חמש אחוז נכות נוירולוגית


לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי פעולות איבה) מיום 19.11.08, שקבעה כי אינה יכולה לדון ולקבוע את דרגת הנכות של המערערת בגין פגיעה בצוואר ובגב, לנוכח העובדה שעניין זה נדון על ידי וועדה רפואית מיום 7.2.07, וערעור על ההחלטה תלוי ועומד בבית הדין.




המערערת, ילידת 1977, הוכרה כנפגעת פעולות איבה, בשל אירוע מיום 7.10.04.




הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 19.2.06, קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 31% החל מיום 7.10.04 עד יום 1.4.06. ועל החלטתה הגישה המערערת ערר לוועדה הרפואית לעררים שדנה בעניינה בשתי ישיבות, ביום 26.9.06 וביום 7.2.07. בהחלטתה מיום 7.2.07 קבעה הוועדה כך:

מבחינה אורתופדית ונוירולוגית הועדה מקבלת את ערר הנבדקת בגין תחושת הנימול ביד ומעניקה 5% לפי סעיף דומה 31(4)(א)(I) לצמיתות. אין נכות אורתופדית או נוירולוגית בגין הצואר והגב.
הועדה עיינה בחוות דעת ד"ר בן בסט – פלסטיקאי מתאריך 24.5.06 לפיה נכותה 10% לפי 75(א)(4) לצמיתות ומקבלת אותה. מבחינה נפשית נכותה 10% לפי 34(א)(ב) עד 31.7.06 לפי חוות דעת ד"ר רייס – פסיכיאטר מיום 19.7.05. בגין ליקוי שמיעה נכותה 5% לפי 72(א)(ו)(1) בגין נקב מרכזי באוזן ימין נכותה 5% לפי 72(ה)(ו)I זמני עד 1.4.06. לפי חוות דעת ד"ר שחר – א.א.ג – מתאריך 23.8.05. מבחינת פה ולסת נכותה 10% לפי 73(2)(א)II זמנית עד 31.4.06 לפי חוות דעת ד"ר בן עמר מיום 17.4.05.

לבסוף, הועדה קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 38% החל מיום 7.10.04 עד יום 1.4.06.



המערערת הגישה לבית הדין ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 7.2.07 הנ"ל (בל 3275/07).




עם תום תקופת הזמניות, התכנסה בעניינה של המערערת הועדה הרפואית מדרג ראשון ביום 14.2.08, ערכה לה בדיקה אורתופדית ונוירולוגית, וסיכמה ממצאיה, כדלקמן:

מבחינה אורטופדית לא נותרה מגבלה המקנה אחוזי נכות בגין ע"ש צוארי ומותני.
מבחינה נוירולוגית הועדה קובעת נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף דומה 31(4)(א)I. הועדה מקבלת את חוות הדעת הפסיכיאטרית מד"ר סוכנבר מיום 24.10.07.
הוועדה מקבלת את חוות הדעת של ד"ר בן- עמר לפיה נכותה מבחינת פה ולסת הינה בשיעור 10% לפי סעיף 73(2)א'II. הועדה מקבלת את חוות הדעת של דר' גרין, לפיה נכותה מבחינת א.א.ג. הינה: 5% בגין הנקב, לפי סעיף 72(ה)(1)I לתקופה 1.4.06 – 31.5.06 ובגין ליקוי השמיעה - ..לפי סעיף 72(א)(2)(א) לתקופה 1.4.06- 31.5.06. הועדה מקבלת את חוות דעתו של דר' בן-בסט מיום 24.5.06 לפיה נכותה מבחינה פלסטית הינה – 10% לפי סעיף 75(א)4.

לבסוף, הועדה הרפואית קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 35% החל מיום 2.4.06 עד יום 31.7.06; נכות זמנית בשיעור 31% החל מיום 1.8.06 עד יום 28.2.07 ונכות זמנית בשיעור 28% החל מיום 1.3.07 עד יום 31.5.08.



יצוין כי המערערת לא משכה את הערעור שהוגש לבית הדין על החלטת הועדה מיום 7.2.07 והוא נותר תלוי ועומד.




בחודש מרץ 2008 הגישה המערערת ערר על החלטת הועדה הרפואית מיום 14.2.08 בנוגע לקביעת הנכות האורתופדית, הנוירולוגית והנפשית שנותרה למערערת בגין האירוע שהוכר.




ביום 19.11.08 התכנסה הועדה הרפואית לעררים, שמעה את נימוקי הערעור, אולם נמנעה מלדון בעניינה של המערערת בנימוק ש -

הועדה לאחר שהאזינה לדברי עו"ד ועיינה בפרוטוקולים שבתיק, מתברר שהועדה שהרכבה נכח דר' עמרמי כאורטופד ביום 7.2.07 קבעה נכות צמיתה בתחום האורטופדי והנוירולוגי ולכן היות ומדובר בהחלטה צמיתה והיות וביה"ד עדיין לא נתן את דברו בעניין אין אפשרות לדון בהחלטה חלוטה.



ביום 1.3.09 ניתן פסק דין בתיק בל 3275/07, בו נדחה הערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 7.2.07.




לטענת המערערת, הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.11.08 שגתה בכך שנמנעה לערוך בדיקה למערערת בשל ההליך המתנהל בבית הדין, לנוכח העובדה שעניין זה לא הועלה על ידי הועדה הרפואית מדרג ראשון, והטענה בדבר החלטה חלוטה היא טענה של המוסד ולא של הוועדות הרפואיות. משאושר דיון נוסף בעניינה של המערערת בועדה, סירוב הועדה לבדוק את המערערת לא היה בסמכותה, ובכך נפל פגם משפטי המצדיק החזרת עניינה של המערערת לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.




המשיב טוען כי הימנעותה של הועדה הרפואית לעררים מיום 19.11.08 לדון במסגרת הערעור על החלטת הועדה הרפואית מיום 14.2.08 בפגיעה בצוואר ובגב הייתה נכונה. זאת, לאור החלטתה הקודמת של הועדה הרפואית לעררים מיום 7.2.07, שקבעה כי למערערת לא נותרה נכות אורטופדית או נוירולוגית בצוואר ובגב, שאושרה במועד מאוחר יותר בפסק דינו של בית הדין.




לאחר בחינת טיעוני הצדדים וכלל החומר שבתיק, אני קובעת כי דין הערעור להידחות.




בעת שהתכנסה הועדה הרפואית לעררים מיום 19.11.08, הייתה קיימת החלטה סופית של הועדה הרפואית לעררים מיום 7.2.07 שקבעה כי למערערת לא נותרה נכות אורתופדית או נוירולוגית בגין הצוואר והגב, וערעור עליה היה תלוי ועומד בבית הדין. כל עוד לא שונתה החלטת הוועדה מיום 7.2.07, לא היה מקום שוועדה רפואית לעררים תדון בעניין זה שנית.




כאמור, ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מיום 7.2.07 היה תלוי ועומד בבית הדין. בפסק הדין מיום 1.3.09 נקבע, בין היתר, בנוגע לקביעת הועדה מיום 7.2.07 בעניין נכותה של המערערת בצוואר ובגב כי -

משהומצאו לוועדה צילומי ה-MRI, היא פירטה בדו"ח המסכם מיום 7.2.07 את הממצאים שעלו מהצילומים (בדיוק כפי שפירטה אותם המערערת בכתב הערעור), ובהתאם לממצאים אלו קבעה שאין למערערת נכות אורתופדית או נוירולוגית בגין הצוואר והגב. מדובר במסקנות רפואיות, שנובעות מממצאים רפואיים של הבדיקה שנערכה למערערת, יחד עם תוצאות צילומי ה-MRI – והכרעה בדבר נכותה של המערערת בעקבות ממצאים אלה מצויה בשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה.
לאור האמור, קביעת הוועדה מיום 7.2.07 אושרה בפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 1.3.09.




כללו של דבר: ביום 7.2.07 נקבעה על ידי הועדה הרפואית לעררים דרגת נכותה הצמיתה של המערער בגין הפגיעה בגב והצוואר, וקביעה זו אושרה בפסק דינו של בית הדין מיום 1.3.09. לאור האמור, הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.11.08 הייתה מנועה מלדון בעניין נכות המערערת בגין הפגיעה בצוואר ובגב. הערעור נדחה, אין צו להוצאות.
רשות ערעור - כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין.

ניתן היום, 17.9.09, בהעדר הצדדים.



לאה גליקסמן, שופטת


סגנית הנשיאה


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון