לדיון - בקשה זו נמחקת.

* ב"ש 21613/07 מיום 9.8.07 - "בקשה דחופה להוספת ראיה". זו בקשה שלישית מסוגה לאחר שמיעת הטיעונים בערעור. הפעם ביקש המערער לצרף פרוטוקול מדיון בבית משפט השלום בבאר שבע במסגרת ת.א. 6308/98 וינר נ' עו"ד וידבסקי, שבו נחקר עו"ד וידבסקי. לטענת המערער פרוטוקול זה מוכיח, כי מעולם לא בנה גג ברח' הדסה 43 ולכן לא ניתן להאשימו בכך. כן, ביקש לצרף טופס חשבון לנכס - ארנונה לכתובת החלוץ 96 פינת הדסה (לא כתוב מי הבעלים) כאשר שם המשלם הוא סואד אריה חלווא. לדברי המערער הנכס שייך למר אלקיים, שהוא לקוחו של עו"ד וידבסקי.

המשיבה הגיבה לבקשה זו ביום 22.8.07 ובתגובתה ביקשה לדחות את בקשת המערער בהיותה לא רלוונטית לשלב הערעור ובהיותה ניסיון נוסף לעכב את מתן פסק הדין בערעור. לטענת המשיבה המערער מבזבז זמן שיפוטי יקר, מבקש להוסיף ראיה שנבחנה בהליך אחר שהוא חלוט ועל כן יש לדחות את הבקשה.

המערער השיב לתגובת המשיבה (שוב כינה תשובתו כ"זכות תגובה") וזאת ביום 26.8.07. לשיטתו המשיבה מבקשת כהרגלה לרמות ולהטעות את בית המשפט, חוזר על הטענות, כי הגג נבנה ברח' החלוץ פינת הדסה, וכי וידבסקי העיד אמת (!) בהליך האזרחי אותו הוא מבקש לצרף כראיה בערעור.

בקשה זו טרם נדונה - והיא תידון בדיון הקרוב.

*ב"ש 21791/07 מיום 5.9.07 - "בקשה דחופה לזיכוי" על סמך "פלוקתא פסוקה". בבקשה זו ביקש המערער לזכותו בדין על סמך החלטתה של כב' השופטת ברקאי בה"פ 8043/03 שעניינה דחיית הבקשה שהגיש למתן סעד הצהרתי המצהיר על בטלות מחיקת העתירה המנהלית שהגיש במסגרת ה"פ 4053/98. המערער מבקש לסמוך על קביעתה של כב' השופטת ברקאי בסעיף 2 לפסק דינה לפיה, אין מחלוקת עובדתית, כי הועדה התירה למערער לקרות שטח חלקי ברח' החלוץ 96 פינת רח' הדסה 45. כן ביקש פיצוי עונשי על ניהול משפט סרק.

לבקשה זו טרם הוגשה תגובה על ידי העירייה והיא תידון בדיון הקרוב. העירייה רשאית להגיב בכתב לבקשה וכן רשאית להגיב בעל פה במהלך הדיון הקרוב.

* ב"ש 22109/07 מיום 25.10.07 - "בקשה דחופה לצירוף ראיה ובקשה דחופה לזיכוי מיידי". בבקשה זו ביקש המערער לצרף פסק דין בעת"מ 372/07 מיום 23.10.07 של כב' השופטת דברת, אשר ביטל צו סגירה, שהוצא כנגד המערער בשל אי זיהוי הנכס אליו מתייחס הדו"ח לבין הנכס של העותר. יש לציין, כי העתירה מתייחסת לנכס אחר של המערער.

ביום 19.11.07 הגיש המערער בקשה נוספת למתן החלטה בבקשה האמורה לצירוף ראיה ולזיכויו בטענה כי משחלפו למעלה מ-25 ימים מיום הגשת הבקשה והמשיבה לא הגיבה לבקשה יש לראות בכך הודאה והסכמה מטעמה לאמור בבקשה.

היות ובקשה זו אינה מתייחסת לנכס נשוא הערעור - יש למחקה על הסף.

14.     סוף דבר הוא - שאנו קובעים, כי בדיון הקרוב, שיתקיים ביום 05/03/08 בשעה 09:00, נקיים דיון נוסף בערעור עצמו (בהתאם לתיקונו) ובבקשות 21292/07, 21613/07 (במגבלות שנכתבו לעיל), ו-21791/07.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו צו הריסה ?

  2. צו הריסה מנהלי

  3. צו הפסקת הריסה

  4. צו הריסה שיפוטי

  5. התליית צו הריסה

  6. צו הריסה צימרים

  7. עורך דין צו הריסה

  8. צו הריסה בהתנחלות

  9. צו הריסה לבית כנסת

  10. צו הריסה נגד הנאשם

  11. צו הריסה גן אירועים

  12. צו הריסה מבנה מאוכלס

  13. הריסת מבנה ללא התראה

  14. הריסת מבנה ללא הסכמה

  15. מי צריך לבצע צו הריסה

  16. איחור בביצוע צו הריסה

  17. אכיפת צו הריסה בשטחים

  18. מי יכול להתנגד לצו הריסה ?

  19. תאונה במהלך עבודות הריסה

  20. דחיית מועד ביצוע צו הריסה

  21. הארכת מועד ביצוע צו הריסה

  22. החלטה בבקשה למתן צו הריסה

  23. הקמת אוהל על הגג - צו הריסה

  24. אי קיום צו הריסה של בית משפט

  25. עיכוב הריסת מבנים בלתי חוקיים

  26. צו הריסה מנהלי - חובת התייעצות

  27. נזקים לבית אחר בעקבות הריסת בית

  28. ערעור הארכת מועד ביצוע צו הריסה

  29. הארכת מועד ביצוע צו הריסה שיפוטי

  30. בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה

  31. הריסת בניה בלתי חוקית במגזר הערבי

  32. עיכוב צו הריסה לצורך השלמת הליכים

  33. מניעת ביצוע צו הריסה למבנה ללא היתר

  34. הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מינהלי

  35. מעמד בבקשה לביטול ו/או עיכוב צו הריסה מינהלי

  36. בקשה להריסת מחסן בנוי, בניית משטח עץ וסוכך עונתי

  37. חוק עזר לדוגמה לעיריות (הריסת מבנים מסוכנים), תשל"ב-1972

  38. אם פקע תוקפו של צו הריסה מנהלי, ניתן ליתן על צו הריסה מנהלי חדש

  39. התנגדות השכנים לפינוי והריסת בית ישן תוך בניית בניין חדש (גבוה)

  40. נטען כי לא זומן לשימוע וצו צו הריסה מנהלי ניתן והודבק בהיעדר שימוע

  41. חוק עזר לדוגמה למועצות מקומיות (הריסת מבנים מסוכנים), תשל"ב-1972

  42. היתר בנייה להריסת בית דו משפחתי ובניית בנין מעל קומת עמודים מפולשת

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון