זכויות יוצרים על ספר נהלים

זכויות יוצרים על ספר נהלים
1. בכתב תביעתה עתרה התובעת לאסור על הנתבעת לעשות שימוש בספר הנהלים שנטלה עמה במועד סיום עבודתה ללא רשות התובעת, וכן לאסור עליה לפנות ללקוחות התובעת, לחייבה בתשלום פיצויי, בגין גזל סוד מסחרי והפרת זכויות יוצרים של התובעת ביחס לספר הנהלים, שנטען שהוא יצירה ספרותית וקניין רוחני המוגן עפ"י חוק זכויות יוצרים, בסכום של 50,000 ₪.
בסיכומיה טענה התובעת לזכותה לפיצוי גדול יותר, בסך של 80,000 ₪, גם בגין עילה חדשה של עשיית עושר ולא במשפט, בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

רקע עובדתי:
2. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בבקרת איכות ובטיחות,( להלן:"החברה" ו/או "התובעת"), ונמצאת בבעלותו וניהולו של מר זאב שקד, (להלן:"מר שקד"), ועוסקת, בין היתר, בייעוץ לארגונים, (מפעלים , מוסדות ומשרדים), לקבלת תקן מסוג ISO 9001:2000 (להלן: "תקן ISO "), שהוא תקן לניהול איכות.

3. הנתבעת הועסקה כשכירה בתובעת בין השנים 2001-2003, כאשר הפעילות העסקית של התובעת התנהלה מדירתו של מנהל התובעת מר שקד.

4. משפחת מר שקד ומשפחת הנתבעת נמנות על אותה קהילה דתית בעיר מעלות. שתי המשפחות גרות בשכנות באותו בניין מגורים משותף ממש, בקומה אחת מעל רעותה.

5. במהלך תקופת עבודתה בתובעת למדה הנתבעת בקורס "סוקרים בכירים" במכון התקנים על חשבון התובעת, עלות הקורס היתה בסך של-3500 ₪.

6. בחודש יוני 2003 באו יחסי העבודה בין הצדדים לקיצם. לטענת התובעת, הנתבעת התפטרה מעבודתה עקב סירובו של מר שקד להיענות לבקשתה להעלות את שכרה, ואילו לטענת הנתבעת, היא פוטרה ע"י מר שקד עקב קשיים במצבה הכלכלי של התובעת.

7. לאחר סיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים, החלה הנתבעת לעבוד כעצמאית בתחום התקינה ל- ISO-9001, כמו התובעת, ואת פעילותה כעצמאית אף היא נהלה מביתה.

8. עובר להפסקת עבודתה בתובעת, הנתבעת ולטענתה, העתיקה לדיסקט מספר נהלים חלקי, אותם ערכה ועיבדה בעצמה במהלך העסקתה בתובעת, דיסקט שלטענתה הושמד על ידה בהמשך. מנגד, טענה התובעת כי הנתבעת העתיקה שלא כדין ותוך גזילת סודה המסחרי והפרת זכויות היוצרים שלה, את כל קבצי ספרי הנוהל לתקן ISO-9001, שהתובעת חברה במשך שנות פעילותה.

9. הנתבעת אשרה שהיא השתמשה בחומר הנהלים החלקי שהעתיקה, לצרכי תהליך התקינה שבצעה במסגרת עבודתה כעצמאית.

10. מטעם התובעת העידו בפנינו מנהלה מר שקד שקד וכן מר איתן הירש העוסק בתחום תקני ה- ISO ומשמש כיועץ עצמאי לחברות וכסוקר מטעם מכוני תקינה, מר חיים חניה שעבד בתובעת בשנים 2001-2002, ואילו מטעם הנתבעת ובנוסף לה העידו בפנינו מר דוד לוגסי שהועסק בשנים 2000-2004 כקצין בטיחות, בין היתר גם בחברת המסיע נסימי בע"מ ובנוסף הוגשו מסמכים רבים ע"י שני הצדדים.

11. עיקר טענות התובעת היו כדלקמן:
א. ביחס לנסיבות הפסקת עבודת הנתבעת, נטען כי פיטוריה של הנתבעת ע"י התובעת באו עקב דרישת הנתבעת לפטרה לאחר שהתובעת סירבה לדרישתה להעלאת שכרה ו/או לקבלה כשותפה, וכך תשלום פיצויי פיטורין לנתבעת ומסירת מכתב פיטורים בידה ע"י התובעת אף הם היו נוכח היחסים המיוחדים של שכנות ושל שייכות לקהילה דתית אחת, של מנהל התובעת והנתבעת.

ב. הנתבעת הפרה את חובת האימון שהיא חבה כעובדת כלפי התובעת, עת גזלה את סודותיה המסחריים של התובעת, בדמות קובץ נהלים מהמחשב, שכלל טפסים שיוצרו על ידי מר שקד , מנהל התובעת, בהם השקיע עמל וזמן רבים, וכן רשימת לקוחות ושיטות עבודה אשר בהם עשתה התובעת שמוש במסגרת עבודתה כעצמאית, וכל זאת ללא קבלת הסכמתה של התובעת ומנהלה.

ג. הנכס העיקרי של התובעת הינו מאגר הנהלים שלה. התובעת הובילה יותר מ-200 חברות ו/או מפעלים להליך תקינה של ISO בענפים ובתחומים שונים, כתוצאה מכך, הצטבר מאגר נהלים החולש על עשרות ענפים שלכולם היתה חשופה הנתבעת.

ד. אין רלבנטיות לטענת הנתבעת שהיא העתיקה רק נהלים שהיא עבדה עליהם, ויש לדחות את טעתנתה שאלו הפכו לידע אישי שלה. שכן, הנהלים שהועתקו הם דוגמאות לנהלים בענפים שונים כאשר כל ענף בהם מתפצל לעשרות ענפים, כך התובעת גנבה למעשה כל תבניות הנוהל של התובעת בענפים השונים ללא רשות.

ה. התובעת הודתה בחקירתה שהיא לא התחילה בכתיבת הנהלים מאפס אלא הסתמכה על הדוגמאות והתבניות שהעתיקה מהתובעת, יתרה מזו, קיימת פסיקה ענפה הגורסת שכל "פירות" העבודה של העובד כשכיר, שייכים למעביד ולא לעובד.

ו. אין חולק כי הנתבעת השתמשה בנהלים שגנבה מהתובעת, במסגרת עבודתה כעצמאית.

ז. להוכחת העובדה כי הנתבעת גנבה גם רשימת לקוחות של התובעת, טענה התובעת שהנתבעת החלה בהכנת נוהל ISO עבור חברת הסעות בשם נסימי בע"מ בהיותה עובדת של התובעת, אך המשיכה בטיפול בהליך התקינה של חברת נסימי בע"מ, לאחר סיום עבודתה בתובעת ובמסגרת עבודתה כעצמאית. קרי, הנתבעת גנבה את הלקוח ולפחות את חלק השכר/ התמורה שהגיע לתובעת עבור חלק הטיפול בחברת נסימי בע"מ שעשתה הנתבעת בהיותה עובדת שכירה של התובעת.

ח. הנתבעת היתה מנועה מלעבוד עם חברת נסימי ללא רשות התובעת, ולא יעזור לנתבעת ניסיונותיה להיתלות בכך שחברת נסימי היא זאת שפנתה אליה , והפצירה בה לעבוד עבורה. בהקשר זה אין לקבל את עדות מר לוגסי, העד מטעם הנתבעת, משום שעד זה העיד לפי הזמנה, ולפי מה שנאמר לו ע"י הנתבעת. בית הדין מתבקש לקבוע שעדותו של מר לוגסי הינה עדות שקרית ומגמתית.

י. אוגדן הנהלים של התובעת, הינו יצירה ספרותית אשר הושקעו בה עמל רב, כשרון, ידע, לימוד ואיסוף נתונים, כל זאת מהווה עבודה במובן של WORK, וכזו היא מהווה קניין רוחני בר הגנה עפ"י חוק זכויות יוצרים, ומזכה את התובעת בפיצויי של 20,000 ₪ בגין כל העתקה של כל קובץ נוהל שהעתיקה ביחס ל- 8-10 ענפים שונים.

י"א. בדומה לכתב הגנה, כתב תביעה, עתירה- שהוכרו ע"י בתי המשפט כיצירה ספרותית אשר העתקתה מהווה הפרת זכות יוצרים, המזכה בפיצויים, כעולה מפס"ד תא (חי') 8034-06 עו"ד אבי גולדהמר נ' עו"ד יוסף סגל, מיום 31.12.09, שצורף לסיכומי התובעת, כך יש להתייחס לקבצי הנוהל של התובעת, ולקבע שהעתקה שלהם ע"י הנתבעת מהווה הפרת זכויות יוצרים של התובעת.
לחילופין יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי לתובעת בעילה של עשיית עושר ולא במשפט ובגין הפרת חובה חקוקה.

י"ב. אין בסיס לניסיון הנתבעת להוכיח כי התביעה הוגשה בשל סכסוכי שכנים ולצורך כך אף צרפה מכתבים של התובעת לנתבעת, ומסמכים המעידים על הגשת תלונות למשטרה, טענת התובעת היא, שאין לכך כל בסיס. הדבר שיצר את סכסוך השכנים הוא הגניבה ממעביד ולא סכסוך השכנים הוא שיצר את התביעה. מה גם שהתלונות במשטרה נסגרו בחלקם מחוסר אשמה ובחלקם מחוסר עניין לציבור.

י"ג. בפועל, התובעת כבעלת אישיות משפטית תובעת את הנתבעת כמעבידתה וסכסוך השכנים אינו מעניינה של התובעת והוא נותר בגדר סכסוך שכנים אשר לא רלוונטי לתביעה דנן.

י"ד. בהתנהלותה הסבה הנתבעת לתובעים נזק כספי רב, הן בגין אבדן לקוחות ועסקאות פוטנציאליות, והן עקב יצירת יתרון מסחרי לחברה שבבעלותה על בסיס חומרים השייכים לתובעת, ובגין כל אלו זכאית התובעת לפיצויי כספי מהנתבעת בסך של 80,000 ₪.

12. עיקר טענות הנתבעת היו:
א. עסקינן בתביעה שהגישה התובעת תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר המטרה העיקרית להגשתה הינה, למנוע תחרות מצד הנתבעת בתובעת, למוטט את עסקה ואף לגרום לנתבעת ומשפחתה לעזוב את יישוב מגוריהם.
לטענת הנתבעת, ככל שעסקה פרח והצליח, היחסים בין הצדדים הלכו והתדרדרו, עד שהגיעו לשפל המדרגה כלשונה, הצקות, הטרדות, איומים ואף אלימות פיזית מצד מר שקד וזוגתו כלפי הנתבעת ופניה במכתב בוטה להוריה של הנתבעת, ורק כאשר נכשלו כל הניסיונות למרר לנתבעת ומשפחתה את החיים בכוונה למוטט את עסקה, נקטה התובעת בהגשת תביעה זו נגד הנתבעת.
ולכן די במטרה פסולה זו של הליך זה, כשלעצמה ובתור טענה מקדמית, כדי להביא לדחיית התביעה של התובעת ו/או כדי למנוע מהתובעת כל זכות לפיצוי.

ב. לא הוכח כי ספר הנהלים שהועתק בחלקו ע"י הנתבעת יכול להוות בכלל נושא להגנה של דיני עוולות מסחריות או של חוק זכויות יוצרים. לחילופין, שיקולי המדיניות המשפטית הראויה מחייבים לא לתת לספר הנהלים של התובעת את הגנת הדין עפ"י חוק זכויות יוצרים וחוק עוולות מסחריות.

ג. הנתבעת מעולם לא בקשה להתפטר מעבודתה בתובעת, אלא פוטרה ע"י מר שקד שמסר לה כי פיטוריה הם עקב קשיים כלכליים של התובעת באותה עת. סיבה נוספת שעמדה בבסיס ההחלטה לפטרה, מייחסת הנתבעת ליחסה העוין של זוגתו של מר שקד, שלא ראתה בעין יפה את עבודת הנתבעת בחברה של מר שקד, מתוך הבית שלה.

ד. אין חולק, שהתובעת שילמה פיצויי פיטורין לנתבעת, כמוכן נתנה בידיה מכתב פיטורין. הנתבעת לא עשתה שימוש במכתב הפיטורין ולכן, אין לקבל את טענתה של התובעת שהנתבעת "אילצה" אותה לפטרה ולשלם לה פיצויי פיטורין.

ה. בכל מקרה, אין רלבנטיות לנסיבות הפסקת עבודת הנתבעת בתובעת , שכן לא נטען וממילא לא הוכח כי נסיבות אלו מזכות את התובעת בפיצויי כלשהו. גם אין יסוד לטענה שהפסקת קשר העבודה בין הצדדים קשורה לקורס סוקרים אשר עברה הנתבעת במהלך עבודתה, שכן הנתבעת המשיכה לעבוד לאחר סיום הקורס תקופה של שלושה חודשים, עד שפוטרה כאמור ע"י התובעת.

ו. לא הוכח כי הנתבעת גנבה רשימת לקוחות של התובעת או כי עשתה בה שימוש כלשהו. לא הוכח גם כי ברשות התובעת היו סודות מסחריים ולא כי הנתבעת גזלה סודות כאלה.

ז. לחילופי חילופין, וככל שיקבע כי לתובעת מגיע פיצויי כלשהו, הרי שגובהו בנסיבות המקרה המיוחדות, צריך להיות מינמאלי או אפילו סמלי.

ח. התובעת כאמור לא העלתה טענת עשיית עושר ולא במשפט בכתב התביעה, ואף טענה זו לא הוזכרה ברשימת הפלוגתאות של בית הדין, העלאת טענה זו בסיכומיה של התובעת מהווה הרחבת חזית וככזו דינה להידחות.
לחילופין, נטען שאם תתקבל טענה זו של התובעת הסכום שיש לחייב את הנתבעת להשיבו הוא כ- 1500 ₪, לפי החישוב של הכפלת שעות העבודה אשר נחסכו מהנתבעת בהכנת הנהלים ( 50 שעות עבודה, ראו נ/8 עמ'2) בעלות שעת העבודה של הנתבעת בתקופת עבודתה בתובעת, בסך של- כ 30 ₪ לשעה.

ט. לחילופין, יש לדחות את התביעה לגופה משום שנוהלי התקן ISO אשר הועתקו על ידי הנתבעת אינם אלא מסמכים שבלוניים ופונקציונאליים, שדרך ניסוחם ועריכתם הינה מוגבלת ושאף מכילים ומשלבים בתוכם מרכיבים של "יצירות" אחרות הנגישות לכל העוסקים בתחום מקצועי זה. וכאלה נהלי התקן הנ"ל לא יכולים להוות נושא להגנת זכות היוצרים או עוולות מסחריות.

י. לעניין הטענה של הגניבה שיוחסה לה על ידי התובעת, טענה הנתבעת שבסמוך לפיטוריה העתיקה לדיסקט באופן חלקי, מספר נהלים אותם ערכה ועבדה בעצמה במהלך העסקתה בתובעת, מדובר במסמכים שבלוניים וסטנדרטיים, אשר היו בעיני הנתבעת נטולי כל ייחוד ו/או יצירתיות ולא נחזו להיות סודיים או חסויים, ואף לא נעשתה כל פעולה מטעם הנתבעת המעידה על שמירתם כסודיים.
מעבר לכך, לאור העובדה שנרשם במפורש על אותם נהלים שמה של הנתבעת כעורכת, הבינה מכך בטעות שאין מניעה מלהעתיקם, והיא ציינה גם שהדיסקט הנ"ל הושמד.(ראה, נספח א/2 לת/3)

י"א. המנהל בתובעת מר שקד, ידע אודות לקיחת המסמכים ע"י הנתבעת בסמוך להפסקת יחסי עובד מעביד, חרף זאת, הנושא לא הועלה על ידו למשך יותר משנתיים, ועשה זאת רק משום שהנתבעת התפרסמה והפכה למתחרה שלו בשוק.

י"ב. הנתבעת מעולם לא נתבקשה לחתום וממילא לא חתמה על הסכם אי תחרות ו/או סודיות עם התובעת, מעולם לא שולם לה כל פיצוי מיוחד על מנת שתימנע מלהתחרות עם הנתבעת, לא הוכח גם, כי השימוש במידע ו/או הנתונים ו/או שיטות עבודה, אליהם נחשפה הנתבעת המהלך העסקתה יסכן את עצם קיומה העסקי של התובעת.(ראה, עע (ארצי) -164/99 דן פרומר נ' רדגארד בע"מ , לד (1999) 294, (להלן:"פרשת צ'ק פוינט").

י"ג. הנתבעת טענה עוד, שגם אם היתה חתומה על הסכם אי תחרות עם התובעת עדיין המדיניות המשפטית בעד שוק חופשי ותחרותי ואין לשלול זאת מהעובדים, הנתבעת הסתמכה בטענתה זו על פסיקת בית הדין הארצי ( ראה, עע (ארצי) 292/99 עדי עמיחי נ' חברת יוסי גולדהמר בע"מ, לה (2000) 204.
דיון והכרעה
נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים
13. אמנם נסיבות סיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים נקבעו כפלוגתא בתיק, אלא שאין חולק כי בעטיין לא תבעה התובעת ולא דרשה כל סעד כספי. חרף זאת ונוכח ההשפעה שיכולה להיות להכרעה בעניין זה על סוגיית תום הלב של הצדדים, מצאנו לנכון להכריע בפלוגתא זו ובהקשר זה בלבד.

14. אין חולק כי לנתבעת נמסר מכתב פיטורין מטעם התובעת וזו אף שילמה לה פיצויי פיטורין. חרף זאת, טוענת התובעת כי הנתבעת היא שכפתה עליה לפטרה ולשלם לה את פיצויי פיטורים.
בהקשר זה הסבירה התובעת וטענה , כי היא שלחה את הנתבעת לקורס סוקרים שלושה חודשים לפני סיום יחסי העבודה בין הצדדים, שאחריו דרשה הנתבעת מהתובעת העלאה בשכרה או לשנות את שיטת חישוב שכרה באופן שהיה הופך אותה לשותפה, לא רשמית בתובעת. עוד נטען כי משסרבה התובעת לדרישות הנתבעת, זו ביקשה לפטרה, ובשל יחסי שכנות וההשתייכות לאותה קהילה, נאותה התובעת לפטרה ולשלם לה פיצויי פיטורין, כך שהיה ברור כי אילו הנתבעת לא הייתה מבקשת את פיטוריה, היא הייתה ממשיכה לעבוד אצל התובעת.

15. מנגד, כופרת הנתבעת בטענות התובעת הנ"ל. הנתבעת אישרה אמנם כי היא בקשה ממר שקד העלאת שכר ו/או בונוס ו/או שינוי שיטת תשלום השכר והצמדתה להכנסות שיגיעו לתובעת בזכות העבודה שלה, וכי העלתה בקשתה זו בפניו לפני וגם אחרי שעברה את קורס הסוקרים והוא הבטיח לחשוב עליה. בתצהירה פרטה הנתבעת והראתה מדוע לטענתה, השכר ששולם לה, לא תאם לתרומתה ולהיקף עבודתה בתובעת. יחד עם זאת הדגישה הנתבעת שהיא כיבדה את זכותו של מר שקד כמעסיק לסרב לבקשתה, ולא היתה לה כל כוונה להתפטר כי לא היה לה מקור פרנסה אחר. לטענתה היא פוטרה באופן מפתיע ע"י מר שקד שנימק זאת בקשיים כלכליים אליהם נקלעה התובעת, וגם עקב היחס העויין כלפיה, מצד אשתו של מר שקד שלא ראתה בעיין יפה את עבודת הנתבעת עבור התובעת מתוך הבית שלה.

16. ככלל מעסיק אשר מוסר בידי עובדו מכתב פיטורים ואף משלם לו פיצויי פיטורים עקב פיטורים אלו, יידרש להרים נטל ראיה כבד יותר כדי להוכיח את טענתו שהועלתה בדיעבד ובאיחור רב, שהוא לא התכוון לפטר את עובדו, אלא שהוא עשה כן מתוך היענות לדרישת העובד לפטרו.
בנסיבות העניין מצאנו , לא רק שהתובעת ומנהלה טענו את טענתם בהקשר זה באופן כללי וללא תימוכין , אלא שחומר הראיות תומך דווקא בגרסת התובעת שפיטוריה באו על רקע קשיים כלכליים ו- "אי שביעות רצון" בת זוגו של מר שקד מהעסקת הנתבעת בתוך ביתה שלה.

בהקשר זה די אם נפנה לממצאים הבאים:

א. לעדות מר שקד בפנינו ,כדלקמן:
"ש. הנתבעת עבדה מהבית שלך, האם נכון שאחד השיקולים המרכזיים בפיטורי הנתבעת היה התנגדותה של אשתך להמשך העסקתה של הנתבעת?
ת.        שלילי מוחלט.
ש.        אני מקריא לך ממכתבך לנתבעת מיום 15/2/06, בעמ' 2 בפסקה
האמצעית (ב), "העבודה אצלך בבית...."?

ת.        אין קשר בין הדברים מה שכתוב במכתב זה כעס שהצטבר במשך
שנים. זה נכון שזה הפריע כי העבודה היא בתוך הבית, אבל במידה והיינו ממשיכים היה לי שיקול לעזוב את הבית ולקחת משרד, זה לא השיקול שהביא לפיטורי הנתבעת." ( ראה, פרוטוקול הדיון מיום 12.3.09 , בעמוד 12 שורות 10-18).

ב. לאמור, במכתב מר שקד לנתבעת מיום 15/2/06, מוצג נ/3 שם הוא כתב בסעיף (ב) בעמ' 2:

"עבודה אצלך בבית- לא עלה בדעתי שאת מסוגלת לעבוד בבית שלך. לכן נתתי לך משרד בתוך הבית שלנו "בתוך הנשמה של אשתי" מה שמאוד הפריע ולא ידעתי כמה".

ג. לאמור במכתבו מיום 8/1/07, מוצג נ/9 – שם הודה מר שקד כי בשנת 2003, שאז פוטרה הנתבעת, הוא עבר תקופה לא קלה והרבה לקוחות לא שילמו לו והיה חייב לצמצם את הצוות שלו.
באשר לתוספת שהוסיף מר שקד בהמשך לאותו משפט שם: "הייתה לי החלטה ברורה שאני נשאר עם בתיה", הרי מעבר לזה שהיא נכתבה כארבע שנים אחרי מועד סיום יחסי העובד מעביד, היא אינה תואמת את המציאות לפיה הנתבעת כן פוטרה ואף שולם לה פיצויי פיטורים.

17. באשר לקורס הסוקרים, לא שוכנענו כי הוא קשור לפיטורי הנתבעת, או לדרישות שלה בעניין השכר. למעשה גרסת התובעת שהיא נשלחה לקורס על סמך הבטחה שהבטיח לה מר שקד וללא קשר לדרישות בעניין השכר שלה, אושרה על ידי מר שקד בעדותו בפנינו, בעמ' 12 לפרט' ש' 27- 32.

18. אי לכך ועל סמך כל האמור לעיל, אנו דוחים את גרסת התובעת בעניין נסיבות סיום יחסי העבודה בינה לבין הנתבעת, ואת הטענה בדבר קשר אפשרי בין התפטרותה לבין כוונתה להקים עסק מתחרה לעסקה של התובעת.

גזילת סוד מסחרי האמנם?
ספרי נוהל וטפסים
19. כאמור טענתה העיקרית של התובעת הינה, כי הנתבעת גזלה את סודותיה המסחריים (ספרי נוהל טפסים ורשימת לקוחות), עת נטלה מהמחשב נהלים וטפסים, רשימת הלקוחות ושיטות העבודה, שנוצרו בעמל רב ע"י מר שקד, ועשתה בהם שימוש בעבודתה כעצמאית ללא רשות התובעת, תוך הפרת חובת האמונים שהיא חבה לתובעת.

20. נקודת המוצא לבחינת השאלה מהו סוד מסחרי מצויה בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), אשר סעיף 5 שלו מגדיר כך:
"סוד מסחרי", "סוד" — מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;.."


21. סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, מפרט מהו גזל סוד מסחרי וקובע לאמור:
"(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
(ג) גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, אמצעי פסול כאמור בסעיף קטן (ב)(1); לענין סעיף קטן זה, "הנדסה חוזרת" — פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר."



22. סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות קובע סייגים לאחריות בגין גזל מסחרי, כדלקמן:

"(א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור".
 
23. בנוסף להגדרה המצויה בחוק, עמדו בתי הדין לעבודה בפסיקותיהם על סוגית גזל סוד מסחרי. בפסק הדין המנחה בעניין ע"ע 164/00 פרומר – רדגארד (להלן: הלכת צ'ק פויינט) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי:
"מכאן, עסקינן ב"סוד מסחרי", כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך-כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מנהלי מחלקת השיווק.
ניתן לגלות מידע רב אודות חברה באמצעים המודרניים הקיימים כיום דוגמת האינטרנט. כמו כן, קיים מידע המופץ לכלל העובדים בחברה. כל אלה אינם בגדר "סוד מסחרי". מכאן, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר "סוד מסחרי".
...
דוגמאות ל"סוד מסחרי" שמצאנו במשפט האמריקני כוללות: רשימת לקוחות או ספקים שהוכנה ונשמרה על-ידי המעסיק; תכניות עסקיות, נוסחאות ושרטוטים (Designs); תוכנות מחשב ומידע ממוחשב. מושגים כלליים, דוגמת שיטות להפעלת תוכנה, שהפכו זה מכבר נגישות לציבור הרחב, אינם נחשבים בארצות-הברית ל"סודות מסחריים". ...
"סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמא על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת תהליך מסויים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".

יישום- מן הכלל אל הפרט

24. השאלה הראשונה שיש להכריע בה הינה, האם הוכח כי נהלי וטפסי העבודה של התובעת הם בגדר סוד מסחרי במובן חוק העוולות המסחריות, אם לאו?

התובעת צרפה לכתב תביעתה מספר טפסים שלטענתה מהווים סוד מסחרי שלה , שהועתקו ונעשה בהם שימוש ע"י הנתבעת, ללא רשות התובעת. גם בסיכומיה טענה התובעת כי הסוד המסחרי טמון בעיקר במאגר הנהלים והטפסים השונים המתאימים לענפים השונים שהיא צברה במסגרת שנות עבודתה.

25. על מנת להבין יותר את מהות הסוד המסחרי הנטען, עלינו לבחון את מהות פעילות יועץ התקינה שבו עסקו התובעת והנתבעת, ובמסגרתו טיפלו בהעברת עסקים שונים את הליך התקינה עד לקבלת תקן ISO.

מחומר הראיות עולים הממצאים הבאים:

א. המדובר בייעוץ לארגונים (מפעליים, מוסדות, משרדים) לקבלת תקן 2000: 9001 ISO, שהוא תקן לניהול. תקן זה מבטא את עקרונות הניהול התקין מתוך מגמה להבטיח פעילות מערכתית יעילה של הארגון תוך שיפור ביצועים מתמיד. עמידה בדרישות התקן מקנה לארגון את הזכות לקבלת תעודה 2000: 9001 ISO המעידה על ניהול הארגון כנדרש בתקן.

ב. התקן עצמו מגדיר דרישות קבועות לניהול (מה לעשות), אך איננו מגדיר כיצד יש ליישם דרישות אלו (איך לעשות), ומכאן הגמישות הרבה של התקן ואפשרות יישומו בכל סוג של ארגון. על מנת ללמד את הארגון כיצד ליישם את דרישות התקן ולהכשירו כנדרש, תוך עמידה בהוראות תחיקתיות מחייבות, נדרשים סיוע והכוונה מקצועיים של יועצים, כדוגמת התובעת והנתבעת, (ראו תצהיר הנתבעת ).
היישום מתבצע ע"י ביצוע התאמה לכל ארגון, מה שמחייב את היועץ להכיר את הארגון על מנת להכשירו כנדרש, תוך עמידה בהוראות התחיקתיות המחייבות.

ג. הליך התקינה עצמו מורכב ממספר שלבים:
1. הכרת דרישות התקן, הכרת הענף, כתיבת נהלים, בדיקת הנוהל ע"י סוקר מטעם מכון התקינה, הטמעת ויישום הנוהל, בדיקת הטמעה ויישום הנוהל ע"י סוקר מטעם מכון התקינה, הסמכה וקבלת תקן ISO.

2. על מנת לכתוב את הנוהל נדרש להכיר את הענף הספיציפי אליו משויך הארגון/המפעל/המשרד דרך איסוף מידע ונתונים מהארגון עצמו, ותוך הקפדה על הכרת דרישות החוק הרלבנטיות עבור כל ענף.

3. לאחר מכן, מתקיימות ישיבות עם מנהל החברה, על מנת לבחון את המצב הקיים של החברה ובחינת השינויים הנדרשים בפעולות החברה על מנת להכינה לתקינה.
4. בהסתמך על הנתונים שנאספו, מתחיל/ה היועצ/ת בכתיבת הנוהל- כתיבת הוראות העבודה, הכנת טפסים, הדרכה, הטמעה ויישום הנהלים מבדק פנימי וכו'. ( ראו תצהיר מר שקד, ת/2,סעיף 8).

26. כאמור, לטענת התובעת היא הובילה למעלה מ-200 חברות ו/או מפעילם להליך תקינה של קבלת תקן ISO בתחומים ובענפים שונים, וכתוצאה מכך נוצר אצלה מאגר נהלים המתאימים לענפים שונים. לפי כך כל מה שהיה על היועץ שעובד ברשותה לעשות לצורך העברת תקינה לארגון חדש, זה לשלוף נוהל קיים במאגר הנהלים בתובעת והרלבנטי לענף המדובר ולעשות בו את השינויים כדי להתאימו לארגון החדש. כך לדוגמא במקרה של נגרייה לוקחים נוהל מקובץ הנהלים השייך לנגרייה אחרת הנמצאת במאגר התובעת, עושים בו את ההתאמות הנדרשות לנגרייה החדשה, כך שהחסכון בהכנת הנוהל החדש, מתבטא, בין היתר, בכך שכל הוראות ודרישות החוק הרלוונטיות לענף הנגרות כבר נמצאים (מועתקים) מהנוהל הקיים במאגר של התובעת.

27. לגרסתה של התובעת, הנהלים והטפסים ושיטת העבודה שלה יוצרו ע"י מר שקד תוך השקעת עמל וזמן רבים מצדו, והם בבחינת יצירה בפני עצמה המעוצבת בסגנון האישי ונושאת ואת הטאץ' המיוחד שלו.

28. מנגד, טוענת הנתבעת שמדובר בתקן (תקן ISO) קבוע, גם דרישות התקן הינן קבועות ובלתי משתנות, מבנה הנהלים אף הוא קבוע, לפי כך ומטבע הדברים הנהלים שהוכנו ע"י יועצים שונים עבור ארגונים שפועלים באותו ענף עשויים להיות דומים, הנתבעת צרפה לתצהירה נהלים, ממאגרי מידע מקוונים, כגון אנטרנט, וחוברת פרשנות לתקן שהוציא מכון התקנים. (ראה, נספח א', נספח ב' לתצהיר הנתבעת).
הנתבעת הוסיפה והסבירה בתצהירה כי היא אמנם למדה את עבודתה כיועצת הסמכה לתקן ISO, במסגרת עבותה בנתבעת אך עם הזמן, היא צברה ידע והניסיון בעקבותיהם הטיל עליה מר שקד יותר מטלות והפקיד בידיה תיקי הלקוחות, בהם נתבקשה לטפל "מ- א' עד ת' ".
עד התביעה מר איתן הירש, אף הוא העיד כי אין הכשרה מיוחדת כדי לעבוד בתחום ייעוץ תקינה.
לטענת הנתבעת וכדי להכין את הלקוח לקבלת תו תקן היא הייתה צריכה ללמוד על פעילותו של הלקוח ומתוך כך להכיר את הענף; להכיר את המערך האירגוני של הלקוח; לפעול להתאמת נהלי המאסטר לפעילות הלקוח; להדריך את הלקוח ביישום דרישות התקן ולוודא את הטמעתם בפעילותו וללוות את הליך ההסמכה לקבלת תקן ISO.


29. הנתבעת בתצהירה תיארה את הניסיון שהיא רכשה עקב עבודתה בתובעת כדלקמן:
" ואכן, במהלך עבודתי למדתי, מכל הבחינות הרלבנטיות, את הענפים שבהם פעלו לקוחותינו ושבהם נתבקשתי לטפל; ביקרתי במספר רב של מוסדות, ארגונים וחברותה שייכים לענפי פעילות שונים; קראתי פעמים רבות ולמדתי על בוריים את הנהלים הנדרשים ע"פ התקן; הכרתי מלפני ולפנים את אופי העבודה עם נהלים, טפסים ומסמכים בהתייחס לאותם הלקוחות שליווינו אותם; קיימתי פגישות רבות עם הסוקרים ממכון התקנים ומהמכונים האחרים; ליוויתי, בכל הקשור להטמעת דרישות התקן, את מנהלי ובעלי תפקידים שונים של לקוחותינו. מעבר לכך, עיצבתי ושיניתי נהלים רבים, על בסיס "המאסטר" שניתן לי על ידי התובעת, על מנת להתאימם ללקוחות ספציפיים. מטבע הדברים, במהלך עבודתי המאומצת בשירות החברה, צברתי ידע, מיומנות וניסיון בלתי מבוטלים בכל הקשור לייעוץ והסמכה של הלקוחות לקבלת התקן..."

יחד עם זאת הנתבעת הודתה ברוב הגינותה בתצהירה ואמרה כי :
" כמובן שהסגנון ושיטת העבודה של שקד, כמו גם המסמכים והטפסים של החברה שעמם עבדתי במשך תקופה ארוכה, השפיעו מאוד על שיטת עבודתי ותפיסתי כיועצת איכות ולמעשה עיצבו אותי מהבחינה המקצועית....
כל הידע והניסיון המקצועיים שרכשתי הושפעו מאוד מדרך ושיטת עבודתו של שקד." .

30. מעדות עד התביעה, מר הירש, עולה כי בתקן ה- ISO, קיימים ששה נהלי חובה שהם הבסיס וחייבים להתייחס לגבי כל ארגון וארגון העובר תקינה והם: בקרת מסמכים, רשומות, מבדק פנימי, בקרת שירות לא מתאים, פעולה מונעת ופעולה מתקנת, זאת בנוסף לפרק של "מדריך איכות".
מר הירש הסביר כי בעוד התקן מגדיר מה נדרש לעשות, בנוהל כותבים איך מיישמים את מה שהתקן קובע לגבי הלקוח הספיציפי, ולצורך כך, בכל נוהל ולאחר הקדמה קצרה מופיע החלק הישומי של הנוהל ושיטת היישום. מר הירש אישר גם כי הנהלים הם מסמכים פונקציונאליים שנועדו ליישם את דרישות התקן, וכי בתוכם משולב ידע וניסיון היועץ המטפל, כאשר ניסיון וידע אלו נלמדים מתוך העבודה בתחום התקינה. ביחס לאופי ומבנה הארגון המדובר, הוא הסביר כי זה נלמד מהביקור של היועץ בתוך הארגון, ואילו דרישות החוק הרלבנטיות נלמדות מהחוק ולא מהוראות הנוהל ולא מהתקן.

31. העד הירש העיד עוד, כי במסגרת עבודתו כסוקר ממכון תקינה בדק חלק מהנהלים שהגישה התובעת וכי בהם הוא יכל להבחין בטאץ' האישי של שקד בנהלים, הוא העיד כי גם לו כסוקר הבודק ומבקר תיקונים בנוהלים המוגשים לבדיקתו ע"י יועצים שונים, כמו גם בעבודתו כיועץ עצמאי, מופיע הטאץ' אישי שלו, שמצא את ביטויו בצורת היישום, או בהמלצה על צורת יישום שהיא אופיינית לו.



32. באשר לטפסים השונים שלטענת התובעת, גם בהם עשתה בנתבעת שימוש, הסבירה הנתבעת בתצהירה ואמרה:
"בהתאם לדרישות התקן, בכדי לאפשר את הבקרה על ניהול ופעילות הארגון, על האחרון לתעד את פעולותיו (כגון תשלום, הזמנת חומרי גלם, מעקב אחרי ספקים וכיו"ב). בד"כ תעוד זה נעשה באמצעות טפסים. טפסים אלה נגזרים מדרישות הנהלים שהארגון פועל על פיהם. אמנם מבנה הטפסים המתעדים את פעילות הארגון פחות נוקשה ממבנה הנהלים, אולם מאחר והמקור לכל הליך ניהול האיכות הינו אחד – אותו תקן קבוע- הרי שגם הטפסים יהיו, בד"כ, דומים בתוכנים ובמהותם. המדובר, איפוא, בטפסים טריוויאליים הכוללים, בד"כ, מספר מצומצם של פרטים ונתונים בסיסיים, שבאמצעותם הארגון מתעד את פעילותו.

10.5 משמעות הדברים היא שמאחר ודרישות התקן עצמן הינן ידועות, ניתן לחבר את טפסי העבודה על סמך דרישות התקן. עם זאת, אין גם קושי מיוחד למצוא דוגמאות של טפסים מוכנים בין היתר במאגרי מידע מקוונים, כגון אינטרנט, ובפורומים מקצועיים, אצךל עמיתים למקצוע וכיו"ב. ".

כדי לתמוך בטענותיה כנ"ל צרפה הנתבעת תדפיס מהפורום המקצועי של היועצים, בו מבקשים אחד מהשני דוגמאות טפסים כאלו, (נספח ג' לתצהירה).

33. הנתבעת וביחס לנהלים, הוסיפה וטענה בתצהירה כי :
"10.3 ניתן למצוא דוגמאות נהלים "מן המוכן", בין היתר ממאגרי מידע מקוונים, כגון אינטרנט, וגם מפורומים מקצועיים, ספרות מקצועית, עמיתים למקצוע וכיו"ב. עם הנהלים המוכנים ניתן לעבוד כאילו היו "מאסטר" ולבצע עליהם את השינויים הנדרשים. מאידך, כל יועץ יכול לחבר את הנהלים בעצמו, בהסתמך על דרישותיו הקבועות של התקן, על סמך ניסיונו וככל שנדרש – גם בהיעזרו בחוברות הדרכה מתאימות. חוברת הפרשנות לתקן הנמצאת בהישג ידו של כל יועץ תקינה מקלה עוד יותר על משימה זו, והופכת אותה, עבור כל העוסקים בתחום לפעולה בסיסית למדיי.
.... רצ"ב העתק הדוגמאות של המסמכים שבעזרתם ניתן ללמוד כיצד לחבר נהלים מסומן א'
.... רצ"ב דוגמאות חומרי הלימוד הנגישים, לרבות חוברת הפרשנות באשר לתקן ולנהליו מסומן ב'...".


34. אם לסכם- על סמך כל האמור לעיל ומהתמונה הכוללת המצטיירת עולה, כי כעקרון התקן ידוע ומפורסם ברבים, וכי בכל נוהל ניתן למצוא את פרקי החובה המתבססים על דרישות התקן הידועות והתמצית שלהם, פרק המתיחס לחוקים הרלבנטיים לענף, ופרק היישום שחייב להיות מבוסס על עבודת היועץ והיכרותו את הארגון הספיציפי ואת הבעיות המיוחדות שלו, כאשר לצורך תיעוד ולימוד פעולותיו של הארגון לצורך חיבור הנוהל בהתאם לדרישות התקן בארגון הספיציפי, נעזרים בטפסים שונים שעניינם, לגודמא, תשלום, הזמנת חומרי גלם, מעקב אחרי ספקים וכיו"ב.
על רקע זה ומשהוברר כי נהלים מוכנים קיימים ונגישים באתרי האנטרנט, ובהם ניתן לבצע שינויים כך שיותאמו לענף הנדרש, בהסתמך על דרישות התקן , בהסתמך על הידע והניסיון של היועץ בכלל, ועל זה שנרכש בזמן הביקור בארגון שמייעצים לו בפרט,

ומשהוברר כי ניתן להיעזר בכתיבת הנהלים בחוברת הדרכה ובחוברת הפרשנות לתקן הנמצאת בהישג ידם של העובדים בתחום, ( ראה, נספח ב' לתצהיר הנתבעת),

ומשהוברר כי הטפסים המיועדים לתיעוד פעילויות הארגון, בהתאם לדרישות התקן, בכדי לאפשר את הבקרה על ניהול ופעילות הארגון ( כגון: הזמנת חומרי גלם, מעקב אחרי ספקים וכו'), עליהם לכלול פרטים ונתונים בסיסיים, שבאמצעותם הארגון מתאר את פעולותיו הנדרשות לבדיקה בהתאם לתקן,

ומשהוברר כי ניתן למצוא גם דוגמאות של טפסים כאלו במאגרי המידע המקוונים, כגון אנטרנט, פורומים מקצועיים, ואצל עמיתים למקצוע ( ראה, נספח ג' לתצהיר הנתבעת, שם הובאו דוגמאות לטפסים לחברת שקד וחברה אחרת שבהם מופיעים אותם נושאים, תוך שינוי בעריכה),

ומשהוברר כי אותו טאץ' אישי בנוהל יכול גם להיות הטאץ' האופייני של הסוקר הבודק לקראת ההכשרה לתקן ה- ISO, כפי שהעיד עד ההגנה, מר הירש, ולאו דווקא של היועץ עצמו,

ומשהוברר כי הנתבעת למדה את העבודה כיועצת במסגרת התובעת, וכי במסגרת זו ובאופן סביר ואף מתחייב היא אמצה את סגנון ושיטת העבודה של מר שקד, עד כדי כך שניתן לומר כי סגנון ושיטה שאומצו על ידה הפכו בנסיבות המקרה, לחלק מניסיונה וכישוריה המקצועיים הכלליים,

ומשהוברר כי התובעת עצמה ראתה בנתבעת כ-"בעלת ניסיון עשיר בכתיבת ספרי הנהלים והטמעת הנושא במשרדי ההנדסה, בתעשיה וקבלנים", כפי שטרחה לפרסם זאת באתר האינטרנט שלה (ראו, נ/10),

ומשהוברר כי ככלל, קיימת גמישות בחלוקת הנוהל מבחינה חזותית או מבחינת סדר התוכן שבו, וגמישות בניסוח הפרק העוסק בדרכי יישום, וגמישות בצורת הטפסים הדרושים לבחינת פעילות הארגון העובר תקינה, ולמרות העובדה שניתן לזהות באלו, כטענת מר הירש, את הטאץ' המיוחד של מר שקד,
הרי-המסקנה המתחייבת הינה שקובצי הנהל והטפסים של התובעת, אינם בגדר "סוד מסחרי" כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, ומכאן אנו דוחים את בקשת התובעת לפסוק לטובתה פיצויי בהתאם לסעיף 13 (א) לחוק עוולות מסחריות ,בסך של 50,000 ₪.

רשימת הלקוחות:
35. טענה נוספת בפי התובעת הייתה כי גם רשימת הלקוחות שלה הינה בגדר סוד מסחרי שהנתבעת עשתה בה שימוש בעבודתה כעצמאית וגרמה לה נזק ממשי. למעשה ומלבד טענה כללית לא הוכיחה התובעת את רשימת הלקוחות הסודית הנטענת על ידה ולא את השימוש שכביכול עשתה בה הנתבעת.
מהעדויות הוברר כי, רשימת הלקוחות של התובעת, (אף אם החלקית) נמצאת באתר האנטרנט שלה (ראה, נ/2). ואילו הנתבעת הראתה מצדה שהיא בכל מקרה לא התקשרה עם לקוחות התובעת, וכי מלבד לקוח אחד שטיפלה בעניינו בזמן עבודתה בתובעת, חב' מסיעי נסימי בע"מ, בו המשיכה לטפל כשיצאה לעצמאות בנסיבות שיופרטו להלן, היא לא התקשרה עם אף לקוח מלקוחות התובעת. את טענתה זו תמכה התובעת בהציגה החשבוניות שהנפיקה בעסק שלה בשנת פעילותו הראשונה, לאחר שפוטרה ע"י מר שקד.
( ראה, נספח ה' לתצהיר הנתבעת).
משכך אנו קובעים כי לא הוכח כי רשימת הלקוחות של התובעת הינה בגדר סוד מסחרי.

36. למרות האמור לעיל, יש לבחון האם הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בהקשר ללקוח - חב' מסיעי נסימי בע"מ.
אין חולק שחב' מסיעי נסימי בע"מ, נמנתה עם לקוחותיה של הנתבעת בשנת פעילותה הראשונה, וכי הנתבעת היא שהחלה בהכנת חברה זו לקראת נוהל ISO בעודה עובדת בתובעת, אך השלימה את התהליך בהיותה עצמאית.
הנתבעת מצדה טענה כי היא מעולם לא פנתה מיוזמתה לחברת נסימי ושהיא לקחה על עצמה את גמר הכנת הנוהל רק לאחר פניות רבות מחברת נסימי ורק לאחר שהבינה שאינם מעוניינים בכל מקרה להתקשר עם התובעת.
בהקשר זה ובכפוף לכך שאין הסכם להגבלת התחרות בין התובעת לנתבעת, טענתה זו של הנתבעת קבלה חיזוק בעדותו של מר דוד לוגסי, קצין בטיחות של חברת נסימי בע"מ דאז, עדות אשר לא הופרכה ע"י הנתבעת, ובה אמר כדלקמן:

"אני לא מעניין עם מי התקשרה חברת נסימי כדי לבצע עבודת הכנת נוהל האיזו בגלל משרד הביטחון, מה שמעניין אותי שהנתבעת עבדה מולי ישירות כל הזמן, וכן התנהלנו במשך תקופה ארוכה ביחד.
כאשר היא עזבה את העבודה בתובעת, היא סירבה לדבר איתי בנושא, ואני אמרתי לבעל הבית שלי שאני רוצה להביא אותה, וסירבתי שהוא יביא בעניין האיזו יועצת אחרת מהמשפחה שלו, ובסוף הוא צלצל לנתבעת ואני אישית גם התקשרתי לאחר שקיבלתי את האישור מבעל הבית, והיא הגיעה, המשכנו את האיזו וקיבלנו את האישור.
בחברת ניסמי עבדתי מאז שנת 88, אני הקמתי את החברה יחד עם בעל הבית והפסקתי לעבוד שם לפני 3-4 שנים בערך. מדובר בחברת הסעות אוטובוסים.
ש.        לא התקשרתם עם התובעת?
ת.        לא. אני לא התקשרתי לאף אחד חוץ מהנתבעת, וגם זה לא מתפקידי"

(ראו, פרוטוקול הדיון מיום30.06.10, עמ' 24, שורות 1-11).


37. עדותו הנ"ל של עד ההגנה, מר לוגסי, הייתה עקבית וברורה ביחס לעובדה כי החברה היא שיזמה את הפניה לנתבעת להשלם את העבודה כעצמאית. בהקשר זה ידיעותיו של מר לוגסי בתקן האיזו והנוהל המתחייב אינן רלבנטיות, ולכן התובעת אינה יכולה לסמוך על עניין זה לצורך סתירת גרסתו של מר לוגסי בעניין הפנייה של חברת נסימי לנתבעת לצורך השלמת הליך התקינה עבורה. למעשה התובעת בנקל יכלה לנסות לסתור את גרסתו של מר לוגסי ע"י הזמנת מנכ"ל נסימי בע"מ לעדות בפנינו אך לא עשתה זאת, ובהקשר זה אין לה להלין אלא על עצמה.
משכך אנו קובעים שהוכח כי התובעת לא פעלה מיוזמתה להמשיך לעבוד עבור חברת נסימי בע"מ, אלא שהלקוח מיוזמתו ולאחר שידע שהיא הפסיקה לעבוד בנתבעת, פנה אליה והפציר בה שתסכים להשלים את הטיפול עבורו בתקן ISO, אותו החלה בזמן עבודתה בתובעת, משום שהוא הכיר רק אותה כמטפלת בנושא, וכי רק לאחר שהוברר לה כי אין בכוונת נסימי בע"מ להמשיך ולעבוד מול התובעת, היא הסכימה לבקשתו. בנסיבות אלו מדובר במעבר חופשי של לקוחות בין יועצים, ולכן, אין ליחס לנתבעת, שימוש שלא כדין ברשימת לקוחותיה של התובעת ובוודאי לא גניבה של לקוחות.
למעשה אין לך ראיה טובה לכך שאין רשימת לקוחות סודית אצל התובעת, וכי בפועל קיים מעבר חופשי של לקוחות בין היועצים השונים, מאשר עדות מר שקד כי הוא הגיע בעצמו לחברת נסימי בע"מ ושכנע אותם לעזוב את הנתבעת, ואף הצליח להחזירם ולעבוד עם חברתו בשנת 2006.

אשר על כן, אנו דוחים את טענת התובעת שהיא זכאית מהנתבעת לפיצוי בגין הלקוח נסימי בע"מ. ככל שיש לתובעת דרישות בקשר לתקופת הזמן שהנתבעת טיפלה בחברה זו בעודה שכירה בתובעת, את הדרישה הזאת על התובעת להפנות לחברת נסימי.

הפרת זכות יוצרים
38. לטענת התובעת אוגדן הנהלים שלה, הינו יצירה ספרותית אשר הושקעו בה עמל רב, כשרון, ידע, לימוד ואיסוף נתונים, כל זאת מהווה עבודה במובן של WORK, וכזו היא מהווה קניין רוחני בר הגנה עפ"י חוק זכויות יוצרים, ומזכה את התובעת בפיצויי של 20,000 ₪ בגין כל העתקה של כל קובץ נוהל שהעתיקה הנתבעת, ביחס ל- 8-10 ענפים שונים שהודתה כי העתיקה לפני סיום עבודתה בתובעת.
בתמיכה בטענתה זו, בקשה התובעת להסתמך על ההלכה של ביה"מ השלום בחיפה, במסגרת ת.א. (חי') 8034-06 עו"ד אבי גולדהמר נ' עו"ד יוסף סגל, מיום 31.12.09, (להלן: "עניין גולדהמר"), שהעתקו צורף לסיכומי התובעת, ובמסגרתו הכיר בית המשפט השלום בכתב הגנה, כתב תביעה, עתירה- כיצירה ספרותית אשר העתקתה מהווה הפרת זכות יוצרים, המזכה בפיצויים.
לטענת התובעת, יש להתייחס באופן דומה לקבצי הנוהל של התובעת, ולקבוע שהעתקה שלהם ע"י הנתבעת הינה בגדר הפרת זכויות היוצרים של התובעת, המזכה אותה בפיצויי בהתאם לחוק זכויות יוצרים.

39. מנגד, טענה הנתבעת כי יש לדחות את טענתה זו של התובעת, משום שלא היתה כל פגיעה בזכויות יוצרים ובסודותיה המסחריים הנטענים של התובעת, ובעיקר משום שהסתמכות התובעת על פס"ד בעניין גולדהמר הנ"ל, הינה שגויה, בשים לב לכך שבערעור על פס"ד נקבע ע"י בית המשפט המחוזי שיש להשתית את זכותו של עו"ד גולדהמר לפיצוי והשבה על דיני עשיית עושר ולא במשפט, ולא על הפרת זכויות יוצרים כפי שמנסה התובעת לטעון.( ראה, עא (חי') 40319-02-10 עו"ד יוסף סגל נ' עו"ד אבי גולדהמר, פורסם ביום 10.08.10). (להלן: "פסק דין של הערעור").

40. עיון בפסק הדין של הערעור, עולה כב' השופטת וסרקרוג קבעה שם, כי לצורך קיומה של זכות מוגנת כזכות יוצרים צריך שיתקיימו שני תנאים הכרחיים מצטברים, מבחן היציריתיות ומבחן ההשקעה. באשר למרכיב ההשקעה נקבע כי הוא קל יותר לזהוי וכי הדרישה היא, שתהיה השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו, הכולל: זמן עבודה, כישרון, ידע ועוד (סע' 34 לפסה"ד של השלום המפנה גם לפס"ד אינטרלגו (ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Line Bros.S.A, פ"ד מח(4) 133, 173)), וכי הכוונה הברורה העומדת מאחורי דרישה זו הינה, שאדם יוכל ליהנות מפירות עמלו שלו, ולא מפירות עמלו של אחר, בלא רשות ובלא תמורה.
באשר ליצירתיות נקבע כי יכול ודרך הביטוי היא שתעניק לאותו נכס שנוצר "מקוריות ייחודית", מתוך כוונה להעשיר את עולם הביטויים, בהתבסס על העובדות, הנתונים והרעיוניות הקיימים, וכי כדי לאבחן את יסוד היצירתיות, אין הכרח להתמקד בתוצר המוגמר, אלא בתהליך הכנתו, והשאלה שתקבע היא, מידת היצירתיות של מלקט החומר ביצירה שיצר, בשלבי גיבושה.

כב' השופטת וסרקרוג, ולאחר שבחנה את שתי העתירות שהיה צריך להשוות ביניהם, (של עו"ד גולדהמר ושל עו"ד סגל), קבעה כי לכאורה הדבר מוביל לתוצאה לפיה בחירת הנתונים, סידורם, עיצובם והסקת המסקנות של אלו ביישומם על העבדות הספיציפיות של עתירת גולדהמר, אכן יכולה לחייב מסקנה לפיה בעתירת גולדהמר התקיים מרכיב היצירתיות. בנוסף קבעה כי גם מרכיב ההשקעה התקיים בעתירתו זו כפי שנקבע כממצא ע"י הערכאה הדיונית.
חרף האמור לעיל, השאירה כב' השופטת וסרקרוג את קביעת בית המשפט קמא לפיה, כל כתב תביעה או בקשה כמו גם עתירה הם בגדר יצירה ספרותית בצריך עיון, זאת נוכח הצורך בבדיקה ספיציפית בכל מקרה ומקרה, ובהמשך היא קבעה שעו"ד גולדהמר זכאי במלוא הפיצוי שנפסק לטובתו, בגין עילת עשיית עושר שלא במשפט.

41. בענייננו התובעת טענה לזכות יוצרים באשר לנוהלים שלה ולטפסים שהיא עבדה לפיהם ושהנתבעת העתיקה אותם ועשתה בהם שימוש והתאמה לצרכיה בעבודתה כעצמאית ובכך חסכה לעצמה זמן ומאמץ.
למעשה גם אם יכולנו לקבל כממצא כי בהכנת הנוהלים והטפסים ע"י מר שקד אכן התקיים מרכיב ההשקעה כנטען על ידו, עדיין יש לבחון את מרכיב היצירתיות. בהקשר זה הדעה היא כי טופס שאין בו מקוריות בעיצוב או במתן ביטוי למידע ואשר משמש רק לרישומו של מידע לא יהיה מוגן בהגנת זכות יוצרים. (ראו ספרו של טוני גרינמן, "זכויות יוצרים" , כרך א' מהדורה שניה, עמ' 119).

42. יישום האמור לעיל ביחס למסמכים שלטענת התובעת הם בגדר יצירה ספרותית שלה, מוביל למסקנה שלא מתקיים בהם מרכיב היצירתיות ומקוריות. עיון במסמכים שצרפה התובעת לכתב תביעתה ושלטענתה ראויים להגנת חוק זכויות יוצרים, מלמד כי המדובר בטבלה פשוטה המפרטת "תוכן העניינים", וכפי שהתרשמנו מהראיות תוכנו ופרקיו הם נגזרת מדרישות התקן, ובנוסף תורף של טפסים, של התובעת ושל הנתבעת, שכנראה מיועדים למטרה דומה, אך רק חלק מהכותרות בהם דומה. למעשה, על פניו ואף בהתעלם מטענת הנתבעת שהיא הורגלה לעבוד בשיטה בה עבד מר שקד, ממנו למדה למעשה את שיטת העבודה שלה, לא שוכנענו כי קיימת מקוריות או יצירתיות כלשהיא במסמכים אלו.
ובנסיבות אלו, ובהעדר מרכיב היצירתיות, ברי כי המסמכים הנטענים אינם חוסים תחת ההגנה על פי חוק זכויות יוצרים, ולכן טענת התובעת לפיצויי מכוח החוק, דינה להידחות, והיא נדחית בזאת.

עשיית עושר ולא במשפט
43. התובעת העלתה בסיכומיה לראשונה את הטענה כי יש לחייב את הנתבעת בסכום התביעה גם מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט. בהקשר זה מקובלת עלינו טענת ב"כ הנתבעת כי העלאת טענה זו רק בסיכומים, מהווה הרחבת חזית אסורה וכי די בנימוק זה כדי לדחותה.

יחד עם זאת, ואף למעלה מהצורך, גם בחינת הטענה לגופה, תביא לדחייתה, הכל כפי שנבהיר להלן.
44. כאמור בפס"ד של הערעור נקבע ע"י כב' השופטת וסרקרוג כי :
"ההנחה העקרונית שהונחה בפס"ד אשיר ואשר עליה חזר בית המשפט בפס"ד אלומל היא, שכאשר נעשה חיקוי או העתקה של מוצר או של יצירה שנוצרו על ידי אחר, והמחקה או המעתיק מפיץ את המוצר ומקבל ממנו טובת הנאה, וכאשר לנפגע אין תביעה בעילה מכוח דיני הקניין הרוחני או דיני הנזיקין, עומדת לנפגע זכות תביעה בעילה מכוח עשיית עושר ולא במשפט. קרי; היעדר זכאות מכוח דיני הקניין הרוחני או מכוח דין חיצוני אחר אינו שולל לכשעצמו תביעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט כאמצעי להגנה מפני שימוש במוצר רוחני של האחר.
...
התפיסה הרעיונית הגלומה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט מעוגנת בערכים של צדק, הגינות ויושר. מדובר בעקרונות מחייבים ואולם אלה גמישים בעת שבאים ליישומם בנוגע לזכות שבדין (השופט חשין, בפס"ד אשיר, שם 430א-ב).
בעת יישומם במקרה ספציפי, ובהיות הנושא קרוב לתחום של זכויות קניין רוחני, יש לזכור כי בבסיס ההגנה על זכות היוצרים מתקיימים שני אינטרסים שיכול שיהיו נוגדים: אינטרס חופש העיסוק והתחרות, מצד אחד, שמכתיב קיומו של שוק חופשי של רעיונות שיש בו לקדם תרבות וכלכלה; ומצד שני, הרצון לעודד יצירתיות, להגן עליה ולתגמל על ההשקעה שכרוכה הייתה בהשגת אותה יצירתיות, במיוחד במשטר דמוקרטי המבוסס על מערך של הגינות גם בתחום החברתי והכלכלה ומה שמכתיב כתוצאה - תחרות הוגנת (השווה לפס"ד אשיר, שם 341ד).
ולכן, האינטרס של הפרט שלא יעתיקו עבודה יצירתית שביצע ובה השקיע את ממרצו, מכישוריו, ממחשבתו וגם ממשאביו, עשויים להיות מוגנים במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט, וזכות כזו אינה נשללת רק מן הטעם שאין מדובר בזכות מוגנת בחוק זכויות היוצרים (פס"ד אשיר, שם, 417ג)."


בהמשך נפסק שם עוד כי :

" ואולם כדי שתעמוד לנפגע הזכות לסעד של השבה על בסיס עילה של עשיית עושר ולא במשפט, אין די בחיקוי או העתקה לכשעצמם. בהעדר קניין רוחני במוצר על-פי הדינים הסטטוטוריים, ובלא שהעתקה תהווה עוולה או פגיעה ביחסי אמון או בסוד מסחרי, יש צורך שלחיקוי או להעתקה ייווסף יסוד נוסף.
פס"ד אשיר ניתן בהרכב שבעה שופטים. המחלוקת בין השופטים נגעה לזהותו של היסוד הנוסף (ברק, פס"ד אשיר, שם 449). ואולם, נראה כי "היסוד הנוסף" הדרוש לצורך מימושה של זכות ההשבה יכולה לבוא לידי ביטוי ביסוד פנימי (פס"ד אשיר, שם 449ה)- ( ההדגשה לא במקור- מ.ס.ע)
...


על-פי גישתו של הנשיא ברק "היסוד הנוסף" מתקיים -
"אם פעולת החיקוי או ההעתקה - הגם שאינה מהווה "גניבת עין" או פגיעה ביחסי אמון או בסוד מסחרי - נעשתה תוך הפרת עקרון תום הלב (האובייקטיבי).
...
ותוך הפנייה לפסיקתו של הנשיא שמגר, קובע הנשיא ברק, כי היסוד הנוסף יכול להיות משני סוגים עיקריים שהם:
"א).התנהגות פסולה ובלתי הוגנת של המתחרה, לרבות התנהגות נטולת תום לב;
ב).נסיבות אחרות אשר הופכות את ההתעשרות לבלתי צודקת (רע"א 371/89 [ליבוביץ נ' א.אתי.י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309 - ש' ו'] (להלן: פרשת ליבוביץ [1]), בעמ' 330-329)." (פס"ד אשיר, שם עמ' 450).
19.נראה כי על אף חילוקי הדעות בפס"ד אשיר, בנוגע למיהותו של היסוד הנוסף, ניתן לקבוע כי מדובר בהתנהלות לא ראויה, שעל אף שלא הגיעה לכדי הפרה של הוראת חוק קיימת, אין זו התנהלות שראוי להשלים עמה, ובחינתה של ההתנהגות תעשה על-פי בחינה של היסוד הנוסף, כיסוד פנימי, על פי מבחן אובייקטיבי של אותה התנהלות.".

45. בנסיבות המקרה, הגם שקבענו כי אין במעשיה של הנתבעת משום גזל וגניבה של סוד מסחרי של התובעת, כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, וכי העתקה זו אף אינה חוסה תחת ההגנה של חוק זכויות היוצרים בהתאם לפסיקה שהבאנו לעיל, עדיין אין להתעלם ולהשתחרר מתחושת אי הנוחות ואי ההגינות מעצם העובדה שהנתבעת העתיקה חלק מספר הנהלים של התובעת, ללא נטילת רשות מראש ממנה ואף ללא שידעה אותה, וכי השימוש שהיא עשתה בקבצים אלו במסגרת עבודתה כעצמאית, חסך לה זמן, כפי שהיא עצמה הודתה. את השאלה, האם מעשיה של הנתבעת מבססים בכל זאת, זכות פיצויי לתובעת בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, אם לאו?

46. סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, קובע:
"בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכייה לא הייתה כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת."

בפסק הדין של בית המשפט העליון ע"א 588/87 אליעזר כהן נ. צבי שמש, עמד כב' השופט מצא על מסגרת השיקולים העומדת בבסיס חובת ההשבה שבס' 1 לחוק עשיית עושר, לעומת זו שתיבחן לעניין קיומן של נסיבות העושות את ההשבה בלתי צודקת. וכך נקבע שם:
"בקביעת חובת ההשבה מיישמים את שיקולי הצדק והיושר לנושא התעשרותו של הנתבע בלבד. די בכך שההתעשרות הייתה שלא על פי זכות שבדין כדי להוביל למסקנה, כי היא בלתי צודקת על פי מבחן הצדק והיושר, וכדי להעמיד את חובת ההשבה על כנה. שיקולי צדק אחרים - כאיכות העשייה שהצמיחה לנתבע את התעשרותו, אופי יחסי הצדדים, רמת מוסריותם בהתנהגותם זה כלפי זה בפרשה נושא הסכסוך וכל כיוצא באלה - אינם מובאים בחשבון.
לא כן הדבר עת נדרשים לשאלה. אם מתקיימות נסיבות העושות את ההשבה לבלתי צודקת; כאן מיישמים את שיקולי הצדק והיושר לבדיקת גורמים רבים ושונים, בכללם גם, ואולי בראש ובראשונה, מוסריות התנהגותם של הצדדים זה כלפי זה; ורק אם המסקנה המתחייבת הינה, שאכיפת חובת ההשבה (במלואה או בחלקה) על הנתבע הינה יותר בלתי צודקת מאשר אי אכיפתה או מאשר אכיפתה החלקית, פוטרים את הנתבע מן ההשבה, כולה או מקצתה"(ע"א 588/87 אליעזר כהן נ. צבי שמש , פד"י מה(5) תשנ"א/ תשנ"ב 1991 ,297 בעמ' 325)

47. לאור זאת, בחינת מוסריות התנהגותם של הצדדים, זה כלפי זה, הרי מול התנהגותה של הנתבעת, מצאנו כי התנהלות מר שקד בכל מה שקשור לפרשה, אף היא נגועה בחוסר תום לב ובחוסר הגינות שמצאו את ביטויים בכך:

א. מר שקד כמנהל התובעת ידע על ההעתקה במשך שנים, לפחות מאז שנת 2004, (ראו פרוטוקול הדיון מיום 12.03.09, בעמוד 11), ולא העלתה כל טרונייה בפני הנתבעת.

ב. התביעה דנן הוגשה בשיהוי, כארבע שנים לאחר פיטורי הנתבעת, וזאת ללא הסבר משכנע.
ג. מר שקד לא נרתע מלהצהיר, כי כוונתו הינה להצר את חופש עיסוקה של הנתבעת ולהדיר אותה מלעסוק בתחום ייעוץ התקינה.

ד. מר שקד הודה שהוא פנה למכון התקנים (גב' מרים) ובקש להפסיק להמליץ על הנתבעת כיועצת. הוא גם פנה לעסקים שונים והפיץ שמועות על הנתבעת, (ראה פרוטוקול הדיון מיום 12.03.09, בעמוד 11, שורות, 10-21).

ה. מר שקד הציף את הנתבעת ואת משפחתה במכתבים ומסרים בעלי אופי מאיים ומטריד כאשר המטרה המוצהרת בהם הייתה, בין היתר, להביא להפסקת פעילותה העסקית של הנתבעת, ואף להביא לכך שהיא תעבור לגור במקום אחר.(ראה, נספח ז',נספח ח', ל-נ/13, ראה, נ/4).

ו. ביום 12.05.06, ארעה התפרצות אלימה מצד זוגתו של מר שקד כלפי הנתבעת, בגינה הוגשה כנגדה תלונה במשטרה (ראה, נספח ו' לנ/13), שבתגובה לה כתב מר שקד מכתב לתובעת וכלל בו דרישות מהנתבעת, בין היתר, להודות בניצול מר שקד לרעה ובהתנצלות מול זוגתו, (ראה, נ/5).

ז. מר שקד שלח מספר לא מבוטל של מכתבים שהדיפו איומים ומוענו לנתבעת, לבן זוגה, ולהוריה הקשישים. (ראה, נ/6, נ/7, נ/8).

ח. באחד המכתבים איים מר שקד במפורש ואמר:
" יש המון דברים שאני עוצר בכח. למשל הגשת תביעה דרך עורך דין ערבי רעב שילחם בטירוף בנושא גניבה ממעביד. אני במצבי הכלכלי יכול להחליט להמר על 30,000 ₪ , העיקר להראות לך שאני יותר חכם ויותר צודק", (ראה, נספח ט' לנ/13).

ט. ניצל את העובדה כי גם הנתבעת הינה דתיה, לכן וכדי לתת לעניין נפח דרמטי הוא ניסח בסמוך ליום כיפור מכתב, שכביכול ניתן מפי הנתבעת, אך למעשה הכיל את משאלות הלב שלו, וכלל הודאה של הנתבעת בחובות שלה כלפיו, בחוסר תום לב שלה, בקשת סליחה, התנצלות בפני אשתו וכו'. (ראה נ/8), ודרש שהנתבעת תחתום על מכתב זה.
י. פנה ללקוח שעבר לעבוד עם הנתבעת (ניסמי בע"מ) ושכנעו לעזוב את הנתבעת ולחזור אליו.

48. מכל האמור לעיל עולה תמונה של תובע/תובעת הפונה לעזרת בית הדין לקבלת סעד של צדק ושל ויושר, כאשר הוא בעצמו אינו שומר על כללים אלו. זאת ויש להזכיר כי גם תחרות ובהיותה נגזרת של עקרון חופש העיסוק, אך היא צריכה להתנהל בצורה הוגנת מוסרית וראויה.

אי לכך, ועל סמך כל האמור לעיל, שוכנענו כי בהתאם לסעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, מן דין לפטור את הנתבעת מכל חובת השבה שיכול והיינו מחייבים אותה בגין העתקת חלק מספר הנהלים של התובעת ללא נטילת רשות מראש וללא שידעה את התובעת וללא שקיבלה את רשותה.

זאת ויש להוסיף כי גם בחינת התנהלות הצדדים במסגרת חובת תום הלב שחבים אחד למשנהו מתוקף חוזה העבודה שהיה ביניהם, הייתה מביאה למסקנה דומה, בשים לב שחובת ההגינות הזו תקפה גם לאחר סיום יחסי עובד מעביד. ( ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ נ' כרמקס בע"מ פ"ד (נא) (3), 421, (1997) ).

לסיכום
49. אשר על כן אנו קובעים כי לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות, והיא נדחית זאת.

יחד עם זאת, ונוכח התנהלות שני הצדדים, כפי שפרטנו לעיל, החלטנו לא לעשות צו לחיוב התובעת בהוצאות הנתבעת עקב דחיית התביעה..

51. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.


ניתן היום, כ"ד חשון תשע"ב, 21 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.








מהא סמיר-עמארשופטת חנה שמשנציגת עובדים                





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טיפול הוגן ביצירה

  2. העברת זכויות יוצרים

  3. זכויות יוצרים בתמונה

  4. עורך דין יצירות אמנות

  5. זכויות יוצרים קלישאה

  6. תחולת חוק זכות יוצרים

  7. זכויות יוצרים של צלם

  8. זכויות יוצרים גופנים

  9. זכויות יוצרים על מידע

  10. זכויות יוצרים בצילום

  11. זכויות יוצרים על אריזה

  12. זכויות יוצרים על משחק

  13. זכויות יוצרים על רעיון

  14. הזכות המוסרית של יוצרים

  15. הפרת זכויות יוצרים פסל

  16. זכויות יוצרים על תוכנה

  17. זכויות יוצרים על קטלוג

  18. זכויות יוצרים על הרצאה

  19. תקנות זכות-יוצרים, 1929

  20. תביעת חוב זכויות יוצרים

  21. פקודת זכות יוצרים, 1924

  22. זכויות יוצרים על פרסומת

  23. הפרת זכויות יוצרים מחזה

  24. זכויות יוצרים על מאמרים

  25. זכויות יוצרים ספר לימוד

  26. זכויות יוצרים על צילומים

  27. הפרת זכויות יוצרים בטעות

  28. זכויות יוצרים על אייקונים

  29. הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

  30. העתקת לוגו - זכויות יוצרים

  31. סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים

  32. עונש על הפרת זכויות יוצרים

  33. זכויות יוצרים של צלם אופנה

  34. עריכת מוזיקה זכויות יוצרים

  35. זכויות יוצרים על ספר נהלים

  36. מעצר על הפרת זכויות יוצרים

  37. ערעור על הפרת זכויות יוצרים

  38. זכויות יוצרים על מאגרי מידע

  39. זכויות יוצרים במסגרת העבודה

  40. הפרת זכויות יוצרים בצעצועים

  41. זכויות יוצרים בתוכנת הפעלה

  42. הגדה של פסח - זכויות יוצרים

  43. זכויות יוצרים על כתבה בעיתון

  44. הפרת זכות יוצרים הגדה של פסח

  45. זכויות יוצרים - יצירת אומנות

  46. העתקת ספר הפרת זכויות יוצרים

  47. זכויות יוצרים מילון אבן שושן

  48. זכויות יוצרים על מאמר בעיתון

  49. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007

  50. עורך דין לענייני זכויות יוצרים

  51. זכויות יוצרים בתוכנת ווינדוס

  52. זכויות יוצרים על מודעות פרסום

  53. פרשנות לתנ''ך - זכויות יוצרים

  54. השמעה פומבית של יצירה מוסיקלית

  55. זכויות יוצרים של צלם על תמונות

  56. דחיית תביעת הפרת זכויות יוצרים

  57. זכויות יוצרים על תמונות בקטלוג

  58. יצירה מוזיקלית - זכויות יוצרים

  59. הפרת זכויות יוצרים אולם אירועים

  60. הפרת זכויות יוצרים על שיר קריוקי

  61. זכויות יוצרים על דמויות בדיוניות

  62. זכויות יוצרים על אירוע בשידור חי

  63. האם יש זכויות יוצרים על פסקי דין

  64. השאלה בספריה - הפרת זכויות יוצרים

  65. הפרת זכויות יוצרים טלויזיה בכבלים

  66. חוק זכות יוצרים, 1911 תיקון תש"י

  67. העתקת הרצאה אקדמית - זכויות יוצרים

  68. מוזיקה באירוע פרטי - זכויות יוצרים

  69. הפרת זכויות יוצרים בתוכניות אדריכלות

  70. הפרת זכויות יוצרים ע''י השמעת שירים

  71. זכויות יוצרים על ממצאים ארכיאולוגיים

  72. זכויות יוצרים על יצירות אומנות עתיקות

  73. הפרת זכויות יוצרים מוסיקליות בבית קפה

  74. הגנה על זכויות יוצרים לפני תחילת החוק

  75. זכויות יוצרים בקערות פלסטיק חד פעמיות

  76. האם יש זכויות יוצרים על עריכה - עיצוב

  77. הפרת זכויות יוצרים בתחנות רדיו צבאיות

  78. עונש על החזקת יצירה מפרת זכויות יוצרים

  79. צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999

  80. הצעת חוק זכות יוצרים על יצירות קולנועיות

  81. צו זכות-יוצרים (ארצות-הברית), תשי"ג-1953

  82. חוק לתיקון פקודת זכות-יוצרים, תשי"ג-1953

  83. פיצוי ללא הוכחת נזק על הפרת זכויות יוצרים

  84. הדפסת עותקים של ספרים - הפרת זכויות יוצרים

  85. זכויות יוצרים על תמונה - פיצוי בסך 10,000 ש''ח

  86. תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס''ט-2008

  87. תביעת הפרת זכות יוצרים בשל השמעת יצירות מוקלטות במרפאה

  88. תביעה לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בחוברת לימוד בשפה הערבית

  89. העתקה של מאמר באתר אינטרנט ללא מתן קרדיט למחברו, מהווה פגיעה בזכויות יוצרים ?

  90. רישיון ייחודי זכויות יוצרים: ניתן להעניק רק בהסכם בכתב (סעיף 37(ג) לחוק זכויות יוצרים)

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון